ושוב קיבלתי שרביט והפעם מהמלך מומו מהתקווה. גבר, אין מה להגיד ואני חשה כבוד גדול לקבל שרביט דווקא ממנו, אבל למה הוא מתעקש לקרוא לי 'דבש' ? מילא אם הוא היה קורא לי עמבה, הייתי מרגישה מכובדת. טוב נו, לא נכנס לזה. תודה מומו נשמה.
אז עכשיו כשלחצו אותי לפינה, אני חייבת לבחור שלושה בלוגים שאני הכי אוהבת וגם לא לשכוח לספר על עצמי עוד שלושה דברים שאתם לא יודעים, שזה ביחד כבר שישה דברים שלא ממש רציתם לדעת ו/או לא העזתם לשאול.
אז ככה (קחו נשימה):
א. אני זאת שכותבת את נשמה וכפרה המהממות:)
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=14021
ב. לא, אני לא כותבת את ז'קי ומומו. אותם כותבת חברה טובה שלי ולא, זאת לא קלייר.
זה התחיל כמשחק לראות אם אנחנו מסוגלות לכתוב כארסיות וסאביות ונהננו כל כך שהמשכנו כשבא לנו. צר לי לאכזב את כל מי שהציע לי דרך נשמה להיות הסאבית שלו או אשתו לעתיד:) (בחיי שהציעו).
ג. לא קשור לא' וב' - אני מסוגלת לגמור מכף הרגל.
הבלוגים שאני באמת הכי הכי אוהבת ולהם אני מעניקה את השרביט:
הבלוג של קלייר (בטוחה שהייתי אוהבת אותו גם לולא הייתי גבירתה)
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=12018
הבלוג של סקרלט (כי האהבה שלה לבת זוגה ממיסה אותי)
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=13243
הבלוג של תמימות מטעה (כי אני אוהבת לראות את הדרך שהיא עושה עם עצמה וכי היא כותבת נהדר בעיניי).
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=4255
וזהו. אפשר לרדת מדון קיחוטה. אין לו שום קשר לארסים והארסיות מהתקווה:)
לפני 19 שנים. 27 באוקטובר 2005 בשעה 10:28