חבר טוב שלי, שהוא שולט טרי, בקושי חצי שנה בתפקיד, התקשר אליי בסוף השבוע להתייעץ.
"את לא מאמינה", הוא סיפר לי, "כבר שבוע שהיא עושה לי ייסורי מצפון, עד שאני מתחיל להרגיש שאני הכי מניאק בעולם ונשבע לך שלא עשיתי כלום. מצד אחד אני הכי רוצה בעולם לנחם אותה ולהראות לה כמה אני אוהב אותה ומצד שני, אני מרגיש שהיא עושה לי את האמא של המניפולציות".
הסברתי לו את דעתי על שליטה ואני בטוחה שהדעה הזאת תעצבן חלק מהקוראים, אבל כך אני מאמינה. כמו שאני רואה את זה, יש שני סוגים של מערכות יחסי שליטה: הסוג המעצים והסוג ההרסני. הסוג המעצים נעשה בין שני אנשים אוהבים, שמרגישים שווים בערכם מחוץ למשחקי השליטה ואוהבים להעניק אחד לשני את חוויית השליטה מתוך צורך בהשתייכות, בריגוש וכדומה.
הסוג השני, ההרסני, הם משחקי שליטה בין שני אנשים שמראש אחד מהם מרגיש לא שווה או בעל ערך עצמי נמוך. הנשלט, לדוגמא, מרגיש פחות שווה מהשולט ומנסה לשחזר באמצעותו של השולט טראומות מעברו ולתקן אותן בתהליך של שיחזור, במטרה שיביא לתיקון או שהשולט חושב שהוא חסר ערך ומנסה להשיג ערך עצמי על ידי שליטה וקבלת הכוח שאין לו לדעתו. מנסיוני, תיקונים כאלה בלתי אפשריים ואני בעצמי נפלתי בעבר בניסיון לערוך תיקון כזה לנשלטים שלי, שרק הזיק לשני הצדדים.
למה בעצם זה לא עובד? כי נשלט או נשלטת שלא מרגישים שווים, מנסים להכניס את השולט לתפקיד של גורם הטראומה בילדותם. למשל, שפחה שמחפשת שוב ושוב את דמות האבא שהתעלל בה או עבד שמנסה שוב ושוב לחפש את דמות אמו הקרה והמרוחקת. השפחה תמצא לה דמות אבא שכזה ובהתחלה הכל יהיה נהדר, כי יהיה תיקון אמיתי כביכול. ה"אבא" החדש יפעל אך ורק במסגרת הקווים האדומים שלה וכל מה שנעשה בעבר בלי להתחשב בה, ייעשה הפעם בהתחשבות מלאה, באהבה ומתוך רצון ענקי להעניק.
בשלב הבא, הנשלטת הזאת תרגיש שאין כאן תיקון אמיתי, כי אין כאן שחזור אמיתי. בשביל שיחזור אמיתי ה"אבא" צריך להפוך אותה לקורבן והיא צריכה לנצח. אם הוא לא הופך אותה לקורבן שלו, היא תהפוך את עצמה לקורבן כזה, על ידי יצירת סיטואציות בהן היא קורבן שלו בעיניי עצמה ועכשיו נשאר לה רק להתיש אותו עד שיודה כמה הוא פגע בה ויכנע.
זה לא תהליך מודע ולא תהליך מניפולטיבי. זה תהליך הכי תת מודע והישרדותי שיש ויחד עם זאת, זה תהליך הרסני ליחסים ויחסי השליטה משחזרים בו שוב ושוב את טראומת הילדות ואין להם שום סיכוי לתקן אותה. הדרך הכי טובה לטיפול במקרה כזה היא להכיר בכך שזה מה שקורה בעצם בקשר ולראות איך ממשיכים משם.
החבר שלי הקשיב ואמר שפתאם דברים מסתדרים לו והוא הולך לדבר עם השפחה שלו. אני מקווה שהכל יסתדר ביניהם במהרה ובכל מקרה הרגשתי שחשוב לכתוב את זה גם כאן, עד כמה שזה עלול להשמע מקומם, כי אולי עוד מערכת יחסים אחת תינצל ועוד שפחה אחת או עבד אחד או שולט אחד יבינו ששליטה היא לא תחליף לטיפול פסיכולוגי בטראומות. היא משחק של אהבה בין שווים.
לפני 19 שנים. 13 בנובמבר 2005 בשעה 10:17
