לילה קשה עבר על כוחותינו. בהבזק של רגע החלטתי להכנס לצ'אט. סתם, לעשות ביקורת פתע ולבדוק שניקו אבק גם בפינות. כעבור דקות אחדות הצטרף לחגיגה גם מומו, האיש, האגדה והכלי-כלי ומצאנו את עצמנו בשיחה הזויה עם בעיניים כלות. קמתי מטושטשת אך חרמנית.
וקלייר שלי, אהובתי, מאחר ולא השתתפת בחגיגה, הנה פנטזיה משולשת אחרת לגמרי, במיוחד בשבילך.
"זנזונת שלי, חכי לי בשש, ערומה, כיסוי עיניים ועל 4 על המיטה. צפויה לך הפתעה", כך ציוויתי עלייך.
כבר דרך הטלפון יכולתי להרגיש איך את נמתחת ומתרגשת.
בשש וחמישה פתחתי את דלת ביתך, במפתח שלי. לא הגעתי לבד. הבאתי לך מתנה. את אוהבת מתנות, נכון שפחונת שלי?
לפתע הרגשת בתזוזה לידך, ממש צמוד אלייך על המיטה. ואף מילה. דממה. ניסית לרחרח, אבל אני ציוויתי בשקט "לא קיבלת אישור לזוז, זנזונת". עמדת מצפה. ליטוף בישבנך ותזוזה לידך. צביטה בפיטמה ותזוזה מצדך. לפתע שמעת אותה. רק גניחה קלה. והבנת. ממש לידך עומדת על 4, בדיוק כמוך, השפחה השנייה. ליטוף לך, ליטוף לה, צביטה, חדירה, בדיקה...
בלי לומר מילה הצבטתי אתכן זו מול זו. קרבתי פנים מול פנים. "תוציאו לשון", ציוויתי. לשון נגעה בלשון, מהוססת. אמרתי רק מילה אחת "נשיקה". שתיכן על 4, לשון לופפת לשון בהיסוס ואז בתאווה.
וזוהי רק ההתחלה מותק, המשך יבוא אם תהיי טובה:)
לפני 18 שנים. 19 בינואר 2006 בשעה 10:02
