ירושלים של זהב

טריגר אלימות כנראה 

******************

אני אוהבת את הרגעים היפים האלה. דקה לפני השבירה. אני מסתכלת עליו ומסמנת לו שאני רוצה להישאר איתה לבד. הוא מחייך ומעיף אותה מהרגיל שלו. היא עפה כמו בובת סמרטוטים, זה חמוד האמת. הוא קם, מנשק אותי ועולה למעלה. בזמן שהיא מנסה להיזכר איך מזיזים את הידיים והרגליים אני נעמדת מעליה ומניחה את רגל ימין על הפרצוף שלה. הנשימות הקצרות האלה, אני אוהבת. 

אני מחכה, לא זזה. אלו רגעים שאסור לפספס. צריך לצוד את הסדקים הקטנים ולאט לאט להרחיב. אחרי כמה זמן היא מנסה להזיז את הראש שלה אז אני צוחקת בקול בזמן שאני נותנת בעיטה עסיסית לאף שלה. נשמע רעש נחמד כזה, אולי הוא אפילו נשבר. היא לא מעיזה לצרוח אז היא רק בוכה עם דמעות, בלי קול. אני דואגת טיפה יותר חזק ומחכה. הסוד הוא לא לדבר. 

אחרי עשר דקות (מדדתי זמן, לא נולדתי אתמול) אני מורידה את הרגל. היא מיד מתקפלת ומכסה את הפנים שלה בעזרת כפות הידיים. הבכי קצת יותר חזק, אם הייתי סופרת הייתי קוראת לזה מייבבת אבל אני בסך הכל פסיכופתית שנהנית מלשבור נשים אומללות. 

אני מתיישבת לידה ומלטפת לה את השיער.

"זה בסדר, אני פה."

היא מרימה את המבט עם הבעת פנים של ארנבת מבוהלת. אני לובשת את ההבעה הרכה שלי, יש לי מנעד רגשות לשימוש. 

"א... איה.... אח האף שלי."

אני מעבירה אצבע עדינה על הלחי. "ששששש, זה בסדר. את גיבורה אמיתית."

הנשימות שלה נרגעות. עמוקות יותר וארוכות יותר. אני מעבירה את היד אל הבטן ומלטפת בתנועות סיבוביות. היא נאנחת, לדעתי באופן לא מודע. לאט לאט אני ממשיכה ללטף. הגוף שלה נרגע והיא מתיישרת לאט לאט. היא שוכבת על הגב ועוצמת עיניים. מעניין על מה היא חושבת עכשיו. אני נשכבת לידה וממשיכה ללטף את הבטן ואת צדדי הגוף לסירוגין. אני גונבת לשנייה ליטוף קטן באיזור של הכוס והיא נדרכת. אני חוזרת ללטף את הבטן לפני שהיא מספיקה להביע מחאה.

היא פותחת עיניים. "אני... בבקשה..."

אני ממשיכה ללטף. "בבקשה מה?"

היא מסמיקה בטירוף. "את יודעת מה, את עושה לי בכוונה."

"בכוונה? מה כבר עשיתי. קצת ליטופים שיהיה נעים ונחמד. את מעדיפה מכות?"

הידיים שלה נשלחות ישירות אל הציצים. "לא לא הכל בסדר אין צורך במכות גבירתי."

אני צוחקת צחוק קטן. "אם לא צריך אז לא צריך. את תהיי ילדה טובה?"

היא מהנהנת במרץ. אני מפסיקה בבת אחת את הליטופים. "תוכיחי לי."

היא מכווצת את הגבות. היא כזאת חמודה כשהיא חושבת. היא מתרוממת ונשענת על המרפקים. אני מושכת לה בשיער ולאט לאט הפה שלה מתקרב אל הכוס שלי. באמצע הדרך אני כבר מפסיקה לכוון אותה והיא מוצאת את עצמה עם הפרצוף בתוך הכוס שלי. היא מרימה אליי את המבט עם סימן שאלה ענק בעיניים שלה. אני מניחה את היד שלי על הראש שלה. "אני ילדה טובה?"

היא מורידה את העיניים ומסתכלת על הכוס שלי. "אני לא חושבת שאני מסוגלת."

אני דוחפת לה את הראש. "אני לא זוכרת ששאלתי אותך."

בחמש השניות הראשונות היא לא עושה כלום. אני רק ממשיכה להחזיק את הראש שלה שיישאר איפה שהוא אמור להיות. אחרי ההלם הראשוני אני מתחילה להרגיש את הלשון שלה מגששת החוצה. אני כבר נשענתי על הקיר אז יש לי קונטרה לתת לה אבל אני מחכה בסבלנות בשבילה. הלשון שלה מגששת ברחבי הכוס שלי והיא מנסה למצוא את הדגדגן. אני משתמשת באוזניים שלה ומכוונת אותה למקום הנכון - כמו ג'ויסטיק. 

אני יכולה להמשיך לספר לכם על איך היא ירדה לי אבל זה פחות מעניין. מה שיותר מעניין זה מה שקרה אחר כך. אחרי שעה בערך והרבה גמירות נחמדות מאוד שלי והפרצוף שלה שמרוח כולו במיצי כוס אני מנתקת את הראש שלה מהכוס. היא נושמת עמוק וחזק. אני מתכופפת קדימה, היא שכובה על הצד. המבט שלה מזוגג ואני שולחת יד אחת אל הפטמה שהכי קרובה אליי. היא מתקשתת לאחור וצורחת. אני משחררת והיא מסתכלת עליי בכעס. "יא בת זונה אמרת לי שאם אני אהיה ילדה טובה לא יהיו מכות."

אני מניחה את הברך שלי על הבטן שלה, לוחצת קצת ומסובבת את שתי הפטמות בבת אחת. אני משחררת את הפטמות, מוסיפה את הברך השנייה לאיזור הצלעות ומתחילה לתת סטירות. אחרי 10 סטירות בערך אני מפסיקה ועוברת אל הכוס שלה. הצביטה שם מפיקה קולות מספקים מאוד לשמיעה. קצת חייתי הייתי אומרת. תוך כדי שאני צובטת לה את הכוס אני שולחת את היד השנייה אל הצוואר שלה ומתחילה לחנוק. אני משתמשת בצידי הצוואר, איפה שעוברים העורקים והחמצן למוח. הסוד הוא לעשות בשני הצדדים אבל בתור התחלה אני עושה רק בצד אחד. אחרי שנמאס לי מהצרחות אני משחררת את הכוס ומתיישבת עליה. הידיים שלי סביב הצוואר שלה. העיניים שלה פתוחות ומסתכלות רק עליי.

"יפה, אני רואה שהשגתי את כל תשומת הלב שלך אז בואי אני אסביר לך משהו. את אולי חושבת שלהיות ילדה טובה אומר להימנע מכאב אבל אם את הילדה הטובה שלי את תסבלי מכאב בשבילי. יש כמה סוגים של כאב, את עוד תלמדי."

היא יורקת עליי. אני מחייכת ומתחילה לחנוק אותה. בזמן שהיא לא נושמת גם אני לא נושמת. היא מתפתלת מתחתיי כמו תולעת או דג מחוץ למים. אני מפסיקה. 

היא מתנשפת. "בת זונה. את פשוט בת זונה."

אני לא אומרת כלום. רק מחייכת ומחזירה את הידיים שלי אל הצוואר שלה. 

"לא סליחה לא התכוונתי סליחה אני אהיה ילדה טובה בבקשה לא לחנוק אותי-"

כמובן שאני חונקת אותה. הפעם אני עושה את זה הרבה יותר קצר. היא משתעלת בטירוף כשאני מסיימת. 

אני מתרוממת וצועדת חמישה צעדים גדולים. אני מסתובבת ונוקשת באצבעות. "בכל פעם שאני אנקוש באצבעות את תבואי לעמוד על שש צמוד אל הרגל שלי, ברור?"

היא מהנהנת. אני נוקשת באצבעות והיא מתחילה להתרומם. אני מצקצקת בלשונית וצועדת אליה בזריזות. הבעיטה הפעם התלבשה לה על הצלעות יפה, בטוח יהיה כחול אחרי זה אם לא שחור אפילו. אני מסתובבת ונוקשת באצבעות עוד פעם. היא מהססת הפעם. "אסור לך לעמוד, רק לזחול. על הבטן."

היא גוררת את עצמה אליי ונעמדת על שש. אני מסדרת אותה שתהיה בדיוק בכיוון שאני עומדת ככה שבית השחי שלה יהיה צמוד לרגל שלי. אני הולכת לצד השני של החדר ונוקשת עוד פעם. היא נאנחת ונשכבת על הבטן. לוקח לה יותר זמן אבל היא מצליחה. אני ממשיכה עוד פעם, פעמיים, חמש פעמים. בפעם העשירית היא כבר לא מצליחה להתרכז בי ופשוט קורסת אל הרצפה. אני חוזרת אליה ודורכת לה על הראש.

"תזכרי טוב טוב את המקום שלך. את יודעת מה יהיו ההשלכות אחרת."

סנטי הנה הפגיעה יא סוטה מוכשר חכה חכה מה עשית לי

אזהרת טריגר אונס או התעללות או משהו (אני חושבת שיצא יותר קשוח מהרגיל אז קחו בחשבון)

**************************

"ותמיד תזכרי שאני אוהבת אותך"

אני בוכה ומייבבת. 

"אמא אני לא יודעת איך אני אמורה לצאת מפה"

"אל תדאגי, בסוף תמיד יש אור בקצה"

אני מתעוררת לאט ורואה את הגבר יושב ממש מולי ומפשק את הרגליים.

"מה... מה אתה עושה?"

הוא מחייך ומתעלם ממני. הוא דוחף את הראש שלו אל הכוס שלי ומתחילה ללקק בעדינות. זה נעים בצורה מוזרה אבל אני ממש לא מעוניינת אז אני מנסה לדחוף לו את הראש בעזרת היד שלא קשורה אל הקיר. אני מרגישה ידיים אוחזות בחוזקה בפרקי כף היד שלי. אני מרימה את הראש בייאוש ורואה אותה, כמובן. השטן. אני מנסה לזוז עם הגוף שלי אבל הם מרתקים אותי ממש חזק. הוא לא מפסיק לשנייה. הלשון שלו זזה במעגלים קטנים סביב הדגדגן ואז מתחילה להיכנס לתוך הוגינה עצמה. אני מנסה לשלוט על הגוף שלי אבל בורחת לי גניחה קטנה. אני מרגישה את הברכיים שלה על החלק שקרוב לכתפיים. אני מחליטה להמשיך להילחם עוד כמה דקות ואז לשמור על הכוחות שלי. הידיים שלה מתחילות ללטף את הציצים שלי. המחשבות שלי מתחילות להתערפל. כאב חד בפטמה מעיר אותי. 

"איה!"

היא צוחקת בקול פעמונים.

"איה מה?"

אני שותקת ורק הדמעות שזולגות על הלחיים שלי מעידות על מה שקורה. היא מסובבת את הפטמה השנייה. אני צורחת. 

"העקשנות שלך חמודה מאוד אבל היא לא תעזור לך מתוקה."

היא מסובבת את שתי הפטמות והוא מתחיל לשאוב את הדגדגן או משהו אני כבר לא מצליחה להבין מה קורה. 

"די בבקשה די אני מתחננת."

אני בוכה בלי שליטה. היא לשנייה עוזבת את הפטמות שלי ולוחשת לי באוזן.

"את מתחננת? זה לא נראה לי כמו תחנונים את יודעת?"

היא חוזרת אל הציצים שלי והפעם היא מתחילה לנשוך בצדדים. הכאב חד וחותך. 

"דייייייייייי הצילו די אני בבקשה פליז תרחמי עליי"

אני ממשיכה לבכות בזמן שהיא לא מפסיקה לנשוך. הידיים שלי משוחררות אבל אני מפחדת שהיא תעשה משהו אז אני לא מזיזה אותן. אני מנסה לנשום עמוק וזה כואב. אני עוצמת את העיניים שלי ומנסה לדמיין את אמא שלי מחבקת אותי. אני לא מצליחה כי הכאב חד מדי. אני ממשיכה לבכות ומתישהו אני קולטת שהכאב והליקוקים בכוס הפסיקו. אני פותחת את העיניים ורואה אותה עם הפלאפון בדיוק מעליי. אני מכסה את הפנים שלי עם הידיים שלי וחוטפת בעיטה לראש. אני מורידה את הידיים מיד.

"תחזרי לתנוחה שהיית בה קודם ותסתכלי למצלמה"

אני פותחת את העיניים, מניחה את הידיים שלי בצידי הגוף ומפשקת טיפה את הרגליים שלי.

"עוד טיפה לפתוח את הרגליים שלך חמודונת"

אני מאפשרת עוד קצת ומסתכלת עליה בחשש. היא מצלמת כמה תמונות מרחוק ומקרוב. היא מניחה את הפלאפון רחוק מהטווח שלי ומסתכלת עליי.

"את עכשיו הולכת לעשות הצגה מאוד יפה. הוא הולך לשבת על הכיסא פה ואת הולכת לשבת בתנוחה שלמדת כבר מולו ולבקש לגמור על הרגל שלו."

אני בהלם. מה היא אמרה עכשיו? היא מלטפת לי את הלחי.

"אני תמיד יכולה לגרום לך להתחרט על זה שנולדת מתוקה."

אני מתרוממת כמעט מיד ומתיישבת על הקצה של המזרן שלי. אני מרימה את המבט אליו בחשש. בזווית העין אני רואה אותה מצלמת הכל בוידאו. אני מתמקמת בתנוחה. מתיישבת על הברכיים שלי, מבליטה קצת את החזה ומניחה את הידיים שלי על הירכיים שלי. אני מסתכלת על הרצפה ומתפללת שהיא תבלע אותי. אחרי כמה זמן הוא מרים לי את הסנטר בעדינות.

"קדימה."

אני נושמת עוד כמה נשימות ומחליטה שיש לי מספיק אומץ או משהו. 

"אנייכולהבבקשהלגמורעלהרגלשלךאדוני?"

הוא צוחק.

"תדברי לאט וברור."

דמעה סוררת זולגת על לחי שמאל שלי.

"אני... אני י..יכולה בבקשה ל..לגמור על הרגל שלך אדוני?"

"תבקשי עוד פעם והפעם בלי לגמגם."

סעמק. אולי עדיף המכות ממנה. לא, לא עדיף.

"אני יכולה בבקשה לגמור על הרגל שלך אדוני?"

אני ממש ממש מקווה שזה היה בסדר. הוא מהנהן בהסכמה ומושיט קדימה את רגל ימין שלו. אני מתקדמת קצת ומחזיקה את הג'ינס שלו. אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות עכשיו. הוא מחזיק לי חזק את השיער ומתחיל להעביר את כף הרגל שלו על הכוס שלי. אני שומעת גניחה ממש חזקה ורק אחרי זה קולטת שזה היה אני. הוא ממשיך לשחק לי בכוס עם הרגל שלו. אני מתחילה להרגיש את הגמירה נבנית בתוכי ופתאום הוא מפסיק. אני מרימה את הראש מבולבלת.

"אם את רוצה לגמור את צריכה לעבוד בשביל זה."

אני מסתכלת על הרגל שלו ומתקדמת טיפה. אני מתחילה למרוח את הכוס שלי על הג'ינס שלו. זה כל כך נעים. היא ממש נמצאת לידי אבל כבר לא אכפת לי מהמצלמה. היא מצלמת לסירוגין את הפנים שלי ואת האגן שלי דופק את עצמו על הרגל של האדון שלי. היא מחזיקה את השיער שלי ומכריחה אותי להסתכל אל הפלאפון.

"מה את עושה עכשיו?"

אני מסתכלת אל הפלאפון והמילים יוצאות בלי שתהיה לי שליטה עליהן.

"אני גומרת על הרגל של אדוני!"

ברגע שהמילים יצאו מהפה שלי כל הגוף שלי רעד וגמרתי בטירוף. אחרי שסיימתי לגמור הוא דחף אותי אחורה ונעמד מעליי עם הרגל על הפרצוף שלי.

"את כבר לא אישה עכשיו, את כלבה."

"כן אדוני, אני כלבה"

***********

סנטי אני מקווה שאתה מרוצה. יאללה הלכתי לאכול סמוסות לארוחת ערב, טודלו.

אזהרת טריגר התעללות קשה, מוקדש לסנטוריון שלימד אותי איך לא להתבייש לכתוב את הדברים הסוטים שיש לי בראש.

****************

היא מתעלפת בזמן שאני בועט בה. עדיין מתחשק לי לבעוט בה עוד קצת אבל אני מתאפק, צריך לעבור לשלב הבא בתכנית. אני מניח את הכרית מתחת לראש שלה והולך לפתוח את הדלת. 

"מאמי?"

אני שומע רעש של זרם מים ואחר כך הוא נסגר.

"אתה צריך משהו מותק?"

"אם את לא עסוקה אז אני אשמח שתבואי למרתף, תביאי קנקן מים בבקשה."

אני שומע את הדלת של המקרר נפתחת ונסגרת, את המים נשפכים ואת הצעדים של האישה הכי יפה בעולם יורדים למטה - אליי. 

כנראה שהחיוך שלי גדול כי היא גם מחייכת למרות שאין לה מושג מה קורה עכשיו. היא מניחה את הקנקן על השידה ומוזגת לשנינו מים. אנחנו שותים קצת בדממה ואז אני מתחיל לדבר.

"אני חושב שהגיע הזמן לעבור לחלק הבא, מה את אומרת?"

היא מושכת בכתפיה. 

"אפשר."

אני מושך אותה אליי ומנשק אותה בפראות, המזל שלי הוא שהיא פראית לא פחות ממני ואולי גם יותר בדברים מסוימים.

אני לוקח את הכיסא ומתיישב מול הדבר הזה שלא מתחיל לדמיין מה הולך לקרות לו בשעה הקרובה.

"שואו טיים" אני מחייך אליה. 

היא מחייכת אליי בחזרה, לוקחת את הקנקן ושופכת חלק על הראש שלה. זה חמוד לראות איך כל פעם שמעירים את האורחת שלנו היא קופצת בבהלה, אולי זה שמעירים אותה בגסות תורם לעניין. עכשיו היא נעצרת ומנסה להבין מה הסיטואציה הנוכחית מבחינתה. כשהיא רואה שאשתי היא זאת שמחזיקה את הקנקן ואני רק יושב על כיסא מאחור הגוף שלה משחרר אנחת רווחה קטנה. אני מגחך בשקט לעצמי אבל לא מתערב, זה עוד לא הזמן. 

אני אוהב כשאשתי נותנת לצד הדומיננטי שלה להשתלט. יש לה זיק בעיניים. היא מתקרבת אל האורחת ומועכת לה את הפרצוף עם הרגל שלה. 

"בוקר טוב חמודנת איך ישנת?"

היא לא מקבלת תגובה. במקום זה יש התפתלות על הרצפה בניסיון נואש למצוא תחתונה שבה זה יכאב טיפה פחות. רעש של צרחה קוטע את חוט המחשבה שלי, אפילו לא שמתי לב שהיא מחזיקה את הקרופ עכשיו. האישה הכי יפה בעולם מסתובבת אליי עם מבט זוהר מרוב שמחה. 

"נראה לי שהאורחת שלנו צריכה תזכורת לאיך מתנהגים מה אתה אומר?"

"אני אומר שאת תמיד קובעת בייב"

אנחנו מסתכלים אחד על השנייה לכמה שניות עד שהיא מחליטה להסתובב בחזרה אל הקורבן היפה והמתוק הזה. בתגובה די פבלובית היא התכווצה לתוך עצמה. 

דפני ניגשת אל המגירה ומתחילה לפשפש בתוכה. היא מוציאה בול וויפ וקיין במבוק ומניחה אותם ביחד עם הקרופ על השידה. אחרי זה היא ניגשת אל הילה ומסדרת לה את האזיקים ככה שנשאר לה רק אזיק אחד על קרסול שמאל. היא מתיישבת על המזרן ומרימה הלילה את הראש בעזרת הסנטר. אני אוהב כשהיא רכה בהתחלה, נותן אקסטרה הלם כשהיא משחררת את השטן.

"היום את הולכת ללמוד תנוחות חמודה." היא אומרת בעדינות.

הילה שותקת ולא אומרת כלום, נראה לי שאני רואה רעידה קטנה אבל אני לא סגור על זה.

"אהבה שלי, בואי רגע." 

דפני באה אליי ואני לוחש לה באוזן.

"נראה לי שאולי קר לה."

היא מזדקפת ומהנהנת. היא חושבת לכמה שניות ומגיעה להחלטה. היא לוקחת פונצ'ו ישן ומלבישה את הילה. אחרי כמה דקות נראה שהסתדר העניין.

"יופי, נתחיל."

דפני מוציאה את הפלאפון ומתחילה לדפדף בתמונות של התנוחות. היא בוחרת אחת ומראה אותה להילה. הילה מסתכלת על התמונה ואז מסתכלת על דפני עוד פעם. היא נראית מאוד מבולבלת. דפני מחייכת אליה.

"אני אסביר לך, את צריכה להיות בדיוק באותה תנוחה שאת רואה בתמונה. יש?"

הילה למדה לפחד, זה טוב. היא מסתכלת על התמונה בפלאפון ומזדקפת לישיבה. הרגליים שלה מקופלות תחתיה והידיים שלי מונחות לצידי הגוף. דפני מחכה קצת.

"זהו?"

הילה מסתכלת עוד פעם על התמונה ומבליטה את החזה בעזרת משיכת הכתפיים לאחור. 

"איפה הידיים שלך צריכות להיות?"

הילה מהססת. דפני מקרבת אליה את הפלאפון.

"את יודעת זה לא כזה קשה, הדוגמנית כאן בלי בגדים שמסתירים איפה כל דבר צריך להיות."

הילה שותקת. דפני נאנחת קלות ומתכופפת אליה. רעש של סטירה מצלצל באוויר. הילה מתכווצת קצת בתוך עצמה. עוד רעש של סטירה, אני כל כך אוהב את הרעש הזה.

"מה את אמורה לעשות עכשיו?"

הילה מייבבת קצת אבל מזדקפת בחזרה ומניחה את הידיים שלה על הברכיים שלה. דפני מתכופפת והופכת את הכיוון של כפות הידיים שלה, שיפנו כלפי מעלה. היא זזה קצת הצידה ומסתובבת אליי.

"מה אתה אומר? כמו שצריך?"

אני קם ודופק לה נשיקה צרפתית מכל הלב, אחרי שאנחנו מתנתקים אחד מהשנייה אני מסתכל לה בעיניים.

"אין דבר שאת לא עושה באופן מושלם אהבה שלי."

היא מחייכת, מפשיטה את הילה מהפונצ'ו ומביאה את צינור המים ליד שלי. היא נעמדת ליד הילה ומסמנת לי. אני פותח את הזרם ומשפריץ בהתחלה זרם בינוני באיזור הירכיים.

"כדאי לך לשמור על התנוחה הזאת, קוראים לה תנוחת נאדו. תחזרי על השם של התנוחה בבקשה"

הילה מתחילה קצת לרעוד אבל מתאמצת, זה חמוד.

"נא.. נאדו, גבירתי."

דפני מחייכת ומסמנת לי עוד פעם. אני עובר לאיזור הבטן. הילה מתחילה להתנשף ולרעוד. אני מתחיל לטייל עם הזרם על החזה והבטן ולאט לאט מתקרב אל הכוס שלה. היא מתחילה קצת לגנוח. זה חמוד. אני מתקרב מאוד מאוד אל הכוס שלה ואז עובר במהירות אל הראש שלה. דפני נעמדת מאחוריה ומחזיקה לה את הראש. אני מתחיל בפה ומקדיש זמן לכל חלק של הפנים בנפרד. היא נאנקת בקול ואני משפריץ עליה עוד קצת וסוגר את הזרם. דפני מכחכחת בגרונה.

"איך קוראים לתנוחה שאת נמצאת בה עכשיו חמודה?"

הילה משתעלת ולא עונה. דפני שולחת יד ומסובבת לה פטמה. כמובן שיש צרחה בתגובה.

"אני מצפה לקבל תשובה כשאני שואלת אותך שאלה. אני אשאל עוד פעם, איך קוראים לתנוחה שאת נמצאת בה כרגע?"

הילה מהססת קצת אבל כשהיא מרגישה את הסיבוב של הפטמה שלה היא צורחת.

"אני לא יודעת גבירתי!"

דפני מלטפת לה את הראש. 

"זה בסדר לא לדעת, בשביל זה לומדים. לתנוחה קוראים נאדו. תגידי עוד פעם את השם של התנוחה בבקשה" 

"נאדו איה איה איה נאדו גבירתי איה זה כואב"

הדמעות מתחילות להיאסף בזוית העין שלה. דפני עוזבת את הפטמה שלה ועוברת להיות מולה ולא מאחוריה. 

"מעכשיו בכל פעם שמישהו משנינו נמצא כאן בחדר את תהיי בתנוחה כל עוד לא נגיד לך אחרת, ברור?"

"איה.. ברור גבירתי"

אני נעמד ולוקח את המזרן, השמיכה והפונצ'ו שספוגים במים בזמן שהילה ממשיכה להיות בתנוחה. בזמן שאני גורף את כל המים לחור הניקוז דפני מורידה את הראש של הילה לכיוון כף הרגל שלה. 

"אני חושבת שאת צריכה להודות על השיעור, את יודעת איך אומרים תודה?"

"תודה גבירתי" היא עונה מיד.

דפני צוחקת.

"לא לא אצלי אומרים תודה אחרת, תוציאי את הלשון."

הילה מהססת קצת יותר מדי ודפני מנצלת את ההזדמנות ושולחת יד לפטמה שעוד לא סבלה היום. 

"רואה שזה לא כזה קשה לעשות מה שאומרים לך?"

הילה מסתכלת על הנעל של דפני ולא עונה כי הלשון שלה בחוץ. 

"תלקקי את הנעל שלי בתור הכרת תודה, אני אגיד לך מתי סיימת."

הילה מקרבת במהירות את הראש שלה אל הנעל השחורה והמבריקה ומתחילה ללקק בצורה ארוכה ואיטית. לקים רחבים ואיטיים. אני מסיים לגרוף את המים. אני מניח את כל הדברים הרטובים בצד השני של הדלת ומביא שמיכה, מזרן ומגבת נקיים. אני מניח את כולם בצורה מסודרת מאחורי הילה. דפני מושכת להילה בשיער ומרימה לה את הראש. הילה מכניסה בחזרה את הלשון לתוך הפה. דפני מחזיקה בשני צידי הלסת ומכריחה את הילה לפתוח אותה.

"לא אמרתי להכניס לשון"

היא יורקת להילה לתוך הפה, מכריחה אותה לבלוע, זורקת עליה את המגבת ויוצאת איתי מהמרתף.

אזהרת טריגר חטיפה, אונס ובאופן כללי אלימות מינית קשה. בבקשה אל תקראו את זה אם אתם חושבים שזה יטרגר אתכם בסדר? אני שמה מלא אנטרים בכוונה.

************************

אין לי כוח

זאת המחשבה שמלווה אותי בשעות שעוברות עליי. אחרי שבימים האחרונים הפשיטו אותי מכל דבר שהופך אותי לאנושית סוף סוף אני לבד במרתף. אני מנסה לחשוב מה קרה לי אבל האירועים מעורבבים ומטושטשים לי. אני עכשיו נקייה מבחוץ אבל מרגישה כל כך מחוללת מבפנים. אני מתגעגעת לבגדים. אני גם מתגעגעת ללאכול אוכל עם סכום. אני מנסה להתיישב אבל קשרו אותי בתנוחה בעייתית הפעם. שמו לי זוג אזיקים ליד ורגל שמאל ואת האזיקים חיברו לקיר. גם השרשרת של הקיר הרבה יותר קצרה הפעם. אין הרבה מרווח לתמרן. אני משקיעה מאמצים במשך כמה דקות ובסוף מצליחה לעבור לתנוחה שמזכירה ישיבה איכשהו. אני מתנשפת אחרי המאמץ אבל קצת מרוצה מעצמי. את השמחה על התנוחה החדשה קוטעים צעדים במדרגות. אני מתכווצת לתוך עצמי בזמן שהדלת נפתחת. 

"בוקר טוב ליפהפייה הנרדמת"

אני מחליטה שלא לענות. שיילך קיבינימאט.

"נראה לי שלא שמעת אותי, אמרתי בוקר טוב"

אני מרימה אליו את המבט ומקווה שהוא רואה עד כמה שאני מתעבת אותו. הוא מחייך חיוך ממש גדול, גדול מדי.

"תהיתי לעצמי מתי יתחיל המרד, קצת מאוחר ממה שחשבתי"

אני יורקת לרצפה ולא עונה לו. הוא מתכופף אליי נותן לי סטירה מצלצלת.

"אז ככה אנחנו משחקים היום? אין בעיה נסיכה"

אני יורקת עוד פעם. הפעם היריקה נוחתת על הנעל שלו. התגובה לא מאחרת לבוא והפרצוף שלי עושה הכירות קרובה מדי עם הנעל שלו. 

"אחחחח זונה קטנה, הולך להיות לי כל כך כיף היום"

הוא ממשיך למרוח את הלחי שלי על הנעל שלו. אחרי כמה זמן הוא סותם לי את האף אז אני פותחת את הפה. הוא מנצל את ההזדמנות ודוחף לשם את הנעל.

"תנקי אותה טוב טוב זונה"

אני מנסה לברוח עם הראש שלי לאחור אבל הוא תפס לי את השיער חזק. סעומו. אני מנסה לברוח יותר חזק ובתגובה הוא מושך לי בשיער עוד יותר חזק. אני שומעת מישהי צורחת ורק אחרי כמה שניות אני מבינה שזאת אני. הוא מחזיק לי את הראש ומתחיל לתת לי סטירות בקצב. אני נכנעת ומוציאה את הלשון. הגיחוך שלו כל כך מורגש. הוא מעביר לי הלשון הלוך חזור על הנעל המטונפת שלו. איכס. 

אני מנסה להחזיק את זה בפנים אבל אני לא מצליחה ומקיאה לו על הנעל. הוא דוחף אותי אחורה ולכמה דקות ארוכות שהרגישו כמו נצח השתררה דממה. בזמן שאני משתבללת בתוכי אני שומעת אותו מהמהם.

"מה נעשה איתך אה?"

אני ממשיכה להשתבלל ולקוות שיימאס לו. אני שומעת רעש של מים מברז וצעדים לכיווני. את ההפסקה המפתיעה שקיבלתי קוטע רצף אכזרי של בעיטות שמכוונות היטב לבטן שלי. אני מנסה לחזור לנשום בזמן שהוא משחרר אותי מהאזיקים. הוא זורק אותי לאמצע החדר ומחזיק את פרקי כף היד שלי ככה שאני על הגב עם ידיים פרושות לצדדים. אני אוזרת אומץ ויורקת לו בפרצוף. הוא בתגובה מטיח את הברך שלו בכוס שלי. זה כואב ואני מתחילה לראות כוכבים בקצה שדה הראייה שלי. 

הוא נעמד וממשיך לבעוט בכל איזור שמתחשק לו. אם זה בבטן, בצלעות או בכוס. אני מתחילה לייבב ונראה לי שזה גרם לו להרביץ חזק יותר. 

לאט לאט הכתמים השחורים משתלטים על שדה הראייה והכל נהיה שחור.

אזהרת טריגר חטיפה ואלימות קשה 

**********

שיט

זאת המחשבה הראשונה שעולה בי בכל פעם מחדש שאני מתעוררת במקום הזה וקולטת איפה אני נמצאת. אני מתמתחת ובודקת אם אני עדיין קשורה לקיר. הפעם רק רגל שמאל אזוקה לקיר, סימן טוב. אני ממשיכה לסרוק את החדר, מחפשת מברג או משהו אחר שיעזור לי. אין כלום. סעמק. 

רשרוש מפתחות מקפיץ אותי ואני ממהרת להתיישב עם הגב אל הקיר. אני מצמידה את הרגליים אל החזה ומשלבת ידיים סביב הרגליים. אל החדר נכנסת האישה ההיא. היא לובשת שורטס וחולצת טריקו. היא יחפה והשיער שלה קצר מאוד. היא מחזיקה מגבת ובקבוק שמפו ביד. התנועות שלה מאוד בטוחות בעצמן. היא מניחה את המגבת ואת הבקבוק על השידה ומתקרבת אליי. אני נרתעת טיפה לאחור כשהיא שולחת יד לכיוון הפנים שלי. היא מסדרת לי את השיער תוך כדי שהיא מתחילה לדבר. 

"אני הולכת לשחרר אותך מהאזיקים. הדלת כאן נעולה מהצד השני ובאופן כללי יש הרבה שכבות הגנה שימנעו את הבריחה שלך. את תתנהגי יפה?"

אני נצמדת עוד קצת לכיוון הקיר. היא שולחת יד אל הסנטר שלי ומכריחה אותי להישיר אליה מבט.

"את תתנהגי יפה?"

"כ-כן."

היא משחררת לי את הסנטר ומביאה את המפתח מהשידה. המפתח נמצא במגירה העליונה בצד שמאל, הצד הרחוק ממני. היא מתכופפת ומשחררת לי את הרגל. בזמן שהיא מחזירה את המפתח למקום אני מנצלת את ההזדמנות ומעסה טיפה את הקרסול. ממש רואים התחלה של שפשוף של העור שם. היא מסיימת להתעסק עם הדברים שם וחוזרת לאיזור שלי היא מושיטה לעברי יד ואני מסתכלת על היד ואז עליה בבלבול. היא מרימה גבה ומושיטה עוד יד. אני מושיטה את הידיים שלי בהיסוס והיא מושכת אותי לעמידה. אני חושבת שלא עמדתי פעם אחת מאז שהגעתי למרתף המחורבן הזה. היא משחררת אותי ואני מנסה שלא ליפול אבל אני נופלת תוך שנייה. היא מביאה את הכיסא ועוזרת לי להתיישב עליו. אני לא קולטת שאני רועדת עד שהיא מניחה את הידיים שלה עליי. 

"קר לך?"

אני מתכווצת ומהנהנת הנהון קטן. היא נעלמת לפרק זמן לא מוגדר ואני מנסה בכל הכוח להישאר ישובה על הכיסא ולא להחליק אל הרצפה עוד פעם. פתאום אני מרגישה שמיכה דקה אבל מחממת. אני רועדת עוד כמה דקות ומרגישה איך הגוף שלי מצליח להתאושש. היא מושיטה אליי יד ואני מושיטה בחזרה. אנחנו הולכות לנישה שנמצאת בדיוק מול המזרן שלי. יש שם שקע וחור ניקוז ודוש. מה שאין שם זה קירות. היא מניחה לי את בקבוק השמפו ביד ומתיישבת בכיסא. אני הולכת שני צעדים ובוחנת במבוכה את הקיר. אני מסתובבת חצי סיבוב ורואה שהיא ממש יושבת ומסתכלת רק עליי. אמנם אני כבר לא כל כך זוכרת איך זה התחושה של בגדים אבל העירום שלי נהיה מאוד מוחשי. אני מחכה עוד קצת ומקווה שאולי היא תרחם עליי וחוץ מחיוך משועשע אני לא רואה שום תגובה ממנה. אני מסתובבת בחזרה ומתחילה להתקלח. אני מקרצפת את השיער ומתחילה לנקות את חלק הגוף העליון שלי כשאני מרגישה את הזרם ההוא. אני נהדפת אל הקיר וקופאת במקום. אני מתנשמת במהירות ומציצה לאחור. היא יושבת בכיסא, טיפה יותר קרוב אליי ומחזיקה ביד את הצעצוע שהוא החזיק. מאיפה היא הספיקה להוציא אותו למען השם? אני ממשיכה להסתכל בזווית העין על הצעצוע בזמן שהיא צוחקת בקול.

"יש סיבה שהפסקת להתקלח?"

אני מזיזה את הידיים שלי כדי להגן על הציצים שלי בצורה שאני לפחות מקווה שהיא לא מורגשת. 

"הופתעתי מהדבר הזה."

אני מקבלת בתמורה עוד זץ חזק של הדבר הזה וצורחת בתגובה. היא צוחקת עוד פעם. זונה. 

"הופתעתי מהדבר הזה, מה?"

אני מסתובבת אליה עם סימן שאלה ענק על הפרצוף שלי. היא מרימה בעדינות את המקל הזה שיש לה ביד והמילים נורות מהפה שלי לפני שאני קולטת מה אני אומרת.

"הופתעתי מהדבר הזה גבירתי!"

היא נעמדת ומלטפת לי את השיער. אני מתה מפחד והדמעות עומדות לי בעיניים. 

"את רואה? לא קשה. תמשיכי להתקלח."

אני מסתובבת אל הקיר וממשיכה להתקלח. אני שוטפת את השיער מהשמפו ומתחילה לסבן את הכוס שלי כשאני מקבלת עוד זץ. אני מסתובבת ונופלת על הברכיים ומדברת אל כפות הרגליים שלה תוך כדי שאני בוכה.

"בבקשה גבירתי זה כואב."

היא מרימה לי את הסנטר ביד אחת ואני פוזלת למטה ורואה את המקל הזה קרוב מדי לציצים שלי. אני מתפתלת ומנסה להתחמק. בתגובה היא מחזיקה לי את הלסת עוד יותר בחוזקה ככה שהפה שלי נפתח.

"לא לזוז, הבטחת שתתנהגי יפה." היא מהמהמת.

אני מתחילה לבכות בטירוף. אני לא מבינה למה היא עושה לי את זה. במאמץ לשרוד את הכאב הנוראי אני שולחת שתי ידיים ונאחזת ביד שלה. היא משחררת לי את הלסת ונותנת לי להחזיק את היד. היא שולחת באיטיות מייסרת את המקל אל הציצים שלי ואני רועדת מרוב פחד ואימה. אני לא בטוחה מה דמעות ומה סתם מים מהמקלחת על הפנים שלי. הזץ מגיע והפעם הוא ישירות בפטמה. אני מתקפלת אוטומטית לשתיים ומרגישה איך שהסכר של הדמעות נפרץ. היא מיישרת אותי עוד פעם ומסבירה בחיוך שחייבים לאזן בין הצדדים. אני רועדת בזמן שאני רואה איך שהדבר המקולל הזה מתקרב אל הפטמה השנייה. אני מרימה את הראש שלי אליה ורואה שהיא ממש מסתכלת לי בעיניים ומחייכת חיוך רחב. אני לא יודעת למה אבל הכאב ממנה הוא קשה מנשוא. אני עוצמת עיניים ומנסה להישאר אמיצה בזמן שאני מקבלת את הזץ השני. אני צונחת לרצפה על כפות הרגליים שלה. במאמץ נואש להפסיק את הכאב אני מחבקת לה את הרגליים. היא מלטפת אותי בגב לכמה רגעים ומתחילה לשרוט אותי עם הציפורניים שלה. אני נאחזת ברגליים שלה כמו שקייט וינסלט נאחזה ברפסודה ההיא. אני קוברת הפנים שלי ברווח שבין הרגליים ומנסה להחזיק מעמד בזמן השריטות. ככל שהזמן עובר היא מגבירה עוצמה. מתישהו היא מפסיקה לשרוט אותי ומושכת אותי לכיוון המקלחת מהשיערות.

"תסיימי להתקלח מהר."

אני מסיימת להתקלח בזמן הכי מהיר שאי פעם מישהו סיים להתקלח. גם הזרימה של המים צרבה לי בגב, באיזור של השריטות. אני בקושי מספיקה לשים את הדוש במקום שלו כשהיא תופסת לי בשיער וגוררת אותי אל הספסל המוזר. היא זורקת אותי עליו ואוזקת לי את כל הגפיים. אני מרגישה את הנשימות שלה באיזור של התחת שלי. לשון נשלחת אל הכוס שלי ומלקקת אותו בתנועות רחבות מלמטה למעלה. אני מנסה לסגור את הרגליים רק בשביל להיזכר שאני לא מסוגלת לסגור אותן. היא עוברת לינוק לי את הדגדגן ואני משתוללת במעט טווח התנועה שנשאר לי. מידי פעם אני מקבלת נשיכות עדינות בירכיים ולבסוף היא מוסיפה אצבעות בתוך הכוס שלי ואני מנסה לעצור את זה בכל הכוח ולא מצליחה. אני מרגישה איך שהגמירה שלי נבנית ומנסה לעצור אותה בכל הכוח ופשוט לא מצליחה. ההשפרצה לא מאחרת להגיע והיא באה אל הפנים שלי כדי למרוח עליי מהמיצים שלי. אני רועדת רעידות משנה בזמן שהיא ממוללת לי את הפטמות. 

"איזה זונה שמשפריצה אה?"

אני מתחילה לגנוח.

"הופה יש לנו גם גניחות ברפרטואר? מי לייקי."

היא עוזבת לי את הפטמות ואני נרפית בצורה כמעט מיידית. אני לא כל כך בטוחה מה קורה בדקות הבאות אבל אני נמצאת בתוך ערפל. דווקא נעים. היא משחררת אותי מהספסל ומניחה לי את בקבוק השמפו ביד.

"תתקלחי עוד פעם. הפעם תתקלחי לאט ועם הגב לקיר, ברור?"

"ברור" אני ממלמלת בזמן שהראש שלי שמוט כלפי מטה. 

התגובה לא מאחרת להגיע ואני צורחת מההפתעה של ההלם החשמלי.

"ברור, מה?"

"ברור גבירתי!"

היא נותנת עוד זץ בתחת שלי ומבריחה אותי לכיוון המקלחת. 

"שלא תשכחי חמודה, חבל."

אני נעמדת ורועדת במקלחת. היא מתיישבת על הכיסא ומחווה לכיווני עם המקל. 

"נו, להתקלח."

אני שופכת קצת מהשמפו אל היד שלי ומתחילה לסבן את הגוף שלי. אני מקפידה שלא ליצור קשר עין איתה אבל מידי פעם אני רואה את החיוך שיש לה על הפרצוף. באמת חשבתי שהיא נורמלית ושהיא לא תרביץ לי סתם כי מתחשק לה. כשאני מסיימת אני עומדת במקלחת ומחבקת את עצמי. היא נעמדת ומביאה את המגבת. היא מוציאה אותי מהמקלחת ומנגבת אותי ביסודיות ובעדינות רבה. אני מרגישה שאני מתחילה לבכות עוד פעם. היא עוצרת ומרימה את המבט אליי.

"למה את בוכה? את לא חייבת להגיד גבירתי עכשיו."

אני מייללת בקול עכשיו. אני לא מבינה איך הגעתי לכאן. ניהלתי חיים גנריים ופתאום מישהו שלף אותי ושם אותי במקום המסריח הזה. 

"אני רוצה הביתה."

היא נעמדת ומלטפת לי את הלחי.

"אבל חמודה, הגעת הביתה."

אזהרת אלימות קשה ואונס אנאלי.

**********

אחרי שאני מסיים לשטוף את הכלים ולסדר את המטבח ופינת האוכל אני שם שעון מעורר לשתיים וחצי ויושב לעבוד בחדר העבודה שלי. בימים האחרונים אני בהספק מעולה. נראה לי שאסיים את הפרויקט הנוכחי בשבועות הקרובים. 

אחרי שהשעון המעורר מצלצל אני מתמתח ומסתכל בהודעות של הפלאפון. יש הודעה אחת מדודו שמודיע שהוא יגיע ברבע לשלוש. אני קם אל המקרר ומוציא את הקנקן עם חליטת התה הקרה ושתי כוסות אל הסלון. אני מתיישב בשקט על הספה. עוברות בקושי 2 דקות ואני שומע דפיקה בדלת. אני קם ופותח את הדלת ורואה את דודו. דודו הוא תימני נמוך עם זקן מעוצב. החלק החשוב בנוכחות שלו הוא הגודל של הזין שלו. אני שולח את היד ונותן לו צ'אפחה קלילה על הגב.

"מה קורה אחי?"

"השבח לאל יום יום אחי."

"יאללה בוא כנס לסלון."

אנחנו נכנסים לסלון, הוא מתיישב על הספה ואני מוזג מהקנקן לשתי הכוסות. הוא שותה במהירות את הכוס שלו ואני מחווה עם הקנקן בנימת שאלה. הוא מהנהן ומגיש לי את הכוס. את הכוס הזאת הוא שותה בקצב איטי וכששנינו מסיימים הוא מניח את הכוס על השולחן.

"טוב אחי, אני צריך לדעת מה בדיוק אני צריך לעשות שם למטה."

"בגדול הרעיון הוא שאתה לא תדבר היום רק תבצע. טוב אחי?"

"טוב אחי."

אנחנו נעמדים ואני מניח את הכוסות בכיור ואת הקנקן במקרר. אני ניגש אל אחד הארונות, מוציא משם דלי וממלא חצי ממנו. אני ניגש אל דודו ומביא לו את הדלי ולוקח את הצעצוע הקבוע. אנחנו יורדים למטה ואני מדליק את האור. היא חמודה כשהיא ישנה בתנוחת העובר, חושבת שככה יכאב לה פחות. אנחנו מתקרבים אליה ואני מסמן לו לשפוך עליה מים. הוא שופך כמות לא רעה בכלל ואני עוצר אותו, אנחנו נצטרך את המים האלה גם אחר כך. היא קמה בבהלה כמובן. אני נותן לה זמן ורק מניח את הצעצוע שביד שלי בזווית שבה היא תראה אותו. 

"בוקר טוב מתוקה, איך ישנת?"

היא מתנשמת במהירות והמבט שלה זז בין הצעצוע שביד שלי לבין דודו. אני מתקרב אליה טיפה והיא מתכווצת אוטומטית. 

"אני חושב שלא שמעת אותי. בוקר טוב מתוקה, איך ישנת?"

"י-ישנתי בסדר."

אני נותן לה זץ. העיניים שלה נפערות בבהלה והיא מתפתלת בניסיון נואש לברוח מהצעצוע.

"ישנתי בסדר אדוני!"

אני מפסיק מיד.

"רואה, לא היה כזה קשה. עכשיו תגידי יפה בוקר טוב לחבר שלנו."

היא מסתובבת אל דודו ומדברת תוך כדי שהיא מסתכלת עליי בזווית העין. 

"בוקר טוב... אדוני?"

אני מצקצק בלשוני, מתכופף אליה ותופס את הסנטר שלה ביד ימין שלי. אני מוביל את הראש שלה אל המפשעה שלו.

"לא ככה אומרים בוקר טוב לחברים שלי, תחשבי שוב."

אני משחרר לה את הסנטר והיא נשארת שם. אחרי כמה שניות נראה שהיא הבינה שאין לה איך לברוח והיא שולחת את הידיים שלה כדי להוריד לו את המכנסיים. אני נותן זץ קטן.

"שכחת שאסור להשתמש בידיים מתוקה?"

היא משפילה את הראש.

"סליחה אדוני."

דודו מסתכל עליי ואני מסמן לו להישאר במקום. בינתיים היא נאבקת בריץ' רץ' של הג'ינס. אני ניגש ופותח בשבילה אותו. היא תופסת את הג'ינס עם השיניים ומפשילה אותו עד הברכיים. היא מרימה את הראש עוד פעם ותופסת את התחתונים עם השיניים ומורידה אותן עד לברכיים. אני מביא את הכיסא עד לדודו והוא מתיישב עליו. היא משפרת עמדות ומניחה את הידיים שלה על הירכיים שלו. בזמן שהיא מוצצת לו אני מתכופף ולוחש לה באוזן תוך כדי שאני משחק לה בדגדגן.

"איזה זונה תפסתי לי, דבר ראשון אחרי שהיא מתעוררת היא מוצצת זרגים."

היא שולחת אליי מבט זועם ואני תופס לה בשיער ודוחף אותה להיחנק על הזין שלו. 

"אני חושב שאת לא מבינה את התפקיד שלך בעולם הזה. התפקיד שלך הוא לספק אותי ואת כל מי שאני רואה לנכון, ברור?"

אני גורם לה להנהן עם הראש.

"איזה זונה טובה."

אני מתרחק מעט ואומר בקול לדודו שהוא מוזמן להשתמש בזונה שלי איך שהוא רואה לנכון. הוא רק חיכה לאישור שלי כי אני בקושי מסיים את המשפט וכבר הידיים שלו נשלחות אל הראש שלה. קולות לעלוע רמים נשמעים באוויר. אני ניגש אל המקרר ומוציא לעצמי פחית בירה. אני שותה אותה ברוגע בזמן שאני נשען על הקיר וצופה בהנאה בה נחנקת על הזין שלו. הידיים שלה כבר נשמטו לצדדים. אחרי שאני מסיים את הבירה אני זורק את הפחית לפח, נעמד ליד דודו ומושך לה את השיער. היא מתנשמת במהירות ואני זורק אותה בחזרה אל המזרן. היא קורסת כמו בובת הסמרטוטים שהיא.

אני טופח לדודו על הכתף.

"נו, מה אתה אומר על בובת הסמרטוטים הזאת?"

"וואלה יש עניין"

"לדעתי אתה צריך לבדוק עוד שימושים שלה."

אני מתכופף ומשחרר אותה מהאזיקים. אני מסמן לדודו ושנינו סוחבים אותה אל המתקן. אני מניח את הראש והידיים במקומות המיועדים. אני נעמד מולה ומוציא את הזין שלי. תוך כדי שאני מרביץ לה איתו אני מתחיל לדבר.

"אני חושב שאת מתחילה להבין את המקום שלך זונה. תפסקי את הרגליים."

היא מייבבת.

"לא הבנתי, אמרתי לפתוח רגליים זונה."

היא ממשיכה לייבב.

"חבל, התכנון היה שהוא יהנה מהכוס שלך. עכשיו הוא יהנה מהתחת שלך."

אני מסתכל לדודו בעיניים, מחייך ומהנהן. הוא רק חיכה להזדמנות. הוא משפשף את הזין וחודר אליה בבת אחת. היא צורחת כמו חיה פצועה. הוא מניח את כפות הידיים שלו על התחת שלה ומתחיל לפמפם. הזין שלי מתמתח ככל שהיא צועקת יותר ואני מתחיל לפמפם אותה מהצד השני. אני מתרכז בתחושה הנעימה של הענבלים שלה על הזין שלי. אחרי כמה דקות אני רואה שדודו בדרך לגמור לה בתחת אז אני גומר לה בפה. היא רפויה בטירוף בזמן שדודו גומר לה בתחת בשאגות. אחרי שהוא מסיים אני משחרר אותה, נושא אותה אל המזרן ואוזק לה רגל אחת בלבד.

**********

הפוסט הזה לקח לי 6 ימים ואני מצפה לפידבקים כנים תודה רבה שבת שלום. 

בנוהל אזהרת טריגר אלימות קשה ואונס. 

כמו כן, עדיין מחפשת טרמפ מאיזור ירושלים לפמדום, גוד וויבז והשתתפות בדלק.

****************

הוא עולה במדרגות אחת אחת. אני בדיוק מסיימת לערוך את השולחן אז אני באה לכיוונו. תמיד אחרי שהוא גומר יש לו את אותו חיוך עייף ומרוצה מעצמו. אני יורדת על הברכיים ושולפת את הזין שלו החוצה. אני רואה שנשאר עליו קצת רוק וזרע אז אני מרימה מבט שואל למעלה ומקבלת הנהון. אני מחייכת לעצמי ומתחילה למצוץ לו. אני מניחה את הידיים שלי על הירכיים שלו בזמן שאני מלקקת ביסודיות את הזין מכל הכיוונים. אחרי זה אני מכניסה רק את הכיפה אל הפה שלי ומשחקת עם הלשון באיזור שמחבר בין הכיפה לבין הגזע של הזין. אני אוהבת את הנהמות שלו בזמן הזה. לאט לאט אני מתחילה להזיז את הראש שלי כמו בוכנה על הזין שלו. אחרי כמה דקות שאני נכנסת לשוונג הוא מושך את הראש שלי לאחור בעדינות.

"בייב כבר גמרתי פעם אחת היום ויש לנו מלא תוכניות להיום."

אני מצחקקת טיפה ומושיטה יד כלפי מעלה. הוא שולח יד ועוזר לי להיעמד. אנחנו הולכים אל פינת האוכל שם מחכה לנו ריזוטו ולובסטר. הוא פותח את הבקבוק יין ומוזג לשנינו. אנחנו יושבים בדממה ואוכלים. אחרי כמה דקות הוא שואל אותי איך היה בעבודה היום. זה מאוד נוח כששנינו עובדים מהבית. אני עונה לו שהלך סבבה ושיש לי פגישה בשלוש.

"דיברתי עם דודו אגב, הוא אמר שיגיע באיזור שלוש."

"יופי, יופי. אני בהספק יפה עם הקוד בעבודה אז אני אסגור קצוות להיום ונסיים. תורידי לאורחת שלנו את הארוחה שלה? אני אשטוף כלים ואסדר כאן."

אני מהנהנת וקמה אל השיש במטבח. בפינה הימנית יש צלחת שמכוסה עם נייר כסף. אני לוקחת אותה ובאה לרדת במדרגות כשאני מרגישה יד על הכתף. אני מסתובבת והוא מחזיק את הפנים שלי עם הידיים שלו ככה שהן מונחות משני צידי הלסת. הוא מקרב את הפנים שלו לשלי ואני פותחת טיפה את השפתיים שלי. הנשיקות שלו כל כך נעימות ומלאות בתשוקה. אני מחזיקה צלחת ביד אז אני לא יכולה לשים את הידיים שלי עליו וזה קצת עצוב. 

"בייב, לא לשכוח שאסור לה להשתמש בידיים."

"זוכרת בייב."

בצער קל אני מתנתקת מהנשיקה. אני לא מצליחה להתאפק אז אני גונבת עוד נשיקה שאני מדביקה לחזה שלו ומסתובבת מהר כדי לרדת למטה. 

כשאני מגיעה למטה אני רואה שהיא ערה והאור דלוק. היא יושבת עם הגב צמוד לקיר, הברכיים מורמות אל החזה והידיים משולבות סביב הרגליים. היא לא מרימה את הראש כשאני נכנסת אבל אני רואה רתיעה קטנה וכמעט בלתי מורגשת בזמן שאני מתחילה ללכת לכיוון שלה. אני מניחה את הצלחת על הרצפה ומתיישבת על הכיסא, הוא נוח. אני מכחכחת בגרון שלי פעם אחת. היא מרימה את הראש והבעה של בלבול נסוכה על פניה. 

"כן אני יודעת, מבלבל נכון?"

"כ-כן."

מעניין אם היא יודעת שהיא מתכווצת באופן כמעט אוטומטי אחרי שהיא מדברת. 

"לענייננו, אם את לא תתני לי סיבות להרביץ לך אני לא ארביץ לך. בסדר?"

אני לא חושבת שאפשר פיזית שעיניים של מישהו יהיה גדולות יותר.

אני מתכופפת למטה ומסתכלת לה ישר בעיניים.

"את תהיי ילדה טובה עכשיו, נכון?"

"כ-כן."

אני מחייכת וחוזרת לשבת ישר על הכיסא. אני משלבת את הרגליים ומניחה את שתי כפות הידיים שלי על הברך שלי. 

"מה שהולך לקרות עכשיו יהיה מאוד פשוט. הבאתי לך ארוחת צהריים. את מוזמנת לאכול ממנה כל עוד לא משתמשת בידיים שלך. אני מציעה לא לבדוק מה קורה כשמנסים אותי בסדר?"

"בסדר."

תכלס היא לא יודעת אבל אם היא תעשה קונצים אני אלפף לה את הידיים ואת הרגליים באיזולירבנד.  אם היא תתנהג יפה אני אשטוף לה את הפנים עם סבון. 

 אני מניחה את הקערה ליד המזרן. היא מתקרבת לקצה ומסיטה את השיער שלה אל מאחורי האוזן. ידרוש טיפול בהמשך. אולי צמה. היא מרימה מבט חושש אליי ואחרי כמה שניות מורידה את הראש ומתחילה לאכול. תוך דקה שתיים היא מסיימת את כל האוכל.

"היה טעים?"

"כן, תודה."

"יופי אני שמחה. את עדיין רעבה?"

"קצת."

"יש לי קצת גלידה במקרר, רוצה?"

"כן בבקשה, תודה."

אני לוקחת את הצלחת ומניחה אותה על השידה. במגירה העליונה באמצע יש קעריות. אני פותחת אותה ומוציאה שתיים. אני פותחת עוד מגירה ומוציאה כף. ליד השידה יש מקרר ואני פותחת את הפריזר ומוציאה בן אנד ג'ריס בצק עוגיות. אני שמה כמות נכבדה של גלידה בכל אחת מהקעריות. אני מניחה את הקערית בלי הכף ליד המזרן שלה. היא מתקרבת אל קצה המזרן ומרימה את הקערית עם הידיים שלה.

"נו מה אמרתי?"

היא קופאת באמצע ומרימה את המבט שלה למעלה. 

"שאלתי שאלה."

"סליחה שכחתי."

אני מתכופפת ולוקחת ממנה את הקערית. אני קמה ומניחה את שתי הקעריות במקרר וחוזרת להתיישב על הכיסא.

"תבחרי מספר מאחד עד עשרים."

"מ-מה"

"תבחרי מספר מאחד עד עשרים."

"שבע."

אני מניחה את יד ימין על הלחי שלה ומחזיקה לה את הסנטר בעזרת יד שמאל. 

"הוא לימד אותך לספור?"

"נראה לי?"

"אחד גבירתי, שתיים גבירתי. כזה. הבנת?"

"כן."

אני נותנת סטירה מצלצלת. 

"כן מה?"

היא מייבבת.

"כן גבירתי."

"יופי."

אני נותנת לה סטירות לסירוגין. 

"אחד גבירתי."

"שתיים גבירתי."

"אני לא שומעת אותך חמודה, חבל שאצטרך להתחיל מההתחלה."

"שתיים גבירתי!"

"יופי מתוקה. עבודה יפה."

אני אוהבת לתת סטירות. היא גם מתחילה לבכות בלי קול. זה כל כך סקסי.

"שלוש גבירתי!"

"ארבע גבירתי!"

"חמש גבירתי!"

"שש גבירתי!"

אני עוצרת לרגע ומלטפת לה את הלחי. היא חמה. אני נותנת לה את הסטירה האחרונה. 

"שבע גבירתי!"

"יופי, ילדה טובה. בגלל שבסך הכל התנהגת יפה היום אני ארשה לך לאכול את הגלידה."

אני חוזרת אל המקרר ומביאה את הקעריות. את הקערית שלה אני מניחה ליד המזרן ומתיישבת ואוכלת את הגלידה שלי. היא מתקרבת בזהירות ומתחילה ללקלק את הגלידה. אחרי כמה דקות אני מסיימת ומחכה שהיא תסיים. כשהיא מסיימת אני לוקחת את כל הצלחות ועומדת ליד המתג. 

"את רוצה אורות דלוקים או כבויים?"

"כבויים בבקשה."

"שנץ נעים."

אני מכבה את האור ועולה למעלה.

אזהרת טריגר אלימות קשה ואונס. 

נראה לי שאני הולכת להשתמש במקום הזה של האזהרות טריגר להודעות כלליות. אז קודם כל הסיבה שאני יושבת עכשיו באוטובוס של דוסים וכותבת את הטינופת שאתם הולכים היא שסנטוריון שאל אותי אתמול בערב מתי אני ממשיכה לכתוב אז את כל התלונות ו/או מחמאות אליו.

חוץ מזה שאני עדיין מחפשת טרמפ מאיזור ירושלים לפמדום. מבטיחה גוד וויבז והשתתפות בדלק.

נתחיל?

************

אחרי שאני עולה במדרגות אני מתיישב בחדר העבודה שלי ומרביץ עבודה במשך כמה שעות. אחרי שאני מרוצה אני יוצא אל הסלון ורואה את אשתי יושבת בסלון. אני מתיישב לידה ומניח את היד שלי סביבה.

"היי בייב איך ישנת?"

"ישנתי טוב, תודה ששמת את החליטה הקרה במקרר."

"צריכה עזרה עם ארוחת צהריים? מה התכניות שלך להיום?"

"הכל כבר מתבשל, עוד חצי שעה בערך יהיה אפשר לאכול."

"שמת משהו בצד בשביל האורחת שלנו? היא נהנתה מהמנה של אתמול."

"בוודאי, אתה מתכנן לרדת אליה עכשיו?"

אני עוצר לשנייה וחושב. אם האוכל יהיה מוכן עוד חצי שעה אני יכול להספיק משהו מהיר.

"כן, תחכי לי? אני עוד לא אוריד לה את האוכל שלה נראה לי."

היא מושכת בכתפיים. היא כל כך סקסית כשהיא עושה את זה. 

"אגב, מתי דודו צריך להגיע?"

"לא דיברת איתו?"

עכשיו זה התור שלי למשוך בכתפיים. 

"לא ידעתי שאני אמור לדבר איתו. תעשי לי טובה תתאמי איתו לאחר הצהריים. ושיבוא חרמן."

היא צוחקת בקול. 

"בסדר בייב, אני אדבר איתו."

אני יורד למטה שמח וטוב לבב. היא כבר ערה כשאני יורד ואני נותן לה בעיטה סמלית. 

"שימי לב טוב טוב מה הולך לקרות עכשיו. את במרתף שלי נכון?"

היא לא עונה לי. אני נותן בעיטה לכוס שלה.

"נכון!" הבכי שלה כזה חמוד. 

"אז את אורחת שלי נכון?"

"נכון."

אני נותן עוד בעיטה.

"נכון... מה?"

אני רואה את הגלגלים במוח שלה זזים. 

"נכון אדוני."

"יופי, ילדה טובה."

"בכל מקרה, אם את אורחת אז את צריכה לשלם על הנוכחות שלך פה. נכון?"

"אתה מטורף לגמרי." היא ממלמלת.

"אלף, נכון. בית, זכית בעונש."

המבט המבולבל שלה. אני מושך אותה לעמידה על הברכיים ואומר לה לספור עד 10.

אני נותן סטירה ראשונה.

"איה! אההה, אחד!"

אני נאנח ומחזיק את הסנטר שלה עם האגודל והאצבע.

"אחד... מה?"

"אחד אדוני." 

"יופי, להתחיל מההתחלה."

אני נותן לה סטירות מצלצלות אחת אחרי השנייה.

"אחד אדוני!"

"שתיים אדוני!"

"שלוש אדוני!"

"ארבע אדוני!"

"חמש אדוני!"

"שש אדוני!"

"שבע אדוני!"

"שמונה אדוני!"

"תשע אדוני!"

אני עוצר לפני הסטירה האחרונה. 

"פה גדול."

היא עושה לא מבוהל עם הראש, כמובן. אני מחזיק את הסנטר שלה עם יד ימין ונותן סטירה מכל הלב עם יד שמאל. 

"נראה לי שלא הבנת, פה גדול."

היא פותחת את הפה שלה במהירות. אני מוציא את הזין שלי מחוץ לטרנינג. הוא בחצי הדרך לקשיות מלאה. אני מניח אותו בכניסה לפה שלה ומחכה. בזמן שהיא מסתכלת על הזין שלי מבועתת אני אוסף לה את השיער בצורת קוקיות בעזרת הידיים שלי. אני מתחיל לספור.

"חמש.... ארבע.... שלו-"

היא מבינה את הרמז ומתחילה לעשות את העבודה בעצמה. אני נותן לה להכתיב את הקצב בינתיים. הזין שלי לאט לאט מתנפח לה בתוך הפה ואני מרגיש את הריר שלה נוזל בכמויות. אחרי כמה דקות אני מחליט שנמאס לי ומתחיל להזיז את הראש שלה קדימה אחורה על הזין שלי. היא מנסה לדחוף אותי עם הידיים שלה אבל הן אזוקות לקיר והיא מוותרת במהירות. במשך כמה דקות הצלילים היחידים שנשמעים בחלל החדר הם קולות לעלוע ונהמות. כשאני מרגיש כשזה מגיע אני מוציא את הראש של אחורה, תופס את הראש שלה ביד אחת, מאונן ביד השנייה ומשפריץ לה על כל הפנים. 

אני משחרר אותה והיא קורסת אל המזרן. אני מגחך בקול.

"חבל שלא הבאתי לפה מראה שתראי כמה שאת מטונפת, לא נורא. אני עכשיו הולך. מוזמנת להישאר כאן ולהריח עד כמה שאת מטונפת."

אני מקנח ביריקה עסיסית והולך.

אזהרת טריגר: אלימות קשה, cnc שנוטה לצד של חוסר ההסכמה בצורה בוטה.

***************

אני קם בבוקר מוקדם. אני מכין לי כוס תה מהחליטה השווה, משאיר במקרר קנקן עם תמצית תה שיהפוך לחליטה קרה ויורד אל המרתף. היא ישנה בתנוחת עובר כשהפנים שלה מופנות אל הקיר. אני יושב בנחת בזמן שאני לוגם לגימות קטנות מהתה. אחרי כמה דקות התה נגמר ואני מניח אותו בזהירות על השידה בצד החדר. אני נעמד ומסתכל עליה. הגב שלה עולה ויורד בתנועות עדינות. אני זז ונעמד לידה. אני מחליט שהגיע הזמן אז אני מתכופף אליה ומתחיל לפתוח את האזיקים. היא מתעוררת בבהלה, קולטת שאני משחרר לה את האזיקים ומסתכלת על הדלת של המרתף.

"את יכולה לחלום על לברוח אבל אני אגיד לך שהדלת נעולה עם מפתח וקוד שרק אני ומספר מצומצם מאוד של אנשים יודעים."

איך שהאוויר יוצא בבת אחת מהמפרשים, מושלם. אני ממשיך לשחרר את האזיקים. כשאני מסיים אני מושך אותה בשיערות אל נישה שנמצאת בקיר ממול. אני זורק אותה אל הרצפה. 

"לטובתך אני ממליץ בחום שלא תזוזי מילימטר."

היא נצמדת אל הקיר ומתקפלת כמו שבלול. אני בועט לה בבטן. יבבה של גור פצוע נשמעת בקול קטן.

"חשבתי שאמרתי לא לזוז."

היא לא מפסיקה לבכות. אני נותן לה קצת זמן ואז אני מקים אותה בעזרת השיער שלה. 

"תעמדי ישר."

היא עומדת ישר ומכסה את הפטמות שלה עם יד אחת ואת הכוס שלה עם היד השנייה. אני מזיז בעדינות את היד שמכסה את הפטמות ושולח את יד ימין אל הפטמה השמאלית שלה. אני מחייך תוך כדי שאני תופס ומסובב לה את הפטמה. היא מתחילה להתפתל. אני שולח את היד הפנויה שלי ונותן מכה חדה לציצי השני שלה.

"חשבתי שאמרתי לך לעמוד ישר."

"אבל זה כואב לי.". היא מייבבת לי. אני מתעלם מהיבבות ומצמיד אותה לקיר. היבבות שלה מעמידות לי את הזין כל כך חזק. אני משחרר את הזין מהטרנינג ומעביר אותו על החלק הפנימי של הירך שלה. היא מנסה לברוח כמובן ובתגובה אני תופס לה את הצוואר ומרים אותה טיפה למעלה. ביד השנייה אני אוחז בזין שלי ומעביר אותו לאורך הכוס. מלמטה למעלה. העיניים שלה עוד שנייה יוצאות מהמקום אז אני מוריד אותה טיפה למטה אבל ממשיך להחזיק את הצוואר שלה. אני ממשיך לשחק עם הזין שלי מחוץ לכוס שלה. נוגע לא נוגע. ככל שהזמן עובר אני מרגיש את הרטיבות שם למטה מתגברת. 

"נעים לך, חמודה?"

היא מסרבת ליצור איתי קשר עין. אני מניח את שתי הידיים שלי בשני הצדדים של הראש שלה ככה שהיא חייבת להסתכל קדימה. 

"שאלתי אם נעים לך. לא מנומס לא לענות לשאלות."

"לא נעים לי!"

שתי סתירות מצלצלות.

"לא יפה לשקר מתוקה. חבל."

אני ממשיך עוד כמה דקות ומתרחק ממנה. היא מתנשפת והברכיים שלה רועדות טיפה. 

"תראי. כל כך מטונפת."

אני מוציא את הצינור מהגומחה שלו ומפעיל את הזרם. בהתחלה היא מנסה לזוז אבל אחרי בעיטה שתיים היא מבינה שעדיף לה שלא לזוז. אחרי כמה זמן אני פוקד עליה להסתובב ושוטף את החלק האחורי שלה. כשאני מחליט שהיא נקייה מספיק אני הולך אל השידה ושולף משם מגבת. אני זורק את המגבת אליה והיא ממהרת להתנגב תוך כדי שהיא ממלמלת תודה. אני מתקרב אליה.

"מה אמרת?"

"ת-תודה."

אני שולח אגרוף מהיר אל הבטן שלה. היא מתקפלת לשתיים ומשתעלת. אני מושך אותה למעלה. 

"את יודעת יותר טוב מזה. מה אומרים?"

הידיים שלה נשלחות להגן על הבטן. אני מגחך לעצמי ומסובב את אחת הפטמות שלה בעוצמה. היא צורחת. 

"מה. אומרים."

"תודה אדוני!"

אני משחרר לה את הפטמה והיא קורסת לרצפה. אני מרים אותה מבית השחי ומוביל אותה בעדינות אל המזרן שלה. הפעם אני אוזק לה רק את הרגליים. אני מכסה אותה עם השמיכה ולוקח את המגבת והכוס הריקה. אני משאיר את האור פתוח בדרך החוצה. בכל זאת צפוי לה יום עמוס. 

**************

הפוסט הזה מוקדש לפרלין שלימדה אותי איך פורנו כתוב היטב אמור להיקרא, להיראות ובעיקר להרגיש. 

בנוהל, cnc. אל תקראו אם אתם יודעים שזה יטרגר אתכם טוב?

***********************

אחרי שאני עולה במדרגות אני מריח בישולים. אני נכנס למטבח ורואה את האהובה שלי עומדת וקוצצת בצלים קטנים. אני מתקרב אליה מאחור ומחבק אותה מהמותניים. 

"מריח טוב, מה את מבשלת?"

"תבשיל פירות ים בחמאה ומרווה.". אני שומע את הגאווה בקול שלה.

"ומה הכנת לאורחת שלנו למטה?"

היא מחווה בידה אל קצה השיש ואני רואה קערה מכוסה בנייר כסף. אני משחרר את החיבוק, הולך לכיוון הקערה ומרים טיפה את נייר הכסף. זה נראה כמו אוכל לכלבים. אני שולח אליה מבט שואל והיא ישר אומרת "אל תדאג, זה לא באמת אוכל של כלבים. זה בשר טחון עם כל מיני.".

אני מושך בכתפיים והולך לערוך את השולחן. כשאני מסיים היא מגיעה אל השולחן עם התבשיל ובקבוק יין לבן. אני מביא פותחן בקבוקים, פותח את הבקבוק ומוזג כמות נכבדה של יין לשנינו. היא באמת מבשלת מדהים. במשך חמש דקות אני לא מדבר מילה ורק מתרכז בלאכול. 

"את מבשלת בן זונה. זה ממש טעים באלוהים." 

היא מושכת בכתפיה בביטול. "נשמה זה פשוט שקנית לי חומרי גלם טובים, לא עשיתי כלום."

אני מרים את כוס היין שלי. גם היא מרימה את שלה ואחרי שעשינו לחיים אני שותה מהיין. התאמה מושלמת לתבשיל. אני מסיים את האוכל ומפנה את הכלים לכיור. אני מרגיש טפיחה על השכם ומסתובב. 

"אני אשטוף כלים, האורחת שלנו צריכה לאכול."

אני מהנהן, מוריד את הסינר ולוקח את הקערה. בדרך למטה אני לוקח צעצוע וקנקן מים. אחרי שאני יורד אל המרתף אני מדליק את האור, מניח את הקערה ליד האורחת ומתיישב כשהקנקן לידי והצעצוע ביד שלי. היא חמודה כשהיא ישנה. אחרי כמה זמן אני נעמד, לוקח את הקנקן ושופך עליה. בשנייה אני מרגיש איך שהזין שלי מתעורר מהבהלה שלה. אני נותן לה חמש שניות ואז נותן לה זץ עם הצעצוע ביד שלי. היא מנסה לברוח לצד שרחוק ממני אבל אני מגיע עד לשם ודואג שהיא תראה את הצעצוע שביד שלי. היא נושמת נשימות מהירות ושטוחות ולא מפסיקה להסתכל על הצעצוע. אני נותן לה עוד זץ והיא מתקפלת לתנוחת עובר. אני מניח את הצעצוע על הכיסא שלי ותופס לה בשיער. היא נגררת אל הקערה של האוכל. 

"אני מציע שתקשיבי לי טוב מאוד עכשיו אם את רוצה לא לחטוף עוד מכות להיום."

העיניים המבוהלות האלה. הטעם החמוץ של הפחד באוויר. אני מרגיש שהכל מתחדד אצלי.

"הבאתי לך ארוחת ערב, מותר לך לאכול אותה. אסור לך להשתמש בידיים שלך. ברור?"

היא ממשיכה להסתכל עליי.

אני לוקח את הצעצוע ונותן לה עוד זץ. "אם אני שואל שאלה אני מצפה לתשובה, טינופת."

אני שומע בכי קטן. 

"ברור?"

"כ-כן"

"כן מה?"

"כן ברור?"

אני מגלגל עיניים. "לא, כן אדוני. עכשיו ננסה עוד פעם. הבאתי לך ארוחת ערב, מותר לך לאכול אותה. אסור לך להשתמש בידיים שלך. ברור?"

"כנאדוני".

"יופי, בתיאבון."

אני לוקח את נייר הכסף ומתיישב מולה. היא מתקרבת אל הצלחת והבעת גועל נסוכה על פניה. היא מרחרחת את האוכל ונראית כאילו היא עומדת להקיא. אני מנופף בצעצוע ממול לפרצוף שלה והיא נרתעת לרגע. אחרי כמה שניות היא מתחילה לאכול. אחרי ההלם הראשוני נראה שטעים לה. ברור שטעים לה. היא מסיימת מהר את האוכל.

"היה טעים?"

"כן."

אני בועט לה בצלעות.

"לא שמעתי, היה טעים?"

היא מייבבת. אני בועט לה עוד פעם בצלעות.

"שואלים אותך שאלה, היה טעים?"

"כן אדוני היה טעים אדוני סליחה אדוני אל תרב-"

אני בועט בה עוד פעם. הפעם נתתי מכה מכובדת. 

"את לא תקבעי לי אם אני מרביץ או לא. ברור?"

"כן אדוני"

"יופי, לילה טוב."

אני נותן לה עוד כמה בעיטות לקינוח, לוקח את כל החפצים ומכבה את האור בדרך למעלה. 

***********

שמעו כנראה שאני אמשיך לכתוב את הסדרה הנוכחית עם או בלי פידבקים. מה שכן, אני מעדיפה עם פידבקים:)

מקווה שאתם נהנים מזה, אני יודעת שאני נהנית מלכתוב את זה.