בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 16 שנים. 17 בינואר 2008 בשעה 12:04

המשך פנטזיית תתאפקי

חמש דק לפני הזמן ירדתי מהמונית ליד הכתובת שניתנה לי, בית פרטי ברחוב הולנדי שקט,
על השער היה שלט - הספא הקטן שלי, נכנסתי דרך השער, שביל מרוצף , גינה יפה ומסודרת,
דפקתי בדלת וחיכיתי, המאסטר פתח לי את הדלת, שלח יד קדימה לעברי, מרוגשת וסקרנית
הושטתי לו יד בחזרה, מרגישה את פעימות ליבי מאיצות, הכוס שהיה רטוב כבר בדרך הרטיב
יותר ברגע שנגעתי בידו, משיכה קטנה ביד נתנה את ההוראה- בואי אחרי.

נכנסנו לחדר מבוא, בצד אחד דלפק עם טלפון ומחשב, בצד שני שני שולחנות עגולים מסביבם
כורסאות נוחות למראה, נרות דולקים פזורים מסביב, משיכה נוספת- הוראה נוספת- בואי אחרי,
נכנסנו לחדר מלתחה , כסאות מרופדים, קולבים על הקירות, בצד אחד שורה של לוקרים נעולים,
תתפשטי, המאסטר לא היה צריך יותר מזה כדי שאתחיל להסיר את בגדי במהירות, הייתי חרמנית
אש, וכשאני חרמנית אש, אין לי הרבה סבלנות, הייתי מסוגלת לקפוץ על המאסטר, להצמיד אותו
לקיר ולהזדיין עליו, לאנוס אותו אם רק היה מרשה לי, אבל ידעתי שהיו לו תוכניות, הסקרנות
אכלה אותי כרגיל, עמדתי ערומה לפניו, אוף למה הוא מתפשט לאט חשבתי לעצמי, יותר מהר,
בבקשה, התחלתי לגרגר מרוב רעב, להשמיע קולות,חיוך עלה על שפתיו, הוא שמע אותי כמובן.

המשך יבוא
פאני היל

לפני 16 שנים. 16 בינואר 2008 בשעה 12:54

פנטזיה- תתאפקי

מאז שהתחלתי להזדיין אנאלית הקפדתי לא לאכול הרבה, ביחוד ביום של מפגש, כדי שלא
יווצר לחץ במעיים, השתדלתי להתרוקן בשירותים לפני כל סשן, זכרון ה"פנצר" עדיין חזר אלי
מדי פעם, נפגשתי עם משהוא בפעם הראשונה, סתם סטוץ, אחרי חצי שעה של זיונים בכוס,
בתחת, זה פשוט קרה, לחץ גובר והולך, בקושי הצלחתי לזחול אל האמבט ולהתישב על האסלה
כשזרם חום יצא החוצה, השפריץ, הריח היה חזק, הוא עמד בפתח האמבט מסתכל עלי עם
אף עקום, אני מחכה לך בחדר, כך גיליתי שלא כולם חובבים יציאות חומות בעלות ריח שעולה
ומסריח את הסביבה, מאותו היום נזהרתי, לא רציתי לכפות על אף אחד זוועות בהן הוא לא יעמוד,
לפני כל מפגש עם בחור חדש גיששתי בעדינות, שאלתי שאלות, מה אוהבים, מה לא, עד שפגשתי
אותו, את המאסטר , עד שהגעתי למפגש שגרם לי להרגיש טוב גם במצבים הכי לא נעימים,
כמובן תלוי לגבי מי, הוא זיין אותי במרץ בתחת כשלידינו מזדיין עוד זוג, לפתע ראיתי על בטנו
גוש קטן וחום, גוש קטן ותמים שיצא לו לטייל מתוך התחת שלי ונחת על בטנו הרכה והחמודה,
הוא הקים אותי בעדינות מהזין שלו שהיה חום לתפארת, לקח את הגוש הקטן והחום מביטנו
בין אצבעותיו, קם והלך אל השירותים בצעדים בוטחים, זה בכלל לא מפריע לו חשבתי לעצמי,
אם זה לא מפריע לו, למה שיפריע לי? בואי הנה פקד בקול, הלכתי אל חדר האמבט ,
ידעתי מה הוא רוצה, ההתרגשות שפעמה בי החלה להאיץ, הזין שלו חיכה לי, ירדתי על ארבע
בלי שיצטרך לצוות, פתחתי פה גדול, הזין חדר פנימה, מלוכלך ומריח, ליקקתי במרץ,
תוך כדי רצון להקיא, הוא נתן לי לירוק אל השירותים, מציצה ויריקה, לנשום אויר ולפתוח פה,
תוך כדי אנחות, שלחתי יד אל הכוס, רק נגעתי וכבר הרגשתי את כולי מתכווצת, רועדת,
מממממממממממ כך הבנתי שזה מה שאני אוהבת, כך גיליתי שגם אחרים אוהבים, שבשבילם
זה טבעי, הפרשות הגוף, טבעי בהחלט.

הטלפון צלצל, מחר אני רוצה אותך בשעה 21.00 בכתובת הזו.............
יש רק דבר אחד שעליך לעשות, לאכול היום בערב, בבוקר ובצהריים ארוחה טובה ולהתאפק.
להתאפק מאסטר? מה לא מובן ? מותר לך להשתין כמה שאת רוצה אבל שלא תרוקני את המעיים.
החרמנות קפצה עלי למשמע הדבר, תארתי לעצמי מה יקרה אם אעשה כפי שהורו לי,
שכבתי במיטה והתחלתי לפנטז, לנחש מה עומד לקרות מחר....... אוננתי במרץ, גומרת פעם
אחר פעם.

המשך יבוא
פאני היל


לפני 16 שנים. 25 בדצמבר 2007 בשעה 12:42

סוף פנטזיית הערפד

הבחור המשיך לרעוד ולהוציא מפיו הברות לא ברורות בשעה שהערפד התקרב לעברו,
נצמד אליו, אל כולו, זין אל זין, בטן אל בטן, ראשו עמוק בצווארו של הבחור, מריח את
ריחו, מרגיש את פעימות ליבו הנמרצות, ששששש הוא לחש לו, ששששששש, חמוד שלי,
אל תדאג, לך אני מיעד תפקיד אחר לגמרי, אתה תהיה העבד שלי, המשרת שלי, אך
זה יקרה רק לאחר שאטעם מדמך, לאחר שתתעורר ממותך, לאחר שתעבור סדרת חינוך
שתכשיר אותך לתפקיד, ששששששששששששש לחש לו תוך כדי שהוא יורד על ברכיו,
הזין של הבחור מול פניו, רופס, הוא החל לטפל בזין, ללקק, לשפשף, למצוץ, ממלא אותו
בדם הבחורה, זין אדום בפיו, זין עומד, אךךךךךךךךךךך כל כך אהב זין בפה, בתחת,
אהב לזיין, להזדיין, ולבחור היה זין מפואר, ישר , ארוך ומעט עבה, כעת עמד במלוא עוצמתו,
כשנתן עליו מכה עם כף ידו, קפץ הזין מטה ומעלה, מכה ועוד מכה, צעקות הכאב
של הבחור נעמו לאזניו, תפס את שני האשכים בבסיסם, בידו, הופך אותם לשני כדורים
נפוחים, פתח פה גדול והכניס אותם פנימה, מתענג על עגלגלותם, על טעמם, מוצץ,
מלקק עם לשונו, כששערה נכנסה פנימה לגרונו החל להשתעל, הוא יצטרך ללמוד לגלח
יום יום את גופו, חשב, כןןןןןןןןןןן הרבה עבודת לימוד וחינוך עמדה לפניו, המחשבה
על כך גרמה לו לעונג נוסף תוך כדי שהוא שולח יד שנייה אל הזין העומד שלו, ומשפשף
שוב, משפשף עד כדי גמירה.

הגיע הזמן, הוא נעמד, תסתכל עלי , ציווה על הבחור, אתה הולך למות אך לא לזמן
ארוך, כשתתעורר כל הגוף יכאב לך, למספר שעות אך תתעורר לחיי נצח, חיים שיהיו בידי,
כל עוד ארצה בך, כל עוד תשרת אותי בכרצוני, כל עוד תהיה כנוע , כל עוד תספק את צרכי,
הבחור בכה בהסטריה כתינוק קטן כשפיו של הערפד ניצמד אל גרונו.


לפני 16 שנים. 19 בדצמבר 2007 בשעה 14:09

המשך פנטזיית הערפד

את הבחורה והבחור פגש לאחר שיחות בצט , שיחות פיתוי, הוא היה אומן בזה,
הריגוש בפיתוי היה כמעט שווה ערך לריגוש שבטעימת הדם.

הבחורה היתה אצלו בסשן לפני שבוע, היה עדין איתה, הלך איתה צעד צעד על
מנת לכבוש את בטחונה, נהנה לקשור אותה לשולחן בידיעה שאינה מודעת לכך
שהיא בסכנה, התרגשותה ניכרה לעין, היא התנשמה בכבדות, עיניה עצומות,
הריח את ריח תאוותה עד לכורסא בה ישב, מממממממממממ איזה ריח משגע,
הזין שלו החל להתקשות, כשקם ממקומו בפתאומיות , התנדנד הזין מצד לצד,
עדיין לא קשה לגמרי.
את הבחור פשוט הימם בזמן פגישתם ברחוב, קשר אותו לצלב כשהוא עדיין חסר
הכרה וחיכה לראות את תגובתו לכשיתעורר.

הנערה שכבה בצורה כזו שלא יכלה לראות את הבחור, לא יכלה לראות את הבהלה
שלו, גם לשמוע לא יכלה כי אטמי אוזניים אטמו את אוזניה לרעש, היא צפה בעולם
משלה כרגע, עולם של ריגוש, חרמנות גועה, כשהרגישה את ידו נוגעת ברגלה, החלה
לרעוד ללא שליטה, תיגע עוד, בבקשה.... החלה ללחוש , רגליה נפסקות עוד יותר ,
ידו טיילה על גופה, מציירת ציורים דמיוניים, סוחטת ממנה אנחות, התפתלויות,
התישב על הברכיים לרגלי השולחן, מול רגליה הפתוחות לרווחה והחל ללקק את דגדגנה,
מתענג על הטעם, מריח את ריח הדם הפועם בעורקיה, ידו נשלחה את מבושיו, הזין שלו
קשה בידו, שפשף ושפשף תוך כדי ליקוק הכוס הרטוב, לאט לאט עבר ללקק את המפשעה,
מרגיש בלשונו את הפעימות, בום, בום, ניביו החדים יצאו ממקומם, מוכנים.........
בעיניים עצומות נתן לניב אחת לנקב עורק, נקב קטן, דם החל להשפריץ, לפי קצב פעימות
ליבה, היא לא הרגישה, לא הבינה, היתה שרוייה בערפול חושים, בספייס, החל ללקק
במרץ את הדם, מעביר את לשונו על הכוס, על ביטנה, מצייר ציורים חדשים, ציורים אדומים,
מדי פעם העיף מבט אל עבר הבחור, עיניו יצאו מחוריהן מרוב לחץ ופחד, אך לא יכול
היה שלא להביט במחזה, מחזה אימה מציאותי אליו נקלע שלא ברצונו.

לשון הערפד חזרה אל מתזי הדם, פניו מרוחים, אדומים, עלה לאט אל שדיה, יונק אותן,
נושך נשיכות קלות , נשיכות חזקות יותר, משחק איתה, מרגיש איך גופה מתחיל להתרפות,
נחלש, כשעמד מולה מניף את החרב נפקחו פתאום עיניה על מנת לראות את המראה
האחרון בחייה, את הבזק האור שניתז מהחרב, את פניו האדומים מדם, מראה אחרון,
אך ללא זמן סביר לעכל את המראה, לחשוב, להבין, הלהב חתכה את צווארה לשניים,
מתיזה דם לכל עבר מוציאה מפיו של הערפד שאגה אדירה, שאגה מקפיאה, בזמן
שנעץ פעם נוספת וארוכה עיניו בעיני הבחור.

המשך יבוא
פאני היל

לפני 16 שנים. 18 בדצמבר 2007 בשעה 13:20

הערפד- פנטזייה

היה ישוב בכורסת עור שחורה במרתפו, רגלו על המשענת, מתנדנדת
בחופשיות, על הקיר לידו היתה מראה גדולה, תמיד הצחיק אותו המחזה-
להסתכל במראה ולא לראות אותו עצמו, כאילו לא היה שם, כאילו היה אויר,
הכורסא נראתה ריקה, מיותמת, כן, היה ערפד כבר כמאתיים שנה, אהב
כל רגע, כל דקה, בידו החזיק חרב דקה, לא ארוכה במיוחד, חדה מאוד,
קצה החרב היה מונח על שפתיו, כשהעביר את מבטו סביב בגאווה על המרתף
המאובזר, על השניים שהיו קשורים ומחכים לגורלם.

בצלב שעל הקיר היה קשור בחור צעיר כבן עשרים וחמש, מבועת כולו, רועד
כעלה נידף, לפני כדקה השתין על רגליו מרוב פחד.

על שולחן עץ היתה שכובה בחורה בת 19, מפוסקת בידיה ורגליה, קשורה לצידי
השולחן, לטבעות מתכת, ראשה היה מקובע לשולחן על ידי רצועת עור שנמתחה
על מצחה.

ישב וחשב, את מי כדאי להשאיר בתור ערפד עבד ואת מי להשתמש בתור מאכל
תאווה, השפחה הקודמת שלו נהרגה לצערו על ידי צייד ערפדים, את נקמתו בצייד
נקם, אך נשאר ללא שפחה או עבד שישרתו אותו כפי שאהב......
ישב וחשב- את מי כדאי להשאיר? לאט לאט גמלה ההחלטה.

המשך יבוא

לפני 17 שנים. 16 בנובמבר 2007 בשעה 13:01

פנטזייה - האילוף


הוא גר בבית פרטי בפאתי הכפר הפסטורלי, בית לא גדול במיוחד, ארבע וחצי חדרים + מרתף
גדול, מרתף שעשועים, מרתף תענוגות, לשם היה מביא את שפחתו מזה שנה, הכירה כבר כל
אביזר, הרגישה על גופה את נחת השוטים, הקיינים, מבחר גדול היה לו למאסטר שגר בבית הפרטי בפאתי הכפר הפסטורלי, הוא היה סורק כל חנות , כל אתר באינטרנט, על מנת להשיג את כל החידושים, את כל ההמצאות.... רק דבר אחד עוד לא טעמה שפחתו, לא ידעה שתטעם בקרוב, בחצרו הגדול הוא גידל כלבים להנאתו, מכלאה נאה בנה להם, מלונות מסודרות, חצר גדולה לטייל, מגרש משחקים מיוחד, התחביב שלו היה לאלף כלבים, בזמן הנתון הזה, היו לו ששה כלבים, שניים מהם אילף ככלבי שמירה, כלב נוסף אילף למען חבר עיוור בתור כלב נחיה ואת האחרים- שני כלבי לברדור גדולים וכלב זאב- אילף במיוחד, אילוף לא מקובל.

הוא אימן אותם להבדיל בין ריחות של נשים, לאתר ריח של נשים חרמניות ולהתביית עליהם, אימן אותם כדי לזיין נשים, שפחות.

היה לו אוסף של תחתוני נשים,שניים חדשים והשאר משומשים, תחתונים מנשים שהיו במחזור, מנשים מבוגרות שהיו בתקופת הבלות שלהן, מנשים צעירות שהיו עסוקות בעבודה ובעיקר מנשים חרמניות, לימד את הכלבים להבדיל בין הריחות, היה מחביא תחתונים של נשים חרמניות ותחתונים אחרים בכל רחבי החצר והבית ונתן להם לחפש, שניים מהכלבים הצליחו במשימה מעל המשוער, בהם בחר על מנת לעבור לשלב הבא, לזיין את שפחתו, בתור התחלה ביקש ממנה את תחתוניה בהם הגיעה לפגישות האחרונות, לימד את שני הכלבים להכיר את ריחה, בדק את הזין שלהם, גודלם, עוביים, כשהיה מרוצה, ניגש למלאכה.

תגיעי בשבע בערב, כנסי למרתף ותתפשטי, אלה היו ההוראות אותן ביצעה כמו תמיד בדייקנות ובמסירות, כשנכנס למרתף מצא אותה בדיוק כפי שביקש, בואי אלי , חיבק אותה ונשק לה, אסף את תחתוניה ודחף אותם לפיה, רצה שריח החרמנות שלה יהיה גם בפה, רצה זיון כפול, המצלמה היתה כבר מוכנה על כן מול השרפרף אליו תכנן לקשור אותה , רגליה וידיה פוסקו, נקשרו לרגלי השרפרף, כל אותה עת התחתון בפיה, את מוכנה? שאל אותה.... כשהתחתון נשלף החוצה..... אני מוכנה מאסטר היא לחשה, היתה נרגשת, היתה בטוחה שצעצוע חדש יטעם את עורה, גופה החל לעקצץ, לרעוד בציפייה, הכוס נרטב בבת אחת כשידו האהובה של המאסטר עברה עליה......

הוא ניגש אל מאחורי מצלמתו, בודק את הזום, לוחץ על הכפתור וניגש את הדלת הצדדית, שני הכלבים פרצו פנימה בחרש, מרחרחים, כשהריח נקלט באפם , רצו במהירות אליה, החלו מרחרחים את ישבנה, כוסה, שם הריח היה חזק במיוחד, כלי זינם נעמד דום, מוכן לחדירה, הם החלו רבים ביניהם , נהימות החלו לעלות מאחוריה, גורמות לה לצעוק מפחד ואימה, כשאחד הצליחה לחדור בבת אחת פנימה, מסלק מעל פניו את השני כשזנבו בין רגליו, אך לא להרבה זמן, זנבו אחל לכשכש כשקלט..... את הריח .....מהכיוון השני.... ריחרח את פיה בלהט, גופו נע ונד מצד לצד בטירוף, רצה גם לזיין, פיה נפער כדי לקבל... אח איזה זין היה מול עיניה, רוטט, כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן רצתה לקבל לתוך פיה .............. כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.

לפני 17 שנים. 12 בנובמבר 2007 בשעה 20:22

המשך פנטזיית שפני הניסוי


הפרופסור היה ערום, ידיו החלו לטייל על גופה, מציירות ציור אשר רק הוא ידע את מהותו,
עבר על ביטנה, חזה, צווארה, נוגע ספק מלטף את עורה, היא עצמה עיניים ונתנה לעצמה
להרגע, להכנע לתחושה, תחושה מרגיעה, ידעה והרגישה את שנאתה כלפיו, אך מגעו
היה מרגיע, מגע האומר - את שלי, לא משנה מה את מרגישה, חושבת.... את שלי......
שששששששש לחש לה תוך כדי סיור על גופה, לשונו מלקקת את קצה תנוך אוזנה, מלקקת
מסביב, חודרת מעט פנימה.... לשון ארוכה ורטובה , אנחה יצאה מפיה ועוד אחת ועוד אחת,
רצף אנחות כשלשונו חדרה עמוק פנימה לאוזנה וידו בין רגליה, מלטפות את דגדגנה, מלטפות,
צובטות קלות, כןןןןןןןןןןןןןןןןןן הוא שיחק איתה, היא לא ידעה, הוא שיחק ברגשותיה, נהנה
לראות אותה מתמסרת לרוצח אהובה, כל אנחת הנאה שלה גרמה לו הנאה כפולה..... כן הוא
ישחק איתה , שעות ארוכות, הרגיש את הזין שלו נעמד מהמחשבה על מה שעומד לקרות,
ידו נשלחה אל הרצפה מרימות מקל דק וקצר, בהנף יד אחד מהיר ירד המקל על חזה, מכה
חזקה והוציאה את כל האוויר מחזה תוך כדי שאגת כאב, מכה נוספת ועוד אחת, נחיתות קלות
ונחיתות חזקות, החזה החל לבעור לה, עם כל הנחתה צעקה חזקה יותר יצאה, צעקותיה התערבו
עם היבבות, עם הדמעות שזלגו על לחייה.... לבסוף כשידו החלה שוב לגעת, ספק ללטף,
צעקותיה פסקו ורק הדמעות המשיכו לרדת.... שששששששששש מתוקה שלי הוא אמר לה,
אני לא כועס על כך שהתנפלת עלי... אך את יודעת שמגיע לך עונש... נכון חמודה שלי?
לחש לה באוזן... ששששששששששש.... המשיך ללטף את ירכיה עד לכוסה הרטוב.......
החדיר אצבע ועוד אחת... דוחף ומוציא, דוחף ומוציא... מזיין אותה עם היד חזק ומהר,
אנחות הנאתה חזרו לשלוט בחלל החדר, ככל שפורקנה החל מתקרב כך אנחותיה התגברו
והלכו... עד שצעקה חזקה הרעידה את החדר, גווה התקשת , עיניה נפקחו וננעצו בעיניו,
פיה נפער לרווחה ואז החלה שוב להזיז את אגנה ככל שיכלה, זיינה בעצמה את ידו, ממשיכה
לנעוץ בו מבט, ממשיכה לגנוח ולהאנח ...........

ידו הפנוייה נשלחה אל הרצפה, מרימה חגורת עור עבה, בצבע שחור מט, קיפל אותה לשניים
תוך כדי שהוא נעמד ברגליים מפוסקות ליד רגליה, איזה כוס חשב לעצמו... איזה כוס יפה...
החל להנחית את החגורה על הכוס הרטוב, צעקותיה ממלאים שוב את חלל החדר, צעקות
אלו נשמעו כמוסיקה באוזנו, רצה לראות את הכוס שלה מתנפח, הופך להיות אדום אש,
כל כך יפה הכוס שלה חשב, ברגע שהיה מסופק ממראה הכוס הנפוח והכואב החל עולה על
המיטה בין רגליה, הזין שלו מתקרב בחמדה אל הפתח המצפה, כשחדר פנימה עשה זאת
בשאגה, נכנס פנימה בכל הכוח, חזק ומהר, כל כך כאב לה, ראה זאת על הפנים שלה,
כאבה היה להנאתו, המשיך לזיין , לזיין חזק ומהר כשהגיע בזעקה רמה לפורקנו נשכב עליה
ראשו טמון בצווארה, מרגיש את זעתה, את ריחה, את רעידותיה.

לפני 17 שנים. 8 בנובמבר 2007 בשעה 12:54

המשך פנטזיית שפני הניסוי


אני רוצה לראות אותו , אמרה לפרופסור כשישבה למחרת בחדרו, לראות איך הוא מרגיש,
בבקשה, התחננה עם דמעות בעיניה, הגעגועים אכלו אותה, לא יכלה להפסיק לחשוב על
אהוב ליבה, רצתה לגעת בעורו, להריח את ריחו, להתרפק עליו, הרגישה איך ביטנה מתכווצת
כשחשבה עליו.

הפרופסור הסתכל בה, הסתכל בשקט, חושב לעצמו, בואי אמר לבסוף......... בשקט קמה
ממקומה, הלכה אחריו בצייתנות, עוברים במסדרונות לבנים, רצפה מצוחצחת מנקיון, ירדו
במעלית לקומה אחת מתחת, נעמדו ליד דלת, שם שאל אותה הפרופסור אם היא מוכנה,
ליבה הלם בחוזקה כשהנהנה בראשה לאות הן, הדלת נפתחה והפרופסור נתן לה להכנס ראשונה,
בהתחלה לא הצליחה לקלוט מה ראו עיניה, זה היה חדר גדול, חדר תצוגה, מדפים עמוסים בצנצנות,
בחדר פזורים מיכלים מלאים בנוזל משמר, בתוך כל צנצנת ומיכל היו מוצגים, מוצגים מבחילים
של חלקי גוף, ראשים, ידיים ורגליים, אברים פנימיים של בני אדם, בחילה הכתה בה, ירדה על הברכיים
והחלה להקיא, כששערה נמשך מעלה מושך את כולה בעקבותיו, בואי אחרי.....פקד הפרופסור.....
בצעד כושל הלכה אחריו, מנסה להשתלט על הבחילה, הפרופסור נעמד ליד מיכל , במיכל היה
מוצג לב, חדרי הלב היו פתוחים לרווחה.....ההכרה הכתה בה באותו הרגע שהפרופסור החל
להסביר שהניתוח נכשל, המתמחים עשו טעויות של מתחילים והרי זו כל המטרה של בית הספר הזה,
ללמוד תוך כדי התנסות, נכשלים פעם פעמיים עד שלומדים........זעם עצום החל לעלות בה כשתקפה
את הפרופסור בחמת זעם, דוחפת אותו על המיכלים ומפילה אותו לרצפה בצעקות, עם אגרופה
החלה להכות בפניו, גופו, בלי לשים לב לנעשה סביבה, בלי לשים לב לידיים שתפסו אותה מאחור
ולמזרק שנתקע בזרועה.

כשהתעוררה היתה בחדרה, כבולה בידיה ורגליה הפסוקות לצידי המיטה, הפרופסור חבוש, יושב לצידה.

המשך יבוא

לפני 17 שנים. 8 בנובמבר 2007 בשעה 12:23

המשך פנטזיית שפני הניסוי

אצבעות פיסקו את שפתי ערוותה, הרגישה והריחה חומר חיטוי קר , צינור גומי הוכנס בעדינות לתוך
השופכה, יצא הצינור, נכנס אחר, יצא ונכנס, היא התפתלה וחטפה מכה על ישבנה, הטיפול גרם
לה אי נוחות, הרגשה שהיא צריכה להשתין, צריבה לא נעימה החלה להציק לה באזור, בבקשה,
ניסתה לפנות אל משהוא שיקשיב, אך לא היה אל מי, התעלמו ממנה לחלוטין, כולם היו קשובים
אל המורה שהדגים ונתן למתחה זה או אחר לנסות בעצמו, לפתע שמה לב שכולם התרכזו כעת
ליד ראשה, מורידים כפפות חד פעמיות מהידיים, זורקים לפח ומניחים נקיות במקומם, ליבה החל
להאיץ, ביחוד כשיד המורה הונחה על ראשה , מלטפת בהסח הדעת תוך כדי דיבור, מונחים רפואיים
עפו באוויר, כשראשה נמתח לאחור, צווארה מתוח, רצועות קשירה על המצח והצוואר קיבעו אותה
במצב זה, ללא יכולת תזוזה, צעקה יצאה מגרונה, צעקת פחד, צעקה נוספת, כולם הסתכלו עליה,
חלקם חייכו למראה דמעותיה, מרוב פחד ברח לה השתן, התיז בקשת על אחד המתמחים, במצבה
המקובע לא ראתה את פניו שהאדימו, את הזעם שעלה בו, אך את הצביטה בישבנה הרגישה ,
שוב ושוב, עד שהמורה נבח לעבר המתמחה-די.........לך להתנקות מיד.

תשומת לב כולם חזרה אל פניה, הרגישה את פלג גופה העליון מתרומם ביחד עם משענת המיטה
עד שהגיעה למצב של חצי ישיבה.

אני עומד להכניס לך צינורית פלסטית דרך האף אל הקיבה אמר לה המורה, אני זקוק לשיתוף
הפעולה שלך על מנת שלך יהיה קל, בכל מקרה הצינורית תכנס פנימה, כך שאיך שתרגישי
תלוי בעצם אך ורק בך, תנשמי עמוק ותרגעי, בזמן שהצינורית תכנס ותגיע לגרונך אני רוצה שתבצעי
פעולות בליעה , מבינה מה אני אומר?
היא לחשה-כן..... מנסה להשתלט על הפחד, על הלחץ, הצינורית החלה להכנס, נשמה עמוקות
דרך הפה, כשהרגישה חנק, אני נחנקת, לא יכולה לנשום, כפות ידיה החלו להכות בפראות במזרון,
תנשמי דרך הפה לאט, לאט, הקול חדר לראשה, מנסה להרגיע, החלה לנשום כמצווה, מרגישה
הקלה שהוחלפה בבחילה איומה ככל שהצינורית ירדה מטה עוד ועוד.........קיא החל לעלות בגרונה,
אל פיה, ניסתה לבלוע, ניסתה לירוק, לא שמה לב שהצינורית יצאה החוצה ומתמחה נעמד ליד ראשה,
צינורית חדשה החלה את דרכה פנימה, זעקה בראשה.....דייייייייייייייייייי תוך כדי התנשמויות.

בערב מצאה עצמה במיטתה מותשת, כואבת כשהאחות לצידה...........שששששששששששש
מתוקה שלי..... מחר יש לך יום חופשי, בבוקר פגישה אצל הפרופסור ואחר כך מנוחה, בעצם
אולי לא מנוחה של ממש, הבנתי שהפרופסור רוצה קצת להתענג.........ועכשיו עיצמי עיניים .

לפני 17 שנים. 7 בנובמבר 2007 בשעה 12:03

המשך פנטיית שפני הניסוי

לאט לאט החלה להסדיר את נשימתה, שאפה אוויר דרך הפה והוציאה דרך האף,
עד שנרגעה, במילא אני לא יכולה לזוז מפה אז כדאי שאהיה צלולה בדעתי, חשבה
לעצמה, מתבוננת בתשומת לב לפרטים שמסביבה, בחנה את המתמחים, הסתכלה
על הרופא הראשי שהיה באמצע הסבר מדעי, רפואי כל שהוא, עיניה נחו על שידה
שהיתה קרובה אל המיטה, על השידה היו מונחים מזרקים, מחטים, אינפוזיות, חומרי
חיטוי ועוד, התרגשות החלה לעלות בה, הרגישה את הרטיבות בכוסה החם כשידה
נמתחה, מחסום גומי הונח על זרועה ומחט נתקעה בה על ידי אחד המתמחים, מתמחה
שני התיצב ליד רגלה, החל מחפש וריד, דקירה נוספת הורגשה, לאחר כשעה הרגישה
כמסננת, כמעט בכל הגוף חיפשו ורידים, הכניסו מחטים, היא לא התלוננה, אנחות
יצאו מפיה, אנחות הנאה, היא פשוט עצמה עיניים ונהנתה, המתמחים חשבו שהאנחות
היו אנחות סבל, למה לי לקלקל להם את הרושם חשבה? היו כאלו ששאלו אותה מדי
פעם אם היא בסדר, איך היא מרגישה, אך היה אחד , שמה לב אליו בהתחלה, היו לו
ידיים שמאליות, הוא היה עצבני והכאיב לה בכוונה, יותר מאוחר כשהיתה בחדרה
ראתה שבכל מקום שעבד עליה היו סימנים כחולים גדולים וכואבים, הוא צריך הסבה
מקצועית, היתה המחשבה האחרונה שלה לפני שנרדמה באותו הערב, מותשת וכואבת.

למחרת בבוקר כשהאחות העירה אותה, היא התכוננה מהר, התקלחה,
אכלה משהוא קל מהמגש שעל השולחן והתיישבה על כסא הגלגלים , מחכה
שיבואו לקחת אותה, האחות נכנסה, מבע של הפתעה על פניה, הגיע הזמן היא
חשבה לעצמה, סוף סוף הזונה הזו הבינה את מקומה, נראה לי שאוותר על
הקשירה היום ונראה איך ימשיך היום.

כשנכנסו שוב לחדר הלימודים, הוא היה עדיין ריק, היא קמה מהכסא ונשכבה על
המיטה בלי אומר ודברים, הרגשה חדשה עטפה אותה, הרגשת כניעה והשלמה,
השלמה עם מה שעומד לקרות, עם מצבה בתור אסירה, שלחה ידיים ורגליים לצדדים
נותנת לאחות לקשור אותה, כשהרגישה את לשונה בין רגליה, מלקקות, מחפשות
את רטיבותה שהחלה להתגבר מרגע לרגע, חפץ גדול וקשה נכנס לתוכה בבת אחת,
בגלל צורת שכיבתה לא ראתה מה היה החפץ אך הוא סחט מתוכה אנחות , רצתה עוד,
אגנה החל לזוז מצד לצד, הכוס התכווץ , התכונן לגמירה כשהחפץ נשלף בבת אחת
והלשון חזרה ללקק, לחדור פנימה, בצעקה היא גמרה על הלשון, דמעות בעיניה.
האחות התקרבה אל ראשה, התבוננה לתוך עיניה והחלה ללטף אותה, מחדירה אצבע
לפיה, מוציאה ומכניסה, כשקולות מחוץ לדלת עלו וקרבו היא נשקה לשפתי הבחורה
ויצאה, משאירה אותה לחסדי המתמחים שיפלשו לכל חור בגופה, יחללו אותה מכף רגל
ועד ראש, יום אחר יום.

בזמן שנכנסו המתמחים עם המורה שלהם לחדר היא קלטה את השידה, על השידה היו
מונחים צינורות בגדלים שונים, עובי שונה, חלקם מחוברים לשקיות, חלקם עם מחברים
כאלו ואחרים, את זה היא לא כל כך אהבה, צמרמורת עברה בגופה, העדיפה את המחטים,
צינורות נתנו לה תחושה של פלישה פנימית, הרי מה עוד אפשר לעשות עם הצינורות האלו?

המשך יבוא