תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

המשך פנטזיית שפני הניסוי-

לאחר כשבוע של בדיקות מתישות, בהן הובלו כל יום בערב אל חדרם, שם ניחמו
זה את זה, מצאו עצמם בחדרו של הפרופסור, ישובים מול שולחנו.

הפרופסור היה שקוע בקריאת הקלסרים שלהם, שם פורטו כל תוצאות הבדיקות,
הערות הרופאים הבודקים, המלצות לטיפול או המלצות לשיבוצם בבית הספר
המחתרתי לרפואה כשפני הניסיון.

ממממממממ אמר הפרופסור כשהרים את מבטו והביט בהם בעיון, נתחיל איתך
פנה אל הבחור, מה שאגיד לך כנראה לא יחדש לך מאומה, אני בטוח שהיית
מודע לבעית הלב שלך, בעיה מולדת שדורשת תיקון בניתוח מיוחד ומורכב,
הבחור הסתכל עליה, מבטו היה שקט, מגיל צעיר ידע שיצטרך את הניתוח וראה
שקשה לה לקבל את זה, פחד עמד בעיניה, מחר בבוקר תועבר למחלקה הקרדיולוגית
שם תעבור הערכה על ידי מומחים לניתוחי לב ועל ידי שני המתמחים שלנו שישמחו
לבצע ניתוח מסובך שכזה בפועל , בפעם הראשונה.

ועכשיו אליך יקירתי , פנה אליה, מביט בה בתשומת לב, כבר תכנן בשבת הקרובה
פעילות אישית מהנה איתה, אולי בשיתוף האחות, עדיין לא החליט, אך אין ספק
שיהנה מאוד.
כל הבדיקות שלך תקינות לחלוטין, בגדר הנורמה, בהתיעצות עם הפסיכולוג,
ראשי המחלקות והמורים, החלטנו שתשמשי כמודל בשעורי הסטודנטים, כל יום
תכנסי לשעור אחר שם תידרשי.

למחרת בבוקר נפרדה ממנו בחדרם תחת עיניה הקשות של האחות, ידיה אחזו
את צוארו בחיבוק לופת, מסרבת לעזוב, קדימה, נשמעה הפקודה, אחיזתה נשארה
איתנה, סירבה לעזוב, האחות נגשה ולחשה באוזנה, קדימה זונה, אין לנו את כל
היום, תוך כדי צביטה מכאיבה בישבנה, שבי בכסא הגלגלים, הבחור הוריד לאט
את ידיה, התישב בכסאו, נותן לאחות לקשור את ידיו למשענות, מבטו נעוץ כל הזמן
במבטה, רואה אותה מתישבת בכסאה, ידיה נקשרות גם הן, יודע שזו הפעם האחרונה
שהם מתראים.

כסאה התגלגל במסדרון, גורם לה לרעידות, פחד מפני הלא ידוע החל לעלות, לגבור
בתוכה, כשהוכנסה לחדר גדול ומרווח ראתה חדר מצוייד במכשירים רפואיים שונים,
מדפים עמוסים בציוד, מגירות , במרכז החדר היתה מיטה מתכווננת, כל חלק במיטה
יכול היה לשנות את מצבו, למעלה, למטה, להתרומם, לרדת, מסביב למיטה עמדו
מספר צעירים לבושים בחלוקים לבנים, לידם עמד אדם מבוגר, כנראה המורה, האחראי,
לכולם היה סטטוסקופ על צוארם, הם עמדו והסתכלו לעברה, המורה הסתכל בשעונו
ואמר לאחות, זו הפעם האחרונה שיש איחור, האחות הסמיקה, לא היתה רגילה שמעירים
לה, זה בגללה היא חשבה והביטה בבחורה, זעם כלפיה עולה וצומח.
שחררה אותה בזריזות ומשכה אותה בשערה לכיוון המיטה, נותנת לזעמה לשלוט במעשיה,
בלי עדינות השכיבה אותה, משכה את ידיה ורגליה לצדדים וקשרה אותה, מתעלמת
מנסיונות ההתנגדות שלה, יומך יבוא סיננה לבחורה באוזנה כדי שאף אחד לא ישמע,
יומך יבוא.

המשך יבוא
פאני היל

המשך פנטזיית המכשפה

מעבר לכתפה התבונן בעוזרו המכין את שולחן העינויים, רטט עבר בגופו, ציפייה לבאות,
הוריד אותה אל הרצפה, עומדת מולו, הרים את סנטרה ואמר לה, בואי מתוקה שלי, בואי,
לפני שהספיקה לשאול לאן, הוביל אותה אל השולחן, המראה גרם לה לרעד בלתי נשלט,
נצמדה אליו ומיאנה לזוז, זה בסדר לחש לה, אני אהיה איתך כל הזמן, בבקשה התחננה,
מה אתם רוצים ממני? כל מה שאני רוצה ממך הוא הודאה על כך שאת מכשפה, זה פשוט
מאוד, תאמיני לי, ככל שתגידי את המילה יותר מהר כך נסיים במהירות.

אני לא מכשפה צעקה, מנסה להתנגד לאחיזתו, מתפתלת בידיו החזקות, אני לא מכשפה
נשמעה צעקתה, כשהוצמדה בכוח לשולחן, רגליה וידיה מפוסקות בכוח ונקשרות לצדדים.

ראשה הורם כלפי מעלה ומים קרים כקרח נשפכו לאט על פניה, לאחר דקות אחדות הורם שוב
ראשה מעלה ומים חמים, בוערים נשפכו בעיקבות הקודמים, זולגים על עיניה, אפה, פיה,
פיה נפער לרווחה, בנסיון ללגום אוויר, צעקתה עלתה מגרגרת מגרונה כשהמים חדרו פנימה,
גורמים לה להרגשת חנק, ראשה נשמט שוב למספר דק עד לסבב המים הבאים- קור, חום,
קור חום, צעקתה הפכה לאנחות חלושות, בקושי יכלה להגיב לסובב אותה.

לא שמה לב שהמים פסקו, יד החלה מלטפת את גופה, וקול לחש באוזנה, כל מה שאת
צריכה לעשות הוא להודות, רק להודות שאת מכשפה, באמת פשוט מאוד, ראשה נמשך
הצידה, וזין חדר בבת אחת לתוך פיה, חודר ויוצא, חודר ויוצא, מדי פעם הפסיק
והמשיך ללחוש באוזנה, רק להודות, רק להודות.

המשך יבוא
פאני היל

המשך פנטזיית המכשפה

בואי אלי, הוא אמר, קול חלש אך מצווה, הקול הגיע מאדם שישב זקוף על כסא, לבוש בגלימה חומה שהיתה ארוכה עד הרצפה, ראשו היה נתון בתוך ברדס, לא יכלה לראות את פניו החשוכים, לא, היא הנהנה בראשה כשהדמעות זולגות, התכווצה על הרצפה מפוחדת, בואי מתוקה, בואי אלי הוא אמר, קולו היה מהפנט, נוסך ביטחון, אולי, חשבה בליבה, אולי הוא יקשיב לי, יבין, החלה זוחלת אליו באטיות, כשהגיע אליו ישבה על ברכיה והחלה לדבר, להתחנן, להסביר, הוא שלח יד והחל ללטף את ראשה, אני מבין מתוקה שלי, אני מבין, קשה להודות במשהוא שכזה, מכשפה, כן, אני יודע כמה קשה להודות בכך, אך אל תדאגי מתוקה שלי, אני אעזור לך, בואי אלי מתוקה, היא נעמדה מולו, מחזיקה בידו, מרגישה שאולי יש תקווה, שמשהוא יעזור.

תתפשטי ציווה, בקולו השקט אך בקול שאינו נתון לפשרה, נרתעה לאחור, הרי היתה בתולה, עיני גבר לא נגעו בה, לא ראו אותה, ששששששששששש אמר לה, זה בסדר, עדיין מחזיק בידה, משך אותה אליו קלות, בואי, תני לראות אותך, זה בסדר, אני רואה הרבה נשים כל הזמן, אל תתביישי, לא ידעה מה לעשות, הסתכלה מסביב, כשחשה בידו מרפרפת על שמלתה, מתחילה לפרום את הקשרים, כשחשה את שמלתה נופלת לרגליה, את תחתוניתה בעקבותיה, שלחה ידיים וכסתה את שדיה, מסמיקה כולה, אוךךךךךךךךך איזה גוף יש לה, ברגע שראה אותה בתחילת השבוע בשוק ידע שהוא רוצה אותה, שהוא יקבל אותה, אהב אותן בתולות, כמו דף חלק, לטפל בהן כפי שגרם לו עונג.

בואי מתוקה, בואי אלי, תני לי לחבק אותך, אני רוצה הביתה היא אמרה, אני לא מכשפה, בבקשה, החלה להתחנן שוב על נפשה, בואי מתוקה אמר לה שוב, מפתה אותה, אני אעזור לך , אדאג לך, בהיסוס התקרבה אליו, התישבה על ברכיו כפי שאותת לה, גלימתו מכסה כעת גם אותה, מתחת לגלימה היה ערום, הרגישה את עורו נוגע בעורה, מגעו היה נעים לה, פעם ראשונה שהרגישה מגע שכזה, חיבוקו היה מנחם, שקעה בתוך כתפו, נותנת לו לנחמה,
כשהרים אותה קלות והכניס בבת אחת את כלי זינו לכוסה הבתול, לשער הסגור שנפתח לרווחה, צעקה יצאה מפיה, כשלחש לה שוב דברי הרגעה באוזנה, רגשות ותחושות חדשים עלו בה, פרפורים בתחתית בטנה, מהההההההההה אתה עושה לי הצליחה לשאול ברעד, שששששששששש, אני אוהב אותך מתוקה, גורם לך הנאה, כן, את כך כך יפה ומתוקה, החל נע בתוכה, מרים ומוריד אותה על הזין, משחק עם פטמותיה הזקורות, מוציא מפיה אנחות הנאה, מלקק, הרגישה מרחפת, שכחה היכן היא נמצאת, היתה במקום אחר, כל הגוף בער לה, רצתה שלא יפסיק, רצתה עוד, בירכתי מוחה הדהד משהוא , זה חטא, זה חטא, אך ההד היה רחוק,
פעימות ליבה עלו, כשהרגישה התכווצויות חזקות בתחתית בטנה החלה צועקת וגונחת ללא שליטה.

לפתע פתאום הכל נרגע, נפסק, ראשה נשען על כתפו , עייפות תקפה אותה, עצמה עיניים ורצתה להשאר כך לעד, רצון לחוד וגורל לחוד וגורלה רצה משהוא אחר עבורה.

פאני היל
המשך יבוא

המכשפה-

עגלת אסירים הרתומה לסוס נעצרה ליד דוכנה בשוק, האנשים הסתכלו בחשד ובפחד,
נרתעים מהאיש הלבוש בגלימה חומה , ברדסו על ראשו, מסתיר את פניו, ניגש אליה
בזריזות , מושך בשערה וגורר אותה איתו, צועקת לעזרה, אף אחד לא נע לקראתם,
כולם נושמים עמוקות ומתפללים שלא הם הקורבן הפעם.

כשהגיעו לטירה הידועה לשמצה של האנקוויזיצייה, החלה לבכות, לא ידעה מה רוצים
ממנה, היתה בחורה שקטה שעבדה בשוק, עסוקה בענייניה, חוזרת הביתה בתום העבודה
מבלי להתעכב, מבלי לשוחח עם זרים, שמעה סיפורי זוועה על המקום הזה, סיפורים
שנלחשו מפה לאוזן, השער הגדול נפתח לרווחה והעגלה נעצרה במרכז החצר הקדמית.

סורג העגלה נפתח והיא נמשכה החוצה, נגררת על האבנים, רגליה נפצעות, ניסתה לעמוד
יציב והחלה לרוץ בעקבות הסוהר שמשך בידה.
ליבה החל לפעום במהירות, בפנים המקום נראה הרבה יותר מפחיד מאשר מבחוץ, המקום
הואר על ידי לפידים מרצדים, מטילים צל על הקירות, החלה נגררת במורד מדרגות, מטה
אל המרתף, מדרגות תלולות, חלקות, כמעט נפלה מספר פעמים כשצעקה נפלטת מפיה,
היה נדמה לה שלמדרגות אין סוף, שהיא שוקעת מטה מטה לתוך מקום שאין דרך חזרה ממנו,
אל השאול, היתה בחורה פשוטה אך אדוקה בדתה, ידעה שהטובים לגן עדן והרעים אל השאול,
ניסתה לחשוב במה חטאה, מה פשעה שמגיע לה עונש שכזה.

החלה לשמוע קולות, גניחות, צעקות, ריח חריף של שתן וצואה היכה באפה, התנשמה בכבדות,
הפחד שיגע אותה, עברו ליד דלתות עבות ממתכת בעלי חלון קטן מסורג, ניסתה להרים ראש ולהציץ
אך לא הצליחה כי תמיד נמשכה הלאה, עד שנעמדו ליד דלת, הבינה שהגיעו לאן שהיו צריכים להגיע,
הדלת נפתחה והיא נדחפה פנימה, שומעת את הדלת נסגרת מאחוריה, היתה על ברכיה כשהרימה
ראשה והחלה בוחנת את החדר, החדר היה בעל תקרה גבוהה, ליד אחד הקירות היו מספר כלובים
קשורים בשלשלאות אל התקרה, מתנדנדים אנה והנה, פה ושם ראתה רגל או יד מציצים מבעד לסורגי הכלובים,
בפינת החדר עמד סוהר שהוציא את נשמתה מרוב פחד כשראתה אותו.

המשך יבוא
פאני היל
[img]

המשחק

תגיעי למכון הג'ודו שלי ב11 בלילה, הגיעה הודעת sms.
בשעה היעודה הגעתי נרגשת למכון, מסביב הכל היה חשוך, שקט שרר,
פתחתי את הדלת והגעתי לחדר הגדול, הרגשתי את המאסטר כורך
סביב כתפי את ידיו, כמה התענגתי עליהם, אך לא היה הרבה זמן לעשות
את זה, הוא שאל אותי באוזן, מוכנה לשחק משחק?
משחק? איזה משחק?

הוא חייך ונתן פקודה להתפשט, הנחתי את חפציי על הספסל ליד הקיר,
עליתי על המזרן הגדול בעקבות המאסטר, באמצע החדר, על המזרון,
היה עגול גדול, מסומן בנייר דבק עבה ורחב.
החוקים הם כך אמר המאסטר: 1. אסור לך לצאת מהעגול,
2. אסור לי להכנס לתוך העגול,
3. המשחק יערך במשך שעה בדיוק,
4. בזמן המשחק את רק על ארבע,
5. עיניך יהיו קשורות,

אלה החוקים ועכשיו למשחק- את אמורה להתחמק מהצלפת השוט שלי, לי מותר
להצליף רק על ישבנך החמוד והלבן, אם תהיי עם הפנים אלי לא אוכל להצליף בך,
כך שהכל תלוי בעצם בך, במיקום שלך בתוך העיגול, את תרגישי לבד אם ניצחת
או הפסדת.

כרעתי על ארבע בתוך העיגול, עיני נקשרו חיש מהר והמשחק החל, ניסיתי להקשיב,
להרגיש היכן הוא נמצא לפי הרעידות על המזרון, לפי הקולות החלושים שכפותיו
הפיקו, הצלפה חזקה על ישבני אמרה לי שעלי להתחיל לזוז, להסתובב, רק לא לקבל
הצלפה, חשבתי, מדי פעם ההצלפה שרקה לידי, כשזה קרה חשתי נצחון רגעי,
עד ההצלפה הבאה שנחתה על ישבני, התחלתי להתנשם מהמאמץ, מדי פעם הרגשתי
את קצה העגול על כפות ידי ונסוגתי לאחור, התחלתי להתעייף, ברכיי החלו להתלונן
מהמאמץ, בשלב זה כבר לא הייתי כל כך קשובה, לא הרגשתי ששני שחקנים
נוספו למשחק.
הם החלו להתל בי, אחד מהם הסתובב מסביב לעיגול , מקים רעש חזק יחסית כדי
שאוכל לשמוע ולהגיב בהתאם, ההצלפות החלו להגיע מכל עבר, מכל מקום שאליו פניתי,
התסכול גבר, איך זה יכול להיות , הדמעות החלו לרדת, ידעתי שאני על סף שבירה וכשזה
קרה התקפלתי באמצע העיגול, מרימה את ישבני בכניעה, ראשי בין ידיי, בוכה ללא שליטה,
האשלייה שאוכל לנצח, עברה כהרף עין, אשלייה מתוקה שנמשכה רק חצי דקה.


פאני היל

לכל המחכים, המשך פנטזיית שפני הניסוי יגיע לאחר החופשה שלי בסוף אוגוסט,
שיהיה לכולם חודש מקסים.

פאני היל

המשך פנטזיית שפני הניסוי-


הביטה על השידה המלאה מכשירים, צינורות, מזרקים, מסך מחשב התעורר לחיים,
התבוננה בו בעניין כשראתה מזווית עיניה את הרופא בוחן ולוקח מספר כלים וצינור לידיו,
היא החלה לרעוד , לא הצליחה לשלוט בזה, עצמה עיניים לשנייה ולקחה נשימה, תרגעי,
תרגעי, את הרי אוהבת את זה, המשיכה לשוחח עם עצמה, אבל אין לי מושג מה הוא הולך
לעשות, המשיכה בחד השיח שבליבה, עיניה נפקחו כשהרגישה משהוא נכנס לתוכה,
הרימה ראש בניסיון לראות, כל שראתה - צינור מוחדר לתוכה, מפלח אותה, הכאב לא אחר
לבוא כשהרגישה איך ביטנה מתנפחת, לחץ נוצר בתוך רחמה, כשהצעקה יצאה מפיה זכתה
לקבל מספר הצלפות על ישבה, אחד אחרי השני בלי הפסקה, זו הפעם האחרונה שאת
מפריעה לי, מובן? טון הדיבור לא השאיר מקום לערעור, נתנה לדמעות לזלוג והחרישה,
החזיקה את עצמה, ביטנה היתה נפוחה וכואבת, על מסך המחשב החלו תמונות לעלות,
מצלמים אותי מבפנים, התמונות היו מהפנטות, יפות בעיניה, ניסתה להתרכז בהן במקום בכאב
שנפסק לאט לאט, לא שמה לב שהצינורות יצאו.
כשמבטה שב אל הרופא ראתה בידו מספריים ארוכים, בסופם מצבטים, אני עומד לקחת ביופסייה,
שלא תעיזי לזוז, המספריים חדרו לכוס שלה במהירות, החזיקה חזק במשענות הידיים אליהם היתה
קשורה, הרגישה צביטה, צביטה נוספת וזה נגמר.
היא לרשותך אמר הגניקולוג לאחות, שטף ידיים ויצא מהחדר.
האחות סבבה סביב הכסא, מסתכלת בה בתאווה, יש לי חצי שעה פנוייה, הזדמנות פז, חבל לא
לנצל את זה, לחיצה על ידית בתחתית הכסא הוריד אותו מטה יחד עם הבחורה הקשורה,
היא התפשטה לאט, אינה ממהרת, נגשה אל הכסא והחלה ללטף אותה, מצאה פיטמה והכניסה
לפה, אךךךךךךךךךך איזו פיטמה, הכוס שלה נרטב בשנייה, כששלחה יד לכוס הבחורה גילתה
להנאתה שגם כוסה היה רטוב, נוטף, חחחחחחח חייכה לעצמה, היא רוצה בדיוק כמו שאני רוצה,
עלתה על הבחורה בזריזות, ישובה על ביטנה, מחככת את כוסה, עולה לאט לאט מעלה,
פיטמה אחת נכנסה לכוס, בתנועות מעגליות הרטיבה את השד הזקור, מועכת, משחקת,
לאט לאט הגיעה אל הפה, פיתחי, אמרה לה ברכות, הבחורה פתחה פה בשקיקה, בצמאון,
כל גופה רועד, אך רעידות אהובות, טובות, רצתה כל כך להמשיך, הוציאה לשון ארוכה והחלה
ללקק, למצוץ, כאילו עשתה זאת מאז ומתמיד, הרגישה את הפורקן מתקרב, הכוס ירד ממנה
בבת אחת, לשונה עדייין בחוץ, סטירה עפה לעברה, שלא תעיזי לגמור בלי רשות, מובן?
כןןןןןןןןןןןןןןןןןן ענתה בהיסוס, סטירה נוספת ושאלה, כן מה? כן גבירתי? המשיך ההיסוס..........
הכוס עלה בחזרה, מתענג על לשונה, תגמרי עכשיו ניתנה הפקודה, עכשיווווווווווווווווו.

המשך יבוא
פאני היל

העוגב

צלילי העוגב עלו ונשאו ברחבי הכנסייה, האב פדרו היטיב בנגינתו,
צלילי העוגב חדרו לליבה, לנשמתה, היא שכבה בין שתי שורות הספסלים,
גלימתה מקיפה אותה כמניפה, עיניה עצומות, הרגישה מרחפת, מתמסרת,
נפשה עולה ביחד עם הצלילים מעלה מעלה, דרך חלונות הזכוכית, אל עבר
אדונה, אדונה שבמרומים.


פאני היל

המשך פנטזיית שפני הניסוי

יד טילטלה אותם בגסות, לקח לה מספר שניות כדי להבין היכן היא נמצאת, רואה את הבחור שוכב לצידה, את האחות מעליה, פיהוק רחב יצא מפיה, ידייה עלו מעלה, התמתחה, הרגישה טוב הבוקר, הפחדים מאתמול החלו לפוג והיא חשה ציפייה משונה לקראת היום שהחל, חיוך עלה על פניה והיא אמרה בקול, בוקר טוב, האחות נתנה בה מבט משונה, הבחורה הזו באמת מוזרה חשבה בליבה, אתמול היתה בהסטרייה והיום כולה חיוכים, הבחור לעומתה הביט בה במבטים מזרי אימה, כאילו רצה להתנפל עליה אך החזיק עצמו חזק כדי לא להתפרץ, זה יותר טוב חשבה האחות, ככה אני מעדיפה אותו, כועס ורוטן, אולי יתן לי סיבה נוספת לטפל בו כמו שאני אוהבת, תוך כדי מחשבות החלה להרגיש את שדיה נעמדים בחלוקה הלבן ואת הכוס נרטב, כמה היתה רוצה לטפל בו..... אוף.........

בחדר האמבט מונחים צנצנות, מבחנות עם השמות שלכם וסוג הבדיקה, בדיקות שתן וצואה, יש לכם
חצי שעה להתכונן לפני שאבוא לקחת אתכם לסבב הבדיקות.
לאחר חצי שעה נכנסה האחות לקחה את הבדיקות ופקדה, בואו אחרי, הם נתנו יד ביד והלכו אחריה בשקט, אתה לחדר מימין ואת לחדר משמאל, הבחורה החזיקה חזק את הבחור, היה לה קשה לעזוב, הוא חיבק אותה ולחש, זה בסדר, אני איתך במחשבות, אצבעותיה עזבו אחד אחד את ידו , הסתכלה עליו נכנס לחדר השני, כשהדלת נסגרה מאחורי גבו נכנסה לחדר המיועד לה.

רופא ישב מאחורי מכתבה, בואי , בואי, אל תפחדי, הוא קם לקראתה, בימים הקרובים את תעברי
סדרת בדיקות רובן לא כואבות, חלקן לא נעימות וכואבות, זה תלוי בשיתוף הפעולה שלך מתוקה,
אל תקרא לי מתוקה חשבה בליבה כשכעס מתחיל לפעול בתוכה, האחות השכיבה אותה על המיטה
על מגש היו מבחנות , מזרקים, הבחורה החלה להתנשם, המראה שיגע אותה, הריח של חומר החיטוי היה כסם באפה, עצמה עיניים וחיכתה להרגיש את המחט ננעצת בידה, את הדם יוצא מגופה ונכנס אל המבחנות, הריגוש היה כל כך חזק, סגרה את יריכיה חזק, מכווצת את ישבנה, מרגישה את החום בוער בתוכה, האחות שלחה יד לכוס של הבחורה, מפסקת מעט את הירכיים וחודרת פנימה,
איזו זונה שוכבת לי פה, אני חייבת לקבל מהפרופסור אישור לטפל בה מעט בפרטיות, מרגישה את
הגמירה שלה על אצבעותיה.............. הבחורה פקחה עיניים ברגע הגמירה נועצת אותן בעיני האחות, כשמחשבות חדשות עולות, האחות ידעה, הבינה, אך באחת חזרו עיניה להיות קשות, תני לי יד אמרה, קושרת עם גומי, עוצרת את הדם, מחפשת דופק, נועצת את המחט בעדינות, אמנם היתה רעה, אך היתה אחות טובה, אף אחד לא יקבל שטף דם בבדיקות דם שאני מבצעת, היתה גאה בעצמה, היה לה תפקיד בכיר במקום הזה כי היתה מוכשרת ולא תתן לחרמנות שלה לקלקל את זה.

בואי אחרי ניתנה פקודה, היא קמה בזהירות מהמיטה, הלכה אחרי האחות לחדר אחר, זה היה חדר
גניקולוג, על הכסא פקדה, ידיים על המשענת, ראתה רצועות נכרכות סביב אמות ידיה, ידעה מנסיון
העבר שאין טעם לבקש שלא יקשרו אותה, פסקי רגליים ושימי אותן על המשענות , רגליה נקשרו חיש
מהר, ההתנשמות שלה לא אחרה לבוא, לקחה נשימות עמוקות, החליטה להרגיע את עצמה מהר ,
כשהדלת נכנסה ורופא נמוך ושמנמן נכנס, לוקח את תיקה האישי וקורא, בלי אומר ודברים התישב
על כסא מול רגליה המפוסקות, מעביר יד בוחנת על כוסה הרטוב, בודק, מסתכל, לוקח מכשיר מהשידה שלידו והחדיר אותו פנימה, מפסק אותה כפי שלא פיסקו מעולם, אהההההה יצאה צעקה קטנה ולא רצונית מפיה, מכה חזקה הונחתה על ישבה, אין לי סבלנות רבה אמר לה הגניקולוג, תצייתי, תהיי בשקט ואסיים מהר, זה מובן?

המשך יבוא
פאני היל

[size=150%][size=150%]המשך פנטזיית שפני הניסוי[/size][/size]

הדלת נפתחה חרש, הפרופסור נכנס לחדר, לבוש בחלוק לבן, סטטוסקופ על צוארו.
ניגש על בין שתי המיטות , הסתכל עליהם במבט בוחן, שמעתי שעשית קצת צרות, אמר לבחורה,
חיוך לבבי על פניו, הוא ליטף את ראשה ואמר, אני עומד לשחרר את שניכם מהמיטה, החלטתי
שאתם זקוקים למנוחה עד מחר בבוקר, בניד ראש קטן נתן הוראה לאחור לשחרר את השניים.
הבחור והבחורה התישבו בזהירות, הרגשת חולשה תקפה אותם ומעט סחרחורת.
לאט לאט אמר הפרופסור, אין צורך למהר, אינכם הולכים הרי לשום מקום, שום דבר לא בוער,
לאחר שראה שהתאוששו מעט, ביקש מהם להצטרף אליו, הוא הוביל אותם לחדר רגיל, לא גדול במיוחד, מיטה זוגית עמדה בצד הקיר, שולחן קטן צמוד לקיר אחר עם שני כסאות, השולחן היה ערוך לארוחה, ביצים קשות, גבינות , אשל, לחם שחור, קנקן קפה וקנקן מים, בצד החדר היתה דלת שהובילה לחדר אמבט+ שירותים.
אתם חופשיים עד מחר בבוקר אמר הפרופסור, כדאי שתאכלו ותנוחו כי מחר תעברו בדיקות בצום וכדאי שתאגרו כוח, בשקט יצא מהחדר וסגר אותו אחריו.
הבחור התקרב אליה וחיבק אותה, נותן לה לקבור את ראשה בחזהו, מנשק נשיקות קלות את ראשה הקרח, את יפה גם כך לחש לה, מרגיש את הדמעות זולגות על גופו, את רעידותיה שלאט לאט נחלשו, מה נעשה? היא שאלה? בינתיים נזרום עם מה שקורה, ננסה להבין יותר טוב מה קורה במקום הזה ואז נחליט- לחש לה באוזן, היתה לו הרגשה שהם לא ממש לבד, ששומעים אותם וגם רואים .
בואי נאכל משהוא, שמעת מה אמר הפרופסור- מחר נהיה בצום ואין טעם להרעבה עצמית, הם התישבו, מוצאים את עצמם משוחחים , צוחקים, נהנים זה מחברת זה, כאילו הם אינם אנוסים להיות שם, כאילו הם בדייט מרצונם החופשי.
המצלמות תיעדו הכל, התמונות הועברו ישירות לחדר הישיבות, שם ישבו הפרופסור, האחיות האחראיות, פסיכיאטר בכיר, והרופא האחראי על הסטודנטים לרפואה.


המשך יבוא
פאני היל