תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

פנטזיית המרדף- כפרק ההתחלה עם תוספת.

רצה בכל כוחה בחשיכה, בין העצים, שומעת את רודפיה מאחור.
הייתי צריכה להשאר, חשבה, דמעות זולגות במורד לחייה, יודעת מה מצפה לה באם תתפס.
שלושה חודשים עברו מאז הגיעה אל אדונה, מאז מסרה עצמה מרצונה.
אהבה את האדון אך לא עמדה במה שהועיד לה, ידעה שכל יום שעובר היא מאכזבת אותו,
חשבה שסף הכאב שלה נמוך וכל צעקה מראה על חולשה, על אי יכולת לשרת את אדונה כנדרש.
היא הגיע לקצה החורשה, נעמדה והביטה בזהירות אל הרחוב, מכוניות חלפו מדי פעם, הולך רגל פה ושם, ניסתה להסדיר את נשמתה, הביטה לאחור, פנס האיר את פניה, הבהיל אותה וגרם לה להתחיל לרוץ, רגלה נתקלה באבן והתחילה להדרדר במורד הגבעה אל המדרכה, נעצרת לבסוף, עיניה עצומות, מתפתלת מכאבים.
יד הושטה, מלטפת את שערה, ידעה שזה הוא, הריחה את ריחו, הכירה את מגעו.
בואי מתוקה שלי, חוזרים הביתה, הרים אותה בזרועותיו והכניסה למכוניתו.
מה חשבת זונה שלי? לחש לה, ששכחתי לנעול את הדלת?

כשהגיעו לבית, הרים אותה שוב, חיבקה אותו, ממאנת לעזוב, ירדו במדרגות המרתף, שם ראתה
את העבד מחכה ערום על ברכיו, במקומו הקבוע, דמעות של אושר ירדו ללא שליטה מעיניה, מרטיבות
את כתפי המאסטר, הוא השכיב אותה על המיטה, העבד עוזר לו, עברת את המבחן בהצלחה
לחש לה המאסטר, הייתי חייב לדעת שאת אוהבת את העבד באותה מידה שאת אוהבת אותי,
מעולם לא אמרתי לך שאני אוהבת אותך אמרה אל המאסטר עם חיוך על הפנים, עד כמה שזכור לי,
לא פעם ולא פעמיים אמרתי לך שאני שונאת אותך, המאסטר החל לצחוק, בזמן שהעבד ליטף את שערה,
אולי הגיע הזמן הוא אמר והסתכל עליה........

כעבור שבועיים
בדרך לעבודה, חשב לעצמו האדון,שכחתי לנעול את הדלת........
האם ימצא אותה במרתף? זאת אשאיר לדמיונכם.

המשך פנטזיית המרדף- המשבר

לאחר שלושה חודשים...........

אני נוסע לחו"ל לשבוע אמר המאסטר לעבד, אני לא מרשה לך לגעת בה בזמן הזה, תתנזרו ,לא נשיקה , לא חיבוק, כלום.
שכבה במיטתה, אינה מבינה, עבר יום ועוד יום והמאסטר לא ירד אליה, אולי הוא כועס עלי חשבה, ניסתה לבדוק עצמה, לשחזר את קורות הימים האחרונים, לא מצליחה לעלות על דעתה סיבה הגיונית, ביום השלישי ירד העבד ואמר לה שהיא יכולה להצטרף אליו לקניות, שאלה אותו מה עם המאסטר? הוא נסע לחו"ל ענה.
בלי להגיד לי כלום? רגשות מעורבים עלו בה, כעס, געגועים, לא רצתה שהעבד יראה את התרגשותה ואמרה, אלך להתלבש, לפני שיצאו מהמרתף נצמדה אליו וניסתה לנשקו, הרגישה בודדה ורצתה את קרבתו, הוא נרתע ממנה ואמר , המאסטר לא מרשה, ביקש שנתנזר כל השבוע, אני לא מאמינה לך אמרה לו בכעס, אתה בטח שומר לי טינה על כך ששבוע שעבר המאסטר בילה איתי יותר מאשר איתך, העבד היה עצוב, הוא ידע שהדברים יצאו מפיה ללא שליטה, מתוך כעס על המאסטר שלא אמר לה דבר אלא נעלם לה, ידע שהיא מוציאה עליו את תסכולה, אם היה יכול היה לוקח אותה בזרועותיו, מנחם אותה, גורם לה אושר, הרי הוא אוהב אותה כל כך.
בואי הוא אמר, נצא לבלות, בזמן הנסיעה היא חשבה לעצמה, אני אראה לו, אעשה הכל כדי לפתות אותו, נראה כמה זמן הוא יחזיק מעמד.
למחרת היא קראה לו באינטרקום, "בבכי", אני צריכה עזרה היא אמרה לו, נפלתי , נראה לי שנקעתי את הרגל, שמעה אותו רץ במרדגות , יורד מטה מבוהל, התקרב אליה, תראי לי אמר , היא הניחה את רגלה על ברכיו, הקרסול התעקם לי אמרה, הוא נגע בה והחלה לצעוק מ"כאב", זה בסדר הוא אמר, אין נפיחות, אעשה לך מסג' בעדינות שלא יכאב, רק עכשיו שם לב שהיא לובשת תחתון סקסי בצבע אדום, חזייה תואמת, הרגיש איך הזין מתקשה בתחתוניו ללא שליטה, לעזעזל הוא חשב, רצוי שאצא מכאן כמה שיותר מהר.
היא המשיכה לגנוח מ"כאב", תמשיך לחשה לו, אני לא יכול אמר לה בחזרה, אני חייב ללכת,
ניסה לקום אך היא משכה אותו אליה, מסתכלת בעיניו ואומרת לו- אני אוהבת אותך, אל תלך, אני זקוקה לך, אני אוהב אותך גם אבל המאסטר לא מרשה, הוא לא ידע היא אמרה, הוא יחזור רק מחר, בבקשה התחננה אליו, מנשקת את פניו, מלטפת את גופו, הוא נשבר, ידע שיענש על כך אך ברגע זה לא היה לו אכפת, רק רצה אותה, רצה לאכול אותה, למלא אותה, לגרום לה אושר, כל כך היו שקועים במעשיהם, לא שמו לב למאסטר העומד ליד הכלוב ומתבונן בהם, הוא נתן מכה חזקה על סורגי הכלוב והם קפצו בבהלה, היא נשכבה בחזרה, עוצמת עיניים , דמעותיה זולגות, מה עשיתי חשבה? מה עשיתי? העבד קם ממקומו, עלה לחדרך מייד , חפוי ראש עלה מעלה.
המאסטר עלה בעקבותיו, מתעלם ממנה.
לאחר כשעה חזר המאסטר, התישב על הספה מול הכלוב, הוציא מתיקו מסמכים והחל לקרוא,
תתפשטי ובואי למקומך אמר, התפשטה והתישבה מולו על הברכיים, מחכה שיגיד משהוא, שישאל שאלות, שיכעס עליה, לא יכלה לעמוד בשתיקה, נעה על מקומה בחוסר סבלנות, מאסטר? היא פנתה אליו, תשתקי אמר, לאחר כשעה היא לא עמד בכך והתפרצה, די כבר, דבר איתי, מה עשית איתו?
הרים מבט ואמר לה- שחררתי אותו- לא הבינה , לא רצתה להבין , למה אתה מתכוון שאלה בתדהמה, הוא כבר לא העבד שלי, יותר את לא מדברת עליו, היא החלה לבכות, להתחנן אל המאסטר, ניסתה להסביר מה קרה, שזו היתה אשמתה הבלעדית, הוא שלח לעברה סטירה ועוד סטירה, היא זזה אחורה, מנסה להתחמק, אל תיגע בי היא אמרה לו, קמה וחזרה לכלוב, מתישבת בפינה ובוכה, בואי הנה הוא ציווה, הכעס עולה בעיניו, לא זזה ממקומה.
שמעה אותו קם, סוגר את תיקו , עולה במדרגות וטורק את הדלת אחריו.
לאחר זמן שנראה לה כנצח, היא התלבשה בעצבות, ידעה שלא תוכל להשאר כאן יותר, המאסטר מרוב כעס שכח לנעול את הדלת וזו ההזדמנות שלה ללכת, ארזה בתיקה את מעט הדברים שהביאה עימה, לא לוקחת דבר ממה שקנה לה המאסטר, מרגישה שאין לה זכות לקחת אותם, עלתה במדרגות חרש והחלה בדרכה החוצה, דרוכה וקשובה על מנת לשמוע רעשים, צעדים, היה שקט מאוד בבית המאסטר, ניצלה את ההזדמנות, יצאה החוצה והחלה לרוץ.

המשך יבוא
פאני היל

כשהמים כיסו את פניו סגר המאסטר את הברז, המשיך לשבת בדממה על העבד, בוחן אותו, מרגיש אותו מתחת לישבנו, הזין של העבד עמד , קשה, כנגד גבו של המאסטר, לפתע הרים המאסטר את ראשו של העבד ונתן לו לנשום, השקיע אותו שוב במים, השניות חלפו, היא החלה נעה בחוסר אונים על הכסא, פוחדת למענו, נוווווו כבר חשבה, ללא יכולת להביע את עצמה בגלל מחסום הפה, תרים את ראשו, המאסטר חיכה עוד, מרגיש שהעבד מתחיל לרעוד מתחתיו, מתחיל להלחם , להבהל, הרים שוב את ראשו, העבד פתח את הפה, גומע את האוויר, מרגיש איך ראשו נתחב שוב מתחת למים, הבהלה שנתפסה בו החלה לצבור תאוצה, פחד בלתי הגיוני השתלט עליו, הדופק פעם במהירות ובחוזקה, חשב לעצמו, אני לא אעמוד בזה, ניסה בכל כוחו להרגע כשהרגיש לפתע איך גובה המים יורד, תחילה מעל פניו ואחר נעלמים לגמרי.
המאסטר שלח יד והרים את המספריים שהכין מבעוד מועד, החל לגזור בעדינות את הסרט הדביק נוגע בעבד, מלטף אותו, שניהם היו מגורים מאוד, הזין של שניהם עמד קשה, דמעות עמדו בעיני העבד, הוא אהב מאוד את המאסטר, היה מוכן לעשות בשבילו הרבה, כל מה שרצה עכשיו היה לנשק את ידו, את כולו, לענג את המאסטר כמו שהוא אוהב, לאחר שהיה משוחרר משך אותו המאסטר אליו בתאווה, מועך אותו, הם החלו להתנשק, הלשונות חודרים פנימה, זין מול זין, המאסטר שלח יד וצבט את פטמתו של העבד, סוחט ממנו אנחות של הנאה, הוריד אותו על ברכיו ונתן לו למצוץ, ללקק , הכניס את הזין עמוק לתוך פיו של העבד, מוציא ומכניס.
כל אותו הזמן ישבה על כסאה נפעמת, פעם ראשונה שראתה שני גברים מתנים אהבה , מתנים אהבה
בפראות, אינם יכולים לשלוט בחרמנותם, תאוותם, חום פשט בגופה, הכוס החל להתכווץ , הכסא נרטב כולו כשהחלה לחכך עצמה, אני חייבת לשלוט בעצמי חשבה, זו נקודת התורפה שלי, כל הזמן רוצה לגמור, קשה לי לשלוט, המחשבה על הקיין הפחידה אותה, שנאה את הקיין, זה היה עונש שלא אהבה, לא יכולה יותר , לא יכולה יותר............אני חייבת, החלה לבכות, המראה מול עיניה שיגע אותה, המאסטר השכיב את העבד על דופן הג'קוזי, מזיין אותו בתחת, מסתכל עליה, רואה את ההתלבטות בה היא נתונה, רואה את הכאב בתוכה, את הרצון לפרוק, והמשיך לזיין, היא עצמה עיניה כדי שלא תראה, אולי זה יעזור חשבה, לפתע נרעדה, ראשה נמשך לאחור, מחסום הפה הוצא, פה גדול הוא ציווה, ראה את ההיסוס בעיניה, ידעה שהזין מלוכלך הפעם מהתחת של העבד, ההיסוס נמשך שנייה והיא פתחה פה גדול, יפה חשב המאסטר לעצמו, הכלבה לומדת.

המשך יבוא
פאני היל

העבד ירד יחד איתה למרתף, שניהם התקלחו יחדיו, נוגעים אחד בשני, החלו להתנשק,
אין לנו זמן אמר לה העבד ברוך, המאסטר תכף ירד, הם התנגבו מהר וחזרו לשבת במקומם מול הספה ליד השולחן.
שמעו את פסיעותיו יורדות במורד המדרגות, מתיישב מולם ופותח את תיקו, הוא הוציא חוזה והניח אותו מולה יחד עם עט, תקראי ציווה, בהיסוס לקחה לידיה את החוזה והחלה לקרוא, כל התנאים היו מפורטים בצורה ברורה, תנאי השכר, מה יקרה במקרה של ביטול החוזה על ידי מי מהם לפני הזמן, מה הדרישות ממנה וממנו, כשסיימה לקרוא הביטה במאסטר, יש לך הערות? משהוא להוסיף שאל? לא היא אמרה, לא משהוא שאני יכולה לחשוב עליו ברגע זה, היא הרימה את העט ביד רועדת, יודעת שזהו זה, ברגע שתחתום היא תהיה מחוייבת, חתמה מהר כדי לא לתת לעצמה שהות להתחרט והגישה לעברו את החוזה, לקח אותו מידיה והכניסו לתיקו, נשען אחורה והתבונן בה ובעבד, נהנה ממראה עיניו, שלי.... הוא חשב, סוף סוף שניהם שלי.
המאסטר הוציא מתיקו קולר, קולר יפיפה, עשוי עבודת יד, שמעה את העבד זז במקומו בחוסר מנוחה,
הוא התפרץ לפתע וצעק, לאאאאאא, בבקשה מאסטר, אל תתן לה את הקולר המיוחד שלי.....
בבקשה, אני מתחנן.....ראתה איך העיניים של המאסטר מצטמצמות, זעם עולה בהן, ראתה אותו מאדים מכעס, משך את ראש העבד לאחור , ירק על פרצופו בתוספת סטירה ואמר לו, בזמן האחרון האמון שלך בי יורד ויורד, שניכם מייד בזחילה אל הג'קוזי, תשבו לידו ותחכו.
היא נבהלה מאוד, זחלה מהר יחד עם העבד והתישבה היכן שציוו עליהם, שמעה את המאסטר מסתובב ומכין דברים,
הניח לידה שפרפף גבוה בעל משענת, שבי עליו, החל קושר את רגליה לרגלי השרפרף, ידיה מאחורי המשענת נקשרו גם, מסביב לביטנה ליפף סרט דביק עבה, מצמיד אותה למשענת ללא יכולת תזוזה, הכניס לפיה מחסום פה, עשה כל זאת מהר בלי לדבר, בכעס ופנה אל העבד, מתעלם ממנה לגמרי, תכנס לג''קוזי ותשכב על הגב, העבד עשה כמצוותו מהר, ליבו הולם בפראות, יודע שהוא הולך להענש על התנהגותו.
המאסטר החל להתפשט לאט, מסתכל על העבד שמחכה, בוחן אותו, רואה אותו רועד, שב הוא ציווה עליו, החל לקשור את ידיו מאחורי גבו עם הסרט הדביק, לאחר מכן הצמיד את מרפקי העבד לגופו והחל מלפף גם עליהן, תשכב, החל המאסטר לעבוד על רגלי העבד, קשר את קרסוליו, ברכיו, ירכיו.
לאחר שסיים המאסטר , הוא התבונן בעבד, חנוט כולו, ללא יכולת תזוזה, התיישב על רגליו והחזיק בסנטרו, תסתכל עלי הוא אמר לעבד, העבד ניסה להסתכל בעיני המאסטר אך השפיל מבט, המאסטר נתן לו סטירה וציווה שוב, תסתכל עלי מייד, העבד הסתכל בעיני האדון, דמעות בעיניו, אתה בוטח בי שאל האדון?
כן לחש העבד, בוטח מאוד.
המאסטר שלח יד אל הברז והחל ממלא את הג'קוזי, היא החלה נעה בחוסר נוחות על הכסא , פחד אחז בה, מה יקרה אם אהיה במקומו בפעם הבאה, הרי לשחות אינה יודעת ובטח שבטח לא לצלול הרי ברור שהמאסטר הולך "להטביע" אותו, המים החלו לעלות, העבד עצם את עיניו הרגיש איך המים מגיעים אל הפנים, לקח נשימה עמוקה ושכב ללא תזוזה, המים כיסו אותו, הוא חייב לבטוח במאסטר, לא לפחד, המאסטר ידאג שלא יקרה לו דבר,

המשך יבוא
פאני היל

בואי איתי ציווה עליה, הלכה אחריו, עלו במדרגות אליו הביתה, התרגשות תקפה אותה, חוסר ידיעה
על מה שעומד להתרחש, נעמדו ליד דלת ואמר לה, היום זהו יום חשבון הנפש שלך, היום תחליטי אם
לחתום על החוזה לשנה או לא, מה איתך? שאלה, גם אתה צריך להחליט, העיף לה סטירה ואמר,
הגיע הזמן שתוכיחי לי שאת יותר חכמה, אם לא הייתי רוצה בך לא היית מגיעה למעמד הזה.
פתח את הדלת ואמר לה להכנס, קצת הססה אך הוא דחף אותה פנימה, לא נותן לה שהות להתלבט
יותר מדי, התא היה מוקף במראות, רק מראות, קירות, תקרה, רצפה, סגר את הדלת מאחוריה,
תא לא גדול יכלה לגעת בכל קיר כשהושיטה את ידה, לפתע הכה בה הפחד, חשבה שהתגברה מזמן
על הפחד שלה ממקומות סגורים, פחד שצץ כשהיתה קטנה ונסגרה בטעות במרתף החשוך,
הסתובבה ונסתה למצוא את הדלת, המראות סבבו אותה, נתנו לה תחושה של חוסר מציאות, ריחוף
בחלל, החלה דופקת בפראות על הקירות מתחננת בפניו שיוציא אותה, נכנסת להסטריה,
כשהבינה שלא יושיע אותה התמוטטה על הרצפה מתכנסת בפינה, ברכיה אסופות אל חזה,
בוכה ללא שליטה, לאט לאט החלה להרגע, הרימה ראש לאט והחלה מתבוננת סביב, רואה את עצמה
אלפי פעמים מכל עבר, הצמידה ראש אל המראה כדי שתראה רק דמות אחת, החלה בוחנת את עצמה,
מגלה דברים שלא שמה לב אליהם לפני כן, נקודות חן , קמטים פה ושם, פצעונים, ראתה שלא גילחה
כיאות בכמה מקומות, הבטיחה לעצמה לשים לב לכך בפעם הבאה, גם מחשבות החלו לצוץ במוחה
כשנתנה לעצמה להרגע, חשבה על מירוץ החיים בה היתה נתונה, על העייפות שלה מכך,
לא רק על בעיות הפרנסה, אלא על הגברים שהיו בחייה, על משפחתה שהיתה אוהבת אך לא מבינה,
הבינה שזו ההזדמנות שלה לעשות פסק זמן, לתת לעצמה לנוח מדאגות, לתת לאחרים לדאוג לה,
לטפל בה כאילו היתה תינוקת, תלויה, יודעת שיהיו כאלו שלא יבינו איך היא מסכימה שישלטו כך
בחייה, אך ידעה שלה זה מתאים, לא לכל החיים אך בהחלט לתקופה.
איבדה תחושה של זמן וכשהדלת נפתחה היא קפצה בבהלה.
בואי אלי הוא אמר, היא רצה אליו והתמוטטה בזרועותיו, החלה לבכות שוב ללא שליטה, מנסה לבקש סליחה,
אך רק יפחות יצאו מפיה, אסף אותה אליו, יושבים כך על הרצפה, מכורבלת בתוכו, פורקת הכל.
לאחר שנרגעה, אמר לעבד שישב קרוב אליהם, קח אותה למטה ותעזור לה להתכונן, תחכו לי ליד
הספה על הברכיים, כן מאסטר אמר העבד, נרגש כולו ממראה עיניו, רצה מאוד שתישאר וחיכה
לראות מה תהיה החלטתה.

המשך יבוא
פאני היל

לפני שנתחיל אמר לה המאסטר, אני רוצה שתזכרי את מילת הביטחון שלך, אל תהססי להשתמש כשתרגישי צורך בכך.
שמעה אותו מסתובב בחדר, מכין דברים, ניסתה להציץ אך לא יכלה להזיז את ראשה, פחד החל מחלחל בתוכה, מהיכולת שלה, הפחד לאכזב לא רק את המאסטר, אלא את עצמה, מחשבות רבות צצו בתוכה, החלה לרעוד, פעימות ליבה עלו, עצמה את עיניה וניסתה להרגע, אני צריכה לבטוח בו חשבה, אחרת לא אוכל לעמוד בכך, הוא יודע מה הוא עושה, הוא לא יפגע בי, ישמור עלי, עובדה שהעבד איתו כבר תקופה ארוכה, ניסתה לשכנע את עצמה, כל כך היתה שקועה במחשבות , לא ראתה את הקיין מונף, שמעה את השריקה והרגישה את הנחיתה על שפתי הכוס, אההההההה היא צעקה, לא היתה מוכנה לכך, אש החלה לבעור בגופה, תתחילי לספור זונה, עשר הצלפות עם הקיין , עונשך על כך שגמרת בלי רשות, נשכה שפתיה ושמעה את השריקה הבאה, כל גופה מכווץ, מתכונן, המכה נחתה, שתיים ספרה בשקט, ראתה אותו מניף את הקיין וניסתה לסגור את רגליה, שלוש....., דמעות החלו לזלוג, עצמה את עיניה הרפתה את גופה , נותנת לעצמה להרגיש את החמימות שעולה מהכוס אל ביטנה, אל החזה, הצוואר, כאב עם עונג , שמעה את עצמה אומרת....כןןןןןןןןןןןןןןןןןןן........ארבע......
הרגישה קוביית קרח מטיילת על הכוס, מרגיעה, נכנסת פנימה, גורמת לרטיבות לפרוץ החוצה,
גורמת לכוס להתכווץ ללא שליטה, מרגישה את הגמירה מתקרבת, מנסה להשתלט על ההרגשה,
עוד לא , אמרה לעצמה, אני יכולה לשלוט, אראה לו....שמעה את הקיין שורק באוויר,
שמונה צעקה, דיייייייי מאסטר, אני לא יכולה יותר, כואב.....עשר צעקה תוך כדי התייפחות ורעד בלתי נשלט, שששששששש....לחש באוזנה והחל לנשקה וללטפה, ירד אל הכוס והחל מלקק, מנשק, נושך נשיכות קטנות, החלה בערה חדשה, הבערה שבכוח ניסתה להשכיך, אני יכולה לגמור? שאלה? כן ענה לה, דוחף בכוח שלוש אצבעות פנימה, חזק ומהר, עכשיו זונה, תני לי להרגיש , לראות אותך גומרת, אהההההההההההה היא צעקה מטלטלת את גופה, כןןןןןןןןןןןן, וידו נכנסת ויוצאת מתוך הכוס, מזיינת אותה, בפראות.
לאחר מספר שעות, מצאה את עצמה קשורה למיטתה, רגליים על הרצפה, ישבנה מורם, המאסטר בתוכה, בתוך התחת שלה, מחזיק ביד אחת במותניה ויד שנייה מושכת בשערה, מרים את ראשה, שניהם בסערת חושים, הרגישה פתאום בנוזל יורד במורד רגליה, לא הבינה בהתחלה, ההבנה צצה בראשה בבת אחת, יחד עם הרגשה לא נעימה, הרגישה בושה, מלוכלכת, ידעה מה עומד לקרות, הרי אמר לה את זה בתחילת היום, לא אסכים חשבה לעצמה, לא יכולה, זה מגעיל......
הרגישה אותו יוצא מתוכה, שולף את הזין שלו, עולה על המיטה, הזין מול פניה, מלוכלך, צבוע בחום,
פה גדול הוא ציווה, היא סגרה את הפה חזק, ממאנת לפתוח, פעם אחרונה , פה גדול.... לא, היא אמרה, סגר את נחיריה, ניסתה להתנגד, טילטלה את ראשה אך לא עזר, פתחה את הפה ומייד דחף את הזין פנימה, תתחילי ללקק, משך בשערה והצמיד אותה אל הזין, החלה ללקק, הרגישה בחילה קלה, חשבה לעצמה, זה לא נורא כמו שחשבתי, לא רק שלא נורא, אפילו מצא חן בעינה ללקק, למצוץ למאסטר, החלה להשמיע קולות הנאה, מלקקת מסביב, רצתה לגמור אך לא יכלה לבקש , הפה שלה היה מלא, ניסתה למלמל, המאסטר הוציא והכניס את הזין עמוק פנימה, כמעט נחנקה, הרגישה רצון להקיא , הרפה מעט, נותן לה לנשום וממשיך, גמר בתוכה בצעקה, בתוך גרונה, בלעה הכל ללא יכולת שליטה בכך, תגמרי עכשיו הוא אמר, רואה איך גופה משתוקק, מוכן.

פאני היל
המשך יבוא

התהפכה על משכבה כל הלילה, נרדמת , מתהפכת, חוסר הידיעה מה עומד לקרות למחרת הוציא אותה מדעתה, ניסתה לאונן אך לא הצליחה, היתה יבשה לחלוטין, לקראת בוקר נרדמה , תשושה.
יד טילטלה אותה, התעוררה בבהלה קופצת מהמיטה, מה השעה היא שאלה את העבד? מנסה להרגיע את פעימות ליבה, השעה תשע אמר ויש לך שעה להתכונן, המאסטר רוצה אותך חלקה לגמרי תעשי חוקן ותאכלי ארוחה קלה , אמר והסתובב אל המטבחון, ממלא מים בקומקום, אינו רוצה שתראה את הבעת הכאב על פניו, הרגיש לפתע את חיבוקה מאחור, עוטפת אותו בזרועותיה, ניסה תחילה להתנגד אך לבסוף נתן לעצמו להכנע לה, לחיבוק המנחם, הסתובב אליה וטמן את ראשו בכתפה, עמדו כך דקות ארוכות , אינם מודעים לזמן שחולף, ניער עצמו לפתע ואמר, לעזעזל, מאוחר, קדימה, לכי להתקלח ואכין לך ארוחת בוקר, אני חייב לצאת מכאן לפני שהמאסטר מגיע.
התיישבה מהר בשירותים , גילחה כל שערה מיותרת שראתה, התקלחה והתישבה מהר ליד השולחן,
אוף חשבה, אין לי זמן, אכלה מהר והתייצבה על ארבע במקום שיועד לה, העבד עלה מהר במדרגות והלך, שולח בדרך מבט מהיר לעברה, שקוע במחשבותיו.
העיפה מבט אל השעון, עשר ועשרה, עשר ועשרים...... הוא מנסה אותי חשבה, לראות אם יש לי סבלנות, אני אראה לו ממה אני עשויה, בעשר וחצי שמעה את הדלת נפתחת, שמעה אותו יורד במדרגות,
העיפה מבט לעברו, ראתה אותו עומד ומתבונן בה, היישירה אליו מבט מתריס, כאילו אומרת, נראה אותך.
ירד לעברה , משך בשערה והעמיד אותה, תעמדי ואל תזוזי, הסתובב סביבה, ליטף, הרגיש, כמה חלקה היא, עשית חוקן שאל? הצבע אזל מפניה, שכחה מזה לגמרי, לא , החלה לגמגם...סטירה ועוד סטירה, עוד ועוד, התנדנדה ושלחה יד אל לחייה, תפס את ידה ונתן עוד סטירה, דמעות בעיניה,
את זוכרת מה אמרתי? התפקיד שלך להקשיב ולעשות, פשוט מאוד, זה מסובך מידי בשבילך זונה?
או שתפסתי לעצמי זונה טיפשה?
לא יכלה לענות, מה הוא חושב לעצמו חשבה? זה יכול לקרות לא? איך הוא מעיז להגיד שאני טיפשה?
שאלתי שאלה אמר , עם סטירה נוספת, לא מאסטר, אני לא טיפשה, תן לי להוכיח לך מאסטר.
גרר אותה למיטה שנראית כמיטת גניקולוג, קשר את ידיה לצדדים ואת רגליה בפישוק רחב
אל מוט ארוך שהשתלשל מהתקרה, בצורה כזו הכוס שלה היה פתוח לרווחה, ישבנה מורם כלפי מעלה, את ראשה הידק אל המיטה ברצועה על המצח מצד אל צד.
אני עומד לזיין אותך היום בתחת אמר לה, ואם אתלכלך את תנקי הכל עם הלשון שלך, לאאאאאאאאאאא בבקשה לא התחננה, אני לא מסוגלת לעשות את זה......
את עוד לא יודעת למה את מסוגלת לחש לה באוזן, את יותר חזקה ממה שאת חושבת, את מסוגלת להרבה יותר, אני אראה לך, אלמד אותך.
נעמד מול הכוס הפעור, החל משחק איתו, צובט פה ושם, דוחף אצבעות, מרגיש אותן נרטבות.
כשזיינתי אותך בפעם הראשונה , זונה שלי, את גמרת בלי רשותי, את מבינה? אני לא שוכח שום דבר,
מהיום כל פעם שתגמרי בלי רשות את תקבלי 10 הצלפות עם הקיין על הכוס.

פאני היל

היתה מיוזעת, הרגישה מלוכלכת, נכנסה למקלחון והחלה להתקלח, נותנת לגוף שלה להרגע תחת המים הזורמים, חשבה על יום אתמול, איך המאסטר זיין אותה, נגעה בעצמה, החלה לאונן , רגע לפני הגמירה זה הכה בה, המחשבה הטורדנית שישבה לה שם במעמקי מוחה, הוא זיין אותי בלי קונדום, איך הוא העז, איך נתתי לו, זעמה מתחיל לגדול ולצמוח, הוא לא פוחד שאכנס להריון?, מאיידס? התנגבה ונשכבה על המיטה, חיכתה, ניסתה לקרוא קצת במגזינים, דפדפה בלי ממש לקרוא, אוכלת את עצמה מבפנים.
העבד חזר, העיף בה מבט והחל לסדר את המוצרים במקום, תרצי לאכול משהוא שאל?
אם ארצה אקח בעצמי אמרה לו, לא מסוגלת לחשוב כלל על אוכל כרגע, הלכה ומזגה לעצמה כוס מים.
שמעה את צעדיו במדרגות.... מתיישב על הספה מול הכלוב, מוציא מחשב נייד ומסמכים מתיקו,
בואו הנה שניכם ציווה, את שבי מולי על הברכיים ואתה בצד, אמר אל העבד.
הם עשו כדבריו, הוא ראה את הפרצוף החמוץ שעשתה אך לא הגיב, המשיך בעבודתו במחשב, מתקתק ללא הרף, מתעלם משניהם.
נשען לפתע אחורה ואמר, נו, קדימה, תדברי זונה, אני מקשיב..........
התפרצה לעברו בכעס, בצעקה, איך הוא מעז לזיין אותה כך בלי קונדום, בלי לברר איתה אם זה אפשרי, לנצל אותה כך.
חיוך עלה על שפתיו, חיוך שנראה לה מלגלג, חיוך שגרם לה לכעוס יותר, נעמדה והחלה להתרגז,
תפסיק לצחוק ממני אמרה, איך אתה מעז........
השפיל מבט אל המחשב והמשיך בעבודתו, מתעלם ממנה, נותן לה זמן להתקרר,
העבד הביט בהם נדהם, פעם ראשונה שראה משהוא שמעז לדבר כך אל המאסטר, היה בטוח שהמאסטר יזרוק אותה על ברכיו ויצליף בה, יעניש אותה, לא הבין שעבורה החיוך המלגלג הוא עונש הרבה יותר גרוע מכל כאב.
כשנגמרו לה המילים, החלו הדמעות לרדת, שבי מייד על הברכיים אמר המאסטר והיא כמו בלון נפוח
שהתפוצץ נפלה ארצה כמצוותו.
פתח את תיקו וזרק לעברה תיקייה, תקראי ציווה והמשיך בעבודתו על המחשב.
פתחה את התיקייה , כל קורות חייה נפרשו לפניה, שם: מאיה נולדה:....... גדלה:........
ביקור אחרון אצל רופא נשים:.............. גלולות..... אמורה לקבל מחזור.......
בדיקת איידס אחרונה.......
ומה איתך שאלה? אני יכולה להדבק ממך, תמשיכי אמר לה, בסוף התיקייה היו טפסי בדיקות שהוא ביצע שבוע לפני כן, זרק לעבר את רשיון הנהיגה כדי שתאמת את הפרטים.

חזר לעבודתו , ממשיך להתעלם משניהם כשעה, לפתע פנה לעבר העבד ואמר, אני צריך להשתין,
העבד נרתע לאחור, אהב לשתות את זרמו של המאסטר, אך המחשבה לעשות זאת בפניה הרתיע אותו, קם ממקומו וניגש אל המאסטר פותח פה , עוצם עיניים ושותה הכל, לאחר שסיים שלח לעברו המאסטר שתי סטירות ואמר, אתה יודע למה נכון? כן מאסטר הוא לחש.
יש לך חצי שעה להתכונן בחדריך אמר המאסטר, תחכה לי אל ארבע עם קולר האימונים,
העבד החל לבכות ולהתחנן,בבקשה מאסטר, אל תחזיר אותי אל קולר האימונים, כבר חצי שנה שהוא
זכה להשתמש בקולר המיוחד שקיבל בטקס חגיגי ולחזור לקולר האימונים היה עונש קשה עבורו,
לאחר סטירה נוספת עלה במדרגות חפוי ראש כדי להתכונן.

היא ידעה שכל זה קרה באשמתה, לא ירדה לדקויות העניין אך ידעה שזה קשור בה, בבקשה אל תחמיר איתו אמרה למאסטר, זו אשמתי, אני יודעת, כנראה הנוכחות שלי קשה לו,
לך ולו יש עוד הרבה מה ללמוד על נאמנות ואהבה אמר המאסטר.
את חופשייה עד מחר בבוקר, בשעה עשר בדיוק תחכי לי באותה התנוחה, תצפי ליום קשה, מבחינה פיזית ונפשית.

אסף את חפציו, עלה במדרגות ונעל את הדלת.

פאני היל

פנטזיית המרדף- חלק רביעי

כל כך היתה שקועה בהתבוננות, ששכחה מהמאסטר העומד מאחוריה, עד לאותו הרגע
בו משך בשערה, גרר אותה אל הסד וקשר אותה, ידיים לצדדים , הראש באמצע.
מרגע זה את מתחילה את החינוך שלך, תלמדי מה המאסטר שלך אוהב, מה גורם לו עונג, אלו מעשים שלך יגררו ענישה.
הפשיל את מכנסיה עד הברכיים, והחל להצליף עם חגורה, נתת לי לחכות ברכב 8 דק מעבר לזמן שהקצבתי לך, על כך תקבלי 50 הצלפות, נסתה להתפתל, אך ההצלפות המשיכו, פעם הצלפה חלשה, פעם חזקה, כשחיכתה להצלפה, היתה השהייה, כיווצה את השרירים וברגע שהרפתה , נחתה ההצלפה.
התחילה להתחנן, אמרה שהיא עייפה, דמעות בעיניה, היא לא מוכנה עדיין, הוא לא ענה,
מזמן הפסיקה לספור, עצמה את עיניה ונתנה לעצמה להתחיל לרחף, הרי במילא לא יפסיק עד שיסיים.
פיסק את רגליה וחדר לתוכה, בהפתעה, ללא שום הכנה, בועל אותה חזק ומהר, גופה החל לרעוד,
יודעת שלא תוכל לשלוט בגמירה שלה הפעם, רוצה כל כך, שימשיך, שלא יצא, עוד ....היא מלמלה..... הכוס שלה רטוב וחם, גומרת בצעקה, שומעת אותו צועק ונאנח, מרגישה את הזרע שלו בתוכה , על ירכייה.
עזב אותה כך קשורה, שמעה אותו מתקלח, מסתובב, לאחר זמן שנמשך כנצח שחרר אותה,
מהיום הבית שלך זה הכלוב, הוא לא נעול אך את לא יוצאת ממנו בלי רשות, יש אינטרקום למקרה חרום. את משוחררת להיום.
בקושי גררה את עצמה לכלוב, שומעת אותו יוצא ונועל את הדלת של המרתף, נשכבה על המיטה ,
רק למספר דק אמרה לעצמה, אתאושש קצת ואכנס להתקלח, נרדמה ולא חשה במאסטר היושב
לצידה, מלטף את שערה, מנשק את פניה, כל כך רצה להכנס עימה למיטה, לחבק אותה,
אך ידע שעוד מוקדם מידי, היא צריכה לרצות בכך, לבקש, להתחנן למגעו.

בוקר
העבד עמד והסתכל עליה בשנתה, רגשות מעורבים עולים בתוכו, איך יצור שברירי כזה מקרין כל כך
הרבה עוצמה שאל את עצמו? לא פלא שאת השתיים הקודמות המאסטר זרק עוד באותו היום.
קנאה עזה עברה בתוכו, קנאה וחשש, מה יהיה איתי, מקומי אצל המאסטר?
הוא קיבל הוראה לטפל בשפחה החדשה, לקנות לה כל שתדרוש, לא רצה לעשות את זה, רצה רק
שתשבר ותלך, עדיין לא ידע שהיא תהיה אהבת חייו, האשה שיסגוד לרגליה עד יום מותו.

חשה ביד מטלטלת אותה, לרגע לא ידעה היכן היא, לקח לה שבריר של שנייה להזכר ביום שקדם,
כל חייה השתנו לבלי הכר בהנף יד, הסתכלה בגבר העומד ליד המיטה ומתבונן בה,
המאסטר ביקש ממני לטפל בך אמר בפנים חמוצות, אני יוצא לקניות ואם יש משהוא שהיית רוצה,
מאכלים מסויימים שאת אוהבת, תכשירי רחצה, זה הזמן לבקש אמר לה בגסות.
ביקשה מספר דברים בביישנות, לא נעים לה לבקש, ידעה שהיא צריכה להתרגל לכך כי הרי קניות
לא תוכל לעשות בעצמה עוד זמן רב.

פאני היל

המשך פנטזיית המרדף


התרוצצה בחדרה, המגירות פתוחות, אינה יודעת מה לקחת איתה, למה תידרש,
כלי רחצה, בגדים תחתונים... ביחוד הסקסיים שבהם, לא ידעה שרוב הזמן תהיה ערומה,
לא תזדקק לכל הביגוד שלה.
מיהרה למטה, לחכות לו, ראתה אותו יושב ברכב ומחכה, איחרת אמר, לא ידעה מה להשיב,
התיישבה לידו, מניחה את תיקה במושב האחורי.
השעה היתה מאוחרת, היתה עייפה, עצמה עיניים ונתנה לעצמה להרגע, לחשוב על המעשה הנועז
שעשתה, אין לי מושג איך קוראים לו, לאן הוא לוקח אותי? כבר אין טעם לשאול, במילא אדע
הכל תוך זמן קצר חשבה, מטומטמת שכמוני.
כנראה שנרדמה, לא חשה בזמן שחלף, הרגישה את ידו מטלטלת אותה, הגענו הוא אמר, הם היו בתוך מוסך סגור , כאלו של בתים פרטיים, קחי את התיק שלך ובואי אחרי.
יצאה מהרכב והלכה אחריו בצייתנות, עלו במדרגות אל הבית, בית גדול, מרשים, רואים שלא חסר לו כסף חשבה לעצמה, המשיכו ללכת אל דלת צדדית, דלת אל המרתף, הוא פתח את הדלת ואמר לה להכנס לרדת במדרגות, לרגע הססה, הפחד התחיל להשתלט עליה, לא אמר מילה, רק עמד וחיכה, חיכה שתחליט, ברגע שתכנסי אין דרך חזרה עד סוף השבוע שקבענו אמר, אם תחליטי לוותר אקח אותך ברגע זה חזרה.
עמד והמשיך לחכות, פסעה צעד קדימה ונעצרה שוב, רועדת כולה, אינה יודעת אם מקור או פחד,
שינייה נוקשות ואז החליטה, פסעה פנימה והחלה לרדת , ברגע שהחליטה הרגישה הקלה,
הרגישה שזה המעשה הנכון להיום, שמעה את הדלת ננעלת ואת צעדיו בעקבותיה.
ידו על כתפה מכוונת אותה, משרה הרגשה של בעלות, שליטה במעשיה, במגע קל זה העביר לה מסר ברור- אני השולט , אני המחליט, את שלי .

המרתף- נשמתה נעתקה כשראתה אותו, סלון מהודר, ספות , כורסאות, פינת מטבח מאובזרת, בר משקאות, מסך טלוויזייה ענק על הקיר, מערכת קולנוע.
בצד, חדר אמבט גדול, ג'קוזי, שירותים מהודרים.
אני אוהב לארח אמר, אירוח מיוחד.
ליד הקיר השני היו מתקנים שונים, מתקנים שראתה רק בסרטי בדסמ, סד, מתקני תלייה, קשירה,
על הקיר תלויים בסדר מופתי, שוטים, חבלים, מצבטים למיניהם, ועוד כל מיני אביזרים שלא ידעה
את פישרם, לא ידעה למה הם משמשים אך ידעה שתדע ותרגיש בבוא העת.
המחשבה על כך הבעירה את גופה, אנחה לא רצונית יצאה מפיה, לא רצתה שישמע, אך הוא שמע,
הוא ראה איך הגיבה.
ממול הסלון המהודר היה כלוב גדול, תא כלא יותר נכון, סורגים מקיר לקיר, בפנים מיטה גדולה,
מקלחון גדול ושירותים, מחשב, טלוויזייה, ספרייה עם ספרי קריאה ועיתונים, שבועונים,
פינת מטבח קטנה, שידה וארון.
עדיין לא אמר דבר, חיכה עד שתראה, תקלוט ותתחיל להבין במה מדובר.
נזכרה בסיפור "הזמיר" , ציפור שחיה בכלוב של זהב, מעניין מתי ארצה לעוף ולצאת לחופשי, כמה זמן
זה יקח, מתי אשבר, הרהרה.


פאני היל