לפני 15 שנים. 1 באפריל 2009 בשעה 20:24
בולימיה.
אני.
בולימי.
שלוש מילים.
קטנות.
אבל כרגע,
הן אגרוף אלופים,
בבטן.
בדרך כלל כל הקטע הזה מרוכך על ידי הרבה שכבות של what ever
אבל מדי פעם,
ובעיקר כשעושים שינוי,
כמו לחזור לתפריט,
או להוציא את המראה מהחדר.
פתאום זה מכה בך,
חזק.
אני בולימי.
ואני לא בטוח איך להתמודד עם הידיעה הזו,
כשהיא מגיעה כל כך עירומה וקרה,
כך שזה מרגיש כאילו
להכיר בה זה כמו להתנות אהבים עם גוויה.
