עץ הדומים עסוק

טוב, אז שבוע גאווה(ותודה לחבר קרוב שהעיר בי הרצון לכתוב על זה שלא בידיעתו)
אני אמיר,
אני ג'נדר קוויר,
זה אפילו מתחרז.

ונשבר לי הזין מזה שאני מרגיש שאני צריך כל הזמן לשחק לכיוון מגדרי כלשהוא רק בשביל "לא להפסל" מלכתחילה.
מה זה אומר לא להפסל?
זה אומר שרובנו חורצים דעה מגדרית מאוד מהר,
ואם אני לא מתאים לאיזה נרטיב מסויים שקל לאנשים לעכל, אני די מהר הופך להיות -המוזר הזה-
אתה גבר או אשה?
אני שניהם.
אה, אז אתה גבר שרוצה להיות אישה?
לא, אני לא רוצה להיות אשה, נולדתי בגוף של גבר ואני חיי בו,
וגם אם הייתי נולד בגוף של אישה הייתי מרגיש אותו דבר.
רגע אז אתה אוהב גברים או נשים, פסיבי או אקטיבי?
המגדר שלי לא קשור לנטיה המינית שלי, והנטיה המינית שלי היא לא עניינך.
אז מה אתה מאלו שאוהבים ללבוש בגדי נשים ואיפור בסתר?
לא אני לא עושה שום דבר בסתר, ואני לא אוהב ללבוש בגדי נשים, אני אוהב ללבוש בגדים שנראים עלי טוב לדעתי האישית, בלי מחשבה על מגדריות(ולא, בגדי נשים לא נראים עלי טוב, אבל אם הם היו נראים עלי טוב הייתי משלב אותם יותר במלתחה שלי ביחד עם הגבריים- ומה זה בכלל בגדי נשים מעבר לגזרות שמותאמות לנשים)

אז כן,
אני ג'נדרקוויר.
עבדתי בניין בגופיית סבא מלוכלכת, ורקדתי בלט במקביל,
אני אוהב קפה שחור בפינג'ן, ואני מרים את הפינקי כשאני שותה הפוך קטן כמו נובוריש
אני אוהב אופנה, אבל לא מבין למה אני צריך להפרד מהבוקסר הנוח עם החור בצד(ביום יום!)
אני מסוגל להקשיב ולהכיל בזמן שאני מוצא פתרון אנאליטי בראש שלי,
אני מסוגל לצעוק כמו אוחצ'ה מזעזעת לנוכח משהו פאביולס ולשבור לך את הפרצוף אם תחליט להעיר לי על כמה לא גברי זה.
אני מסוגל להיות בהמה אגרסיבית ולהיות נסיכה בתחרה

אז למה אנשים רק רואים אותי כל הזמן כמו איזו סתירה מוזרה,
או מנסים לגרום לי להיות חייב לבחור צד,
במקום לראות אותי פעם אחת כשלם מאוזן.

אז הנה העצה שלי לשבוע הגאווה:
תרחיבו לא רק את הדעה שלכם,
אלא גם את טווח ההסתכלות הראשוני.