הנוף בסוואנה שלי

יש לחברה שאני עובד בה התקנה של מערכת באיזה אתר באילת. בשבוע שעבר, היתה שם אסקלציה והלקוח מאד לא מרוצה. פנה אלי מנהל הפרויקט וביקש שאבוא ביום א, ואולי גם ביום ב, לעזור לו בתיקוני הבעיות. התגובה הראשונית שלי היתה שאני אהיה יותר יעיל מהמשרד.

פתאום נזכרתי שהבן שלי, שמשרת ליד אילת, יוצא מהצבא ביום ב בבוקר.

חיברתי 7 ועוד 3 והגעתי למסקנה שבעצם אני מאד רוצה לנסוע וכך אוכל גם לאסוף את הבן שלי. לגבי האפשרות שאוכל לחזור ביום א, קיבל אישור מהמפקדים שלו לצאת בערב יום א, היום.

ביום רביעי הקודם, ערב יום החג לא התכוונתי ללכת לעבודה. סופש ארוך. אך כדי לוודא הריגה, הלכתי לעבודה ואחרי הצהריים, סיימנו להיות מוכנים היטב ליום א.

היום קמתי ב 6 בבוקר והגעתי לאתר. שעה לאחר שסיימתי תחקירים ומייגעים, הכל מבחינת הצוות שלנו עבד פיקס.

ב 18:30 אספתי את הבן שלי ועכשיו הגענו הביתה תוך 3 שעות, במקום, שיגיע מחר ב 15:00, אחרי נסיעה של 7 שעות. הסעת וי אי פי + רווח של 17 שעות בבית.

קוואבאנגה

סלוצקי, הגדול מכולם. כשירד משם, כמובן העיף את כל הבקבוקים.

הכל בראש שלנו.

לחולל מציאות.

תעשו לעצמכם טובה ותצפו בהרצאת טד המצויינת הזו.

***

התראת חפירה.

***

ב- Deep learning, השאלה הראשונה שאנחנו נדרשים לענות עליה, היא כמה טוב זה המצב? כי מבלי לענות על זה, הלימוד לא ידע איך להשיג משהו "טוב יותר".

בפוסט הקודם שלי ציינתי, שלפני כמה ימים היה ממש גרוע. אבל מה זה טוב יותר?

***

מספרים ששאלו את פיקאסו איך הוא מקבל השראה לציורים שלו? הוא ענה: אני קם בבוקר, לוקח קנוואס ומתחיל לצייר. תוך כדי זה, באה לי ההשראה.

***

בהשראת שתי הדוגמאות שציינתי, יצאתי לדרך להיות מאושר. התחלתי בקטן. הכי טוב להתחיל בקטן.

כשהבית שלי מסודר ונעים, זה עושה לי טוב.

שטפתי את הכלים שהבן שלי השאיר בכיור בסופש הקודם. כולל המחבת ששרף, שדרשה כחצי שעה עבודה להחזיר אותה למצבה הקודם.

הזמנתי אינסטלטור לפתוח את הסתימה החוזרת בביוב ולתקן את הכיור במטבח, שכל מערכת המים והביוב שלו הזדקנה.

הזמנתי איש חלונות, לסדר את הגלגלים של חלונות ההזזה הגדולים והמקסימים מעץ בסלון שלי.

"יותר טוב" עבורי לשבת בגינה שבגג שלי. בבוקר עם שתי כוסות הקפה של הבוקר שלי. היום אני רוצה ללכת למשתלה כדי לשקם את הגינה המוזנחת שלי בגג. מסתבר, שהתמכרתי למזגנים והשילוב עם הקיץ האחרון גרם לי להפסיק לשבת בגג. לא בבוקר וגם לא בערב. פעם תמיד נהגתי לשבת בסלון שלי בגג.

הפסקתי לשמוע גלגלץ ועברתי לפלייליסטים ביוטיוב. מוסיקה עושה לי טוב בנשמה.

לאחרונה פיתחתי לי מנהג לשבת בסלון עם הנייד שלי. החלטתי שאני ממיר זאת למחשב הנייח המגניב שלי, עם שלושת המסכים שלו. לא מזמן העברתי אותו לסלון ועשיתי לו פינה מגניבה. התחלתי אתמול לעבוד על התוכנה לכיווץ מידע. חלום ישן שלי. כשאצליח, אעשה לי את כסף החופש שלי.

***

ככה בקטן, אני סולל לי את הדרך להיות במקום "טוב יותר". כל פעם צעד קטן וביחד כל הצעדים יובילו לבטח למקום מעולה.

אני ואתה, נשנה את העולם.

אוטוטו. מילה של מאסטר צ'יטה.

 ***

התעוררתי. 2:30 בבוקר, או שבלילה, תלוי איך מסתכלים על זה. גם אני טרם החלטתי, אם זה הצד של הלילה או, שקמתי מוקדם.

אני מוטרד.

תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.

זה כמעט ולא קורה לי, העניין הזה של דודי שינה. אבל הפעם זה דוד משמעותי.

***

ממש, אבל ממש לא טוב לי בעבודה. זה ברור כשמש, שאני צריך לשים מכתב התפטרות.

בבית, וואללה, ילדים בגיל מתבגר מתקדם, זה לא בגדר שעשוע לשעות הפנאי. האמצעי החייל גר איתי בסופי שבוע, אך עסוק בענייניו וטוב שכך. הגדול כבר נושק ל 30 ופורץ לחיים במלוא אונו העצום והמקסים. הקטן בגיל המרד (15) והוא לוקח את מושג המרד לקצוות מכאיבים.

אוטוטו ואני כבר נושק לארבעה חודשים בלי בת זוג וגם נורא לבד. בדידות עמוקה כזו, מהסוג הפוצע הזה.

יש משהו קצת הזוי, בלפתור את הבדידות בזוגיות, שהרי שורשי תחושת הבדידות, הרבה יותר עמוקים מזה. ברור, שניתן לומר, שהבדידות פחות קשה, ביחד. אבל עדיין...

בכל אופן, אני לא באמת עושה שום דבר משמעותי, בכדי למצוא זוגיות. זה לא פשוט העניין הזה.

תוסיפו לזה פלייליסט של שירים עבריים שקטים, שמתנגן לו ברקע של כל זה. איכשהו יצא שהשירים האלה, די תורמים למגמה המלנכולית של מנגינת ליבי.

***

נראה לי שאני לוקח את השעה ההזוייה הזו, את הדוד, ואת מה שמטריד אותי, לצד של הלילה ולמרות, שזה סוג של בריחה, ארשה לעצמי הפעם לאפשר זאת ולחזור לישון.

***

גם בימים הכי גשומים, תמיד ידעתי, שהשמש עוד תפציע.

שכה יהיה לי טוב

בני הבינוני. 4/9/17, יומולדת 21, מאד משמעותי בעיני.

אתה כבר ביישורת האחרונה לקראת השיחרור מהצבא, שהיה מאד משמעותי בחייך, לקראת היותך בוגר בחיים האמיתיים.

מה אחרי זה? שאלות קיומיות, מה אתה רוצה לעשות בחיים. שאלה כל כך לא פשוטה ולבטח אין עליה תשובה ברורה, בטח שמנקודת המבט הנוכחית. אבל ויש אבל...

זה תמיד היה כל כך פשוט בשבילך, כמה Damage עושה ADC שיש לו מלא Damage, Attack speed ו- Armor penetration ו- Critical strikes. כמה חיים תקבל בחזרה מה- Life Steel. וכמה DPS בדיוק תייצר מול: Offtank with huge HP, Armor, Life regen and objects.
אתה יודע להסביר באופן מלומד וכמותי, עם כל הנוסחאות, מי יצא מהקרב הזה, עם כמה חיים בדיוק, אפילו אם הקרב תחת המגדל של היריב.

אני, אף פעם לא ידעתי את הנוסחאות ומאז ומעולם הייתי ידוע בכך שהייתי מסתער על היריב, רק על פי תחושה אינטואיטיבית, שאני כנראה הולך לגמור אותו. לפעמים זה היה מצליח לי בעיקר עם Singed or Dr. Mundo.  ;-)

אני כל כך בטוח בך, שתמצא בול בפוני, את מה שיעשה אותך מאושר. זה קטע בכלל, שהרי אני בגילך, הייתי כל כך לא בטוח בעצמי, מה הכיוון שבו אבחר.
גם אתה לא בטוח, אבל אני בטוח, בך, במה שתבחר. ואתה, בטח תדע את הנוסחה בדיוק ואפילו תוכל להסביר אותה, באופן מלומד, כמותי ומדוייק.

עלה והצלח בני היקר לי. בכל הבחירות הנכונות שתבחר. אה וגם, המון מזל טוב.
אוהב אותך, אבא.

יש הרבה כאלה שמפרסמים פוסטים הזויים בפייסבוק, שמטרתם להשיג תגובות וצפיות. ראיתי פוסט אחד שמצא חן בעיני, סרט על רודפי סופות כמו טורנדו-ים. הוא פרסם לינק לסרט וכתב, שנשיונל גיאוגרפיק שילמה לצלם מיליון דולר תמורת הזכויות.

כמובן שזה פרסום שיקרי, אבל כל הגולשים ההזויים התנצחו איתו על השקר הברור. תוך כדי כך, היו לו מליוני צפיות ותגובות.

בת דודתי כתבה לי בתגובה: זה לא סרט אמיתי. חלקים ממנו נראים בלתי אפשריים ומוגזמים.

עניתי לה: האמת, שזה לגמרי מה שאני חושב לעצמי על החיים שלי, שחלקים מהם נראים בלתי אפשריים ומוגזמים. אז מה יש לי להלין על סרט.

פלוטו הוא שליט מזל עקרב והוא מציין הרס לצורך התחדשות. אני בתקופה פלוטונית. יש לי כזו כל כמה שנים. בתקופה כזו אני מושיט יד ומעיף הכל מהשולחן ומתחיל מחדש. בת זוג, עבודה ועוד כיד הדמיון.

הפעמים הקודמות התאפיינו, שלאחר מכן, היתה לי תקופת צמיחה גדולה ועצומה בחיי. ממש בגדר נקודת מפנה.

אני כבר שלושה חודשים בלי בת זוג. שבוע שעבר הודעתי לבוסים שלי, שאני מתכוון לעזוב את העבודה. הם הבטיחו לי מלא דברים, כדי שאשאר וביקשו ממני להמתין חודשיים והסכמתי.

מתרומם משברי ההריסות של תקופה ממש לא טובה. מנער את האבנים והאבק, מזדקף ונועץ מבט נחוש באופק, שאוטוטו מגיע.

בני הבכור קנה ביום הולדתו, אתמול, טבעת אירושין לחברה שלו.

שאלתי אותו: ירדת על הברכיים? הצעת לה נישואין?

הוא ענה: לא, קניתי לה טבעת והיא הסכימה.

***

מלא מזל טוב וגם קולולולו

הופ הופ הופ הוריי

חכו רגע עם עניין הסבא, אני עדיין לא בשל לעניין הזה ;-)

לכו תנסו ללמד חתול מבוגר, שבעצם אני מאד אוהב שהוא ישן איתי במיטה, אחרי שש וחצי שנים שאמרנו לו, שלא יכנס איתנו למיטה.

פפפ