כשלמדתי בטכניון, היתה לי את הזכות (והחובה) ללמוד פיסיקה מודרנית (פיסיקה 3) אצל מרצה מפורסם וידוע, מריו ליביו. סטנדאפיסט ופיסיקאי מאד מוכשר.
זה היה קורס שריגש אותי ביותר. עסקנו בדרך ההוכחה המדעית, בתורת היחסות ובמכניקת הקוואנטים. פשוט מרתק.
שתי ההמצאות האלה בעצם הפריכו את הפיסיקה הקלאסית והיוו נקודת מפנה דרמטית בפיסיקה ולאנושות בכלל.
בתור דוגמא אספר, שפצצת אטום (ומימן), נשענת באופן משמעותי על מכניקת הקוואנטים, כמו גם תורת היחסות, כמו גם כימיה ומתמטיקה. בעצם מה לא?
זה בעצם ביקוע אטומי. בפצצת אטום לוקחים אטומים של אוראניום 238 (או פלוטוניום 239), מפגיזים אותו במאיץ חלקקים, ומבקעים את האטום לשני חלקים.
תוצאות הביקוע יוצרים שני חומרים, התוצר הכבד יותר הוא לרוב בסביבות 135, ושל הקל יותר בסביבות 95.
האנרגיה של שני החלקים קטנה בהרבה לעומת האנרגיה של החומרים המבוקעים והיא כמובן משתחררת כמות גדולה של אנרגיה שהיא בעצם הפיצוץ.
שימו לב: 135 + 95 = 230. כאשר החומר המבוקע הוא 238 או 239. מה משתחרר בעצם? 239 - 230 = 9. אנרגיה אטומית, שזה ממש המון.
גם ההבנה שהשמש בגלקסיה שלנו לא תכבה, בהרבה דורות הבאים. בעירת השמש, היא כמובן פיצוצי מימן, שהוא חזק במספר סידרי גודל לעומת פצצת אטום.
עד כדי שלא ניתן לשלוט באנרגיה המופקת מכזה פיצוץ (ביקוע). לעומת פיצוץ אטומי, שאותו ניתן לרסן בכדי להפיק חשמל (מסתבר שבכלל לא תמיד).
הנושאים האלה כל כך מרתקים, עד כדי שבאחת השיחות שקיימתי עם גרושתי הראשונה, שתחייה, באוטובוס מחיפה לתל אביב, הסברתי לה על מכניקת הקוואנטים. כשירדנו מהאוטובוס, ניגשה אלי מישהי שישבה לפנינו ואמרה לי תודה רבה על הרצאה מרתקת, שלא לדבר על גרושתי הראשונה שכמובן מאד התלהבה מההרצאה וממני בכלל. לא עבר זמן רב ואכן התחתננו.
להבין את הנושאים המופשטים הללו, זה לא עניין פשוט בכלל ודורש יכולת הפשטה מאד מורכבת.
אנסה לתאר במונחים פיסיקליים, מה זה מכניקת הקוואנטים בכלל?
מכניקת הקוואנטים מתרחשת רק כאשר אורך הגל של חלקיק, קטנה שווה לסדר גודל של הגודל הפיסי שלו. כמו למשל אטומים, פרוטונים, אלקטרונים וכמובן נייטרונים. שבעצם גולש גם לכימיה. ניתן לציין שהחלקיקים הללו נעים גם במהירות האור ולכן גם תורת היחסות קשורה לעניין.
טוב נו, זה לא באמת נותן שום מידע רלוונטי למי שלא מבין בזה בכלל, כדי להבין מה זה.
במגרת סידרת הרצאות שנתתי בהתנדבות (כפוייה. שלץ), עקב העובדה, שתפסו אותי מגדל גראס בבית. זה סיפור שלם בפני עצמו.
את ההרצאות העברתי לפגועי מח. חלקם היו מאד אינטלגנטיים.
לאחר סדרת הרצאות בנושאים שונים, כיד הדמיון הפורה שלי, כמו: עתידנות, מבוא למספרי סיפורים, המים כחומר הכי מופלא שיש בטבע, שבלעדיו לא יתקיימו חיים.
בחרתי לתת הרצאה על מכניקת הקוואנטים. רעיון מטורף, לא נורמלי והזוי. כאמור, "נורמלי", אני לא.
לאחר הכנה מוקפדת העברתי את ההרצאה הזו. לתדהמת כל הנוכחים בשיעור.
הסברתי רק אחת מתופעות מכניקת הקוואנטים (יש לא מעט כאלה): התאבכות ואת ההבדל בין תופעות גליות וחלקיקיות (שלגמרי באושיות ההבנה של מכניקת הקוואנטים).
בשיעור שלאחר מכן, הסביר לי אחד התלמידים הפחות אינטלגנטים, שסיפר על זה לחברים שלו, והסביר במילים מאד מדוייקות, תוך שימוש במונחים פיסיקליים, את התדהמה של חבריו, כשהבינו למה המצוק בבית ינאי נאכל ומתמוטט. בגין העובדה שמתכנני שוברי הגלים בחוף, עשו טעות נחרצת, כי לא הבינו כלום במכניקת הקוואנטים.
לא רק שכך, הסביר להם בואפן קוואנטי מובהק וברור, שאם הגלים בים לא היו בעלי תכונות גליות, הים היה מציף את נתניה.
ההסבר הזה שלו ריגש אותי מאד והוכיח לי נמרצות, שהצלחתי בהרצאה המוזרה הזו ובהתאמה שלה לקהל היעד.
קוואבאנגה. ממש לגמרי בכלל.
הרצאה מצויינת לתורת הקוונטים על רגל אחת:
