דרך מוכרת בעיניים חדשות

מילים אלה נכתבות מתוך דאגה אמהית, חברות ללא היכרות, כאב אישי מנסיון עבר עגום ואולי גם קצת קנאה (ממש קצת). הן בהחלט לא נכתבות מהתנשאות, יומרה או הקטנה. 

מה לך קטנה? מה לך צעירה ורכה לחפש פה בקהילה של הסוטים והמטונפים? 

אני הייתי כמוך בעבר, אפילו צעירה יותר. וזה היה רע. לא רק רע, אבל רע. 

זה לא מקום למצוא בו מזור לטראומות עבר. 

לי לא היו טראומות, הן התרחשו כאן.

זה לא מקום ללמוד על המיניות שלך ולחקור אותה. 

בגיל צעיר כל כך את עוד לא מעוצבת ומגובשת מספיק כדי להבחין בין הרצון והצורך שלך לבין זה של הפרטנר הדומננטי התורן.

את כבר כאן, לא אגרש אותך.

אציע לך אוזן קשבת, חיבוק מנחם, עיצה טובה או סתם הזדמנות לשוחח ולהכיר. 

מזמינה אותך, מי שתהיי.

הוא מתישב מולי על ספסל הפיקניק בחניה של תחנת הדלק. האמת שיש עוד נסיעה ארוכה לפני, אבל ההפסקה דווקא טובה לי עכשיו. אני מקרבת את כוס התה שהוא הכין לי אל השפתיים ונושפת כדי לקרר את התה המהביל. אני שמה לב שהוא עוקב אחרי במבט שלו, ואני שואלת לפשר העניין. הוא משתף שהוא עובד כבר שתי משמרות רצופות כי העובד השני התקרר. כשהוא מספר על כך יש לו חיוך כזה יודע סוד. כאילו הוא יודע שהעובד השני הבריז כי הוא מזיין עכשיו במקום לבוא לעבודה, או משהו דומה. בכל מקרה, לא עוברים פה הרבה אנשים. אלה שכן, לא עוצרים מעבר לכמה דקות תדלוק. נעים לו שאני כאן מארחת לו חברה. נראה שההפסקה הזאת טובה גם עבורו. 

השיחה זורמת באופן נעים, על אף הנושאים הלא שגרתיים שעולים במהלכה. לאורך הזמן אני מרגישה מעט עייפה, כאילו במקום להתעורר רמת האנרגיה הולכת ופוחתת. אני לוגמת שוב מהתה, אולי זה יעורר אותי. מרגישה איך הנוזל החם זולג מהפה שלי על הצוואר, כאילו שכחתי איך שותים. אני מרימה את עיניי אליו, או לפחות מנסה, רואה את החיוך הנעים שלו. כאילו הוא מבין מה קורה ומנסה לנחם אותי. אני מרגישה שהשרירים שלי כמו נמסים, כבר לא מצליחים להחזיק את היציבה שלי. אני לאט מניחה את הראש על השולחן כדי לא לקבל מכה. אני שומעת, רואה ומרגישה כל מה שסביבי וזה רק מבלבל אותי. הגוף לא מגיב. 

מה קורה לי? 

אני שומעת אותו מדבר, בהתחלה מתקשה להתרכז בתוכן, רק שומעת את הקול שלו. אני מנסה לסמן לו שאני לא מצליחה להזיז את הגוף. הצלילים שיוצאים מהגרון שלי לא נשמעים כמו מה שרציתי לומר. הם לא נשמעים כמו מילים כלל. אני קולטת את המילים שלו, אולי מנסה להרגיע אותי. הוא נשמע מרוצה, נפעם. 

"כל כך הרבה חן, את ממש דוגמה ומופת. התגובה שלך לא כמו בפעמים הקודמות. נהדרת"

אני לא יודעת כמה זמן אני כאן. זה מרגיש כאילו כמה ימים אבל אני לא באמת יודעת. כיסוי העיניים נפל ועכשיו אני מצליחה לראות סביבי. זה נראה כמו מרתף, יש פה מדרגות וקצת גרוטאות. החלון מכוסה בחלקו ואני רואה שיש אור בחוץ. לא בטוחה איזה חלק של היום עכשיו. הידיים שלי אזוקות לצינור והאצבעות שלי פצועות. יש שתי צפרניים שנפלו כשניסיתי לגרד את הדלת לפני שאזק אותי. לפני שנגמר לי הכח ואיבדתי את ההכרה. יש לי שיפשופים בכל הגוף, וכנראה המכה בראש הייתה רצינית כי יש לי דם יבש מאחורה. אני מצליחה להניע את הגוף בטווח קצת יותר גדול אבל הכאבים משתקים בסופו של דבר. 

אני לא יודעת מה יותר משתק הזכרונות או הכאבים. החלק הכי מצמרר זה החיוך שלו. הוא מחייך בכזאת שלווה שזה נראה כאילו הוא דואג לי. הדמעות מתחילות שוב לזלוג, אני לא בטוחה שיש עוד מאיפה. אני מרגישה מיובשת. אבל החרדה שוב עולה, לא להיכנס להיסטריה, לא להיכנס להיסטריה. זה עולה ומגביל את הנשימה ממשיך לעלות וחונק בגרון. מה יקרה לי? 

אני שומעת קולות מכיוון הדלת, זה נשמע כמו דיבורים. אני מנסה לצעוק אבל הקול לא יוצא. הגרון שורף כל כך. לא מצליחה להשמיע צליל. אני מנערת את הידיים שהאזיקים ישמיעו רעש על הצינור. משתוללת. שמישהו יבוא כבר! שמישהו יבוא כבר!

לא ממש חשוך פה, יש מעט אור מאיפשהו, אני לא מצליחה להבין מאיפה. הכל נראה די מטושטש. אני לא בטוחה, אבל אני חושבת שאיבדתי את ההכרה בשלב כלשהו. 

מה קרה לי? אני מרגישה את הידיים שלי מורמות למעלה. זה שורף כל כך המגע הזה, מה זה? התנועה של הידיים מוגבלת, וכל שרירי הגוף שלי בקושי מקשיבים לי. יבש לי בפה, אני חושבת שיש לי משהו בפה. למה אני לא מצליחה להרים את הראש?  אולי אנסה תנועות קטנות, אצבעות. כן אתחיל מאצבעות. פאק זה כואב כאילו קצות האצבעות לא קיימות, זה מרגיש כמו משהו שהתייבש והתקשה שם בקצוות. 

מה קרה לי? איך הגעתי לכאן? 

עצרתי בתחנת דלק. זה נראה כמו תחנה נידחת אבל הנורה כבר נדלקה, לא יכולתי להמשיך עוד. אני זוכרת שנכנסתי לשלם על התדלוק, הוא היה נחמד. היה לו חיוך נעים. מה הוא שאל אותי? הוא שאל שאלה שהפתיעה אותי.

פאק! הראש שלי פועם חזק כל כך. אולי קיבלתי מכה? אני לא יכולה למשש את הראש שלי.. כנראה הידיים שלי קשורות. מה עם הרגליים? הכל כואב לי ואני לא יודעת אם זה מחוסר תזוזה. כמה זמן אני כבר כאן? או הרגליים מגיבות, זה כואב לישר את השרירים. גם הגב כואב. נראה לי שאני בלי תחתונים. אולי עדיף לי להפסיק לחשוב עכשיו. להפסיק להיזכר. תפסיקי לבכות! זה לא יעזור לך..

אני מתחילה להרגיש איפה השמלה מפסיקה לכסות את הרגל, המגע של הבד שונה. בחלק הפנימי של הירך הבד מרגיש קשה יותר, כאילו משהו התייבש על השימלה.

אוי לא! הכאב שאני מרגישה עכשיו למטה.. למה זזתי?! אני נזכרת שהוא השכיב אותי על שולחן, על הבטן ואמר לי לעצום עיניים ולנוח ואז נכבה המסך השחור בעיניים. בהתחלה הרגשתי אבל אז שקעתי ונעלמתי. 

"היא לא מוצצת טוב כמוך"

איזה משפט מושלם לשמוע, בעודי מנסה להבין מה מסב לך יותר עונג? כשאני יונקת ומלקקת את האשכים שלך או מלקקת את חור התחת שלך? 

אני לא בתחרות איתה. אין לי שום כוונה כזאת. בכלל. אבל, גם לגורות יש אגו. אני, באופן אישי, אוהבת כשאתה מלטף אותי ואת האגו שלי. זה גורם לי לרצות להיות כלבה יותר טובה עבורך. 

לפעמים אני מתבלבלת. אני באמת מתנצלת. לפעמים זה עולה לי. זה כל כך מרים לי, לדעת, שאני מספקת לך את מה שאתה רוצה, צריך ולא מקבל ממנה. כשאתה מעריך אותי על המאמצים שלי. כשאתה מחזק אותי על ההתמודדויות שלי. כשאתה מודה לי על עוד צעד אחד שעשיתי בדרך להיות הכלבה המדוייקת שלך. 

החשיפה הזאת, שבזמן שהיא מוצצת לך (לא טוב כמוני), דמיינת איך אתה מזיין את הפה שלי, פשוט גרמה לי עונג. לשמוע שחווית זיון התחת שלי מלווה אותך כשאתה מזיין אותה, זה פשוט גורם לי לעוף על עצמי ועל התחת שלי.

"שמחה להיות לשירותך"

עוד יותר שמחה כשאתה מרוצה מהשירות שלי.

אתה מסדר את המטבח, אחרי ארוחת הערב המשפחתית שלכם. פעולה אוטומטית, והראש עובר במחשבות על עוד משחק כדורסל שאתה לא הולך בגלל הקרסול שכואב, השיחה בארוחת הצהריים עם הבוס החדש, הגורה הקטנה שלך שמתקדמת כמו שרצית, הטיול של הבן בסוף השבוע והיה עוד משהו שהיית צריך לסגור, אבל ברח לך מהראש. אני יושבת שם בחלק האחורי של הראש שלך, צופה במחשבות שלך רצות כמו סרטים מול העיניים שלי. אני רואה גם את הפגישה עם הטכנאי שאתה לא מצליח לזכור שזה מה שאתה צריך לסגור, אני רואה איך זה מתחבא שם מאחורי הוילונות שאתה צריך להחליף. 

לפעמים, כמו הערב, אני קצת חסרת סבלנות. מחכה בקוצר רוח, עד שההמחשבות שלך עלי, יחזרו שוב לקדמת המסך. כשאתה מתמקד בזכרונות שלך מהמפגשים או השיחות שלנו, אני מתמוגגת ומתגרה. המחשבות שלך חוזרות להתמקד בי. זה נעים לי כך לרקוד בתוך הראש שלך לעבור בין החוויות שלנו מנקודת המבט שלך. 

אתה מסיים עם המטבח. מתיישב בסלון מול הטלויזיה, שולח אלי הודעה, בודק דופק. בינתיים, הבן שלך מצטרף אליך, ואתה משנה תנוחה כך שהמסך שלך יהיה בזוית בטוחה. אני מרגישה את הגלגלים שלך בראש עובדים תוך כדי ההתכתבות איתי, מרגישה את הגלים של העונג, השמחה, הסיפוק והחרמנות מההתכתבות איתי. הסרטון שלי, ששלחתי לך מגרה אותך וגורם לך להיות מרוצה ממני. אני יושבת שם בתוך הראש שלך, מדושנת עונג מהאופן שבו הראש והגוף שלך מגיבים אלי. 

אחרי מקלחת טובה, שלא ממש הצליחה להרגיע את המחשבות על הגורה החרמנית שלך, אתה נכנס לחדר השינה, נכנס למיטה. שואל אותה מה היה הדבר הזה שאתה צריך לסגור והיא מזכירה לך שיש יום הולדת לשכן מחר בערב. אתה מרגיש שזה לא זה, אבל החרמנות שלך גבוהה מידי ואתה נצמד אליה לחיבוק. היא נענית אליך וצמדת בגופה אליך. אתה מקרב את אפך אל הצוואר שלה ושואף עמוק את הריח שלה. תוך כדי אתה עוצם לרגע את העיניים ואני מקווה שזה יהיה מספיק זמן, כדי שיעלה לך עוד זיכרון ממני. העיניים שלך נפתחות מהר, ואתה עובר איתן על הגוף שלה, שאתה מכיר ואוהב כל כך. אתה מלטף אותה ועובר עם האצבעות במעלה הירך לכיוון הישבן ואל הגב שלה להצמיד אותה אליך קרוב יותר. הפנים שלך מתקרבות אל שלה, והשפתיים נצמדות לנשיקה. אתה עוצם את העיניים, ותמונה אחת מהזיכרון שלך מזיין את הפה שלי עולה, אך נעלמת מהר כשאתה פוקח את העיניים. אני מתחילה לנוע בחוסר שקט במקומי בראשך... מחכה לרגע שתאפשר למחשבות עלי לזרום. אתה מפשיט אותה בקלילות ומנשק ברכות את שדיה, מלקק בעדינות, מרים את עיניך אליה לראות אותה מתענגת על המגע העדין שלך עוצמת את עיניה ומאפשרת לך לעשות בה כרצונה. שנינו יודעים שאם רצונך היה בא לידי ביטוי זה היה נראה אחרת לגמרי. אתה נזכר פתאום, בפעם ההיא שהרגשת איך אני גומרת כשאתה משחק, צובט, מגרה, מלקק ונושך את הפטמות שלי בלבד. אני מתרגשת בראשך, בזמן שאתה ממשיך להתרכז במחשבות על הפטמות שלי, כשאתה מלקק ומנשק את שלה. בלי לשים לב אתה נושך את הפיטמה שלה והיא קופצת ומזיזה אותך. אתה מחייך לעצמך, וחוזר להתרכז בה. היא מכוונת אותך להתמקם בין רגליה, ואתה משפשף את הזין שלך בכוס הרטוב שלה. מרגיש את הרטיבות מאפשרת להחליק אותו כל אורכו, ואיך היא משנה את הזוית כך שתחדור אליה ותמלא אותה. היא מחזיקה אותך בגבך ומעודדת אותך עם האגן שלה, לחדור אליה בתנועות ארוכות ועמוקות. אתה נשען על יד ימין צמוד לראשה ועם יד שמאל אתה אוחז בשד שלה. מועך אותו בעדינות, ואתה מרגיש את הגוף שלה מגיב אליך ואת האנחות שלה מתגברות. אתה נהנה לראות אותה מתענגת כך. אתה מגביר את הקצב של החדירה מעט יותר, ועוד יותר. אתה מרגיש את היד שלה נכנסת בינכם ומעסה את הדגדגן שלה. אתה נשען על שתי ידיך ומגביר עוד את המהירות והעומק של החדירות. היא עוטפת את האגן שלך עם רגליה וגופה נע בסינכרון עם גופך. היא מגיעה לאורגזמה, ומתכווצת על הזין שלך שבתוכה. אתה ממשיך עוד ולא עוצר. אתה מתרכז בתחושת החיכוך והרטיבות, החום והכיווצים שעוטפים את הזין שלך. אני בראשך יושבת שם, כבר לא כל כך מאחור, צופה ומאוננת מולכם. אחד הכיווצים, של שרירי הכוס שלה, שולח את הראש שלך לזיכרון שלך חודר לתחת שלי. אל הנקודה הזאת בזמן, אחרי שהחדרת את כל הזין לתוכי, ללא סיכוך. הרטיבות הטבעית מאפשרת לך לזיין את התחת של הגורה שלך. אתה נזכר איך הכאב גרם לי להתכווץ על הזין שלך, והורית לי להרפות. ומאותו הרגע התחלת לזיין את התחת שלי מהר יותר ועמוק יותר. אתה מגביר את קצב התנועות שלך לכוס שלה כשאתה צופה בראשך בזיון התחת שלי מלפני ימים ספורים. אתה נזכר איך הגעתי לאורגזמה אנאלית וחור התחת שלי התכווץ על הזין שלך. זיכרון הכיווצים והתנועות של הגוף שלי, מביא אותך לפרוק את כולך לתוכה. אתה מצמיד את המצח שלך אל שלה. העיניים עצומות והנשימות עוד מהירות. היא מלטפת את הגב שלך. ואתה מחייך אלי בראשך, רואה אותי מרוחה ומסופקת שוכבת על הגב עם היד בין הרגליים, מלטפת את הכוס שלי, אחרי שגמרתי איתך ביחד. 

אני יודעת שזה משתלם לי לחכות בסבלנות לתורי, כי הוא מגיע. זה כל כך מספק אותי לדעת שאתה גומר בתוכה כשאתה חושב עלי.

את יודעת, שבפעם הראשונה שראיתי אותך על המדף, ישר ידעתי, שאותך אני בוחר. אפילו שהיית על המדף הכי גבוה, מלאה אבק ליד כל שאר הצעצועים שאף אחד לא רוצה. את לא היית שלמה, אבל היית מושלמת בשבילי. לא היה לך אף, אבל אמרתי, אין בעיה, נארגן לה אף. כשהורדתי אותך מהמדף, התעטשתי מהאבק. את צחקת, והצחוק שלך התגלגל והתאים בדיוק לתלתלים שלך. זה הצחיק גם אותי.. כי בדיוק ניסיתי לחשוב איזה אף לתת לך. אף קטן, חמוד כזה, שיתאים לפנים העדינות שלך. אף שלא יגנוב את תשומת הלב מהעיניים הטובות שלך. כשהיית על הידיים שלי, פתאום ראיתי שחסר לך טוסיק. (פוער עיניים בהפתעה). זה לא הבהיל אותי, את יודעת? אם הצלחת לשבת על המדף כל כך הרבה זמן בלי טוסיק, אז כל טוסיק שאסדר לך יתאים. המוכר אמר שאת במבצע, שאת הרבה זמן כאן, ועברת ממדף למדף, עד שהגעת למדף העליון בחלק האחורי של החנות. אבל זאת לא הסיבה שבחרתי בך. פשוט כשראיתי אותך בחנות, ידעתי שאת הכי מתאימה לי מכולם. לקחתי אותך הביתה, ניקינו אותך ובחרנו לך אף וטוסיק מושלמים בשבילך. אז תדעי לך תמיד, שהטוסיק שלך, אני בחרתי אותו בשבילך, ולכן הוא מושלם. 

היו לו עוד סיפורים, על עץ של במבה וריקוד עם דבורים... אם הוא רק היה יודע, כמה הטוסיק הזה, שהוא בחר לי, כזה מושלם ומענג, הוא בטח היה לוקח אותו בחזרה. אולי היה מחליף אותו באחד לא מוצלח, או אפילו משאיר אותי בלי טוסיק בכלל.

הוא בטח לא היה שמח לדעת שהיום אני צעצוע שלך. אני די בטוחה שאתה שמח על הצעצוע שגדלתי להיות. עם פנים עדינות, עיניים רעבות ותחת שלא יודע שובע. כשאתה אומר לי שאני הצעצוע המושלם בשבילך, זה עושה לי נעים בלב, גורם לי להרגיש גאה. כשאתה נהנה לשחק בי, לוחץ על כל הכפתורים, משתמש בי כאוות נפשך, כולך מחוייך ומסופק, זה מסב לי אושר עילאי. כשאתה חוזר לשחק בי שוב ומספר לי כמה אני מדוייקת עבורך זה גורם לי להרגיש בדיוק במקום שאני רוצה להיות בו. 

אני זונה. 

לא זולה.

זונה.

אולי הפמיניסטיות יצקצקו ויגידו למה תאמרי זונה? יש לך תיאבון מיני גדול, את נהנית מחוויות גופך. 

אבל,

אני זונה. 

שלך.

רק שלך.

רק אתה יכול להשתמש בי, בגופי, מוחי ובנפש שלי כמו שאתה עושה. 

גם אם קיבלתי אישור ממך לשחק עם זין אחר, כאמור אני זונה, הוא לא יגע בי כמו שאתה. הוא לא יגיע לנפש שלי כמו שאתה נוכח עמוק בתוכי. 

המקומות שאליהם אני מגיעה איתך בדרך המופלאה שלנו, שייכים לך. לאף אחד אחר אין זכות או אפשרות להיכנס אליהם. אתה מוביל אותי בדרכך המושלמת למקום שבו אני מותאמת אליך ולצרכיך. אף אחד אחר לא יכול להיכנס כאן בינינו. כל מה שאני חולקת בכלוב, לא הופך להיות פריט לבחירה, מתוך תפריט לשעשוע עם הזונה שלך. כל הישג שאני חווה איתך, שייך לך. אם זיינת אותי ביער, בפרדס, בתחת או בגרון. אם גמרת לי בפה או בכוס, אם מרחת את פני בזרע החם שלך, אם השתנת עלי או מילאת את גרוני בנוזל הצהוב החם. אם יצרת עלי יצירה אדומה עם דימום הווסת או אם דרשת שאנקה את הזין שלך עם הלשון והשפתיים שלי. אם דרשת להרגיש את לשוני מענגת את חור התחת שלך או לשתות את כוס מיץ התפוזים המלאה בזרע שלך כדי להרוות את הנפש שלך. כל אלה, הם הישגים שלך.  הם אינם מוצעים לבחירת האחר.

יש משהו נעים ומביא לסיפוק, לא בהכרח מיני, בזרימה המדוייקת. להיות חלק מהקבוצה. להיות מושלם בפני עצמך. אני מהופנטת מהסינכרון, מהיצירתיות, מהעוצמה, מהתשוקה ובעיקר מהגובה של העקבים והיציבות.

אהבת נעורים שנותרה מאחור כמו הרבה דברים..

גם אני יכולה להגיד שבאמצע היום פשוט שיניתי תכניות והלכתי לים. 

מי שמכיר אותי טוב יודע שאני והים לא חברים. האמת שעם הים אין לי בעיה, זה החול שמשגע אותי. 

בכל שנות חיי הלכתי פעמים בודדות לים מרצוני. 

בחודשים האחרונים אני מתמודדת עם הקושי שלי עם הויסות החושי (ריחות, מרקמים, טעמים וקולות) והרי התוצאה - יום מהנה (באמת מהנה) בים. 

קיבלתי לימון באמצע הבוקר

ועשיתי ממנו לימונדה