העניין שלי עם כפות ידיים לא ברור לי. אבל הוא עניין בהחלט. מאוד משמעותי ונוכח.
לאחרונה הרבה פנטזיות שלי מתמקדות בכף יד גברית עם טבעת נישואין.
כשהתחתנתי, הסתכלתי על כף היד שלו עם הטבעת כל הזמן. ביקשתי שיאונן לי עם כף היד המסומנת.
כשנפצע והוריד את הטבעת, שידלתי אותו לענוד אותה על היד השניה.
האמת שיש משהו מחרמן בלפתות גבר נשוי (ברור שתמיד מבחירה שלו - תכניסו את הציקצוקים והצדקנות שלכם חזרה). לראות את היד, עם הטבעת שמסמלת מחוייבות לאחרת, נוגעת בי ומשליטה בי עונג וסיפוק - זה מטריף אותי לחלוטין.
הטבעות קופצות לי לעין בכל מקום שאני הולכת. כף יד גדולה או קטנה, גסה או עדינה, נקיה או מלוכלכת - הטבעת קופצת לתודעה והמחשבות מתחילות להתגלגל.
אני מרימה את המבט לעיניים שלו ומנסה לנחש האם הוא גם יכול להשתלט עלי, והאם אצליח להתמסר אליו.
ואם יש שם זיפים על הפנים שלו, יש מצב, שממש מקרוב, תצליחו לשמוע גניחה נפלטת מהגרון.
תקופה כזאת של חרמנות נוזלית סביב השעון. או יותר נכון סביב הטבעת.
