התחלתי לצאת עם בחור מקסים ממש לאחרונה
העיניין הוא המין.
רגילה שמרביצים לי, מעיפים אותי באוויר וכו
והוא..לא.
הוא מאוד ונילי, דיי חסר ניסיון ( לא הרבה פרטנריות) , ולדעתי גם לא ממש בעל ביטחון עצמי.
תנו לי רעיונות מה אפשר לנסות לשלב, ואיך להכיר לו את העולם הזה מבלי שהוא יבהל ויברח וירגיש בנוח
*כמובן שכבר היה לנו שיח על הנושא, ואנחנו מדברים על הכל באופן מאוד פתוח. *
האם מישהו פה מכיר/ יודע וחווה על עצמו אולי איזשהי ירידה בחשק המיני מבחינת בדסמית?
אני בתקופה האחרונה ממש רגישה לכאב- לא כמו פעם..
אני פחות מינית, פחות יוזמת.
יש הרבה השפעות הורמונליות כמובן בעקבות איזה בדיקות ומצוקה רפואית שלי, אבל אני תוהה אולי זה לא רק זה?
אולי "עבר" לי מבדסמ?
HELP
היוש!
שעת סיפור קצרה: קולגה שלי לעבודה לפני כמה חודשים פתאום שלח לי הודעה בטלגרם.
בטלגרם. בהודעה נעלמת. מעט חשוד...
מפה לשם, דבר הוביל לדבר, וגילינו אחד על השניה שאנחנו בכלל לא וניליים.
- מזל שאנחנו כבר לא עובדים ממש באותו המשרד. או שאולי חבל? היה יכול להיות מעט אקזוטי לזיין קולגה-
בכל אופןןןן-
הוא קצת בקטע של קוקהולד...
אני צריכה אתכם, חבריי הסוטים, שתתארו לי את החוויה שלכם בתור קוקהולד/ מי שהיה בסיטואציה.
מה, מו, מי, מה זה עושה לכם להרגיש, איך הגעתם בכלל לזה וכו'.
מוזמנים גם לרשום לי בפרטי מי שמעדיף
לאב לאב (:
לא...לא... משעממת למדיי... לא הטעם שלי... לא...
המממ... אולי זו כן. חמודה דווקא חשבתי לעצמי.
החלקתי ימינה. מאטצ' מיידי.
כמה שניות וגם הגיעה ההודעה
" הייייי רציתי להגיד שאת מהממת! "
אם יש משהו שאני אוהבת בתור ביסקסואלית- זה כשאישה מחמיאה לי. איזו הרגשה עילאית. מצטערת גברים, זאת רמה אחרת.
היא הייתה יפיפייה. שיער שטני תלתלים, עיניים קטנות עם איילינר מושלם, אף קטן, לחיים שמנמנות, ושפתיים עדינות ונפוחות. כל כך אוהבת אותן נשיות.
" את מהממת בעצמך ! " עניתי. התרגשתי.
השיחה זרמה מאוד. גילינו שיש לנו המון במשותף. לא עבר הרבה זמן ועברנו לפלטפורמות נוחות יותר.
שיחות אל תוך הלילה, שיחות וידיאו , שיחות טלפון במהלך היום. הרגשתי כמו בת 16 שוב. מתרגשת מכל הודעה ממנה.
" אז את רוצה להפגש אולי השבת? נוכל לשבת בבית קפה נחמד" שאלתי
" אני ממש אשמח! " היא ענתה.
רציתי כל כך לראות אותה.
יום שבת הייתה רגועה למדיי. התארגנתי, ווידאתי שאני מאופרת כמו שצריך, שהאיילינר יושב טוב, שיש מחשוף ושאני מריחה טוב.
אספתי אותה.
היא לבשה חולצה שחורה, חצאית ארוכה פרחונית שחורה עם שסע ברגל. מממ סקסי.
" הייי" היא קיפצצה אליי לחיבוק.
" הייי את נראת מהמם" עניתי והסמקתי בעצמי.
" את בעצמך! " היא ענתה, והאדמתי אפילו עוד יותר.
נסענו , שתינו קפה, דיברנו על שטויות בעיקר. הייתה הרגשה טובה באוויר. היה לנו כיף בחברתה של השנייה.
היא התיישבה באוטו, ולא התאפקתי.
" אני יכולה לנשק אותך?" שאלתי במעין לחש מתבייש.
היא חייכה אליי וציחקקה. " ברור " והתקרבה אליי.
אלוהים. איזה שפתיים עדינות. כל כך נשי, עדין, מתוק...גברים- איך זה שמעולם לא אמרתם לנו כמה זה כיף להתנשק עם אישה???
שמתי יד על הלחי שלה- ולמרבה ההפתעה- לא היו שם זיפים שאני רגילה אליהם. היא היית חלקה כמו טוסיק של תינוק. כמעט שבירה.
לא יודעת כמה זמן ישבנו שם באוטו והתמזמזנו, אבל רק רציתי להשאר שם עוד ועוד...
יושבת בבית, רואה טלוויזיה ומנתקת את המוח מיום עמוס בעבודה. מחשבות רצות על כמה היה קשה ועמוס, ואיזה מעצבן היה לשפוך את הקפה על הבוקר!
הודעה בטלפון קוטעת את חוט המחשבה שלי.
"היי מותק, מה קורה? מה עושה? "
***
"היי מותק, טוב לראות אותך" הוא אמר כשנכנס בדלת הבית שלי, מלווה בחיבוק ונשיקה על הלחי.
חיבקתי חזרה ונשמתי אותו אליי. כמה התגעגעתי.
" חזרה אלייך" עניתי וחייכתי.
מהרגע הראשון איתו, מאז שרק הכרנו לפני שנה, נמשכתי אליו.
איך שהוא נראה, איך שהוא מדבר, איך שהוא פאקינג נושם. איזשהי אש ותשוקה שתמיד הייתה שם בינינו.
" את באה להתקלח איתי? " הוא זרק לי בדרכו למקלחת.
" רק אם אתה רוצה " עניתי בשובבות. הוא חייך אליי חצי חיוך שובב חזרה, וקמתי אחריו בצייתנות והדילוגים למקלחת.
הוא מוריד לי את החולצה לאט, ומשחרר אותה בעדינות על הרצפה.
הוא תופס אותי, נותן לי נשיקה עדינה בצוואר, ואני מרגישה איך אני מתחילה להרטיב עוד לפני שבכלל נדלקו המים.
הוא מסתובב ומדליק את הדוש. " תתפשטי" הוא הוראה לי.
שנינו עכשיו עירומים לחלוטין, הדוש מעלינו עם מים קרים, מסתכלים אחד על השניה בעיניים.
המבט שלו יורד לי לשפתיים
והוא מנשק אותי.
כמה חם. כמה נעים. כמה טוב איתו.
מרגישה את הידיים שלו מטיילות על כל גופי בזמן שאני טועמת את השפתיים הטעימות שלו.
אני מתנשמת לתוך הנשיקה. כל כך רוצה אותו.
הוא עוצר, מסתכל עליי... תופס לי את הגרון ומצמיד אותי לקיר תוך כדי שהמים זורמים על שנינו. "את שלי" הוא לוחש לי.
***
הבטתי בטלפון, ניערתי את הראשי וחזרתי למציאות.
"בסדר גמור, לא עושה משהו מעניין... מה איתך?"
קצת מגעגעת לבחור מהפוסט הקודם...
הוא לא פה לעוד הרבה זמן, וזה קצת מבאס אותי.
קצת מרגישה שכל מה שטוב, חומק לי בין האצבעות
ואף אחד לא נשאר...
מרגישה פספוס קל
למען האמת,
פספוס לשני הצדדים.
מתנשמת במיטה
אחרי שגמרתי כל כך חזק...
עדיין מנסה להסדיר את הנשימה, אבל אתה לא נותן לי לנוח.
מעמיד אותי על 4, ומתחיל לשחק שוב עם הרטיבות שלי...מעלה אותה לכיוון הישבן.
משחק עם האצבע, עם הלשון , ודואג שהכל יהיה רטוב.
סטירה על התחת, ואני מרטיבה יותר.
מרגישה אותך מתחרמן מלראות אותי כנועה למגע שלך.
להרגיש אותך לידי,
דואג לי
היא התחושה הכי טובה שקיימת.
אהבה
הרבה זמן שלא נפגשנו.
הרחקתי אותך ממני,
פחדתי ממך
הכאבת לי בעבר.
אבל היום ראיתי אותך.
בזמן האחרון הרגשתי את החום שלך מתחיל לדגדג את הלב,
להוציא אותו מהאפלה בה שקע...
אבל היום, לא רק הרגשתי את החום,
גם ראיתי את השמש,
בפנים שלו.
תאירי לנו את הדרך, שמש שלי.
תני לנו לצמוח.
לא יכולה להעביר את התחושה המדהימה הזו כשאני על הברכיים, נחנקת מהזין שלו, נאבקת על כל נשימה, מלאה ברוק, דומעת
והוא מסתכל עליי
עוצר
אומר לי-
" את ילדה טובה קטנה שלי"
מלטף את הלחי
ונותן לי נשיקה עדינה.
שטה לה הספינה שלנו.
היא שטה בשקט,
בנחת,
מבלי להניע מנועים כלל-
אך ורק הרוח הנעימה במפרשים
מושיטה אותנו קדימה-
למקום יפה, טהור.
לפתע סערה-
היא הייתה כאן לפני,
ידעתי שהיא תשוב
היא הייתה עמוק בפנים תמיד, עיקצצה באצבעות,
ביקשה להתפרץ החוצה בשיא ההפלגה.
היא התפרצה.
הפכה את הסירה היפה שלנו,
ולא נגיע למקום יפה,
ולא נשוט בשקט,
ולא בנחת.
