קוראים יקרים!
אתם אפסים.
יאפ. שמעתם נכון. אפסים.
רק לפני שאמשיך, מאמר מוסגר קטן על החיילת שגנבה את המסמכים הצבאיים. עורכי דינה אמרו שהיא "פטריוטית" ועשתה זאת "למען המולדת". כן אה? ולכן היא גם פירסמה אותם בעיתון הכי "פטריוטי" בארץ. איזו הקרבה אישית ואיזו אהבת ישראל יש בה... התרגשתי. ולאחר שמחיתי לחלוחית מעיני, החלטתי גם אני לעשות מעשה שיש בו מחשבה למען אחרים.
החלטתי להתפשט ולהעביר את כל השבת בעירום, להזדהות עם ילדים אפריקאים רעבים שאין להם מה ללבוש. ולא, אין קשר להיפר פעילות הורמונלית שלי בתקופה הזו ולכך שאני מעביר שבת לבדי לגמרי בבית.
רגע, אז איפה היינו... אה. אפסים. אתם לא שווים כהוא זה.
בעבר כשכתבתי לעיתונים קטנים, מקומונים, או אפילו בהצגות שכתבתי בתקופת התיכון ואחריו, הייתי מקבל תגובות מאוד מרגשות ומלהיבות. ופה? אפילו פעם אחת לא קיבלתי תגובה בסגנון "נהניתי מהבלוג. מתי אפשר לרדת לך?" (כן, קיבלתי כאן אמנם פניה מגבר בן 50 שהציע לנקות לי את הבית בעירום. זה היה עוד כשהיה לי את המחשב הישן. לא מצאתי תוכנה מספיק חזקה לניקוי והסרת ראיות של ההודעה המזעזעת אז שמתי את המחשב על הרצפה וניסיתי להסיר אותה עם גרזן גדול. אבל בואו נמחק את זה מהפרוטוקול?)
בכל אופן, ראוי לציין שאתם סתם עילגים ופיסחים, ובאופן כללי די אווילים.
אז למה אני ממשיך לכתוב פה? חח נו מה חשבתם. איפה לעזאזל יהיה לי עוד קהל שאפשר להשפיל ולקלל, וזה עוד מדליק אותו מינית.
יא זוועות, אני אוהב אתכם. באמת!
}{
פסיכו'
לפני 14 שנים. 9 באפריל 2010 בשעה 19:44
