סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוזה שחורה

לפני 11 חודשים. 9 בדצמבר 2023 בשעה 16:35

"ששש.. תרפי עכשיו"

אני על הרצפה מולך, מניחה עליך את הראש נותנת ללחץ שהיה לי בחזה לנשור ממני, לגוף שלי להיפתח אליך. הידיים החזקות שלך תופסות אותי ואת מזיזה אותי מצד לצד כמו בובה, בודקת כמה אני מתמסרת למגע שלך. 

"מי את?" 

"הכלבה שלך מלכתי. אני הזונה שלך" 

את תופסת אותי בשיער "נכון כלבה. אני הולכת להשתמש בך, להכאיב לך, לענג אותך.. שוב ושוב" 

העיניים שלך חודרות לי לנשמה ואני מרגישה את הרטיבות החמה מתחילה לזלוג ממני. 

את עוד לא נשכבת אחורה ואני צוללת לתוכך נושמת כל פיסה ממך, מלקקת הכול, מתאווה לשרת אותך, חודרת עמוק, אליך, מענגת אותך מרגישה כל תגובה קטנה שלך ללשון שלי ואיך את מתפרקת לתוכי יותר ויותר.

את גונחת בטירוף כשאני מגבירה קצב, זזה ככ נכון לך בדיוק מה שהיית צריכה, אני יודעת אותך ומה עושה לך הכי טוב ומעיף אותך כמו שרק המגע שלי עושה לך..

ריקוד חושני מטורף של שתינו, תיאום מושלם של צרכים ועונג. את מצמידה את הראש שלי חזק יותר כשאת מגיעה לשיא גונחת וצועקת את הגמירה שלך. 

אני נשארת על הרצפה, עוברת לנשק לך את הרגליים עד שאת מתאוששת. את קמה וכשאת נעמדת מולי אני נמסה אפילו יותר. 

"תעלי על המיטה" 

אני ליטרלי קופצת מרוב התלהבות ותוך חצי שנייה כבר על ארבע עם טוסיק מורם גבוה, מתגרה בך, נמתחת מולך שתראי את כולי וכמה אני שלך. 

את מדליקה מוזיקה והוי מכה ראשונה נוחתת עלי.. ועוד אחת ומייד אחריה אחת מהירה בצד השני. החיוך ג'וקר הפסיכי שלי לא יורד לי מהפנים ואני מנופפת בטוסיק לפי הקצב של המוזיקה.

את ממשיכה להצליף בי עוד ועוד לפי הקצב של השיר. העור שלי מתחמם ואני לא יודעת שובע מזוכיסטית שכמוני, מחכה לשוטים החזקים הכבדים הגדולים שאני כ"כ זקוקה להם. מרגישה את הבעירה הפנימית שלי מתפטשת בכל הגוף דורשת כמו חיה, עוד כאב.. עוד ועוד כאב ממך. 

את מצליפה בי עוד משחקת בי לפי המוזיקה, נהנית לך ובודקת רטיבות. את כנראה מרוצה מהתוצאה כי את אומרת לי להישכב אחורה. 

רטיבות נזקקת שכמוני פשוט מפילה את עצמי על הגב ועושה פישוק גדול ויפה באוויר. עוד לא הספקתי להתגאות מולך בציות המהיר והמושלם שלי והדילדו כבר עמוק עמוק בתוכי ממלא הכול, את מזיזה אותו חזק חזק עמוק מהר.. ככ מהר שיוצאים ממני קולות שכל הפאקינג שכונה שומעת. לא ברור איך לא פינו אותנו האמת אבל ho well who cares. 

את מחזיקה בדילדו עם שתי ידיים וממש מנערת אותו בתוכי, אני צורחת מהנאה, את דוחפת אותו עמוק יותר ושוב מגבירה עם כל הכוח שלך. 

"אוי בבקשה בבקשה אפשר שתזייני אותי בדוגי?" אני ככ מתחננת ונואשת לעוד. את אומרת לי להסתובב ואני שומרת על הדילדו יפה במקום ומסתובבת, מנענעת מולך שוב את הישבן.

את נצמדת אלי תופסת אותי במותניים ומזיינת אותי ככ טוב שאני מתפרקת על המיטה. עוד ועוד את ממשיכה להיכנס בי מאחורה עד שאני לא יכולה לעצור את עצמי "אני גומרתתת" אני מתנשמת ואת בתגובה לוקחת שוט ומצליפה בי תוך כדי שאת ממשיכה לזיין אותי.. הקול של השוט על העור שלי ואני מתמסרת להכול עד שנשפך ממני זרם של הנאה ושחרור. 

אני נופלת קדימה 

ואז.. אז אני שמה לב למרווח שנוצר בתוכי, מרווח פנימי בנפש, כמו אגרוף ברזל שהיה קפוץ המון זמן שפתאום התרפה מעט.. שחרר מהלפיתה הקרה שלו. מרווח של נשימה.. התקדמות אפילו, צמיחה מתוך כאב. מרווח של התגברות על פחדים על סיוטים ישנים. ככה מרגישה החלמה? 

אני נושמת בחדות, המרווח הזה צורב..משחרר.. מאפשר.. דורש התרגלות. כמי שריר תפוס ששכחנו שכואב כל הזמן עד שמישהו משחרר לנו אותו ואנחנו יכולים שוב לזוז בחופשיות. 

את נשכבת לידי מנגבת לי את הדמעות, אני מנסה להסביר שיש בי צריבה טובה ואת יודעת.

"תנשמי פנימה ותדחפי את הכאב החוצה כשאת מוציאה את האוויר" ואת ממשיכה "אני רוצה עכשיו שתתמקדי בנקודה הבאה שכואבת לך בגוף.. תתמקדי במקום הכואב הבא שבו ניגע- ותנשמי" 

בום הכאב מתעצם כאילו הצלקות שלי חיכו שתאתגרי אותן, הן צורחות מבפנים ואני משתנקת אבל לא מוותרת אני נושמת לתוכן, נאבקת, מתסכלת עליהן ודורשת בנשימה שלי את המקום שלי בחזרה, את הגוף והנפש שלי בחזרה. נושמת עוד ועוד.. ומרפה.

אני פוקחת עיניים

"איך את מרגישה אהבה שלי?" 

"נקייה, חדשה. אמיצה" 

תודה מלכתי, על הכול  

לפני שנה. 26 בספטמבר 2023 בשעה 14:19

הצום כבר נכנס והרחובות בחוץ מלאים אנשים, ומכל הפרצופים אני רוצה לראות רק אותך.

אני משחזרת בראש את המכתב שהשארת לי.. מילים שילוו אותי כשלא תהי בבית ביום הזה 

כמו כל שנה את מעבירה את כיפור לבד, בלי טלפון, בלי הודעות יום שלם בלי לשמוע את הקול שלך.. היום את מתנתקת מהשגרה, מנקה את עצמך ועושה חשבון נפש.

הפעם הסכמת לי להיות איתך קצת. אני מגבירה את קצב ההליכה כמעט מדלגת אליך, מחייכת לעצמי במחשבה עליך ועל החיבוק שלך שתכף יגיע. 

אני מגיעה לבית של אמא שלך סוף סוף ואפילו שלא היינו ביחד רק כמה שעות אני מרגישה הקלה מידית כשאת פותחת לי את הדלת, בנוכחות שלך אני בטוחה תמיד. את מחבקת אותי ואני נושמת אותך, מסתכלת לך בעיניים ויודעת שגם את חיכית כבר שנהיה שוב יחד. 

בבית יש שקט נעים ואנחנו משחקות עם אחותך משחקי שולחן, צוחקות, מדברות ופתאום הזמן עובר מהר מדי כבר מאוחר ואני צריכה לחזור לבית שלנו, לבד. 

אני לא רוצה ללכת ממך ומחבקת אותך חזק ממש מקיפה אותך עם כל הגוף שלי מתחפרת בך, לוחשת כמה אני רוצה להישאר איתך "אני לא רוצה לישון בלעדיך לא רוצה לחזור לבית ריק ממך. אני כבר לא מצליחה להירדם כשאת לא איתי" אני אומרת לך את מה שאת כבר יודעת. 

אני מזכירה לעצמי שזה ככה רק יום אחד בשנה ובכל זאת העצב עולה לי לעיניים. אני נפרדת ממך שוב ושוב גונבת עוד חיבוק עוד נשיקה, סופגת ממך כמה שיותר לפני שאלך דוחה את הפרידה.. אני יוצאת מהבית אבל את מחזיקה לי את היד ועוצרת אותי. 

"אני לא רוצה להתנתק ממך אף פעם. אני רוצה אותך קרוב אלי תמיד. בכל מצב ובכל יום" את מכניסה אותי שוב בדלת, מצמידה אותי אליך ומוליכה אותי לחדר. 

אני לא יודעת מה להגיד כשאני מתערסלת עליך עכשיו, מנסה להסביר לך אם לא במילים אז דרך הגוף שלי כמה זה חשוב לי, איך אני מעריכה כל דקה איתך, שאני אוהבת אותך. כל הלילה אנחנו צמודות במיטה, ליטופים עדינים ולחישות מתוקות. 

הרגע הזה שאת בוחרת להשאיר אותי איתך, מקרבת אותי יותר ורוצה אותי איתך היום- שהוא בשבילך פאוזה מהכול ומכולם- מרגש אותי מעבר למה שיכולתי להסביר לך באותו רגע. את יקרה לי יותר מהכול, כל יום האהבה שלי אליך גדלה בתוכי ומתפרשת החוצה, את ממלאת אותי אור שמחה והגנה שלא חוויתי מעולם. 

את העוגן ונמל המבטחים שלי. את העולם והשמש שלי. את האישה שלי. את המלכה שלי. אני גאה ומאושרת ומודה בכל יום על הזכות להיות שלך ❤💋

לפני שנה. 29 ביולי 2023 בשעה 19:28

אני מוכנה בשבילך, ערומה על ארבע  

"תרימי את הטוסיק"

אני מצייתת לך ומרגישה את המכה הראשונה, השנייה השלישית.. אני גונחת ונמתחת בהנאה. כמה כייף להיות הכלבה שלך 

השוט ננעץ בי ועם כל הצלפה אני נדלקת יותר, משמיעה קולות שרק השוט יכול להוציא ממני. 

מתגבר בי הרעב לעוד הצלפה עוד מכה עוד נגיעה וכמה אני רעבה לזיון כשאני ככה.. זונת כאב פרטית שלך 

את רואה את המבט שלי ומחייכת 

אני מחפשת כל מילה ומבט ממך, דרישה פנימית שלי לרצות אותך 

כולי רטובה מדם שניתז לכל מקום, על הקירות, על השידה על החלונות והארון.. כל הגב שלי מלא טיפות אדומות מנצנצות 

אבל הכי אני רטובה בין הרגליים

את מחליפה שוטים, מנחיתה עלי עוד, זזה משנה כיוונים 

אני נסחפת בעונג המשחרר שאת נותנת לי 

כמה שאני בטוחה פה בין הידיים שלך הריחוף מתפשט לי בגוף 

כאן אני יכולה להשיל מעצמי את הכול, להתנקות, להרפות, לעוף 

את נשכבת לידי, מלטפת מחבקת ואני נוגעת בך לאט. את תופסת לי את היד ומשתמשת בי לענג את עצמך. את אומרת לי לא לזוז כשאת גונחת מהנאה ומחדירה את האצבעות שלי לתוכך, אני מנשקת אותך ואת נאנחת 

"אני רוצה את הלשון שלך" 

תוך שנייה אני מלקקת את כולך ואת תופסת אותי בשיער מזיזה אותי על הכוס שלך 

"את אוהבת שאני משתמשת בך כלבה שלי? את אוהבת להיות זונה?" 

הלשון שלי עמוק בתוכך אז את מושכת אותי למעלה כדי שאני אוכל לענות לך 

"כן מלכה שלי" אני רוצה עוד מהטעם שלך 

את מחזירה אותי למטה ואני מלקקת אותך בטירוף עד שאת צועקת כשאת נשפכת עלי 

הרעידות של הגמירה שלך מקיפות את כולי 

אני נשכבת לידך, מחובקות 

ואם אתם חושבים שפה זה נגמר… לא ולא 

זה נגמר בי עומדת ערומה עם סמרטוט משפשפת דם מהקירות 

כי כלבה טובה מנקה אחריה ;) 

לפני שנה. 11 במרץ 2023 בשעה 6:53

אנחנו מתנשקות בטירוף אני מקיפה אותך עם הרגליים והידיים מסתכלת לך בעיניים מלטפת את כולך. את תופסת כל חלק בגוף שלי מצמידה אותי אלייך ואז יורדת לחזה שלי תופסת את הפטמה ומנשקת, מעבירה בי זרמים. אני נושכת שפתיים ומסיטה את השיער שלך כדי לראות אותך, לנשום אותך, אני מרגישה את הרטיבות שלך עלי. את לוקחת את הזמן, מעבירה את הלשון שלך גם על הפטמה השנייה, תופסת את הציצי עם היד ומוחצת. אני נאנחת ומרימה את האגן שלי אלייך רוצה ממך יותר, מתחננת כבר לחדירה. אני מתרוממת לנשק אותך, מנשקת לך את הצוואר, הפנים, החזה, גונחת לך באוזן כשאת זזה מעלי וקוראת לי הכלבה שלך, הזונה שלך.. אני מפשקת רגליים אפילו יותר כדי לקבל את כולך. אני רטובה בטירוף, מחזיקה אותך קרוב ומסתכלת עליך כשאת חודרת אלי, אני מייללת מחרמנות כשאת מושכת אותי בשיער ואומרת לי לנבוח ואז מזיינת אותי עוד ועוד בטירוף.. חזק, עמוק, תופסת לי את הידיים וממשיכה לפמפם בקצב שמעיף אותי, מדי פעם את עוצרת ומזיינת אותי עם היד ואני נסחפת בזרמים של עונג. 

אני מבקשת דוגי, רוצה ככ להיות איתך ככה להרגיש אותך, ככ צריכה את זה ממך.. רק המחשבה מרטיבה אותי אפילו יותר. את מסתכלת עלי ואני מבקשת שוב, מלטפת אותך, מתחננת אליך, אני ככ בטוחה איתך סומכת עליך, יודעת שאיתך זה נכון. את קמה אומרת לי להסתובב ובוחרת דילדו קטן, מניחה לי יד על הגב.. אני מתרוממת אליך ואת חודרת אלי ומתחילה לזיין אותי. אני עפה בשנייה.. שוקעת בתחושות, הכול מתנקה ממני ואני כולי רק בזה, רק בתנועות שלך, בריח שלך, בגוף שלך.. הכוס שלי בוער פאק מה את עושה לי?? את מטפסת עלי תופסת אותי במותניים וחודרת שוב ושוב וואוו זה מדהיםם אני משתגעת ממך נאנחת גונחת משתחררת מהכול לא חושבת על כלום רק עליך. רק על מה שקורה לי בגוף. את קוראת אותי ככ טוב, מקשיבה לכל נשימה שלי.. את נשכבת מעלי ומגבירה קצב. אני מוותרת על לנסות לשלוט בגוף שלי וצונחת למזרון, מרגישה את העוצמה שלך, את הכוח שלך, מתמסרת אליך ולא יודעת שובע. את בודקת שאני בסדר ואני מתחננת לדילדו גדול יותר. אני מתרוממת שוב על ארבע כשאת מוציאה אותו ממני ומחליפה לשקוף הגדול. הכוס שלי פועם בציפייה, דורש, משתוקק.. אני בוערת, מטפטפת. הנפש שלי בעננים ואני מפשקת רגליים בשבילך, מרימה אליך את הישבן. את שוב בודקת שאני בסדר ואז מחדירה את הדילדו. הוו מה את פאקינג עושה לי.. מה זה? איך זה ככ טוב.. את מזיינת אותי מקיפה את הגוף שלי עם הידיים שלך, אני בשמים אני חופשייה אני מוגנת אני בעונג מטריף חושים אני שלך.. הכי שלך. את מזיינת אותי עוד ועוד והתחושה מעיפה אותי וכל תזוזה שלך עלי מביאה אותי קרוב יותר יותר.. אני גומרת.. הידיים שלך על הפה והגרון שלי משתיקות את הקולות שיוצאים ממני ואת ממשיכה לחדור אלי עמוק, אלוהים אדירים אני מרגישה את הכול וזה מטריףףף אותי וואו.. אני צועקת את הגמירה שלי לתוך הידיים שלך. 

את יורדת ממני ונעמדת אני באה אחרייך עדיין בהיי, אני יורדת על הברכיים מחבקת אותך מלמטה מנשקת לך את הכוס ואת ככ רטובה מגיבה לכל מגע שלי. את נשכבת שוב על המיטה ומחזיקה אותי מהשיער כשאני מתחילה לנשק וללק אותך בבטן ובירכיים. את מושכת אותי לכוס הרטוב שלך והריח שלך ממלא אותי אני יורדת לך מרגישה את הרעידות שלך סביבי ואת מושכת אותי מהשיער מרחיקה אותי ואז מחזירה אותי ואני ממשיכה ללק אותך באטרף לא רוצה להפסיק רוצה יותר רוצה אותך. את משחקת איתי ואני משתגעת ככ רוצה לחזור לרטיבות שלך. את שולטת בכל תנועה שלי ובכמה אני מקבלת ממך, אני מלקקת אותך עוד ועוד והגניחות שלך מחרמנות אותי ככ.. אני מחדירה אליך אצבע ולא מפסיקה לגעת בך עד שאת נשפכת לתוף הפה שלי בצעקת הנאה. אני נשכבת לידך ואנחנו מתחבקות, מתנשמות. אני מלטפת לך את הגוף, נוגעת בקצות האצבעות ומרגישה את הרטט שעובר בך מהגמירה. 

את מחבקת אותי קרוב יותר ואנחנו נרגעות ביחד. אני שמה עליך את הראש, קלילה, שמחה, רגועה.. מסתכלת עליך ואומרת לך תודה.

לא מוצאת את המילים להסביר לך מה זה עשה לי, כמה זה היה לי חשוב כמה פחדתי מזה וכמה.. כמה זמן חיכיתי להתגבר.. כמה זמן פחדתי להישבר מזה.. איזה כאב היה בתוכי מלגעת בזה, כמה נמנעתי מזה כי לא היה איתי מישהו שיידע להתמודד שיידע לגעת בי נכון, שיכיר אותי מספיק כדי להתמודד ביחד איתי. כמה זה היה יכול בקלות להדרדר לכאב שלי ואיך בזכותך שמרת על הכול שיהיה מדהים וכייף וחופשי ומשוחרר. כמה זה בזכותך שלא צפו בי זכרונות מהעבר מהתנוחה הזאת, כמה זה חשוב לי שהיית שם בשבילי. כמה פחדתי לגעת בנקודה הזאת אבל גם רציתי.. רציתי ולא באמת ידעתי אם אוכל להנות. אם ברגע האמת אני אצליח לשחרר להרפות להיות איתך להיות בתחושה..

אני מנסה להסביר לך כמה זה משמעותי בשבילי.. שההנאה הזאת זה לא רק תחושה נעימה- זה להנות מדבר שהכאיב לי ככ הרבה זמן. ההנאה הזאת היא ניצחון, היא החלמה, היא נשימה עמוקה אחרי שנמצאים יותר מדי זמן מתחת למים. זה לא רק לעשות את האקט- שגם זאת התמודדות, זה לעשות את זה ולהתמקד בטוב, בך, בזרמים של אופוריה שהעברת לי בגוף ובנפש. 

ואני מסתכלת עליך לידי במיטה, ואני יודעת בוודאות מוחלטת שאת איתי שומרת עלי לוקחת אותי בדרך הזאת של ריפוי והחלמה של צמיחה.. של התמודדות. כמה רגישות יש בך, כמה אהבה.. כמה החוזק שלך מרגיע אותי, כמה אני יודעת שאני יכולה להישען עליך, שאני יודעת שגם אם יצוף בי משהו את תדעי להחזיק אותי לאסוף אותי להרגיע ולעטוף. שאני שלך, שאני בידיים הכי טובות בעולם. לתת לך את הנפש שלי. לתת לך אותי. להיות חשופה ולהיות בטוחה, בך.. בנו. להיות פתוחה בפניך ומתמסרת בנקודה הזאת.. נותנת לך את הלב שלי, את הכאב, את הדמעות, את ההנאה, את הנשמה. כמה זה אינטימי לעבור את זה איתך ביחד, כמה זה להיחשף בפניך וכמה אני בוטחת בך. זה להרגיש מוגנת לגמרי, להרגיש את האהבה שלך אלי בצורה הכי טהורה שלה במצב כזה. ובעיקר בתנוחה שהייתה מציפה בי ככ הרבה צער- וכאן איתך זה אהבה, זה חום זה בית זה אינטימי זה מענג זה מעיף זה שלם זה שלנו זה אנחנו זה אור זה הביחד שלנו. 

והדמעות יורדות מהקלה, משחרור, מהגלים מהגמירה שמעוררים לי את הגוף וגורמים לי לרחף. והשחרור הזה של ניקיון, שירד לי סלע מהלב, שנרפה לי הגוף עד הרמה הכי קטנה בתוכי.. מקומות ששכחתי שהיו עצורים שכבר התרגלתי שכואבים.. ופתאום הם נקיים, רפויים, מאושרים. 

ואני אומרת לך תודה שוב ושוב תודה שאת איתי תודה שעשית את זה תודה שאת קיימת תודה שהיית איתי בזה. תודה שאת לא מפחדת ויודעת שמה שיבוא אחכ נוכל להתמודד. כי זאת התמודדות של שיתנו. כמה אני אוהבת אותך וכמה זה לא מובן מאליו שהבאת אותי לנקודה הזאת. לעכשיו. לריחוף המשוחרר הזה שיש בתוכי כרגע. כמה אני רוצה להתמסר אליך ככה תמיד, כמה אני שמחה שאני שלך. כמה אני שמחה שאת בחיים שלי. אני אוהבת אותך מלכה שלי. 

לפני שנתיים. 17 באוקטובר 2022 בשעה 13:24

מחפשות לצרף מישהו שיידע להיות באינטראקציה עם שתי נשים, איתי ועם השולטת שלי.

זה אומר שתצטרך להיות שולט מולי ונשלט מולה.

לא נשוי 

אם אתה בקשר זוגי/ ונילי/ בדסמי שהפרטנר/ית תדע ותסכים- אנחנו פתוחות, לא אוהבת ליצור ריבים ובעיות.

בגילאי 30-43

מעל 170

קעקועים 😏

חוש הומור

גבר חזק ולא רק בגוף 😉 (כי אתה תצטרך לשרוד שתי נשים 😝).

מישהו שיודע לקשור בונוס אדיררר! 

 

חשוב מאוד- אנחנו לא מחפשות קשר וירטואלי ולכן עוד בהתחלה נבקש תמונות ושתספר על עצמך.   

 

* קח בחשבון שכל ההודעות שמגיעות אלי השולטת שלי גם רואה 

*אחד שלא יצפה להיכנס לזוגיות שלנו כצלע שלישית קבועה. 

לפני שנתיים. 16 בספטמבר 2022 בשעה 17:25

בבקשה כאב.. להתפרק להיסדק להתרסק 

נאבדת בזכרונות בלי חבל הצלה בלי דבר לאחיזה. צריכה הקטנה השפלה והחפצה. צריכה הגנה, להיות עטופה להיות קשורה, להיות בידך. פשוט ערומה פשוט חשופה 

מורידה חומה, מנמיכה גאווה, מפסיקה הסתרה.. את השחרור של הדמעה הפריצה לנשמה. להתמסר, להיכנע לחיה הרעה שבך  

להיות למטה להיות שלך, צריכה אותך 

כאב כאב בבקשה 

לפני שנתיים. 23 במאי 2022 בשעה 15:50

שוב אורזת, מצמידה קרטונים לקיר עד היום של המעבר. בשנים האחרונות עברתי ממקום למקום קצת יותר מדי, מהר מדי, פזיז מדי. ותמיד לבד. 

מסתכלת על מה שנשאר איתי מכל המעברים.. סיננתי ככ הרבה. כל פעם השארתי דברים מאחור, תרמתי, זרקתי.. לקחתי איתי רק מה שבאמת חשוב לי. מסתבר שאני לא צריכה ככ הרבה.

היו לי תקופות עם פחות, הרבה פחות.. ועכשיו יש מיטה, יש אוכל, יש בית.. אני מפרקת כדי להרכיב מחדש.

ומה קדימה, מה הלאה? מודה שהבטן מתכווצת, מתרגשת חוששת.. ממה אני מפחדת? שהבית שאני אצור עם מישהו אחר ידרדר להיות הרוס ומפורק כמו הבית שממנו באתי.

אולי אני לא מכירה משהו אחר- איך אני יכולה ליצור משהו יפה אם אני מכירה רק את הנוסחה של ההרס? 


עדיין אני מעיזה לנסות. מזל שאני אוהבת קפיצות אמונה כאלה- לצעוד קדימה בלי לדעת בוודאות מה יקרה 

לפני שנתיים. 19 במאי 2022 בשעה 18:14

להעיר אותך בבוקר עם נשיקות 

לרדת לך לפני שאנחנו יוצאות לעבודה שתרגישי את הלשון שלי איתך כל היום כמו שאני מרגישה את הסימנים היפים מתחת לבגדים 

לרדת מולך על ארבע כל פעם שאני חוזרת הביתה.. או לחכות לך בקידה ולנשק לך את הרגליים איך שאת נכנסת בדלת

לצחוק, להציק, לאהוב חזק יותר בכל יום, להזדיין בכל מקום 

לזחול אליך ערומה עם הקולר כשאת מנסה לראות טלוויזיה.. לחכות לך עם אוכל ופרחים כשתחזרי מסשן שתיכנסי לבית חם עם אור ואהבה 

לתת למגע שלי לרפא אותך ולחדור לך לנשמה, להרגיע אותך עם ליטופים, להביא אותך לספייס מדהים! לנשק לך את כל הגוף, להגמיר אותך שוב ושוב ושוב.. לעשות אותך מאושרת 

להירדם מחובקות ולדעת שאני בטוחה ושאני שלך.. לתמיד 

לפני שנתיים. 21 במרץ 2022 בשעה 11:26

"תתפשטי"

הקול שלך פוקד עלי והעור שלי מתלהט. אני מורידה בגדים ונשכבת על הרצפה, רועדת קצת מהקור והציפייה. את נעמדת מעלי, מסתכלת על הגוף הערום שלי שמחכה שתשתמשי בו, מחכה שתעשי בו מה שאת רוצה. את בוחנת את כולי. אני חשופה, הידיעה שאת מסתכלת עלי משפיעה ברגע.. אני מרגישה את הרטיבות מהכוס מטפטפת לי על הירך.

את מרימה לי את הרגליים מצמידה אותן יחד ומתחילה לעטוף אותי בניילון. המגע של הידיים שלך חודר לכל חלק בי, ממלא את כולי.. את ממשיכה ועולה מהרגליים למותן, עכשיו גם הידיים שלי מרותקות את מוסיפה עוד שכבות שמחזיקות אותי במקום אפילו יותר, מכסה את הבטן החזה והפנים. הלב שלי דוהר. האחיזה ביחד עם הליפוף הצמוד של הניילון- הגבלת התנועה הזאת. וואו! ריסון שאני הופכת מולו לשלולית של צורך ותשוקה.

אני מסתכלת עליך, יש לך את המבט המטריף הזה כשאני שלך ככה, כשאנחנו בzone המיוחד של שתינו.. מבט של עוצמה מדהימה ורעב והתמוגגות. זה משגע אותי! 

אני מאבדת תחושת זמן. כולי זרמים נעימים בגוף, כולי אושר, כולי הגנה.

המגע הפיזי הצמוד סביבי ככ מרגיע.. ככ.. יציב. חזק. אני מרגישה שאני יכולה להינמס לתוכו, כמו קיר שתמיד יחזיק אותי כשאני נשענת עליו, ישמור עלי מכל דבר אחר. תחושת הביטחון הזאת הזויה בעוצמה שלה. אני יכולה להישאר פה שעות. ימים.

אני צוחקת כשאת מגלגלת אותי לכאן ולכאן, התחושות ממסטלות לי את המחשבה.

כשאת משחררת אותי לוקח לי רגע למצוא שוב אחיזה ואני נשענת עליך כדי להתרומם. "אולי פעם הבאה אני אעשה חור בניילון כדי לזיין אותך" את אומרת ומקרבת אותי לנשיקה. 

אנחנו במיטה עכשיו ואת מחבקת אותי אליך, מחזירה לי חום לגוף, מנשקת אותי ועוטפת אותי עם כל הנפש הריכוז והאהבה שיש בך. 

את מרימה אותי עליך, מסתכלת עלי "אני רוצה את האצבעות שלך" את מחדירה את האצבעות שלי עמוק לתוכך ואת פאקינג רטובה בטירוף!! את מזיזה את האצבעות שלי איך שאת אוהבת, משתמשת בי.. עם היד השנייה את מתחילה לזיין אותי חזק. אני שמה את הראש על הכתף שלך ונאנחת. 

"אני רוצה את הלשון שלך" אני יורדת לכיוון הכוס שלך, מנשקת לך את הבטן והרגליים ומתחילה ללק מסביב הכוס ואז לאורך הדגדגן.. מגבירה קצב. ממשיכה עוד ועוד 

את מחזיקה לי את הראש, וגונחת כשהרעידות של הגמירה עוברות לך בכל הגוף

לפני שנתיים. 27 בפברואר 2022 בשעה 18:54

אני רוצה להיות נשלטת מקולרת שלך. 

רוצה להרגיש את הקולר עלי, את המשקל הנוסף סביב הצוואר, את ההגבלה הקלה של התנועה.. לראות איך מתחברת אלי הרצועה ומובילה אותי אחריך. להיות מתחתיך.

אני רוצה להיות שלך, שייכת לך, להיות הרכוש שלך, בבעלות שלך. להתמסר אליך לחלוטין, להכניס אותך לתמיד לראש שלי, לנפש.. לרגש.

רוצה את הנוכחות המנטאלית שלך בתוכי, בכל מקום איתי. הגנה אישית, הנחייה פנימית. מצפן שלי, עוגן שלי, חיים שלי. 

לתת למגע שלך, לקול, למילים ולשתיקה שלך להכניע אותי, להגביר בי את ההתמסרות, הציות, להיכנס למיינד שלי כנשלטת- אבסולוט.