אחרי הסיבוב הראשון התיישבנו לקשקש ולשתות קפה עם כמה שאכטות מהסיגריה .
יותר מדוייק להגיד שהוא מתיישב בזמן שאני מכינה את הקפה ומדליקה את הסיגריה.
הוא מביט בי בחיוך ממזרי בזמן שאני מטזזת בבית ערומה . הראש שלו עוד לגמרי במחול הפנטזיות .
הגשתי לו את הקפה החם עם כמה עוגיות . נשקתי לשפתיו , עוברת דרך הצוואר ... ומניחה לו.
הוא ישב בנחת כשרגליו רחוקות האחת מהשניה . מחזיק את הסגריה בידו . ומורה לי להתיישב .
התיישבתי על רגלו האחת , עם הפנים אליו . כאשר רגלו מפרידה בין שתי שפתיי הכוס .
השפתיים מונחות בעדינות על רגלו והראש שלי מתחיל לייצר מחשבות .
אני משפילה את עיניי לרצפה כאילו לא רוצה שיביט בי . ומתחילה לנוע לאט ובשקט.
מתחככת על רגלו כמו כלבה . זזה קדימה ואחורה . מתאמצת להרגיש את החיכוך .
הוא מלטף את ראשי בעדינות ולוגם מהקפה בזמן שאני מרוכזת כל כך בתחושת הכוס והשפתיים .
אני מתחילה להרטיב שוב ומשאירה על רגלו סימנים המעידים על כך . סימני דרך מתוקים .
הוא נהנה לראות אותי כל כך מרוכזת . משתדלת לספק את עצמי בזמן הקצוב של קפה וסיגריה .
" יפה כלבונת , תגבירי את הקצב , תתרכזי ותני לי גמירה " . הוא זורק לעברי .
טון קולו תמיד מעיף אותי לשחקים . הוא דיבר כאילו ידע שזה מה שיוביל אותי להתפוצצות .
תוך שניות ... הקצב ניהיה מהיר , גלים התחילו לשטוף את גופי . רעידות ודגדוגים גלשו בתוכי .
האנחות הרעידו את החדר . סערה בעיצומה . ולאחריה דממה . כמה שניות של שקט .
הרמתי את עיניי בעדינות בכדי להביט בו . כשעינינו נפגשו חייכתי חיוך גדול וקפצתי עליו לחיבוק ענקי .
נשימותיו היו שלוות כל כך . הרגשתי את פעימות ליבו כאילו נסחפו יחד איתי .
הרגשתי את הזין שוב נעמד דום ומתרגש לכבודי . אח ... איזה כבוד .
אי של שקט ... שלווה ואהבה . לא מחליפה את זה בעד שום הון בעולם .
לא רק בלונדינית
ברדק-לולי. פושעת בחסד עליון.הוא הביט בי במבט אוהב ורך במבט חודר ישירות לתוך עיניי והורה לי להתרכז בעיניו .
הוא דיבר בקול שקט וברור . לחש לי באוזן שאלות . ואני עניתי בקול חד וברור :
- מה את בשבילי ? רכושך אדוני .
- יפה , ומה עוד ? נשלטת , זונה , שפחה , כלבה . חורים עבורך .
- נכון כלבונת . ומה הכי חשוב ... ? פינת השקט והשלווה שלך אדוני .
- "יפה כלבה חכמה" הוא חייך . " רדי על 4 " .
- יורדת ל 4 . מרימה את הישבן בדיוק כמו שהוא אוהב . קימוריי גופי פרושים למולו.
ידיו מתחילות לבחון את גופי . את חוריי . את מצב הרטיבות שאוחזת בי .
הוא פותח היטב את שפתיי התחתונות ומשחק בדגדגן המגורה .
אנחות פורצות מפי . גופי מתפתל בין ידיו . ואצבעותיו חודרות אותי ומשחקות בתוכי.
- "היום את לא תגנחי" הוא מסביר לי ... "היום תנבחי" . במקום לגנוח לנבוח .
- חייכתי חיוך מבוייש . מנסה להתרכז בחורים הלוהטים ולשכוח ממשימת הנביחות .
מביטה בו במבט שמבקש וויתורים . מנסה להוציא נביחה אחת ... ומתגלגלת מצחוק .
- הוא מחייך אליי . כאילו יודע כמה המשימה הזאת קשה לי . ולכן התעקש כל כך .
ההשפלה הזאת כל כך נוגעת לי . מחרמנת . מרטיבה אותי . ועם זאת כל כך קשה לי .
רכבתי על אצבעותיו . כאילו מבקשת שימשיכו לחדור אותי . מנסה לסחוף אותו להתענג יחד איתי .
כמה דקות של רכיבה ורטיבות בלתי פוסקות . מנסה לשמור את אנחותיי בשקט בכדי לא להזכיר לו ...
כשלפתע רגליו תפסו אותי ולא נתנו לי לזוז , ידיו נכרחו סביב צווארי בעדינות .
כאילו נותן לי הזדמנות אחרונה לבצע .
- " הנה ההזדמנות שלך כלבונת . אל תתנגדי ותבצעי . את תפסידי בכל מקרה ."
נלחמתי על כל נשימה . שולחת לו חיוך קצר עם שתי גומות חן שאולי יגרמו לו להרפות קצת .
הוא מחייך בחזרה . חיוך גדול . ויחד עם זאת אפילו לוחץ חזק יותר כאילו מזרז אותי להכנע .
-" אני מקשיב כלבונת ... "
העיניים רואות מטושטש , הגוף מאבד את הכח , מרגישה שאם הוא לא היה תופס אותי ,
ייתכן והייתי קורסת לרצפה . מנסה לשאוף חלקיק חמצן . שונאת את המצב ואוהבת כל כך.
שונאת את הכניעה . ונהנית ממנה . שונאת את חוסר האונים . ומתחרמנת ממנו .
מתעקשת להשאר בשליטה וכל כך מאושרת לאבד אותה .
ובכוחות אחרונים משמיעה קול נביחה שלא יבייש אף כלבה באיזור .
הוא משחרר מייד , נותן לי לנשום א ו ו י ר .מביטים אחד בשניה ומתגלגלים מצחוק ...
והנה , כבר ממשיכים .
מאסטר ...
אני מבקשת לרדת על ברכיי , להמתח למולך ,
מבקשת להשפיל את עיניי , ולהודות לך .
רגעים של חיבור בלתי מחושב . רגעים חזקים כאן ועכשיו, תודה מאסטר ...
חזר לי החיוך שנעלם לי לכמה שבועות . חיכיתי לך כל כך , כל דקה הפכה שעות .
החזרת לי את האור ללחיים , את הצבע לשפתיים , את הברק לעיניים .
תודה על מגע ליבך שגרם לי להתמכר , תודה על מגע ידך שגרם לי להתמסר .
תודה על דאגתך שגרמה לי להשאר . תודה על הסבלנות שגרמה לי להזהר.
תודה על טון קולך הממכר . תודה על העירנות ההדוקה יותר .
תודה על החיבוק הבלתי נגמר , תודה שהעלמת את הטעם המר .
תודה שלא הסרת ממני את העיניים . תודה שלמדת אותי להלחם בשיניים .
תודה על שמלמד אותי להאמין ולבטוח . תודה שמוציא לי את השטויות מהמוח.
תודה ששוב הובלת אותי לפרוח . תודה על העבד שאת נעליי רצה למרוח .
תודה שלא נשברת ברגעי סערה , תודה שעזרת לי שקשה לי נורא .
תודה שלימדת אותי לצלול גבוה , תודה שלמדת אותי להקשיב ולא לשמוע .
תודה על המקום הבטוח בין רגלייך . תודה שלמדת אותי את קצב צעדייך .
תודה על דלק האושר . גם אם לפעמים הוא עולה מאוד ביוקר .
תודה על יכולתך לגרום לי לאהוב . לבצע כי אמרת לבצע בלי לחשוב .
תודה על החיוכים המרמזים על הבאות . תודה על ידייך שבתוך גופי מטיילות .
תודה על שאתה מוציא ממני את טיפת המיץ האחרונה . תודה על שליטתך הקפדנית והשונה .
תודה על כל מה שיש לנו ביחד . תודה על שמוביל אותי בין שברי הפחד .
תודה שהיית לי הערב הזה . תודה על הצחוק ועל חשיפת החזה .
תודה על מתיחת הגבולות . תודה על החירמונים בנסיעות .
תודה שאתה גורם לי להרגיש שלך בכל מצב , תודה על השיעורים והחינוך המעוצב .
תודה שאתה גורם לי להרגיש שלך לכל דבר . ומחנך אותי להיות המלכה של כל השאר.
ותודה גדולה על החיבוק האמיתי והמושלם .
המקולרת שלך . המלכה של כולם . לולי .
היינו יחד כמעט 5 שנים . אהבת נעורים שנמשכה לשנים מאושרות .
ביום שגיליתי על אהבתי הנוספת לעולם אחר , העדפתי לא לספר לך . פחדתי שזה יפחיד אותך .
התבגרתי מהר מדיי . והשארתי אותך מאחור . מנסה להשיג אותי .
יום אחד זה נגמר בנינו . זה כנראה נגמר בשבילי . זה כאב לי מאוד. אבל זה היה המעשה הנכון .
עברה תקופה ארוכה מאז. אני עברתי כל כך הרבה . אבל אתה . אתה נשארת באותו מקום.
מנסה להשיג אותי בכל דרך אפשרית . מנסה לצעוק לי . מבקש אותי חזרה .
אני שומעת הכל וקשובה אלייך . אבל , היום אני נמצאת במקום אחר .
אני לא אוכל לחזור לאחור . אני לא רוצה לחזור לאחור . אני אוהבת את ההגשמה שלי .
הבטחתי לך שתמיד איהיה לך . ואני כאן . אני אוהבת אותך .
אני סובלת לשמוע אותך פגוע . לא נהנית לסנן אותך . לא מאושרת מלשמוע אותך שבור .
תיהיה בוגר בכדי להבין שלא נוכל לחזור . תיהיה חזק מספיק כדי שנשאר חברים טובים .
תיהיה חכם כדי לדעת שאהבתי אותך באמת . תיהיה רגיש כדי להבין שלא אוכל בלי זה .
תיהיה נבון כדי להפסיק להתעקש עליי . תיהיה שלם כדי להמשיך את חייך בלעדיי .
תסלח לי אם פגעתי וניפצתי אשלייה . תאמין לי שניסיתי כל פוזיציה כדי להעניק לך יחד .
תסלח לי שלא וויתרתי על עצמי למענך . גם אם היה נראה שהייתי קרובה .
תסלח לי שהפסדתי במלחמה מולך . ייתכן וניצחתי במלחמה שלי .
תסלח לי שהלכתי מבלי לחזור . מקומי התבלבל לי פתראום .
תסלח לי שלא הקשבתי לך היום . לא רציתי שתיפול באהבתך אליי שוב .
אני מצטערת שאני לא יודעת איך לעזור לך להתגבר עליי . אני בעצמי לא יודעת מה קורה .
אני מצטערת שהמערכת איתי לא תעלה שוב חיוכים על פנייך . וזה כואב לי נורא לגרום לך לעצב.
מצטערת על תחושת העצב והפספוס . מצטערת שזה מה שקרה לנו . היתה לי תקופה נפלאה איתך.
מי כמוך יודע עד כמה . בהבנה ואהבה אינסופית . אני . הנוש-נושית שלך . שתמיד תיהיה עבורך.
יום ראשון היום , אוטוטו כבר 20:00 בערב .
יהיה טיפשי לפספס את הכל . יהיה מטופש לסגור את הדלת הזו . יהיה עצוב וכואב בלעדייך .
אני לא זוכרת הכל בבהירות . רק זוכרת את הסכין הלוהטת . הדמעות השוטפות . ודלת אחת פתוחה .
מלך יקר שלי .
המכתב הזה בעיקרו הוא מכתב התנצלות .
התנצלות על שפגעתי בך . שהכאבתי . שעקצתי . שברחתי .
התנצלות על העיוורון שאחז בי . על חוסר האמון שתקף אותי . על התגובה החדה והחותכת שנתתי.
התנצלות על הפזיזות . על הפגיעה הכואבת . על המילים . על שוויתרתי עלינו בכזאת קלות .
התנצלות על כך שהטלתי ספק בהגנה שלך עליי . שהנחתי שתיתן למישהי לפגוע בי , או במקומי . או בנו
התנצלות שאהבתי אותך כל כך אבל לא תמיד ידעתי להראות לך . התנצלות שריסקתי את שנינו מכאב.
התנצלות על כך שאתה לא מצליח לחזור אל עצמך . לחזור אליי . להחזיר אותנו .
התנצלות כי פגעתי בך כבן אדם . פגעתי בך כשולט . פגעתי במערכת מדהימה שנוצרה .
התנצלות שנתתי למבט עיניים להטעות אותי . התנצלות שחשבתי שלא אכפת לך .
התנצלות ששתיתי יותר ממה שמסוגלת להכיל . התנצלות ששתיתי יותר מהמותר .
התנצלות שהגבתי מהר מדיי . שהגבתי חותך מדיי , כואב מדיי . ופוצע .
אני אוהבת אותך . תמיד אהבתי . לפעמים אהבתי יותר מדיי .
הייתי רגישה אלייך . לתחושות שלך . לחיוכים שלך . לך .
תמיד דאגתי . חלמתי עלייך בלילות . חיכיתי לראות את פנייך שוב .
אני אוהבת אותך . קצת יותר מדיי . קצת יותר . יותר מדיי .
אני מתנצלת .
מאמינה שנותרה בך הגדולה לסלוח והרצון להבין .
מודה לך על המקום הבטוח. מודה לך על היכולת להקשיב .
מודה לך על הרצון להיות יחד . מודה לך על השיעורים המלמדים .
מודה לך על הדרך שבה אתה אוהב אותי . מודה לך שאתה מביט בי בהערצה כזאת .
מודה לך על הסבלנות שרכשת עבורי . מודה לך על העירנות לתחושותיי . על הדאגה לחיוך שלי.
מודה לך ומתנצלת . מתנצלת כבן אדם . מתנצלת כנשלטת . מתנצלת .
התנהגתי בצורה קיצונית . אוהבת מדיי . כואבת מדיי .
פגעתי בך . פגעתי בנו . ועל כך מבקשת סליחה .
תמיד אוהבת , גם שעצוב , גם שכבר לא ורוד .
תמיד נמצאת . תמיד מעריצה . תמיד שלך . לולי .
הוא ניסה לעטוף אותי . להחזיר את החלקים השבורים למקומם . אני התרחקתי בעקשנות .
ניסיתי להתנתק . לשכוח את המקום המוכר . את הריח שלו . את קולו שמהדהד בי . לשכוח אותנו .
צעקתי עליו . מנסה להעביר אליו את שברי כאבי האחרונים. את התסכול והאכזבה שמלווים את דמעותיי.
הוא קשוב . מקרב אותי אליו , מנסה להרגיע . להניח לי לנשום ברוגע . לתת לי להרגיש עטופה .
ניסיתי להניח את ראשי על החזה שלו . להניח לעצמי להתמסר שוב . להתמכר . להרגע בין ידיו.
הוא כל כך רצה לתת לי מקום בטוח . כל כך רצה שארגע . שאפסיק לבכות . שהסערה תחלוף .
מחבק אותי חזק , כאילו מנסה לתפוס אותי רגע אחד לפני שאני מתפרקת לו בידיים .
שתיקה . הוא מביט בי . אני משפילה את מבטי . הוא מרים את פניי , מביט בכאב שצועק מעיניי.
ניסיון אחרון למגע . שפתיים נפגשות . נשיקה רכה . עיניים דומעות . לבבות שבורים .
ניסיון אחרון של שליטה . נעמדת על 4 לקול הוראותיו . חווה סטירה אחרונה .
מנופפת את ישבני אל על . מרגישה את ידיו נוחתות וחודרות . לא מרגישה כאב .
מכונסת בכאב שבלב . כאב שמצייר בי צלקת . חדרי הלב נאטמים . ושני לבבות מתרסקים .
הוא קרוב . רחוק . מחבק וצובט . מביט בי בכאב . מרגיע , עוטף ומנשק .
אולי הוא כבר יודע שאינני עוד . שייתכן ולא אחזור , בובה קרועה עם לב שבור .
אולי הוא כבר ידע שלא יוכלו לשחק בי עוד . כאילו חוטי המריונטה נקרעו ממקומם .
לא זזה . קפואה . רחוקה . שקטה . מנסה לברוח ממערבולות הרגש .
עקשנית מדיי בכדי לוותר . אוהבת מדיי מכדי לאבד . רגישה מדיי בכדי לכאוב .
עדיין מאמינה , שלמרות סערות הרגש , שום דבר בעולם לא יוכל לפרק אותנו .
לא היא ולא הן . לא הוא ולא הם . ולא . גם לא אנחנו .
עוד פרק בחיים נגמר . אומנם לא בדיוק בחיים שלי . אבל נגמר .
היצירה המהממת של הוריי המדהימים והנכס הקטן שלי שאני מטפחת . סיימה תיכון בהצטיינות.
איך התרגשתי . לא הרשתי לעצמי לשבת רחוק . רציתי לראות הכל . לחוות איתה . הכי קרוב אליה .
עמדתי קרוב לבמה . הבטתי בה . מלאה בהערצה אליה . באהבה אין סופית . ברצון לתת לה עוד ועוד ועוד .
השתדלתי נורא להחזיק את הדמעות . אוי אלוהים , איזו התרגשות . היא גדלה לי בין הידיים .
רק לפני רגע אני סיימתי . והנה כבר חלפו 3 שנים . טקס סיום אחרון שלנו . איך שהזמן רץ.
אחותי היפה והמהממת ,
כן כן , אני יודעת שיש סיכוי שתקראי לי בבלוג .
אני מאחלת לך הצלחה בדרכך החדשה . דרך שתסללי לעצמך . דרך עצמאית ופורחת .
אני מבטיחה ומתחייבת תמיד להיות לך , לדאוג לך , לחבק , לעורר , לתמוך, לייעץ ולהקשיב .
מבטיחה לדחוף אותך קדימה . לצחוק איתך כששמח . לבכות איתך שעצוב . להרדם איתך כשמפחיד.
אני אוהבת אותך עד כלות נשמתי . גאה בך מאוד . חיה ונושמת איתך . לצידך .
את חלק ממני . המלכה הפרטית שלי . דואגת לי כאילו היית אחותי הגדולה .
אני מאוהבת בך . אין לך מושג עד כמה . ואת , כן את . היית כוכבת הערב שלי .
- יש רגעים בחיים . שלא חוזרים שוב . רגעים שאי אפשר לשכוח . וזה אחד מהם . מתועד -
בלי רגשות . בלי חיוכים . בלי יללות . בלי ליטופים .
בלי דמעות . בלי משחקים . בלי השקעות . רק ריגושים .
כמו כלי לסיפוק יצרים . כאילו נטול איסורים . מושלם ללא חוסרים . סוחף ובלי מעצורים .
לפסק את רגליי ולדהור, את אנחותיי בשקט לשמור
לתת לו לענג ולחפור, לחשוב אם בא לי שיחדור .
לעלות ולרדת , הלוך וחזור .
לא לרצות שום דבר רק להתרכז ולגמור .
לא רוצה שהתקרב לנשק לי ת'שפתיים .
ושבשום פנים ואופן לא יביט לי בעיניים .
רק שהתרחק ויניח לי דקה או שתיים
לקרצף את כל הגוף עם המון סבון ומים .
בלי לחייך אליו , אל מבטו הזר .
חיוכו נראה קפוא , חיוך דוחה וקר
מגע ידיו מחוספס לי ומוזר ,
תחושת הבחילה מתעצמת והטעם חמוץ ומר .
לשכוח מזה לאהוב .
לא לדעת שהוא אוהב וקרוב .
לא להרשות לעצמי לפנק .
לא להרגיש , ולא לספק .
לא לתת את כולי ויותר .
לא להרשות לליבי להתחבר .
לא להיות . ולא להתמסר .
לא להקשיב . ולא לדבר .
שלא יגע בי ולא יחבק .
שלא ינסה אותי לנשק .
שרק יהיה מהיר ואותי ינתק .
מהמקום החלול , מהמקום הריק .
לא להישאר דקה יותר מדיי .
לחשוב על עצמי , אנוכי ורק עליי .
ללבוש במהירות את שמלתי ונעליי ,
ולבעוט את האדיוט הרחק מתוך חיי .
לא . לא . לא . זה לא בשבילי . לא היה . ולא יהיה . לעולם .
הן היו אז רוכבות,
כך ממעל,
על סוסי אגודת "השומר".
אך כיום -
הן רוכבות על הבעל,
וחמור - זה כבר עסק אחר...
הן טמנו בחזה "פרבלום"
וכמה רימונים לשעת אש.
אך כיום -
מחשופים יש כאלו,
שבקושי נכנס מה שיש...
אח!
איפה, איפה הן...
שבגרוש היה חור - והוצאנו
את הזמן על ביצות וכבישים,
לא היו חתיכות בארצנו -
אך היו, יא חביבי, נ ש י ם !!
הפכת להיות חלק ממני . חלק בלתי נפרד . חלק שאין לו תחליף . חלק שאני כל כך אוהבת .
אני כל כך רוצה אותך . איתך . לצידך . נושאת קולרך . מקור גאוותך . תחת חסותך.
אתה פינת המבטחים שלי בים סוער . אתה המקום הכי חשוף שלי . גם ששמח גם שבוער .
אני רוצה להמשיך לאהוב אותך בלי סוף . את חייך רק בטוב לשטוף .
לחייך אותך . לרצות . להשביע . רק מילים טובות באוזנייך להשמיע .
לתת לך יותר משתוכל לקחת . לתת לך רק חיוכים טירוף ונחת .
לשגע ולהשתגע איתך . ליפול ולקום לצידך . להיות שם .
להכנע כל יום יותר , לתשוקותייך להתמסר . גם שקשה לי להלחם ולהשאר.
אני רוצה לרקוד את הריקוד המושחת שלי עבורך . להניע את גופי לפי טון קולך .
אני רוצה להתפתל למולך . להיות המלכה של העולם והנשלטת שלך .
לצעוק מאושר אל העולם . לקשקש , לצחוק לדגדג ככה סתם .
לא להניח לאף אחד לישון . לצעוק בבטחון .
אני שלך אדוני . עד יומי האחרון .