אני מצייתת ונשכבת. הציצי שלי נלחץ כנגד המיטה, מכאיב לי. בפוזיציה הזו, האיבר שלו בדיוק בגובה של הפה שלי. הוא מניח את הידיים שלו עליי ומתחיל לעסות את הכתפיים שלי. הידיים שלו לא חמות, הן בוערות והמגע שלו מדהים.
״אם משהו כואב או לא נעים לך את אומרת לי״. אני מהנהנת בלי קול. הוא ממשיך לגעת בגב שלי, מלטף לי את הראש, לוחץ על כל הנקודות הנכונות. לשניה הוא אוחז לי בצוואר, ואני מרגישה איך לאט לאט אני מרפה.
הלחיצות שלו נהיות חזקות יותר. זה קצת כואב לי. לעצור? לא בא לי שהוא יפסיק. אני זעה באי נוחות, הוא קולט ומיד שואל אם להוריד את העוצמה ואני לוחשת שכן.
הוא לוחץ מעט חלש יותר, עובר לעסות לי את הגב התחתון, מגיע עד קצה הישבן העליון ועולה בחזרה למעלה. אני ספק נושמת בכבדות, ספק גונחת. הוא מרגיש מה עובר לי בגוף בשניות האלה?
איזה מלכוד, אני מהרהרת ביני לבין עצמי. מצד אחד באתי עם כאב, ורציתי שהוא יעזור לי, ומצד שני הכאב שהוא מעניק לי נעים ומלטף. מה לעשות?
מאז שאני זוכרת את עצמי, אהבתי להיות באינטראקציות עם גברים מבוגרים ממני. הרגשתי ביטחון בחכמת החיים והניסיון שהם מביאים איתם. הרגשתי שהשיח ברמה גבוהה יותר, שהחיבור עמוק יותר.
אף פעם לא באמת הסתדרתי עם בחורים בגילי, בטוח שלא צעירים יותר. הם הרגישו לי ילדים, לא בוגרים, שבסוף איכשהו אני האימא (וכידוע זה בניגוד מוחלט להעדפות הבדסמיות שלי).
כבר בתור נערה לפני גיוס, הכרתי מישהו בעבודה בבית קפה, שהיה מבוגר ממני ב-12 שנים. לא יודעת איך ההורים שלי הרשו לי ללכת אליו הביתה (אף פעם לא שיקרתי להם איפה ועם מי אני), אבל כששכבתי במיטה שלו בתחתונים בלבד, התוודיתי בפניו שאני עדיין בתולה, והוא היה הכי חמוד ומכבד ולא הזדיינו.
בהמשך המסע שלי בבדסמ, נחשפתי לבחורים מבוגרים יותר, שבהתאם כבר היו אבות בעצמם, וזה הרגיש נכון. הדינמיקה והוייב היו שונים לגמרי, ואיפשרו לי פשוט להרפות.
כשהגעתי לעבודה הנוכחית, ישר הצמידו לי מנהל ניהולי (כי מבחינה מקצועית אני הסמכות הבכירה במשרד). כבר בשיחה הראשונה הוא אמר שהוא פה בשבילי להכל, אוזן קשבת ותמיכה. שהוא רואה את הדרייב שלי למקצוע ומת על זה. זה הרגיש נעים.
ממה שידעתי הוא היה נשוי באושר עם ילדים, והיחסים בינינו היו מקצועיים לחלוטין. עד לאחרונה.
התחלתי להרגיש ממנו וייבים אחרים, פלירטוט בשיחות, עיניים נוצצות כשהוא רואה אותי, אמירות ומילים שלא מרגישות תואמות לסיטואציה. הוא נשוי, הזכרתי לעצמי שוב ושוב. את סתם מדמיינת.
היום בשיחה הקבועה שלנו, הוא סיפר לי שהוא מתגרש ושעזב לאחרונה את הבית.
ואז הבנתי - אני לא מדמיינת כלום, ומעכשיו אני צריכה להיזהר…
גדלתי בבית שבו לאבא יש אקדח. ככה זה כשאת בת של קב״ט, של איש מודיעין.
אבא שכמעט תמיד מצטרף לטיול שנתי כ״הורה מלווה עם נשק״.
אבא עם ביפר מצפצף, הרבה לפני שהיו אייפונים, כשהיינו משאירות הודעות ״אבא תחזור אלינו״ ואחרי כמה פעמים כאלה ביקש שתמיד נציין אם זה דחוף או לא.
אבא שלימד אותי לחשוב על תסריטים - מה את עושה אם את בחניון ופתאום מתחילים לירות עלייך? (התשובה: לא להתחבא בין המכוניות, אלא מתחת למכונית).
כשהגיע הזמן שלי להתגייס, ברור שאבא עזר לי להתקבל לכוחות המודיעין. היה לי שירות מעניין ומועיל, הרגשתי שאני תורמת למדינה שלי, ובגיל 19 יושבת בפורומים עם גברים בלבד, ומסבירה לאחד עם 3 פלאפלים (עד היום לא יודעת דרגות, כי שירתתי במתקן אזרחי) למה צריך לקבל את חוות הדעת שלי.
אבא שפעם אחת, הרים על הרגליים את כל אגף המבצעים במטה, רק כי הבת האחראית שלו יצאה לדייט ושכחה את הנייד ברכב, ולא ענתה במשך כמה שעות.
אבא שתמיד בחן את הבחורים שהבאתי הביתה. שאל שאלות על גבי שאלות, תחקיר ביטחוני של ממש, והזהיר לא לשתות ולהחזיר אותי הביתה בשלום, ומה ההורים עושים.
נראה לי שזה לא הפתיע אף אחד, כשהשולט הראשון שלי התייצב עם אקדח. הוא היה (ועדיין) קצין ותיק בצבא, ולמרות שלהיפגש פעם ראשונה עם אדם זר שאמור להרביץ לך עכשיו, ולראות אותו מניח את האקדח על השולחן אמור להלחיץ - כנראה שבאיזשהו מקום, אותי זה הרגיע.
אחריו, באופן בלתי מפתיע ובלתי סטטיסטי, היו עוד כמה שהגיעו עם אקדחים, ולמרות שהמראה הזה של הנחת האקדח על השידה בצד הרתיע לשבריר שניה, אולי בתוך תוכי קיוויתי שהם יוציאו אותו מהנרתיק, ויצמידו אותו לנרתיק שלי…
כבר תקופה לא מבוטלת שאני מהרהרת ביני לבין עצמי מה אני רוצה. מה אני מחפשת. ולא כצ׳ק ליסט בלתי נגמר של תכונות ומעלות, אלא מה אני באמת צריכה מגברים, מה הערך המוסף שאני מקבלת מאינטראקציות עם בני המין השני.
השבוע נשאלתי את השאלה הזו, ולראשונה נאלצתי להודות באומץ ובכנות - שאני לא יודעת. כלומר, ידעתי לענות, אבל התשובות היו מפתיעות ממש, ונעו בין הרצון לחוות סקס טוב באופן תדיר, לבין צורך במישהו שיפתח לי צנצנות קשות במיוחד. אבל לא יכול להיות שזה הכל, נכון?
אולי זה קשור לעובדה שהיחסים שלי עם גברים תמיד היו מורכבים. ממש מגיל צעיר. היו כאלה שחשקו בי (ולא רציתי אותם), כאלה שערגתי אליהם במשך שנים (והתבררו כדושים), ועוד כל מיני דוגמאות בעייתיות ובעיקר בחירת פרטנרים שלא מתאימים לי ושלא הסבו לי אושר.
היו גם כאלה שגרתי איתם. זה לא היה קל, וזה תמיד נגמר במפח נפש, בדרך כלל בגלל אי הסכמות ושוני בתפיסות עולם לגבי חלוקת התפקידים בבית או עתיד הקשר.
ואני לגמרי עושה עבודה עצמית והרבה פעמים מאשימה את עצמי או לוקחת אחריות על חלקי באירוע. אני גם חושבת הרבה שאולי אני בכלל לא צריכה אף אחד. הרי אני סופר עצמאית, ותודה לאל יש לי הכל, ואני נהנית מהחיים ואוספת חוויות בכמויות.
אבל זה לא משנה את העובדה שכבר הרבה מאוד שנים, לא באמת אהבתי או אהבו אותי, ושאני מתהלכת בעולם הזה כבר כמה שנים בלי בן זוג *אמיתי* שאכפת לו ממני.
לא כל ההיכרויות שלי כאן מקבלות פוסט נפרד לפרידה. אני חושבת שרק אחד עד כה זכה לכבוד הזה (הוא קיבל גם הרבה דברים אחרים כחלק מהראשוניות), אבל ידעתי שגם היום הזה יגיע, שאתה תקרא את הפוסט האחרון עליך. עלינו.
זה היה קשר מאוד מיוחד עבורי. הרבה אנשים פה בכלל יגידו שלא היה בו בדס״מ, אולי רק קינק או סקס פרוע במיוחד. אבל קיבלתי בקשר הזה משהו שלא קיבלתי, אני חושבת מעולם, בקשרים שהיו לי עם גברים; הכלה, מקום, מישהו שאפשר להתייעץ איתו ולקבל עצות טובות ולהתחזק.
מעבר לזה שזיינת אותי טוב וגם האכלת אותי טוב (ולא רק בזין שלך), קיבלת שם נורא מיוחד, שכאמור מזה עשור לא אמרתי לאף אדם בעולם - אבא. זה היה ועדיין כינוי טעון עבורי, אבל גם כזה שהביא איתו חום, וניחום ואפשרות ולו זמנית, לחזור להיות שוב הילדה הקטנה של מישהו.
אבל כידוע לקשרים יש נטיה להיגמר, ולמרות שעצוב לי, אני תמיד מסתכלת קדימה ולוקחת איתי להמשך המסע שלי את כל מה שנתת לי ושלמדתי ממך, ומה שלימדת אותי על עצמי.
הערב דווקא התחיל כרגיל. יין ושאכטה במרפסת (המדוגמת), שיחות כיפיות על החיים עצמם, לבישת החלוק שלי וכניסה לזון.
אני יוצאת למרפסת ורואה שהוא כבר דאג לכסות אותה כך שלא ייראו אותנו מבחוץ. אני סוג של מבינה לאן הערב הזה מתקדם. הוא מנשק אותי, ואז אומר לי להתכופף עם התחת אליו. הוא נוגע בי עושה לי טיזינג ואני מרטיבה עוד ועוד.
כשאני כבר נוטפת, הוא חודר לכוס שלי ומזיין אותי, בהתחלה בעמידה ואז בכריעה על הכיסא שמולי. מעניין אם ככה מזיינים פרה? זו המחשבה שעברה לי בראש.
נכנסים פנימה לסלון. הוא משכיב אותי על הבטן, מלקק אותי ומחדיר לי אצבעות לכוס. הוא מצמיד לי את השרביט, ואז חודר שוב לכוס שלי ומזיין אותי חזק. הוא מחדיר לי בנוסף אצבע/ות לתחת, החדירה נהיית עמוקה יותר יותר, הקשר שלי עם המציאות הולך ומצטמצם, אני נמעכת על הספה וצורחת עד שהוא גומר בתוכי.
הוא הופך אותי עם הפנים אליו ואני מוצצת לו. אחרי כל האימונים - הזין שלו נכנס לי לעומק הגרון כבר במכה ראשונה. הוא אפילו לא צריך להחזיק לי את הראש או למשוך בשיער. הקורס בזנותיות הסתיים, הוכתרתי כזונה מצטיינת, ועכשיו רק נשאר לממש בפרקטיקום. הוא מזיז את האגן ומפמפם את הגרון שלי על הזין שלו.
ואז, בעודי שכובה בספה על הגב, הוא שוכב על הבטן למרגלותיי, נוגע לי בכוס, מלקק אותו. פתאום אני קולטת שהרגל שלי צמודה לזין שלו. משומקום, במקום ללטף בעדינות, אני מתחילה למעוך קלות את הזין שלו עם הרגל שלי(!). הוא לא מזיז אותי. תחושה עליונות משונה מתפשטת לי בגוף ועוברת בי בגלים. אני מפעילה יותר כוח, מועכת לו את הביצים, ממש דורכת על הזין עם העקב שלי. הוא מסתכל עליי במבט אחר, לא מחייך, אבל גם לא עוצר אותי. פאק, איזו תחושה מדהימה! במקביל הוא דוחף את הפרצוף שלו לתוך הכוס שלי, אני נוטפת עליו, אוחזת חזק בשיער שלו, ומזיינת את הפנים שלו. הרגל שלי עדיין על הזין שלו דורכת עליו, ואני מתפוצצת בגמירה מטורפת, תוך כדי שהאצבעות והלשון שלו עמוק בתוך הכוס שלי.
לכבוד הרמקולים החדשים של אבא, ביקשתי לשמוע שירים של טיילור. אם אתם לא יודעים איזו טיילור, אתם בבעיה. בעבר כבר העליתי שיר (ספק בדסמי) שלה פה*, וסיכמנו מזמן שהיא לא סתם נסיכה ונילית כמו שהיא נראית. אז לכבוד ההופעה שתתקיים ב-2024 ושקניתי אליה כרטיסים ל-VIP, ולמרות שזה הכי לא הסגנון שלו, אבא הסכים להשמיע אותה. אני מתפשטת ולובשת את החלוק, וברקע מתחילים להתנגן השירים שלה. זה גורם לי לחייך מיד ולא להפסיק לאורך כל הערב.
הוא נשכב על הבטן, מסדר כרית מתחת לאגן ודוחף את הפנים שלי לתחת שלו. הערב הזה נראה מבטיח. בהתחלה הוא נותן לי להחדיר את הלשון וללקק אותו בעדינות, ואז הוא תופס את השיער שלי עם היד הארוכה שלו, ומזיז את הפרצוף שלי לעומק התחת שלו, ממש כמו ג׳ויסטיק. תחושת ההשפלה מתפשטת בגוף שלי, אני מרגישה כמו חפץ, חור. שברגע הזה אין לי שום תכלית פרט להיות כלי לעינוג שלו. הוא מזיז את התחת ואת הראש שלי ואני מרפה את כל השרירים בגוף ופשוט מתמסרת לתחושה המדהימה הזו. הכוס שלי רק מרטיב יותר ויותר.
אבא מסתובב אליי, משכיב אותי על הבטן ומטפס עליי. הוא מתחיל ללקק את החור הקטן שלי, תוך כדי שהוא מעביר את הידיים שלו על הגב שלי, תופס בציצי, שולח יד חזקה שעוטפת לי את הגרון וחונק אותי.
פתאום הוא מצליף בי עם משהו צר וקר. זה לא הספנקר. מה זה? יכול להיות שזו סכין?! אני מרגישה כאב חד ודוקר. אח״כ הוא ראיתי שזה היה מוט ברזל צר וארוך, משהו שהוא משתמש בו במטבח 😅
אחרי כל זה אני כבר לגמרי רטובה ומוכנה בשבילו. אני מרגישה את הג׳ל נמרח עליי והוא ננעץ בתחת שלי. אבא אונס לי את התחת בזיון מטריף. אני מרגישה אותו עמוק חזק וכואב, קורע, מפלח אותי. הוא מחדיר לי אצבעות בכוס במקביל ואני לכודה בידיים שלו אבל לא רוצה להשתחרר. אני גונחת וצורחת: ״כן אבא! כן!!״ ואז הוא מתפרק בתוכי.
אחרי הפסקת אוכל ועישונים, אבא מזיין גם את הכוס שלי. אני מרגישה את הזין שלו מתקרב אליי, ואז אבא טוחן אותי בזיון עמוק בטירוף. אני לא מפסיקה לזוז מתחתיו, מתנועעת ופותחת את הכוס שלי עוד ועוד. מאפשרת לו לחדור למעמקי הרחם שלי.
אבא יוצא מתוכי, ועובר לדפוק את הפה שלי. אבא אימן אותי להיות חור בדיוק כמו שהוא רוצה, והאימון הצליח. הוא מזיין לי את הפה חזק, ואומר תוך כדי שקולות שלי נשמעים כמו בפורנו. אני מכניסה אותו עד הסוף, הרוק שלי מתערבב עם מעט קיא שעולה תוך כדי, אבא רואה את זה וגונח, מנגב את הפנים שלי על הזין שלו עד שגומר לי בתוך הגרון.
*כדי שכולנו ניישר קו, הנה אחד השירים הכי יפים שלה בגרסת לייב פסנתר מושלמת:
