״תשכבי על המיטה, פנים למטה.״
אני מצייתת ונשכבת. הציצי שלי נלחץ כנגד המיטה, מכאיב לי. בפוזיציה הזו, האיבר שלו בדיוק בגובה של הפה שלי. הוא מניח את הידיים שלו עליי ומתחיל לעסות את הכתפיים שלי. הידיים שלו לא חמות, הן בוערות והמגע שלו מדהים.
״אם משהו כואב או לא נעים לך את אומרת לי״. אני מהנהנת בלי קול. הוא ממשיך לגעת בגב שלי, מלטף לי את הראש, לוחץ על כל הנקודות הנכונות. לשניה הוא אוחז לי בצוואר, ואני מרגישה איך לאט לאט אני מרפה.
הלחיצות שלו נהיות חזקות יותר. זה קצת כואב לי. לעצור? לא בא לי שהוא יפסיק. אני זעה באי נוחות, הוא קולט ומיד שואל אם להוריד את העוצמה ואני לוחשת שכן.
הוא לוחץ מעט חלש יותר, עובר לעסות לי את הגב התחתון, מגיע עד קצה הישבן העליון ועולה בחזרה למעלה. אני ספק נושמת בכבדות, ספק גונחת. הוא מרגיש מה עובר לי בגוף בשניות האלה?
איזה מלכוד, אני מהרהרת ביני לבין עצמי. מצד אחד באתי עם כאב, ורציתי שהוא יעזור לי, ומצד שני הכאב שהוא מעניק לי נעים ומלטף. מה לעשות?
בעייתי להיות מזוכיסטית ברגעים כאלה.
