נכון לרוב אנחנו רוצים לברוח מהשגרה שלנו,לצאת לחופשה,מסיבה,אירוע מסויים, לצאת לבירה,מסעדה,חופשת מחלה... כל דבר רק לצאת מהרוטינה המתישה הזאת.
אני לעומת זאת מוצא הרבה נחמה בשגרה... כל עוד היא נכונה לנו ומזינה אותנו.
גם אם אני טיפה לא מרגיש טוב,כואב הגב,הצוואר,הלב.
לא משנה מה, יש לי אימון בערב.
לא משנה מה, יש לי טיפולים במהלך היום.
לא משנה מה ,אני מניח תפילין בבוקר.
כל אלה גורמים לי לשכוח מעצמי מכל הצרות שלי ולהיות בדבר עצמו.
נכון לאחרונה אני רוצה לצאת יותר למסיבות,להכיר אנשים אבל זה קשה.
לא כי אני מפחד מחשיפה ,אלא אני מפחד לשבור את השגרה שלי!
מפחד שיום למחרת אני אהיה שבור ולא אתפקד.
כרגע אני עוד מרפא את הלב שלי לכן אני בוחר להיות בשגרה שעושה לי טוב.. ואולי בהמשך אני אהיה מוכן לצאת קצת לשבור שגרה.
ואמן אמן יהיו מפגשים בצהרי שישי זה הכי טוב🤣
חשבתי לדבר גם על שגרה של קשר בדסמי כמה זה טוב ועל שברת שגרה אבל נשמור את זה לפוסט אחר.