היא על הרצפה.
ערומה.
בתנוחה עוברית.
בוכה. ממש בוכה.
עם דמעות. בקול רם. הגוף שלה רועד קצת.
הראש שלה צמוד לכף הרגל שלי.
היא בוכה ומידי פעם מנשקת את הרגל שלי.
אני לא מפסיק.
הידיים שלי מכאיבות לה אבל המילים שלי מכאיבות לה יותר.
אני יושב על המיטה ומביט בה.
היא ככ יפה ככה. הגוף שלה מושלם.
הבכי שלה מעיר את הזין שלי שוב.
תבכי בשבילי כלבה מטומטמת.
היא מצטנפת לכדור קטן ומחבקת לי את הרגל חזק.
אני נעמד מעליה ועושה ביד כשהיא עדיין בוכה.
יורק עליה כמה פעמים וממשיך.
כשאני גומר, אני מנסה לכוון את השפיך שלי כמה שיותר עליה.
אני מתיישב חזרה על קצה המיטה.
מורח את השפיך שיצא על הגוף שלה.
מלטף אותה לאט.
לנשום כלבה קטנה שלי.
לאט לאט היא נרגעת.
הבכי מפסיק. הגוף שלה רפוי.
בואי אליי כלבה שלי.
אני עוזר לה להתישב לאט.
היא שמה עליי את הראש ואני מחבק אותה.
היה לך קשה כלבה שלי?
"לא דום שלי. היה לי מושלם. תודה דום שלי."
בבקשה כלבה טובה שלי.
נעים :)
