סיפורים למגירת הסכום

בערב אחד על דרינק אחד יותר מידי היא חשבה שזה יכול להיות רעיון ממש טוב אם אני אגיע להרצות בחברה שהיא עובדת, לא שללתי אבל גם לא הסכמתי.

שלושה ימים אחרי, היא שולחת לי מייל שמסביר שבתאריך כך וכך יש מפגש של החברה והם מחפשים מרצה חיצוני והיא, מתחננת שאבוא.

אישרתי.

שלחתי את הנושא, המצגת ואת משך הזמן שאני זקוק לו.

הגעתי, היא מחכה לי בחניה,פותחת לי את הדלת.

"אדוני תודה שהסכמת".

-זה יעלה לך, עניתי בקריצה.

היא מלווה אותי לאולם, 300 אנשים יושבים וממתינים. היא מתיישבת בשורה הראשונה ואני מתחיל.

תוך כדי ההרצאה ראיתי אותה מחליפה שלל של מבטים,היא צחקה עם הקהל מהבדיחות שהכנסתי באמצע ולא הורידה ממני את המבט.

בסוף ההרצאה, מחיאות כפיים, היא נעמדת ונגשת אלי בהתרגשות, " בוא, לפני השולחנות העגולים יש הפסקה של חצי שעה למנגלינג, בוא נשתה משהו".

אני מסתכל אליה ועונה בשלילה, אנחנו לא יוצאים מהאולם הזה!

האחרונים באולם לעזוב שואלים אותה אם היא מצטרפת והיא עונה שילכו כי היא נשארת לעזור לי.

אנחנו לבד,  אולם ענק, חצי חשוך.

"רדי על הברכיים זונה"

- כן אדוני

היא יורדת ומעבירה את הידיים אחורה, מאחורי הגב.

אני שולף את הזין " תמצצי זונה,תמצצי אותו חזק"

היא מכניסה אותו לפה שלה, עד הסוף, נחנקת אבל ממשיכה.

הזין שלי עכשיו עומד כמו טיל.

אני מוציא אותו מהפה שלה, עובר לעמוד מאחוריה,דוחף לה את הגב, מפיל אותה לרצפה, מרים לה את החצאית,חושף תחת עגול ועסיסי, מסיט את התחתון השחור ומתחיל לזיין לה את הצורה.

היא רטובה, נאנקת, משתוללת, אני בטירוף, מסדר אותה לדוגמה ומזיין לה את הכוס.

אני עומד לגמור, נעמד מכניס אותו לפה שלה וגומר בפנים.

תבלעי יא זונה,תבלעי הכל.

אני מסתדר, וגם היא.

היא בשוק ממה שהרגע קרה כאן, מחוייכת כולה, סמוקה.

לכי לשולחנות העגולים שלך, רק את התחתון שלך תשאירי לי, אני מורה לה.

כן אדוני.

התחתון רטוב, מלא בניחוח שלה.

אני אראה אותך בערב.

היא חייכה.

בדרך החוצה לחצתי  ידיים חכמה אנשים שם, לא באמת היה לי אכפת.

את נכנסת לאוטו שלי, הסאן רופ פתוח, השמש בעיניים שלנו ואנחנו נוסעים, היעד, ידוע מראש. אני נוהג, את לידי, היד שלי על הירך שלך, בדיוק היכן שהיא צריכה להיות ואנחנו מדלגים בין הערים והנופים.

התחושה היא של בלתי מנוצחים, כאילו שהיום, ביחד אנחנו יכולים להתגבר על הכל.

אנחנו מגיעים, עובדים, מסיימים, נכנסים לאוטו ומתחילים לנדוד, נכנסים לכל מיני מקומות שמעולם לא היינו, כמה שאנחנו אוהבים את התחושה הראשונית הזאת, ממש "מגלה את אמריקה". נכנסים לחורשה, פותחים פק"ל קפה, לוקחים לגימה קטנה ורועשת.

את מניחה את הראש שלך על הכתף שלי ואנחנו בוהים בעצים ובירוק שמסביבנו.

אני תופס לך ביער, מושך, הפנים שלך מיד מתעוותים ואת מתחילה להתרגל לכאב הפתאומי, המבט הופך לחיוך.

אני דוחף את הפנים שלך לכיוון הזין שלי ואת שולפת אותו ומתחילה למצוץ.

באמצע היער בין ציוץ הציפורים אני גומר לך בפה.

את בולעת ומחייכת אלי.

הטלפונים על מצב "שקט" העולם יכול לחכות עכשיו. אנחנו ממשיכים לשבת שם ולהנות מהשקט.

השמש כבר בגובה העצים ומתחיל להתקרר.

- בואי נלך.

"כן אדוני"

נכנסים לאוטו ומתחילים את הדרך חזרה, היד שלי על הירך שלך, את בוהה בי, אני רואה את זה בזווית העין אבל לא מסתכל עלייך.

מגיעים לבית שלך, חזרה למציאות, מלווה אותך לכניסה, מנשק ומחבק אותך ומתקשה לשחרר.

את מתחילה לצעוד, עוצרת, מסתכלת אחורה ומחייכת.

כמה שאת יפה, ראבק.

אני נכנס לאוטו ומתחיל את החזרה לבית שלי, מחייך מבפנים ובחוץ.

ככה כל יום אמור לעבור איתך.

אנחנו במועדון, מוזיקת טכנו ברקע והיא צמודה לזרוע ימין שלי.

זוג מולנו רוקד, הוא בלי חולצה מבליט גוף חטוב והיא עם חולצת רשת חושפת/לא חופשת פטמות קטנות ויפיות

אני רואה שהם לכדו את מבטה, כן, הם זוג יפה.

אחרי מספר דקות היא מבקשת אישור לרקוד איתם, אני מאשר לה.

היא ניגשת בזהירות, מחליפה איתם כמה מילים, הם מסתכלים האחד על השניה במבט מחוייך מבוייש ומהנהנים.

שלושתם רוקדים, הגבר נבוך אבל סוקר אותה במבט והאישה מצמצמת מרחק.

הבנות מתחילות להיצמד והאישה מחבקת את הנשלטת שלי מהגב, הידיים שלה על הבטן ולאט לאט הידיים עולות לחזה ומתחילות לעסות אותן. הנשלטת שלי מפנה את המבט לאישה והן מתחילות להתמזמז, הגבר מנסה להתקדם ולהשלים את העטיפה כשהוא מול הנשלט רק ששתיהן, מסמנות לו בתנועה - לא, תשאר שם.

הנשלטת נלחצה טיפה מהמוב שלו והיא מסתכלת אלי, אני מסמן לה עם היד להרגע, הכל בסדר.

הגבר שם שומר על כובדן והוא רוקד בצד, מסתכל עליהן מתחרמנות, האישה מרימה את החולצה של הנשלטת וחושפת את החזה שלה מבעד לחזיית תחרה שחורה, היא שוב מסתכלת אלי ואני מחייך, מאשר לה להמשיך.

הגבר נראה מאוד לא מרוצה, חסר סבלנות, מתוסכל.

אני רואה אותן מדברות ביניהן, הנשלטת מצביעה אלי והאישה מהנהנת עם הראש.

האישה ניגשת אלי ושואלת אם אנחנו רוצים להחליף זוגות ברחבה.

אני מסתכל אליה, היא סקסית, חזה גדול שחום, רגליים ארוכות אסופות בגרביון. 

אני אומר לה להשאר פה ופונה לנשלטת שלי, שרוקדת לבד בינתיים:

- את רוצה להחליף זוגות ברחבה?

" מה, שאתה תיהיה איתה ואני איתו"?

- כן, זאת המשמעות של ההחלפה.

ואז היא שאלה אותי שאלה שגרמה לי להבין בשניה אחת באיזה מקום היא נמצאת:

"רגע אבל מה זה אומר, אתה חושב שתמשיך לאהוב אותי גם אחרי"?

"תמשיך לשלוט בי"?

הסתכלתי אליה, המבט שלה מודאג.

נישקתי אותה ברכות על השפתיים וחייכתי.

חזרתי לאישה ואמרתי לה "פעם אחרת", הסתובבתי, סימנתי לנשלטת שלי לחזור למקומה, לעטוף את יד ימין שלי וחזרנו לבר.

היא מבולבלת, חוששת שעשתה טעות, אני מבין את האווירה שנוצרה, מסתובב אליה, לוחש לה באוזן:

- הם כולם כאן כלים, כלי משחק, לא יותר מזה.

אנחנו מחליפים גוף לא רגש.

אני אוהב אותך בבוקר בדיוק כמו שאני אוהב אותך עכשיו, זה פיזי, לא רגשי.

אני מחבק אותה חזק ומנשק אותה.

גורר אותה לשרותים ומזיין אותה חזק בדוגי, לפני שאני גומר אני מסובב אותה וגומר לה בפה.

- תבלעי הכל, זונה שלי.

היא מחייכת, מרגישה שטיהרנו את האווירה.

חזרנו לבר לעוד דרינק ויצאנו הביתה.

היא עוברת תהליך עם עצמה, אני מזהה את זה, אולי בעצם גם אני.

שעת הנחיתה - סופית.

"תעלי לטיסה עם שמלה קצרה, שחורה, חוטיני, נעלי עקב, שיער אסוף מתוח לאחור, אודם ולק אדום

אני אחכה לך בחניון, תצאי בשער 3, תעלי לקומה שניה,תכנסי לאוטו ותשבי מאחורה."

- כן אדוני

המעלית נפתחת, היא יוצא, בדיוק כפי שאמרתי לה להתלבש, פאק כמה שהיא יפה וסקסית, אני אוהב שהיא נשית ומתוקתקת, הולכת בהליכה בטוחה, גאה.

הרכב שלי חונה עם התחת לכניסה של המעלית, אני פותח מצד הנהג שלי את תא המטען, היא מניחה את המזוודה, פותחת את הדלת ומתיישבת מאחורה.

- שלום אדוני, התגעגעתי אלייך.

אני מחייך ומשיב:

"שלום לך, היית חסרה לי".

היא מחייכת ואני מתחיל בנסיעה.

באוטו שקט, הרדיו כבוי, אנחנו שותקים ורק גונבים מבטים במראה האחורית.

היא מתחילה לזהות את הדרך, זאת הדרך לבית שלי, היא מחייכת, גם אני.

אני מחנה את האוטו, פותח לה את הדלת, היא יוצאת, נעמדת מולי ושנינו מחייכים.

עולים במעלית, בשקט, דממה.

פותח את הדלת, ומסמן לה להכנס קודם.

היא חולפת על פני ונכנסת, מסממת אותי עם הריח שלה, אני נכנס אחריה, סוגר את הדלת, נועל.

מצמצם במהירות את המרחק ונצמד אליה, נצמד לגב שלה, מעביר את הידיים שלי קדימה תופס לה את השדיים ומוחץ אותם עם הידיים שלי, היא מתפתלת.

אני דוחף אותה לכורסא שממולנו, מכופף לה את הגב, מרים ביד אחת את החצאית חושף את החוטיני, במשיכה אחת קורע אותו ממנה, שולף את הזין שלי ודוחף לה אותו לתוך התחת, היא צועקת ומתחילה לגנוח.

אני ממשיך להרים את השמלה שלה מעל הראש, היא נאבקת לשחרר את הידיים שלה בזווית הזאת מהשמלה שהסתבכה, אני לא מאפשר לה, ממשיך לעבוד על התחת המדהים הזה שלה.

אני משחרר את החזיה עם היד הפנויה שלי ומעיף אותה ממנה, חושף את השדיים יפיפים האלה שלה.

אני מוציא את הזין שלי ממנה, מסובב אותה, עוזר לה להחלץ מהשמלה, מתפשט בעצמי ומשאיר אותה רק עם עקבים, על הברכיים.

מכניס את הזין שלי לפה שלה:

" תמצצי זונה, תמצצי טוב"

היא מוצצת, מוצצת טוב.

אני לוקח אותה דרך הקוקו שלה, מושך את השיער ומדביק אותה לקיר, מכניס את הזין שלי לכוס הרטוב שלה ומזיין אותה בעמידה, השדיים שלה קופצים למעלה ולמטה, אני תופס אחד ומוצץ לה את הפטמה, נושך וממשיך לזיין אותה.

- אני יכולה לגמור אדוני?

היא שואלת, היא יודעת שאסור לה לגמור עד שאני מאשר לה.

"תגמרי, זונה, תגמרי".

אני מגביר את הקצב והיא מתנשפת ומתנשמת חזק עד שהיא משחררת צעקה:

- חזק יותר...חזק יותר...

אני מדביק את הזין שלי לתוכה, עד הסוף עם כל חדירה היא גומרת

- כן....כן....תודה אדוני שאתה מזיין אותי וגומרת.

אני מוציא את הזין שלי,מוריד אותה על הברכיים וגומר לה על הפנים.

מסתכל עליה, שנינו מזיעים דביקים.

אני מחייך, מסתכל עליה ואומר לה:

"ברוכה השבה אהובתי, היית חסרה לי."

- גם אתה לי אדוני.

"בואי נתקלח ונלך לישון."

אני אוהב אותך כי:

את חכמה, שנונה, אנטילגנטית ומצחיקה.

את נותנת לי להגשים את עצמי דרכך ולמעשה, בזכותך הרבה אור ואושר הגיע לחיי.

את תבלין כזה שבלעדייך החיים תפלים ומשעממים. 

את הנשלטת האולטימטיבית, מסודרת ומאורגנת שיודעת לשים בצד הכל ולהתמקד בטובתי ואני, מהצד השני, עושה את אותו הדבר עבורך.

המערכת יחסים שלך עם כאב מרשימה אותי ומחרמנת בטירוף, לימדת אותי הרבה ופתחת אותי לכיוונים חדשים, בזכותך.

אנחנו נפש תאומה, כלכך הרבה מכנים משותפים וראש שחושב בצורה דומה, שונה, משלים זוויות וצורות מחשבה אחרות.

את יודעת את מקומך, את מתמסרת כולך ומעניקה חום ורוך כמו שאף אחת אחרת לא תצליח.

מלאה באינטליגנציה רגשית שבאה לידי ביטוי בהמון סיטואציות שמצריכות מגע כירורגי של התנהלות מכילה ורגישה.

את שם, נוכחת, מזהה מתי צריך לחזק את הביטחון שלי ועושה את זה בלי שאני אצטרך להגיד לך מילה.

את יפה, יפה מבחוץ אבל הרבה יותר מבפנים.

הריח שלך, הטעם שלך, המבט שלך כשאת מסתכלת עלי וכשאת מחייכת וצוחקת עיניי השקד שלך מתכווצות.

אני מכור לטיק שיוצא לך כשאת מתרגשת מסיטואציה חדשה או כשאת מובכת, אני חולה על זה.

את אלופת התפעול, מתקתקת דברים ומוצאת פתרונות לאתגרים לוגיסטים שיש לנו לפעמים, תמיד יצירתית.

המגע שלך מדויק, יודעת בדיוק מה שאני צריך גם בלי להגיד לך את זה.

היכולת שלך לחשוף פחדים, רגשות מודחקים ולדבר בכנות, בלי שקרים וחצאי אמיתות.

את הרבה מאוד דברים בשבילי:

הנשלטת שלי, הזונה המסריחה שלי, החברה הכי טובה שיש לי, אהובתי, שלי!

מחר את נוסעת, עולה למטוס וחוצה את קו הגבול ליעד אחר. 

אני אמתין לך פה, עד שתחזרי לחיי ושגרת חיינו תחזור לכשהייתה.

טיסה נעימה אהובתי.

להכאיב, להרים יד, על אישה ( ילדים וחסרי ישע כמובן!) היה עבורי קו אדום מאז ומתמיד. 

זה משהו שלא משנה מה, היה גבול שלא הייתי מוכן לחצות או לקבל.

לראות בסדיר את הס' מ"פ מרים יד על משהי במהלך אימון, גרם לי להשבר, הלכתי עליו כאחוז דיבוק וחנקתי אותו מאחורה עד שהוא " הלך לישון", קשרתי לו את הידיים וניגשתי לאותה החיילת, וביקשתי ממנה לבעוט בו שהוא חסר אונים:

"תשחררי את המועקה ממך, תבעטי בו."

היא לא באמת הייתה צריכה עזרה ממני, זה אני שהתערבתי כי לא יכולתי לשאת את זה מהצד.

אני נזכר בפנים שלה דומעות, מבויישת מהסיטואציה ואותי מנסה להסביר לה שהחרא הקטן הזה עשה שימוש בכוח שעלה לו לראש, הוא לא יחזור על זה שוב ועכשיו שתבעט, שתחזיר לו.

היא בעטה חלש וחייכה אלי, הסתובבה והלכה.

כשעליתי למשפט ביקשתי להגיד לדרגה הכי בכירה שיכולתי.

כשנשאלתי טענתי ל" חף מפשע" ושאלתי את אלוף הפיקוד:

"ברמה הערכית, כחייל כאדם, מה הוא היה עושה אחרת? ביקשתי ממנו שילמד אותי והוספתי " אותי ככה חינכו, אדם הוא אדם הוא אדם.

האלוף שחרר אותי עם ריתוק לשבועיים ואותו ה-ס' עבר חטיבה.

שנים העברו ואני נמצא בזוגיות עם נשלטת, אהבת חיי.

היא מלמדת אותי שכאב גם יכול לגרום לעונג. בהתחלה היה לי קשה לראות קשירות ומיני ירקות אחרים אבל ככל שהבנתי שרק אם מדובר בהסכמה ותיאום ציפיות מלא, זה יכול להיות מהנה (בהינתן ששני התנאים האלו מתקיימים).

הנשלטת שלי מלמדת אותי שיעור בצניעות ומאפשרת לי להיות קשוח ואף אגרסיבי איתה ושנינו נפתחים לנושא ונהנים.

אני מזכיר לעצמי שככול שהסשן קשוח, ה- after care חייב להיות עוצמתי לא פחות.

אני עדיין ניגש בחשש לנושא אבל היום לפחות אני מצליח למננן אותו ולתרגם אותו כאקט של אהבה.

זה לקח לי שני שלוקים טובים מהוויסקי כדי להקהות את החושים והמחשבות הטרודניות שמציפות אותי לאחרונה.

ריח מוכר ונעים מסיח את דעתי מהבהייה המביכה שלי על הברמנית. היא לוחשת לי באוזן, מותר לי לשבת?

אני מהנהן עם הראש.

- תודה אדוני היא לוחשת.

היא לובשת ג'ינס צמוד שמציג גוף מהממם, חולצה לבנה תפוחה עם מחשוף ושרשרת דקה ועדינה, שיער שחור פזור, מתולתל.

היא מתיישבת לימיני, אני מסמן לברמנית

"היא תשתה מה שאני שותה, אותו הוויסקי עם שתי קוביות קרח" הברמנית מהנהנת ומתחילה למזוג.

- תודה אדוני.

 "רצית לדבר ולא בטלפון, אז..הינה אנחנו כאן".

היא לוקחת שלוק קטן, הוויסקי מחליק לה בגרון וטיפה אחת בורחת לצד השפה, אני מתקרב ומעביר את הלשון שלי, גורף את הטיפה הזאת אלי, היא מחייכת.

- תודה אדוני שהסכמת להפגש איתי, אחרי מספר החלטות שלקחתי הגעתי לתובנה שאתה כבר הפכת לחלק גדול מחיי ואני לא רוצה אחרים, אני מבקשת לחזור להשלט על ידיך שוב.

**שליטה, מה זה בעצם?

לתפיסתי כרגע שליטה הוא משהו שאתה מקבל מהצד השני, אתה לא לוקח.

זה אומר:

המון אחריות, סדר, רגשות, הבנה עמוקה של הצד השני ובעצם מה היא צריכה כלומר מה היא מבקשת שאתן לה, רגשות כן שוב.

משהי שמה את הלב שלה בכף היד שלי וסומכת אלי שאשמור עליו.

פאק כמה אחריות...אבל, אני, אוהב את זה.

"למה את רוצה שנחזור ליחסי שליטה"?

- אני...(הקול שלה רועד),חושבת שאני אוהבת אותך. אני מבינה שאני לא צריכה "צעצועים" ברקע, אני זקוקה ורוצה אותך.

חיוך ענקי מתפשט לי על הפרצוף.

היא, בוכה.

" לכי לשרותים,תרגעי ותסדרי את עצמך ואז תחזרי".

-כן אדוני.

היא נעמדת, אני דוחף את הכסא שלי אחורה מהבר, היא נבהלת מסתובבת אלי ואני מחבק אותה, היא מחבקת בחזרה וממשיכה להתייפח.

" לכי". 

היא חוזרת מבויישת, סמוקה, עיניים נפוחות.

ברמנית, שני צסרים בבקשה, יש לנו על מה להרים כוסית היום.

הברמנית מיד מוזגת. היא מסתכלת עלי בחיוך מבוייש. אני פונה אליה ואומר:

"אני שמח שבאתי, שימחת אותי מאוד עם מה שאמרת, אני מרגיש גם אלייך ולכן, מחר אשכתב את הפרוטוקול ואשלח לך, את יודעת מה זה אומר מהרגע שאת מסכימה?

- היא מחייכת ומהנהנת.

אנחנו מורידים את הצייסרים באחת.

"לכי לשרותים, תורידי את התחתונים תחזרי לפה ותגישי לי אותם.

- כן אדוני.

היא חוזרת אחרי מספר רגעים, ממוקדת מאוד חושפת את התחתונים שהיו מכווצים באגרוף שלה.

"לא,לא, לא, אמרתי שתגישי לי אותם".

היא מוציאה אותם מהיד שלה, מותחת אותם כך שהם ישרים ומגישה לי אותם.

אני מסניף אותם, הריח שלה מתוק, מכניס לכיס המכנס שלי, משלם את החשבון עבורנו ומלווה אותה ליציאה בחוץ מבול.

יש  לך מטריה?

- לא אדוני.

אני נותן לה את שלי.

"מחר תקבלי פרוטוקול חדש, לילה טוב ס'."

- לילה טוב אדוני.

אני צועד בגשם לכיוון האוטו שלי, הגשם לא יפריע לי, הוא דווקא מקרר את מה שהוויסקי חימם.

היא בוהה בי מתרחק, יודעת שהיא תצטרף לעבוד קשה לפלס בחזרה את דרכה.

יושב על הגלשן ומהרהר.

היא אוהבת אבל, מחפשת ריגוש חדש.

קשה לי להגיד שלא ראיתי את זה מגיע אבל, עדיין, קשה להיות מוכנים לדבר כזה.

בזמן שאני מהרהר, אני מסתכל על האופק,להקת  ציפורים במעוף נמוך עושה את דרכה למקום חם יותר, סט מגיע ואני מתמקם, חותר ועולה על הגל, מסיים במקום אחר לגמרי מאיפה שהתחלתי.

ענני סערה ברקע ואני מתקשה לחזור לנקודה שהייתי בה, לא משנה כמה חזק או מהר אני חותר.

אני יוצא החוצה ושוטף מעלי את המלח והחול והקושי. הרוח מכה בפנים שלי כאילו מנסה להגיד לי משהו אבל אני לא מקשיב.

מארגן את הציוד ונכנס לאוטו, מוציא את הנייד ורואה הודעה ממנה:

"אני מעדכנת אותך שהתכתבתי כל הבוקר עם נ' והיה ממש כיף, הוא זורם וסקסי. אתה חסר לי"

אני זורק למושב שלידי את המכשיר ונוסע למשרד.

דלתות נפתחות מעצמן, חיוכים מזויפים, מכונת אספרסו מפונפנת ואני מתחיל את היום.

אני מתחיל אותו אחרת לגמרי מהמקום שהיית בו לפני כמה ימים, נקודת התחלה חדשה.

אני מתרגל למקום החדש שלי, קצת מעלה נוסטלגיה אבל בעיקר מכוון לעתיד שיבוא.

אני יודע שמשהו חדש ומסעיר יגיע בקרוב, אני ממש מרגיש את זה.

נכנס לאוטו, הרדיו מנגן " כרטיס טיסה" של סיוון שביט, המילים חודרת לי לגוף כמו נעצים קטנות.

נכנס למעלית ועולה הביתה, מתיישב על הספה בכבדות, מוזג כוסית של וויסקי יפני, שתי קוביות של קרח, ומחכה.

גירוד:

צורת ביטוי של צורך בצעצוע, משהו/י למטרות משחק בלבד.

התחושה הזאת עולה מידי פעם לי ולזונה שלי ואנחנו מדברים על הדברים, מנסים לאפשר.

הראש מפעיל את הפה והמילים גדולות נאמרות אבל בלב, ארמגדון, קושי גדול בלאפשר בלהעניק.

לזונה שלי מגרד מידי פעם ואני מבין את זה מאוד, היא רוצה לשחק עם צעצוע רגעי ולהניח אותו חזרה במקום, גם לי.

אנחנו בדיון הזה שמונע מאהבה גדול ורצון לשחרר כדי לשמר את מה שיש לנו.

שנינו מפחדים אבל מנסים להתגבר, כל אחד ער למצב של השניה ואנחנו מכילים.

דווקא במקום הרגשי הנמוך, שזה גורר אותי אני מבין עד כמה האהבה שלי גדולה אליה, כמה אני חושק בה ורוצה אותה לידי, קרובה.

גירוד מעצבן שנותן מקום לצורך פיזי שנמצא במסלול התנגשות ישיר עם הרגש, שיט גדול.

זה נשמע כלכך פשוט על הנייר אבל במציאות זה קשה מאוד.

גירוד טורדני שכזה...

היא נכנסת לבית, לבושה בסט של תחתונים וחזיה שחורים, נעלי עקב ונעמדת מולי.

אני על הכורסא מסמן לה עם האצבע שלי לבוא, להתיישב על הרצפה ולהניח את הראש שלה על הברכיים שלי,  היא מבצעת.

אני מלטף את השיער הרטוב שלה, ניחוח השיער שלה מליטוף מגיע לאפי מהר, אני מחייך ואנחנו ככה למשך כמה דקות טובות.

כשהראש שלה על ברך ימין שלי אני שולף את הזין ומכניס לה לפה, היא מתחילה למצוץ אותו, עדיין יושבת על הרצפה.

אני מתרומם, ממקם אותה על ארבע, תופס לה את התחתון ובמשיכה אחת קורע אותו ממנה.

מסובב את התחת המדהים הזה ומתחיל לזיין אותה, חזק.

תוך כדי שאני מזיין אותה, אני שולף סכין, תופס לה את הצד השמאלי ומעביר אותו על העור שלה, ספק חודר, ספק לא.

היא מתחילה להגנב ואני מגביר את קצב החדירה.

מלקק לה את האזור הפצוע ומוציא את הזין.

מושך את השיער שלה ומוביל אותה לחדר השינה היא מגיעה לשם על ארבע.

אני נשכב על המיטה, מורה לה לעלות.

היא עם הגב אלי, הזין שלי בתחת שלה ואנחנו ממשיכים את מה שהתחלנו, היא גומרת פעמיים.

אני מורה לה להסתובב עם הפנים אלי, מתחיל למצוץ לה את השדיים, הפטמות...מוחץ אותם בתקווה שיצא נוזל וממשיך למצוץ, היא גומרת בפעם השלישית.

לפני כל גמירה היא מבקשת אישור, היא יודעת כבר איך לבקש.

מזיעה ומסופקת היא מחדירה לי אצבע לתחת ודוהרת אלי, אני גומר בעוצמת בתוכה, היא נשכבת אלי כולה ואנחנו מתנשקים בלהט.

"אני לא מרשה לך להתקלח עד הערב".

תשארי עם הזיעה וכל הנוזלים שלי אלייך זונה שלי".

- כן אדוני, היא עונה באושר.

אני מחבק אותה כלכך חזק ולוחש לה:

" אני אוהב אותך, את הכל בשבילי".

- אוהבת אותך אדוני, יש משהו נוסף שתרצה שאעשה לפני שאני הולכת? 

היא שואלת ואני עונה בשלילה.

היא מתלבשת והולכת.