לפני 13 שנים. 30 במאי 2011 בשעה 22:00
היום בפגישה אקראית פגשתי ידידה משכבר ימים...ונועדנו לכוס קפה בקפה תל-אביבי ידוע
והתנהלה שיחה שבמהלכה נותרתי המום ונסער ...השיחה שהחלה בקלילות הפכה לשיחה
רוויה אמוציות כואבות מצד הידידה שנפתחה לשיחה מעמיקה על שעבר עליה בשנים האחרונות
בעקבות אונס אכזרי שחוותה שסחט מתוכה כול טיפת חיים ...
אני כגבר לא יכול להבין וכנראה עד יום מותי לא אוכל להבין , איך בכלל אפשר לכפות יחסים ללא
הסכמה !...ואיך בכלל אפשר לרדת לעומק הנפש של אישה שנפגעה מאונס , אני מקשיב ללא מילים
ופשוט מנסה לרדת לעומק ולא מצליח...!
לכן ביקשתי ממנה לכתוב מונולוג זה בשמה מהרשמים של השיחה ולנסות לפחות להעלות את המודעות
של הנושא הכאוב ,גם משום שאני יודע על מספר מנוולים מהאתר שעשו זאת לבנות ובכלל לא מבינים את
הנזק הנפשי העצום וההשלכות האיומות שגרמו לאותן אומללות ...!
ואני כותב סיפור זה מציטוטים, שביקשתי אותה לכתוב על מנת שאוכל לזכור...מתוך הלם השיחה וההתרגשות
העצומה שאחזה בשנינו דומני...
"רציתי כול כך לצעוק אבל הלחש גבר כאילו מישהו חסם את פי מלזעוק את זעקתי ,אבל מאז החלטתי שלעולם
לא אתן יותר לאף אחד לאנוס אותי לשתוק"...!!!
"בפעם הראשונה רציתי רק להתחבא מתוך הקירות שראו הכול ופשוט שקטו ,קירות לבנים טהורים ,נקיים...
שבדם נפשי הפצועה , הוכתמו"...
"מאז החלטתי שגם כאשר אאבד שליטה ...היא עדיין תהיה בידיים שלי חבוייה במקום בטוח , כי בפעם הראשונה
שרצחת אותי ...עשית את זה באופן מוחלט ולשנים ארוכות..."
"ובשנים שאחרי אנסת בחורה ואישה מתה ,אשר הסתובבה בגוף ללא נשמה בין החיים...בפעם הראשונה שתקתי
שתיקת פחדים , ועכשיו אחרי לא מעט פעמים התחלתי להבין את האמת שקרתה...וצרחתי עד כלות ..."
"כן אהובי שלי , כן יצאתי למלחמה...מלחמת חורמה בך ...ושכמוך...חמושה בנפש פצועה ,מדממת עוד לפני
שהקרב החל...בונה חומות מגן כדי שהכאב לא ישלוט ..."
"נופלת אנוכי וקמה...מרוממת ונוסקת ...נוחתת ומתרסקת...חושבת אנוכי בנאיביות שאולי ניצחתי !...אך תמיד
הלילות הקשים מוכיחים זאת אחרת...מסומרת לכאב האינסופי בתוך עולם של מציאות קודרת , בעודי נואשת
ועדיין לוחמת...!
------------------------------------------------------
כמה מילים מוקדשות...
"ענפים שבעבר נשברו בי מתחדשים כיום לאיטן , החיים משקים אותי ומסייעים לתובנות שבי לפעום
ולאחרונה יש בי התחדשות הבאה לביטוי בצמיחה ,הפנמה ובעיקר השלמה שכול לילה מצמיח בי
ענף חזק רענן ובעיקר חדש , זיכרונות תמיד ישכנו בעץ זקן...ששורשיו נעוצים בעבותות האדמה
אך תמיד הנפש הזכה ,הנקייה, והשקופה כמיים תשקה את אם השורשים ,ועל כול זיכרון ערל ומזיק
תצמיח מחדש עלעלים ירוקים הבוהקים עם עלות החמה..."
עבורך א-י-ש-ה...וידידה לתפארת...}{
