לפני שנתיים. 22 באוגוסט 2022 בשעה 20:36
שאלת אותי למה לא כתבתי שוב מאז.
אז זה בגלל שאני מרגישה איתך שאני בתוך חלום מתמשך, בהגשמת פנזטיה שלא מפסיקה.
זה ה-New Normal שלי, שהוא בכלל לא נורמלי והוא הכי מטריף בעולם אבל הוא שלי. שלי.
אנחנו ביחד,
וברגע אחד -
משהו באוויר מרגיש אחרת,
הדינמיקה משתנה ומקבלת צורה חדשה,
אבל מוכרת וטבעית, לשנינו.
כשאתה חונק אותי, מסתכל עליי במבט הזה, מרים אותי ומכוון לאן שאתה רוצה
משתמש בי
אתה מחליט מה קורה עכשיו
אני אוהבת לראות את המוח שלך חושב, את המבט שמבשר שיש לך חשק או רצון ואתה בודק איך לממש אותו.
בבת אחת אתה קם ומזיז אותי, מביא משהו לקשור אותי, למנוע ממני לזוז, לשתק אותי
דוחף לי את התחתונים שלך לפה
וכיסוי עיניים
אני שלך
בשליטה מוחלטת שלך
לא יודעת מה עומד לבוא
ואני מתרגשת