הולם להפליא

אני אוהב את משטח העבודה שלי נקי.
חלק.
כזה שאפשר לתת בו את סימניי.

עור חלק וקטיפתי, מפיץ ניחוחות של סבון.
משטח שעליו כף ידי עוברת בתנועה רצופה לא מופרעת.
עולה ויורדת עם הקימורים, בתנועה גלית רצופה.

עור שבו מסתמנת צורת כף ידי הגדולה, מפושקת האצבעות - רגע אחרי שעלתה וירדה באבחה.
עור שבו מסתמנים תווי אהבתי.

כזה שקווים ניכרים בו.

שעקבות אחיזתי מלבינים בו לאיטם מאדמומיותם.

חלק ונקי.

ככה אני אוהב.

איזה קטע שאתה "זמין" פה והמבט שלך מוקף במסגרת ירוקה און ליין ובדיוק עכשיו אתה שוכב במיטה שלי, תופס לי את הכרית, עם טלויזיה בפול ווליום ואתה ישן... נוחר בכיף, מבסוט.. אחרי שהצפת לי את הכוס ואת השמיכות בנוזלים שלי, אחרי שחירמנת אותי בשבריר שניה, במבט, בחצי משפט ואני כבר בין הרגליים שלך נאבקת בכפתורים בבהילות להרגיש כבר את הזין שלך, למצוץ אותו, למצוץ לך,
לרוץ מהר במדרגות כדי שלא תמצא אותי לא מוכנה, עירומה, תחת למעלה, פנים למזרן, לפקודתך, לדחוף לעצמי אצבע ולהתפתל מציפיה להרגיש אותך חודר אליי..החדירה הזאת הראשונית כשהזין שלך מפלח לי את הכוס והוא באהבה לופת אותו ויונק אותו וכל סטירה שאתה מנחית על פלחי התחת שלי רק מגרה אותי יותר, מנפחת לי את קירות המערה שלי שאבן נגללת מפתחה ושטף הנוזלים פורץ ומותיר שלוליות ענק על המצעים.
אתה שבע, אתה רפוי ואני שמחה שאתה כאן איתי, עכשיו..
לילה טוב מלך
הזונה שלך








(מתפרסם בהסכמתה)

הרי אני יכול לקרוא לעצמי זונה. אבל ההטיה הגברית של המילה הולמת יותר.

"אתה זנאי - לא זנזון, לא זון ולא זונה - זנאי "


"זונה" אני אוהב לומר
בקול, בשקט, בלחישה
לואט אותה לתוך האוזן
כשאני מתפלש בבשר
או מתיז אותה החוצה
כשאני הולם במהירות


זהו הצד הטוב של ה"זונה"
לא זה של עובדת הכביש האומללה
אלא זה המזוהה עם הנתונה לי
האוהבת כל כך את מה שאני עושה לה
והשמחה כל כך על האפשרות לעשות לי

עד כדי כך שגורה וטבעית המלה
עד כי באחד הימים נשמעה טרוניה
"זה לא ה"זונה" המתוק והאוהב שלך"
ואני לא ידעתי שגם כזה קיים במנעד

הזיון משייך אותן אליי
המלה קובעת בזה מסמרות
הצהרת בעלות שאינה פורמלית, חוקית או רשמית
אלא הצהרת בעלות של מי שמממש בעלותו בבעילה
בעילה ארוכה וקשה
כזו שנותנת את מלוא הצידוק למלה
"זונה"

הן זונות, כל אחת בדרכה. לא כולן
רק המחוברות עד מאד ליצר,
לתאוות הבשר הייחודית, הספציפית
לפעמים גם אומר "זונות", לשתיים יחדיו
כשזה מתממש מתבקש ונדרש

הן זונות
וגם אני סוג של
אבל אצלי זה נקרא
זנאי

הולמס אומר/ת:

זונה קטנה
אני אפתח לך את הצורה
אני אשתמש לך בגוף
אקרע לך את הכוס
ואותיר אותך אדומה , סתורה וסטורה
אני לא צריך את הריטואל
אני צריך להישען אחורה
להחזיק אותך מהשיער
להעיף לך סטירה
ולהלביש את הפה שלך על הזין שלי ולתת קצב במשיכות שיער
ואחרי זמן מה לזרוק אותך על הבטן, לפשק את רגלייך עם הברך - ולהיכנס לך עד הכבד

לפעמים פתאום באמצע הלילה
כשהגוף עושה את עצמו ישן
אני שוכבת מקשיבה לי
איך אתה נושם, איך אתה חולם
איך שאני אוהבת אותך

השקר
מילים: אורלי זילברשץ בנאי
לחן: יובל בנאי


מוקדש לע.ח

זה שבועות שלא בא הזין לקרבה

הזין שמניע אותה, שמתניע אותה, שממלא באהבה,

זה שמעיף אותה, מלחלח אותה, מביא אותה לנבוע,

זה שמטיס אותה, מלהיב אותה, גורם לה לשבוע,



כמו נרקומן בקריז היא מחכה להתרה, לשחרור, לפורקן,

כי כשזה בא, זה בא בגדול, הרבה יותר מסתם "מוות קטן",

כשהוא יפלח אותה כל גופה יכנס לשוק, הלם ומורא,

ומהר מאד היא תאבד שליטה, תמריא, תישטף בסערה,



הסיבות לצום, לבצורת, רבות ומגוונות, כולנו מכירים,

נסיעות, נסיבות, מחזור, מילואים. וגם דברים אחרים.

כל סיבה בנפרד נסבלת, פחות או יותר. אם זה לזמן מה,

אבל כשהן מצטרפות יחדיו , הן גורמות רעב לנשמה.



וכשהוא מגיע, הוא מגיע בגדול, בענק, בחוזק ובסערה,

בהתנגשות של טיטאנים, בעוצמה, בטלטלה ובדהרה,

בחבטת אגנים, בחייתיות, בהתהפכות עיניים, בחדות הנעיצה,

בחדירות חזקות וקשות, באודם ישבן, בלישת הגוף, בהשפרצה,



והעונג נמסך, הקריז נשבר, הפורקן מגיע, הגוף הרעב מואבס,

והכוס הכמה , הפועה, המתגעגע, הדורש, למצב רגיעה נכנס,

היא מוטלת, מסוחררת, ובין נשיפותיה לואטת משהו חשוב,

"הייתי כל כך צריכה את זה, לא אעמוד בהפסקה כזו שוב"

"אתה מלך טבעי" היא אמרה, בעודה מתבוננת בי מתפנק ומתמתח על הספה הרחבה, שבע, מסטול, מרוקן ומחויך.

שאלתי אותה למה היא מתכוונת, למרות שידעתי, סתם רציתי לשמוע את ההתנסחות שלה.
שהרי "מלך" שמעתי לא מעט, כמו גם "שייח' ", "אפנדי".

"מלך טבעי" נשמע חדש, למרות שהרעיון מוכר.
היא הסבירה לי שאני מין גבר כזה שמקרין מלוכה, בלי סממנים חיצוניים, ללא עושר, ללא צבא וללא מרכבה, לא חי בארמון ולא עוטה גלימה.
השיער לא משוח בשמן, והכתר נעדר ממקומו – אבל בכל זאת מלך.

יש לי חיוך כזה, כשמישהי מספרת לי כמה זה מהנה וכיף לעשות לי טוב, להנעים לי, לשמח, לרצות.
בגדולות ובקטנות.

הייתי מצפה מעצמי שיהיה זה חיוך חזירי, אבל הוא לא.
כן, הוא נהנתן למדי, אך לעיתים אפילו יכולה להתגנב אליו ההשתאות.

איני יכול לומר שאני מתלונן על זה.
במסגרת שסביב מזגן החלון הישן והמקרטע שלי תקוע קלף, מלך תלתן.
מישהי הביאה פעם את הקלף וביקשה שאמקם אותו במקום בולט.
על מדף הצעצועים הקטנים שלי (יש כזה, מסתבר) יש מלך עם כתר שילדה חמודה אחת הכינה פעם בגן ושאמא שלה מצאה לנכון להציבו אצלי.
כתפיי למודות מסאז' שמישהי אחת מוכשרת יודעת לעשות.
ריאותיי מצופות מפעם לפעם (מבפנים) במשקעי קנאביס שיש אחדות שנוהגות להביא לכאן.
הדירה שלי מנועה מלהפוך לדיר מזובל לא רק בגלל אופיי הכורך בתוכו גם פדנטיות ונגיעות איסטניזם, אלא גם בגלל שישנן נשים שמתקשות לעבור כאן מבלי לנקות משהו.
גם בתחום הקולינרי אין לי מה להתלונן, בייחוד כשמדובר בפיצות עבות ושוות.

נעימים בגב זה כבר כמעט טריוויאלי, מסתבר שלא הרבה גברים נותנים ללטף אותם ככה חופשי, אני נותן.
חופשי



"מלך טבעי" היא אמרה ואני התחייכתי לי, כי בערב , בלילה ובבוקר שביליתי אצלה הספקתי לטעום יין משובח, להיות מואבס בפסטה בולונז שהיא הכינה ככה כאילו כלום, ולעשן משהו ירוק. ולגלות שעם כל כמה שאני נהנה מהמנעמים והתפנוקים, היא נהנית לא פחות מהעתרתם.


אז כן,
יש סתירה אינהרנטית בין התפיסה האידיאולוגית חברתית שלי לבין קונספט המלוכה.
ויש אף תקופות בהן אני מרגיש יותר כמלך גולה הנערך לבוא הרסטורציה, יותר מאשר כמלך בפועל.


אבל כשאני סרוח, מעולף בספירים, סמוך באשישות ומרופד בתפוחים, אני יכול למצוא את עצמי ממלמל לעצמי כאותו מל ברוקס בשעתו : "זה טוב להיות המלך".

מיניות צרופה.
מנעד

רגשה
זירמה

בואי

מילים שמחרמנות אותה, ואותה,

תסתובבי,

על הברכיים

כןןןןןן, זונה

בדיוק ככה

נפגשים, מחייכים.
מעבירים מבט הדדי, מעריכים את הגוף, את הפנים.
ההקדמה בטלפון היתה קצרה ועניינית.
היא רוצה זיון חזק. הוא מספק אחד שכזה.
עכשיו מתראים ואוהבים מה שרואים.

מבחינתו הזיון או המציצה הם אמירת שלום. חלק מההיכרות.
לא שלב מאוחר שבא אחרי הקדמות ממושכות.
לא יעד נכסף ורחוק שבדרך אליו יש לצלוח התכתבויות ארוכות ושיחות מסנג'ר לתוך הלילה.

אצלו מתחילים מזיון.

גם אצלה.

לפעמים זו חצר אחורית של בית בלילה חשוך.
לפעמים תא שירותים שכוח שאף אחד לא מגיע אליו, בקניון או באוניברסיטה.
או חדר שירות שמישהו שכח פתוח.

אנשים כמוהם מכירים פינות כאלו בכל מקום בעיר.

הריגוש הזה,
להזדיין עם זר.
להינעץ על ידו.
להימצץ על ידה.

ככה באמצע היום.

היכרות דרך זיון.
ולא זיון לאחר היכרות.

ואז יושבים לקפה.

או נדברים להפגש שוב.

או שממשיכים לדרכם.

כאילו לא התרחש שום דבר מיוחד.