סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Doni`s World

העולם שלי
התהיות שלי
לפני חודשיים. 22 בספטמבר 2024 בשעה 8:37

יש פרידה טובה?

יש פרידה ששני הצדדים יוצאים ממנה ואומרים אחד לשני, וואי איזה כיף של פרידה! 

אפשר שוב?

איזו חוויה זו הייתה, ממש הרגשתי את כל קצות העצבים שלי רוטטים מהנאה.

אספר לכל החברים שלי כמה כיף זה היה ובטח הם גם ירצו לחוות את זה איתך, לצאת איתך, לפתח רגשות, לפתח אמון ואז להיפרד.

רק בשביל לחוות את חוויית הפרידה איתך.

האם יש פרידה בדסמית טובה? 

 

 

אולי כן.

אולי באמת קיימת דרך מושלמת להפרד, לסיים זוגיות,

לשבת ולהסתכל בעיניים לשני המשמעותית שהיוותה חלק כ"כ עמוק מהתקופה האחרונה שלך.

אחת שנחשפת אליה בשכבות העמוקות ביותר שלך, בין אם במילים ובין אם במעשים.

לנשום עמוק ולהגיד" סיבות" ו" סיימנו"

והיא תסתכל אלייך חזרה ותגיד צודק, הסיבות שאמרת מקובלות עלי ובאמת הגיע הזמן לסיים.

 

וזה גם כמובן יכול להיות הפוך, היא תבוא ותגיד לי סיבות ואני בלי אגו, אגיד לה חזרה צודקת.

 

וניפרד כחברים שכמה שעות או ימים לפני כן היינו מכונסים אחד בתוך השנייה כבליל אנושי של גוף, רגש ונוזלים.

שנינו נקום מחויכים ושלמים בדיוק כמו ביום שהכרנו ונבין שאם צד אחד לא רוצה, אין לשני מה לעשות לגבי זה וכל כאב או כעס או כל רגש אחר, לא יעזור, דעתו של הצד המסיים כבר קיימת.

האם יעזור לשנות אותה?

האם זו כבר לא מניפולציה?

מה יהיה עומק התחושות שלו אם דעותיו ישונו?

מה עומק הביטחון והאמון בנוכחות של מניפולציה?

 

 

אני לא יודע אם אני נפרד טוב,

אני משתדל להיות קודם בן אדם וכן לתת לצד השני את המקום לפריקת הכאב שלו, הצער שלו, להפגין את תחושת החוסר, הוואקום המטורף הזה שנוצר בפרידה.

כשהצד השני אומר לי, תן לי את הזמן לעבד, אני כותב שאני מקבל, ואני שם, זמין, לא חוסם.

כששואלים אותי חברים משותפים, אני אומר להם, אל תתנכרו לה, אם אתם יכולים, דברו איתה, תראו לה שהיא לא דחויה ושיש לה מקום אצלכם גם, שזה פשוט שינוי בתנאים שבינה לבייני.

 

איפה העיבוד שלי בכל התהליך?

האם בגלל שאני שולט, אני מנותק מהכאב של עצמי, מנותק מרגש?

האם לי מותר לכאוב או שמצופה ממני להיות שם לשק חבטות, רק להכיל, בלי לפרוק, בלי לעבד.

 

אז שואל אתכם, אם שרדתם לקרוא עד לכאן, ספרו לי אם ואיך נראתה הפרידה המושלמת שלכם.

אני באמת רוצה ללמוד.

באמת רוצה להתפתח.

 

ברור שלא רוצה עוד פרידות ובאמת מאחל לעצמי שאצליח למצוא אחת שאהיה עבורה כמו שהיא תהיה עבורי, שנצליח להיות אחת עבור השני בכל רכבת ההרים של החיים והבדסמ.

אבל אולי נקרא כאן משהו שנינו, שיעזור לנו לכאוב פחות אם ובמידה.

La angel - אין כמעט פרידה מושלמת...
תמיד יהיה האחד/האחת שיכאב יותר בלב.
אבל באמת שהזמן עושה את שלו, והכאב דואך.
לפני חודשיים
dny cat - אני לא חושבת שיכול להיות מצב שיש אנשים יצאו מפרידה שלמים, פרידה זה דבר כואב וזה יהיה מוזר אם אנשים ירגישו טוב אחרי פרידה. מה שכן, פרידה יכולה להיות בלי כעס ועם הבנה אחד של השני ואז זה כמובן מקל בצורה משמעותית.
לפני חודשיים
Don Atello​(שולט) - בעקבות פרידה קורה תהליך של אבל, חלק משלבי אבל הם כעס.

כעס הוא רגש לגיטימי בעיני.

האם הבנה הדדית, יכולה להיות גם הבנה לכעס של הצד השני?
לפני חודשיים
fairy a​(נשלטת) - אין פרידה מושלמת, והכל נכון עד לרגע שצד אחד נפגע והצד השני לא היה מסוגל להכיל או לקבל שפגע.
הדרך לפרידה מושלמת שבה שני הצדדים מרוויחים ואפילו יכולים להישאר חברים- כי רגע לפני כפי שהיטבת לתאר הם היו בליל אנושי .
זה להסתכל בעיניים אחד לשניה, לקחת אחריות לטעויות ולפגיעה וזה נכון לשני הצדדים במידה שווה.
לא הכל מניפולציה וכל אחד מרגיש ומביע רגשות בצורה אחרת.
לכולם מגיע להיות מאושרים, אהובים ונאהביפ. ואם הקשר היה חזק וטוב אז גם הםרידה יכולה להיות מעצימה באותה מיגה, בהנחה ששני הצדדים פתוחים לקבלת ביקורת בונה ולקחת אחריות על חלקם לטןב ולרע. רק ככה צומחים. מקשיבים גם כשקשה.
לפני חודש

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י