מתכתבים כבר איזה חודש. אחלה בנאדם עם ראש ולב במקום הנכון.
ואנחנו מתחרמנים וירטואלית, אבל גרים רחוק.
אז יום אחד אני במרכז ומבקשת להיפגש. הוא פנוי. שולח מיקום.
יוצאת מהרכב. הוא ממתין מחוץ לדלת.
הלב שלי דופק. שנינו יודעים בשביל מה באתי.
בוא נוריד את זה מהשולחן.
המבט שלו בוחן. וגם שלי. עוד אין מילים. יש מתח מטורף.
הוא מושיט לי יד ואני מושיטה את שלי. חשמל!
פנימה לבית.
הוא עוד לא סיים לסגור את הדלת אחרי, וכבר יד על הכתף לוחצת אותי לרצפה. ואני חושבת בזמן שיורדת 'הוא הולך למלא את הפה שלי בזין, במקום במילים' ואני מריירת, והתחתונים נרטבים.
הוא מרים את הפרצוף שלי אליו, מסתכל עמוק בעיניים. היכרות. אחרת.
הוא מצמיד את הפנים שלי אליו, ואני מרגישה את הזין הגדול שלו דרך המכנס. הזין שחשקתי בתמונות וסרטונים, עכשיו כל כך קרוב.
מרימה מבט מבקש. הוא יודע מה אני רוצה.
המבט נוקב. ובלי להתיק אותו הוא מוריד את המכנס. ואת התחתונים.
הפה שלי נפתח מעצמו. מפליאה או תשוקה או שניהם, ואני מרגישה את פעימות הדם בפות. משתוקקת.
הוא תופס את אחורי הראש ומלביש את הפה שלי על הזין. עמוק וחד, ולא מהסס. אני נחנקת, אבל מתעשתת. מוציאה לשון ארוכה ונותנת לו עוד מקום להיכנס. אני רוצה אותו עוד!
הזין היפה שכל כך רציתי.
הוא תופס את הראש שלי בשתי ידיים ומזיין לי את הגרון. בדיוק בקצב ובמנח שטוב לו. והזין מחליק עמוק, מפלח.
דמעות ורוק ניגרים והוא לא מפסיק. מזיין בקצב שמאפשר לי לנשום אבל בקושי.
ואני, מי אני בזמן הזה?
פה לשימושו.
גם לו אין שם. הוא רק זין מושלם, שמענג לי את הגרון.
ושופך לתוכו בהנאה.
עכשיו אפשר להכיר.
