|
|
|
יתרונות וחסרונות בלהיות כל הזמן בבית:
יתרונות: סלי כביסה ריקים וכביסה מקופלת בארון.
חסרונות: את מגלה שאין לך (או לילדות שלך) מקום בארון לכל הבגדים הנקיים.
🫣
הפטמות שלי מעולם לא היו רגישות. הן היו סבבה והכל אבל באמת שזה לא היה אזור שקל היה להפעיל.
מאז הניתוח, הפטמה שנותרה לי סופר רגישה. מה זה רגישה, זרם מים חזק מכאיב לה.
ואני תוהה לעצמי, איך זה ירגיש כשילקקו אותה? ימצצו אותה? יצבטו אותה (קלות!)?
וגם, אני לא יכולה שלא לחשוב האם זה פיצוי יתר על העדר התחושה ובעיקר העדר הפטמה בצד השני.
שוקלת לחזור לקיופיד שוב כדי להתחיל להתאמן על חזרה לשגרה.
השאלה היא מה להגיד קודם, שאני אוהבת להגיד לגברים מה לעשות עם הזין שלהם, להוריד אותם לברכיים, לזיין אותם בתחת ולחנוק אותם עם הכוס שלי תוך כדי שאני שורטת אותם או שכרתו לי ציצי אחד ויש עוד סדרת טיפולים לא קצרה לפניי?
מעניין מה יבריח אותם מהר יותר.
אעדכן.
הדבר שאני הכי אוהבת בעולם כולו, זה כשהם יורדים לך בהתלהבות שיא ובריכוז אדיר ואז לשניה מעלים את המבט והעיניים שלכם נפגשות.
המבט הזה.
שאדושם יעזור לי, המבט הזה מלמטה.
אני מתגעגעת למבט יותר מכל דבר אחר.
כמעט ואיבדתי שליטה.
על הגוף שלי, על הבריאות והחיים שלי.
ובמקום שהשליטה חומקת מבין האצבעות, את מנסה בכל כוחך להאחז בשליטה שאת אשכרה יכולה לממש.
הפנטזיות שלי הן פשוטות.
לא להיות עייפה כל הזמן.
לדעת כבר מה הפאקינג תכנית טיפול.
להיות בריאה.
וגם
להישכב במיטה אחרי עוד יום ארוך של החלמה ומקלחת טובה, לפתוח את הרגליים ולמצוא ראש בקצה המיטה.
לתפוס את הראש הזה מהשיער בכל הכוח שיש לי ולהצמיד אותו לכוס שלי. בכוח. לחסום את האף ופה עם כל הנוזלים שיוצאים ממני ולראות איך הוא נאנק. לשחרר קצת. להסתכל לו בעיניים. לחייך. חיוך דק. איטי.
ואז, להצמיד לו חזרה את הפנים ולשפשף אותם על הכוס שלי. הוא לא ילקק, הוא ויברטור דומם. האף, הסנטר, כל הפנים ישמשו לחיכוך עונג בקצב שאני אכתיב. הוא יגנח ויילל וינסה להתחנן לטעום ואז אני אעצור, ארים לו את הראש שוב, אתפוס אותו מהסנטר ואגיד
תתחנן
והוא יתחנן כאילו החיים שלו תלויים בזה, שאתן לו ללקק ולבלוע הכל. בסוף אשתכנע.
עם יד אחת מאחורי הגב ויד אחת משמשת כשחקנית חיזוק, הוא ילקק אותי עד שלא תישאר לי טיפה אחת של אנרגיה.
ובסוף, בתנועת רגל אחת אדחוף את הפנים שלו ממני, אסתובב לצד וארדם.
הפלסטיקאי קורא היום לציצי שלי נפול.
הביצים שלך נפולות, יא זין רופס.
תעשה את העבודה שלך, תכניס, תרים ותתפור יפה.
ותשתוק.
( מניחה שאצטרך, אחרי שכל זה יגמר, אפטר קייר רציני ממגוון רחב של אנשים)
#אורגמות ממריצות את הדם ומסייעות להחלמה..?
יצאתי למסע.
כשאשוב, אהיה בריאה ומינוס ציצ אחד.
בינתיים, משאירה תיעוד של מה שעוד ממש מעט לא יהיה איתי כבר, מלפני שנתיים.
ביי ציצי שמאל.
נפרדים בקרוב.
בעוד אני מניחה את סטיספייר אהובי במקום זה שגורם לי לגנוח ולרעוד, אני תוהה אם כל הרטיבות הזו, זו אני או שזה השפיך שלו. ואז אני חושבת שאם אני צרכה לגמור עם הסטיספייר כמה שעות אחרי שהוא זיין אותי, משהו רציני השתבש בדרך.
9 במרץ 2023 בשעה 19:24 (לפני שנתיים)
פוסט שנשמר בטיוטות מלפני שנתיים.
אני עדיין תוהה.
***
המחשבות היחידות שרצות לי בראש היום הן:
כמה פעמים אגמור מהלשון הנמרצת שלו על הדגדגן שלי.
כמה רטובה אעשה כשהוא ימצוץ לי את הבהונות.
עם כמה אצבעות אצליח לזיין לו את החור בפעם הבאה. כי ארבע נראה לי מעט מידי.
***
אני מתגעגעת לסשן טוב.
אולי תבואי לפגוש אותי בסין?
אין לי כוח למסיבות.
אבל בא לי להיות איתך.
אני לא אצליח להגיע.
בפעם אחרת?
כן.
בא לי להיות איתו גם, אבל מתחת לשמיכה, אחרי ששנינו כבר מותשים והוא לוחש לי
יהיה בסדר. את תראי.
