"את מאוד מינית" אומר הבחור שמשחק לי בשדיים במסיבה, מיד אחרי שאני גונחת מכאב או עונג או סתם כדי שישמע, מי זוכר.
והערב ממשיך, ואני מוצצת בלהט וגומרים עלי ואני מרוצה.
אבל המילים האלה נשארות בראש שלי, מעין הד שממאן לעזוב.
"את מאוד מינית"
אז בואו נחזור להתחלה
אני גונחת במקומות וברגעים הנכונים, ויודעת להתקרב ולאפשר לגעת. אני יודעת להתפשט ולהמתח, יודעת להוריד מעצמי שכבות ועדיין לשמוק את כל המגננות.
אבל העניין הוא,
שלהיות מינית,
לא למדתי בגיל 16 או 20
את כל זה למדתי החל מגיל 5
ואני ככ טובה בזה וקוראת סיטואציות מיניות ככ בקלות ויודעת לצפות את הצעד הבא שלך עוד לפני שאתה חושב עליו כי הייתי צריכה לדעת לצפות את הצעד הבא כדי לשרוד, כי כל טעות גררה בעקבותיה אלימות והשפלה (ולא מהסוג הטוב), כי הייתי חייבת.
אני ככ טובה בזה שאני יודעת להיראות נהנית גם כשאני ריקה מבפנים ולא מרגישה כלום
וזה החלק הבאמת עצוב
שאני לא מאוד מינית בדכ
אני פשוט מנוסה מספיק בלהיות משומשת כדי לזייף.
20 שנה של נסיון זה משהו.