ללמוד כל יום ולא לדעת דבר

ליטל ודני יצאו לטיול רומנטי ביער טל שחר ביום אביבי מושלם. דני, חובב צילום מושבע, לקח איתו את המצלמה החדשה שלו, נרגש לתפוס את הרגעים המיוחדים עם ליטל. הם ארזו סל פיקניק מלא בגבינות משובחות, לחם טרי, תותים מתוקים ובקבוק יין אדום.

כשהגיעו לשולי היער, דני עצר לרגע לצלם את ליטל עומדת מול העצים הגבוהים. "את נראית כמו פיה ביער קסום," אמר בחיוך, וליטל הסמיקה קלות.

"אתה מרגיש את זה?" לחשה ליטל לדני, מתקרבת אליו, "כאילו היער קורא לנו פנימה."

דני הניח את ידו על מותניה, "בואי נגלה מה מסתתר בין העצים."

הם פסעו בשביל צר, ידיהם שלובות. דני עצר מדי פעם לצלם פרח מיוחד או קרן אור שחדרה בין העלים. ליטל הביטה בו בהערצה, אוהבת את הריכוז והתשוקה שראתה בעיניו כשצילם.

לפתע, הם הגיעו לקרחת יער קטנה ומושלמת. אור השמש יצר הילה זהובה סביב שיערה של ליטל, ודני מיהר לתפוס את הרגע במצלמתו.

"זה המקום המושלם בשבילנו," אמר דני ברכות, מושך את ליטל קרוב אליו.

הם פרסו את השמיכה על אבן שטוחה גדולה והתחילו להוציא את האוכל מהסל. דני מזג יין לשתי כוסות, מגיש לליטל את שלה בליווי נשיקה קלה.

כשאכלו, הם ישבו קרוב זה לזו, נוגעים בעדינות, מחליפים מבטים ארוכים ומלאי משמעות. דני האכיל את ליטל בתותים, אצבעותיו מלטפות את שפתיה בעדינות.

"תראה," אמרה ליטל בפליאה, מצביעה על הפרחים סביבם, "הם כאילו... רוקדים בשבילנו."

דני הנהן, מרותק. הוא צילם את הפרחים, אך עיניו חזרו תמיד לליטל. "את יפה יותר מכל פרח כאן," לחש.

אחרי הארוחה, הם שכבו זה לצד זו על השמיכה, גופותיהם נוגעים. דני ליטף את שיערה של ליטל בעדינות, בזמן שהיא שרטטה קווים דמיוניים על חזהו.

"אתה חושב שזה באמת יער קסום?" שאלה ליטל בלחישה, פניה קרובות לשלו.

דני חייך, "אני יודע שזה קסום, כי את כאן איתי." הוא נישק אותה ברכות, והעולם סביבם נעלם לרגע.

כשהחלו לארוז את הדברים בחזרה לסל, הם הבחינו בשביל חדש שנצנץ באור השמש השוקעת. דני צילם את ליטל עומדת בתחילת השביל, שיערה מוזהב באור הערביים.

ליטל ודני החליפו מבטים מלאי אהבה והרפתקנות. הם לקחו את הסל ואת המצלמה, אחזו זה בידו של זה, ופנו אל השביל החדש. הם היו מוכנים לגלות יחד את הקסם של יער טל שחר, ואת העמקת האהבה ביניהם.

לאחר לילה מלא בתשוקה, דניאל התעורר מוקדם לריצת הבוקר שלו, בעוד שליטל עדיין ישנה במיטה הנעימה עם סדיני הסאטן הרכים ואהובים שלה. 

ליטל התעוררה לאט לאט, כשהשמש החמימה החלה לחדור דרך הווילונות ולהאיר את החדר. היא התמתחה בעדינות, מרגישה את הרכות של סדיני הסאטן על עורה. היא פקחה את עיניה באיטיות, נהנית מהשקט והשלווה של הבוקר.

היא שמעה את דניאל מתכונן לריצה, וחייכה לעצמה כשהוא חזר לנשק לה נשיקת בוקר טוב. לאחר שדניאל יצא, ליטל נשארה במיטה עוד כמה דקות, נהנית מהחום והנוחות.

לבסוף, היא קמה מהמיטה, לבשה חלוק נעים ויצאה למטבח. היא פתחה את החלון כדי להכניס את האוויר הצח והחלה בהכנות לקרואסון השקדים המיוחד שלה, כשהיא מרגישה מלאת אנרגיה ומוכנה ליום חדש.

דניאל התלבש בבגדי הספורט שלו, שתה כוס מים, שם אוזניות ויצא לריצה. לפני שיצא מהדלת, הוא שמע את ליטל מתעוררת, חזר במהירות, נשק לה נשיקת בוקר טוב ושאל, "מה את מכינה לנו היום?" 

ליטל חייכה ואמרה, "זו תהיה הפתעה." 

הבוקר היה מושלם, עם אוויר צח ונקי, השמש מבצבצת בין העננים ומזג האוויר היה אידיאלי לשהייה בגינה. ליטל קמה במרץ והחלה בהכנות לקרואסון השקדים המיוחד שלה. היא בדקה שכל המצרכים קיימים: קמח, חמאה, סוכר, ביצים, שקדים טחונים ותמצית וניל. היא התחילה בלישה של הבצק, נותנת לו את הזמן הדרוש לתפוח. במטבח הכפרי שלה, שמחלונו נשקף הים, קרן שמש ליטפה את הבצק כשהיא עבדה עליו. 

ליטל יצאה לגינה הירוקה שלה, שם הנדנדה האהובה עליה חיכתה לה. היא התיישבה בנוחות, מרגישה את הרוח הקלה מלטפת את פניה ואת קרני השמש החמימות מחממות את עורה. מול עיניה השתרע הים הכחול, גלים קטנים נשברים בעדינות על החוף, יוצרים מנגינה מרגיעה של טבע.

היא נשמה עמוקות, מרגישה את האוויר הצח ממלא את ריאותיה, והניחה לכוס הקפה החם לחמם את ידיה. השקט והשלווה של הבוקר, יחד עם הנוף המרהיב של הים, העניקו לה תחושת רוגע פנימית. היא התנדנדה בעדינות, נהנית מכל רגע של שקט ושלווה, מרגישה את החיבור העמוק לטבע ולבית האהוב שלה.

באותם רגעים, כל הדאגות והלחצים נעלמו, והיא הייתה מסוגלת להתמקד רק בהווה, בהנאה מהפשטות ומהיופי שסביבה. הנדנדה הפכה למקום המפלט שלה, מקום שבו היא יכולה להירגע, לחשוב ולהתמלא באנרגיה חדשה ליום שמחכה לה.

לאחר שהבצק תפח, היא רידדה אותו בעדינות וחתכה למשולשים. כל משולש נמרח במעט חמאה ונפזר עליו שקדים טחונים. היא גלגלה כל משולש לצורת קרואסון והניחה אותם על תבנית אפייה. הכניסה את הקרואסונים לתנור והמתינה בעודה שותה את הקפה על הנדנדה בגינה הירוקה. 

כשדניאל חזר, מזיע ומריח מזיעה, הוא נתן לליטל נשיקה קלה. הם נכנסו לבית, ודניאל הריח את הריח הנפלא של הקרואסון שהתפשט בכל הבית. הריח היה כל כך מפתה, שהוא עצר לרגע, עצם את עיניו ונשם עמוקות, נהנה מכל ניחוח. אחרי כמה ניסיונות לנחש, הוא הבין שזה קרואסון שקדים. לאחר שטעם את המאפה המיוחד, הוא שאל, "מה המתכון?" 

ליטל חייכה ואמרה, "הכנתי בדיוק לפי המתכון. בתוספת מרכיב סודי שיש רק לי - והוא הלב שלך." 

💓🫶🏽

פוף הושמדה

אני לא הולך לשום מקום ובטח לא לאף אחת.

את האחת.

ולא אף אחת. 

גם אם לרגע *הרגשת* שהלכתי, תמיד אחזור לאהבה שלך.
כי את האחת.

❤️

להיות האס ♠️ (שלך) זה לנצח את הג'וקר.

יקירת ליבי שלי,

אני מוצא את עצמי מוצף בחום של הרגעים המשותפים שלנו, אתמול, רגעים שנחרטים בשטיחי הלב והנשמה שלי, משאירים חותם בל יימחה בזיכרון העולם. הבוקר, אהובתי, היה לא פחות מיוצא דופן, יצירת מופת שצוירה במשיכות המכחול של אהבתנו.

כשהשמש מתחה בעצלתיים את אצבעותיה הזהובות על פני האופק, זה היה כאילו העולם עצמו עצר כדי לחזות בקסם שהתחולל בינינו. הליטוף העדין של האור הראשון של השחר שיקף את העדינות של מגעך, רך ומלא הבטחה. זה היה כאילו היקום קשר קשר ליצור את הרקע המושלם לאהבתנו.

איתך, כל רגע הוא אוצר, והבוקר הזה היה יוצא דופן. חלקנו חיוכים סודיים ולחשנו הבטחות של אלף חלומות, העולם שסביבנו נמוג לחוסר משמעות. בעיניך מצאתי השתקפות של נשמתי, חיבור כה עמוק שמילים לבדן לעולם לא יוכלו לעשות צדק עם עומק רגשותיי.

לאחר הציפייה של כמה שעות ברכב וכשהאור הראשון עלה בבוקר, נראה היה שהעולם נעלם, ונותר רק שנינו רוקדים בקצב הלב. הרוח העדינה שיחקה בשיער שלך, ובאותו רגע, הרגשתי את תמצית האהבה שלנו משתלבת באוויר עצמו שנשמנו. הצחוק שלך היה כמו מנגינה, בהרמוניה עם הסימפוניה של חיינו.

בחיבוק אהבתך, גיליתי כוח ללא גבול. כוח החיבור שלנו, עומק הרגשות שלנו, והשמחה הטהורה והבלתי מזויפת של להיות איתך הם כוחות שיכולים להזיז הרים, לעצב מחדש גורלות ולחרוט את שמותינו בדברי ימי הזמן.

כל שנייה שביליתי איתך היא אוצר של זיכרונות שאחזיק קרוב לליבי לנצח נצחים. הבוקר הזה לא היה רק רגע חולף זה היה עדות לעומק הבלתי מוגבל של אהבתנו, אהבה שמתריסה בזמן ובמרחב.

יקירתי, את הכוח הגדול ביותר שלי (ויש לכך הוכחה - רק באיזור 00:00 נרדמתי אחרי לילה ללא שינה), התשוקה העמוקה ביותר שלי ואהבת חיי. כשאני מהרהר על הבוקר הקסום הזה, אני נזכר במסע המדהים שאנחנו נמצאים בו יחד, אחד מלא באהבה, הרפתקאות ושפע של רגעים בלתי נשכחים.

תודה לך! שפינית את כל שטח בלב שלך לאהבה שממלאת את ליבי והכוח שמניע את רוחי. אני אוהב אותך עמוק יותר ממה שמילים יכולות לבטא, ואני מוקיר כל רגע שאנחנו מבלים יחד כמתנה יקרת ערך מהיקום.

עם כל אהבתי, שנמצאת בלב הענק שלי

א.א.א

יקירתי שלי,

כשאני יושב כאן, הימים מרגישים ארוכים יותר, הלילות נראים אפלים יותר, ולבי כואב בכל רגע שעובר "שמפריד" בינינו. עם זאת, ברגע זה ממש, אני מוצא נחמה בידיעה שהאהבה שלנו מתעלה על מרחק וזמן. ההרפתקה שלך ברומניה אולי לקחה אותך פיזית, אבל בליבי, את קרובה כמו תמיד, ואני כל כך גאה במסע המדהים שיצאת אליו עם משפחתך המדהימה.

הו, כמה אני מקנא בנופים עוצרי הנשימה שאתם בטח עדים אליהם, בטירות ההיסטוריות שאתם בטח חוקרים, ובתרבות התוססת שאתם בטח שוקעים בה! בכל יום, אני מדמיין אותנו משוטטים ברחובותיה הקסומים של הכפרים של רומניה, מתפעל מהרי הקרפטים המלכותיים, ואולי אפילו יוצא אל המעמקים המיסטיים של יערות טרנסילבניה.

למרות שהקילומטרים בינינו עצומים, זכרי שלאהבתי אלייך אין גבול. סיפור האהבה שלנו הוא כמו שטיח יפה, ארוג בחוטי צחוק, חלומות משותפים וחיבה אינסופית. עצם המחשבה על החיוך שלך מחממת את לבי, וקול הצחוק שלך מהדהד בחלומות שלי (ושל רוני). הזיכרונות היקרים האלה מחזקים אותי בהיעדרך ומזכירים לי "שהפרידה" הזו היא רק פרק בסיפור האהבה שלנו, כזה שיהפוך את המפגש שלנו למרהיב עוד יותר.

בזמן שאת חוקרת את נפלאות רומניה, דעי שאני כאן, מחכה בסבלנות, הלב שלי מתמלא בציפייה ליום שבו אוכל להחזיק אותך קרוב ללבי. עד אז, אהובתי, נצלי כל הזדמנות להתענג על טעמי המטבח הרומני, לרקוד תחת אור הירח, וליצור זיכרונות לכל החיים עם המשפחה המקסימה והמדהימה ותצרו חוויות חדשות שישמרו לנצח.

כשאת מנווטת בארץ הזרה היפה הזו, זכרי שאת נושאת איתך חתיכה מהלב שלי, בדיוק כמו שאני נושא חתיכה משלך. אנחנו שתי נשמות המחוברות בקשר בלתי שביר, לא משנה היכן בעולם אנו נמצאים.

הישארי בטוחה, חבקי כל רגע של כל המשפחה ביחד. אני מחכה בקוצר רוח לשובך, אהובתי, ואני סופרת את הימים עד שאוכל שוב להביט בעיניך ולאחוז אותך בזרועותיי.

עד אז, דעי שאת אהובתי הכי יקרה ואין מילים שיכולות לבטא את אהבתי, לך.

עם כל האהבה והגעגועים שלי,

א.א.א.ל.ש 🤭💓

בוקר אור, סקסית שלי.
את רק שלי! 
אני רוצה לנשום אותך עמוק ולומר לך שאני פה תמיד בשבילך. לשמוע, להקשיב (לחפירות שלך), לצחוק איתך, לחבק, לנשק, להתכרבל, לספק אותך... רוצה לחוות איתך חוויות מסעירות, נעימות, מרגשות ובעיקר בעצימות. 

חיכיתי לך הרבה זמן (יותר מדי) ושמח מאוד שמצאתי אותך. 
את הדבר הכי טוב שקרה לי בתקופה האחרונה.
אני ממש מאושר.
השיחות, החיבור, המשיכה הפיזית, המגע, הפתיחות והכנות יוצרות חווה מושלמת.

תודה.

אני ממש מרגיש אותך בדיוק כמו שאת מרגישה אותי וזה הדבר הכי כייף בעולם.

אני יודע שאת מרגישה כמוני.
זה לא זיון, זה לא סקס, זה הרבה מעבר ואני שמח על כך (מאוד).
כפי שכבר אמרתי לך, את משהו מיוחד (שאין לאף אחד). פשוט שילוב מושלם של רגש, נשמה והמון נתינה ואהבה.
את פשוט מושלמת (עבורי).
איתך אני מרגיש אחר, טוב יותר, חזק יותר, מיוחד יותר, כיף יותר, נוח יותר, משוחרר יותר, יותר ויותר מכל דבר אחר - תודה לך על המתנה הזאת.

אני ממש מרגיש שאת מוציאה ממני את כל הטוב שבי ועוד סוחטת אותו עד הסוף וזה הכי נעים בעולם.

הרגעים בהם אנחנו יחד (פיזי), זה שילוב מקסים של הר געש מתפרץ עם נוף עוצר נשימה. 
הזמן איתך הוא אחר! מחוגי השעון זזים מהר!
כשאנחנו ביחד מרגיש שהזמן בשעון טס.
מרגיש שתמיד אני רוצה עוד ועוד.
כשאנחנו ביחד, אני מרגיש איך את מתמסרת אלי (ולשרירים שלי) כולך שלי!

זה לא סוד (למרות שהיה פעם), רציתי לזיין אותך. לזיין חזק (מאוד!). וואטסאפ דייט היה שיא היום שלי. זה היה כיף. זה היה נעים וזה היה ממש משחרר. אבל הרבה יותר (הרבה יותר) כיף זה להתעלס איתך. גוף אחד. להרגיש אותך! (באופן המלא של המילה) 
להתעלס איתך זה שילוב מושלם של חושניות, תשוקה, רגש, משיכה, אהבה ומגע נעים רך ומלטף. מושלם. 

אני רוצה להתעלס איתך עוד ועוד וכמה שיותר. 

בא לי להיות לך החום בלילות הקרים לחבק אותך ולחמם לך את הלב. 

אני רוצה שתיהי מאושרת ושמחה. 
אני רוצה שתקבלי ובעיקר תרגישי שאת מיוחדת.
ושאף אחד לא ייתן לך להרגיש שאת ליד, על הדרך, פחות טובה, עם גוף מלא, שאת חלק ולא שלם, שאת מובנת מאילו, שאת פחותה ממישהו אחר... אני רוצה שתרגישי שאנחנו שווים, שאין מחסומים, שאין טובה יותר או פחות, שאין גוף רזה או שמן, שאין דבר כזה "על הדרך", אני רוצה שתרגישי פשוט את! עם היתרונות הגדולים שלך כמו החסרונות. 
אני אגלה לך סוד, כשאני איתך אני לא מסתכל על הבטן שלך, לא על הירכיים ובטח לא על הציצי שלך (למרות שהייתי רוצה גדולים יותר - זה הדבר היחיד שכן😆) . 
אני מסתכל על הרבנית. 
וכל השאר לא חשוב (בעיניי). 
ואני רוצה שככה תרגישי. אני אוהב את הגוף שלך! (למרות שאת פחות) 

ישנתי טוב והרבה (יחסית). 
אני בכביש החוף, מסתכל על הים וחושב עליך. נזכר בסאפים המשותפים שלנו ביחד, איזה כיף היה. איך הייתי מסתכל עלייך, איך הייתי מצפה להם. איך כל נפילה שלי "1,2,3..." היית צוחקת עלי. לא ברור למה המשכתי לעשות איתך סאפ (שטן👿👿👿!)
תודה על שלימדת אותי לאהוב את הים. זאת מתנה מדהימה ויפה. 

מאז שהכרתי אותך קיבלתי המון המון מתנות. מתנות קטנות (והכי חשובות) שהם הרבה מעבר למתנה חומרית. 
מתנות שאני ממש ממש מעריך וחלקן את לא מבינה עד כמה. 
תודה לך, על מי שאת ועל הזכות שנתת לי להיכנס לעולם הקסום שלך. עולם שבו הזמן הוא אחר, עולם מלא בטוב. 
קמתי מספיק טוב בשבילך? 
אחלה שירים שלחת לי (מחווה מקסימה). 
מדהים איך עם המרחק הפיזי את מצליחה להיות קרובה ללב שלי. 💝

בוקר טוב, שטן👿 שלי!

יקירתי שלי,

כשאני יושב כאן, מוקף בחום של תקופת החגים, משפחה וחברים כואב לי הלב על העדר נוכחותך לצידי. ברגעים אלה של חגיגה וביחד, היעדרותך מורגשת עמוקות, ואני מוצא את עצמי כמהה למגע שלך, לצחוק שלך ולשמחה הצרופה שאת מכניסה לחיי. למרות שקילומטרים עשויים להפריד בינינו, האהבה שלי אליך אינה יודעת גבול, ואני נאלץ לצקת את רגשותיי על "הנייר", בתקווה שהמילים הללו יוכלו לגשר על המרחק בינינו.

אורות החג מנצנצים ורוקדים, משקפים את הדמעות שעולות בעיניי כשאני מעלה זכרונות מהזיכרונות שיצרנו יחד. כל רגע אהוב שחלקנו, כל חיבוק מלא צחוק וכל לחישה אינטימית, כולם מציפים את מוחי ויוצרים סליל אינסופי של אושר. הזיכרונות האלה הם שמחזיקים אותי, מזכירים לי את עומק הקשר שלנו ואת היופי של האהבה שאנחנו חולקים.

עם כל יום שעובר, האהבה שלי אליך מתחזקת, מונעת מהכמיהה להחזיק אותך שוב קרוב. היעדרותך הפכה לריק בחיי, תזכורת מתמדת לשלמות שאת מביאה לעולם שלי. הימים בלעדיך הם כמו קשים וריקים, מחכים להתמלא בצבעי החיוך שלך ובניגון הקול שלך.

מרגיש לא שלם בלעדיך. הקסם ששכן פעם בכל אור נוצץ, בכל מתנה עטופה ובכל שיר חגיגי איבד מזוהרו, כי את זו שמפיחה חיים ברגעים אלו ובי. הפעולה הפשוטה של הנוכחות שלך הופכת את הרגיל ליוצא דופן, ואהבתך היא שנותנת משמעות לכל חגיגה.

עם זאת, גם בהיעדרך, האהבה שלי אליך נשארת בלתי מעורערת. זוהי אהבה החורגת מקרבה פיזית, מתריסה מול אילוצי הזמן והמרחב, ומתקיימת בתחום הנצחי. לא משנה המרחק בינינו, הלב שלי נשאר איתן, פועם במסירות בלתי נכנעת שאינה יודעת גבולות.

למרות שאנחנו נפרדים בחג הזה, המחשבות שלי נבלעות על ידך. אני מדמיין אותך בכל מקום שבו את נמצאת, מוקף בגרסה משלך לחגיגות, ואני מקווה עם כל סיב בהוויה שלי שתרגישי את עומק האהבה שלי מושיט יד אליך. מי ייתן והאהבה שלי תעטוף אותך כמו חיבוק מנחם, תספק נחמה ברגעי בדידות ותזכיר לך שאת מוקירה ללא מידה.

אהובתי, תזכרי שגם בעיצומה של הפרידה הפיזית, אנו מאוחדים על ידי קשר בלתי שביר. המרחק לא יכול להרגיע את הלהבה הבוערת בליבנו, כי זו אהבה שמתעלה על מגבלות העולם הזה. בכל פעימת ליבי, בכל נשימה שאני נושם, אני נושא אותך איתי, מחובר לנצח, מסור עד אין קץ.

עד ליום שבו אנחנו מתאחדים, אהובתי, דעי שאני מוקיר, נערץ ומתגעגעת ללא מילים. כשאורות החג מרצדים והכוכבים זורחים מעל, זכרי שהאהבה שלי אליך בוערת באור בהיר, מגדלור בחושך, מוביל אותנו בחזרה זה לזה. את המתנה הגדולה ביותר שלי, אני מחכה בקוצר רוח לרגע שבו נוכל ליצור זיכרונות חדשים יחד, ולשזור את אהבתנו לתוך שטיח חיינו פעם נוספת.

מאחל לנו חג מלא בחום, שמחה וידיעה שאנחנו אהובים ללא תנאים.

בכל לבי,
אהוב ליבך

אהבה בלתי אפשרית, קשורה ללא גבולות, היא מתנגדת לכל הגיון, עזה כמו סערה.

הים, הוא העד שלנו, עד לעומק התשוקה שלנו. הבית, המפלט שלנו, מהסחות הדעת של עולם המציאות.

בחורף סוער ועננים אפלים ואפורים, אהבתנו נשארת בלתי מעורערת, בעודנו מתמודדים עם העימות במציאות בלתי אפשרית.

אהבה זו אינה יודעת גבולות, אין מרחק או זמן, היא בוערת בחוזקה ונצחית, אהבה שהיא רק שלנו.

הרוחות ימשיכו ליילל, הגלים יתנפצו וישאגו, כי אהבתנו האיתנה תחזיק מעמד, לנצח בכל מזג האוויר.
❤️