יוצא מדעתי בדרכי שלי

כמו שרובכם מכרים אותי אני בחור שליו ורגוע (שקר מס' 1)
שבד"כ לא אוהב להשתולל ושהבילוי המועדף עליו הוא לשבת עם ספר טוב מול האח (שקר מס' 2)
ובגדול אני בכלל בחור נורמטיבי ללא אף סטייה (פחחח, השטות הזו שווה שלושה שקרים,
אז בחישוב מהיר זה יוצא שקר מס' 5)

אבל לפעמים זה עולה לי
פתאום באה לי הגנבה לשתות
אבל לא סתם לשתות

אני לא מדבר על לשתות עד שיש לך סחרחורת
או על מצב שאתה שותה עד שאתה מדבר הינדית שוטפת

אני מדבר על ממש לשתות, על זה שהברמן בא אלייך עם התפריט, אתה מסתכל עליו ואומר לו:
"אחי, תביא את הכול, אבל בסדר אלפביתי עולה"
אני מתכוון על זה שאתם יושבים לשתות כל כך הרבה עד שבסוף הערב המלצרית הופכת אותכם עם הכיסא על השולחן,
ואתם בכלל לא סמים קשים
(וגם לא שמים לב)
אני מדבר עלז זה שתשתו כל כך הרבה עד שבאמצע הערב יתקשרו אלכם מאד"י
ויודיעו לכם שהחליטו לבטל את כרטיס תורם האיברים שלכם
זה לא מדגדג לכם את בלטות הטעם ושורף לכם התחת החשק לשתות עד שתקבלו אזרחות של כבוד מאירלנד,
ללגום שיכר עד שהברמן יתקשר מבועת למפעלים של טמפו בנתניה ויגיד להם לשלוח אספקה ומהר,
לסבוא עד שבאמצע הערב הבעלים של הפאב יתקשר לאשתו ויגיד לה:"מותק, השנה נוסעים לחופשה בקריביים"

לא בא לכם לשבת לתפוס ראש עם אנשים מגניבים,
כאלה גנובים שבאמצע הערב אחד מהם עלול לקום ולצעוק-god shave the queen,
או למשל שמישהו אחר עלול לזעוק "כולם לכבות את האורות, להדליק נרות ובאו נזדיין כמו שפנים"

לא בא לכם להישפך כל כך עד שתחשבו שאתם בפאב של luies בdam straat באמסטרדם,
או עד שתהיו בטוחים שאתם במסיבת טבע בפארק אשכול?

לא בא לכם לקום מחר בבוקר ולשלוח מייל לכול החברים שלכם(או לכתוב בפייסבוק):
"אם מישהו יכול בבקשה לספר לי מה קרה אתמול בערב אחרי הצ'ייסר הרביעי אני מאוד אודה לו.
ודרך אגב אם מישהו יכול גם לספר לי לאיפה נעלמה גרב שמאל , נעל ימין
ולמה יש לי פתק בכיס שרשום עליו מרק בטטות שקוף לא קופץ מעל ארנבים אני בכלל אודה לו"


מה,
לא בא לכם?

ערב טוב עם סגולה שלי, ערב טוב
מה שלומכם
איך המרגש
גבהתם קצת מאז שנפגשנו בפעם האחרונה
אני מסתכל עלכם ורואה עם יפה, שזוף ומגניב וזה עושה לי טוב
עושה לי טוב
אבל כמו שזה עושה לי נעים בגוף זה עושה לי רע בלב
(כן, כן, אני יודע שהלב הוא חלק מהגוף אל תהיו קטנוניים)
עם נבחר יקר כואב לי הלב עלכם
כואב לי הלב כי משהו רע הולך לעבור על כולנו

זה לא קשור לבעל הבית מרחוב כרמייה שקיבל מעטפות מלאות בדולרים
ולא קשור לישראלי בשם א.גרנט שעבד באנגליה ועכשיו הוא מובטל

דואב ליבי ומקיא דם שהוא חושב על הארר שהולך לפגוע בכל אחד ואחת מכן,
אני לא מדבר על שטף הגזענות ששוטף עכשיו את העולם, הרי לא מכבר שמענו על האנטישמיים הללו מספר השיאים של גינס שסירבו להכיר בכך שיהודי תושב ישראל הצליח לספור עד לאינסוף וחזרה
והגזענים לא הסכימו להכיר בשיאו,
לא על הגזענות אני מדבר.
הרעה והחולה שהולכת לפגוע בנו לא קשורה לכך שכולכם הקלדתם לפחות פעם אחת בשבוע vfku בגוגל והוא בסוף סלח לכם והסכים להביא אתכם לכלוב.

זה בא, זה מתקרב וזה כבר פגע בלא מעט אנשים
אני מדבר על כך
ששוב מהאפלה, שוב מהשאול, שוב ממעמקי הביוב עולה ונזקפת מולנו פרצופה המכוער והמבעית של

כוכב נולד

הסתירו את הילדים, סגרו את הדלתות, הגיפו את תריסים ותורידו את המים בשירותים (לא יכול להזיק)
שוב זה בא עם צווחת האימה (שהמתמודדים משום מה קוראים לזה שירה) ועם הביקורת העניינית שצוות השיפוט נותן (איכס איכס, פיפי קקי, בעעעעע, חבל שבמקום שהרופא חתך לך את חוט הטבור הוא לא חתך לך את מיתרי הקול)

אבל אל חשש עם סגולה יקר אני לא רק בא עם אזהרות אלא גם עם רעיון איך לבאר את התופעה הנוראית הזאת, לי יש רעיון....

למה שבמקום שהם ינדדו בכל הארץ ויעשו את האודישנים בכל מיני חורים אני מוכן לסדר להם מקום מרווח ונוח,אני יודע מה אתם חושבים, אני בטח הולך להציע מקומות כמו התיאטרון המרכזי של דמשק
או על איזה גבעה במרכז אנטרקטיקה, אז זהו שלא,

אתם ממש טועים אני רוצה להציע לעשות את האודישנים ב"מפעל הטקסטיל" בדימונה.
שם יהיה להם חם, נעים ואם הם יישארו שם מספיק זמן אז בטוח לא תהיה עוד עונה לכוכב נולד
(חוץ מצביקה פיק, שום דבר לא יכול להרוג אותו).
אז כולם ביחד לתמוך הצעה שלי ואחרי שנסיים איתם נוכל להתפנות לטפל בליאור שליין.

עכשיו, כולם לקום לכבוד היציאה שלי מהאולם ולשיר (תוך כדי שאתם מחקים את יעקב טרנר):
לה, לה לה , לה, לה לה ,לה ,לה לה
לה, לה לה , לה, לה לה ,לה ,לה לה

רק חמש דקות מבאר שבע!!!!
(ואני בכלל מחיפה)

ויפסנה, מכירים את זה?
למי שלא יודע, ויפסנה זה כשאתה שותק כמה ימים ואתה נותן לראש שלך להתרוקן ולהתנקות
(ככה שיש יותר מקום לסמים ולאלכוהול להיכנס)
הקיצר, אני עושה כרגע ויפסנה,
אבל זו לא ויפסנה רגילה כי אם ויפסנה בכפייה כי אני צרוד.

אלוהים אדירים כמה שאני צרוד
ואני לא מדבר איתכם על קצת צרוד,
אני מדבר על צרוד ברמה שזה נראה כאילו הרוח של דאר'ת ויידר (השם יקום דמו)
השתלטה עליי, ועכשיו הוא מדבר מגרוני.
האמת שאם להיות מדויקים אז זה יותר קרוב לקול של דארת ויידר (זכר צדיק לברכה)
אחרי קיץ שלם שבו שהוא עבד בתור מפעיל ילדים בבריכה בקלאב מד.

איך זה קרה?
האמת שאני לא ממש סגור על זה,
פשוט יום אחד במקום להגיע למשרד עם המזגן והחלון הענק שצופה לים,
התנדבתי עם עוד כמה אנשים מהמשרד להיות צוות הווי קלאב הוטל לוטרקי בבית ספר בדרום ת"א
(וזה היה כל כך בדרום ת"א שאפשר אפילו להגיד שזה צפון באר שבע)
וככה מצאתי את עצמי בסוף יום של הפעלת ילדים בלי קול, בלי סבלנות
ועם מחשבות רציניות על עיקור עצמי.

צרוד,
איך לעזאזל זה קורה, הרי זה ברור שיש דברים שלא אמורים לקרות לך אחרי גיל מסוים,
כמו שאתה לא אמור לעמוד שוער במשחק כדורגל ולקבל פיצוץ לביצים אחרי גיל 12 (אוו'ץ)
או שאתה לא אמור לרוץ אחרי אוטובוסים, ליפול ולפתוח את הברך אחרי גיל 15 (אוו'ץ)
או לעשות תאונה בין הריץ רץ לזין ולא משנה באיזה גיל (אייייייייי קארמבה)

ללהיות צרוד יש יתרונות וחסרונות,
מצד אחד מאוד קשה שאתה צרוד להגיד לברמן: " תביא לי ויסקי סאוור, אבל בלי הסאוור"
או להגיד לחבר שלך:" אח שלי,גיבור ישראל, כבוד פלשתים, האו האו באלגן, יש הערב הופעה של Eatliz , נוכחות חובה אין פטורים"
מצד שני הנציגות שירות של סלקום מאוד מפחדות ממך אז הן נותנות לך כל מה שאתה רוצה.


בכל מקרה,
אני הולך להמשיך לשחק את משחק השקט עד שזה יעבור לי
(הידעת, ניתן לשחק את משחק השקט גם באנגלית) ועד שזה יעבור לי אני רוצה שתזכרו דבר מאוד חשוב,
אולי ישו יכול ללכת על המים
אבל אני יכול לשחות על היבשה

וזה הרבה יותר שווה

יש טקס נוראי, טקס פגאני איום ונורא אשר בני הכת שלנו מעבירים את עולליהם הצעירים
טקס אשר משפיל את הנער הצעיר ונוטל את טיפת הכבוד האחרונה שלו.
לא מספיק שבשלב זה בחיים שלו אותו נער "מגלה את עצמו..."
לא מספיק שבשלב זה הקול שלו מתחלף מקול של ילדה קטנה
לקול של עורב שמעשן שלוש קופסאות TIME ביום.
בנוסף לכל זה אותו נער צריך לעבור טקס שנקרא השפלה לתורה,
סליחה, התכוונתי עלייה לתורה.

תראו, אתם בטח חושבים שאני מתכוון רק לנקודת השיא שבה גוררים את כל המשפחה ביום שבת בשמונה לפנות בוקר לבית כנסת כדי לראות את הקטין עושה מעצמו צחוק.
אז דבר ראשון, אתם צודקים
ודבר שני, אל תשכחו שקדמה לנקודת השיא הזו סדנת עינויים וחפירות במשך שלושה חודשים לפחות אצל איזה רב שיציבות נפשית היא לא הצד החזק שלו.

אבל אני סוטה (מהנושא...) תחשבו על הנער המסכן הזה שאותו יום שבת ארור לובש הבעה על הפנים שאומרת: " חבר'ה אני מעדיף לעלות לגרדום מאשר לעלות לתורה, אין מצב לאיזה הסדר כזה?"
התשובה היא לא.
הקיצר המסכן הזה צריך בשלב מסוים ללכת להוציא ספר תורה ששוקל בערך פי שש ממנו ולעשות איתו סיבוב תוך כדי כך שכל המשפחה שלו עושה לו עם סוכריות מה שהחמאס עושה לשדרות עם קאסמים, בנוסף יש כל מיני עכבר-דוסים שרצים לו בין הרגלים לאסוף את הסוכריות
ועל כל זה תוסיפו את האיום שאם אתה מפיל את הספר אז אתה צריך לצום איזה חודשיים שבסופם מעלים אותך על המוקד ושורפים אותך (ולא, זה לא פוטר אותך מלעלות לתורה אז די להתבכיין).
נשמע כיף?
אה, כן, ובסוף יש את הקטע שצריך לקרוא מהספר אבל את זה אני אשאיר לדמיונכם הפורה.

ולמה אני מעלה את הנושא הזה,
כי עבדכם הנאמן הוזמן גם ליטול חלק בטקס הפגאני הזה אבל הפעם מהצד הפאסיבי,
אמרתי לעצמי, סבבה, כמה נורא זה כבר יכול להיות, נשב איזה שעה נשמע שטויות ובסוף נלך לדפוק את הראש עם קצת יין פטישים .
אבל כל קשר בין התכנון למציאות היה אקראי בהחלט ,
בתור התחלה גררו אותי (עדיין אפוף אדי אלכוהול ממבצע ביעור חמץ בפאב השכונתי) בתשע לפנות בוקר אל הבית כנסת, שכשהגענו לשם נגשתי לאחראי ואמרתי לו: "בוקר טוב, הזמנו ארבעה מקומות, אם אפשר באגף של המעשנים" (מסתבר שלדתיים אין חוש הומור) וכנראה בתור עונש על ההערה הזו שלחו אותנו לשבת על כיסאות עץ שיש יותר סיכוי שהם מבית היוצר של המרקיז דה סאד מאשר שהם מבית היוצר של ד"ר גב...
הקיצצס,איך שאני סוף סוף מצליח לזהות תנוחת הירדמות נורמאלית בסד עינויים הזה מגיחה מאחוריי איזו יד שעירה שמחובר אליה גוף שמסריח מערק (או עארק, ארק, הרק או איך שלא קוראים לזה),
ושותלת לי סידור ביד אז הסתובבתי אליו ואמרתי לו: "יש לי סידור יותר טוב, אתה תיתן לי לישון ואני אמליץ לך על מרפאה מעולה שעושה הסרת שיער בלייזר" (מסתבר שלדתיים אין חוש הומור חלק 2)

עד כאן הכול טוב ויפה.
ופתאום...
פתאום זה מתחיל...
בלי התראה מוקדמת
בלי "נחש צפע"
בלי אזעקה
בלי "צבע אדום"
מתחילה הפגזה!!!

מטח אדיר של סוכריות בטיווח ישיר מתחיל לפגוע בי
אני מרים את הראש לעזרת נשים וצועק להן:
"הלו, מה אתן רוצות ממני, תכוונו על המחוצ'קן עם הקול של הקרפדה הצרודה"
אבל איך שאני מסיים לצעוק להן את זה אני קולט את הדודה שאמרתי לה שהיא השמינה עומדת עם שק סוכריות (לא טופי...),כוונת טלסקופית ומבצעת בי תקיפה בנסיבות מחמירות ע"י סוכריות בטעם תפוחים ובטעם תות.

ובגלל כל זה אני פונה אישית לח"כ גלעד ארדן (שבטוח קורא את הבלוג שלי)
מר ארדן היקר, אחרי החוק המטופש שלך נגד העישון (שממש אוכפים אותו, פחחח)
ואחרי חוק הקסדות של רוכבי האופנים (שממש יציל אותם בזמן שנהג משאית עם 194 הרשעות יחשוב שהם במפר ויעלה עליהם)
אני רוצה להציע לך חוק חדש, למה שלא תאסרו על השימוש בסוכריות בטווח של 50 מטר מביה"כ,
אני בטוח שזה יציל יותר אנשים מפגיעות מאשר חוק הקסדות המטופש שלך.


ואם אתה לא מסכים איתי,
אז אתה מוזמן לעשות כמו קנגורו
ולקפוץ לי

(ורצוי מצוק, רק אל תשכח לשים קסדה...)

מכירים את זה שלפעמים בא לכם לקחת גיטרה, לרדת לחוף, לעשות מדורה ולהתחיל לנגן
אם כן אז יש לי שלושה דברים להגיד לכם:
1. אל תעשו את זה
2. אם כבר החלטתם להפר את כלל מס' 1 עדיף שתהיו מתחת לגיל 18 כדי שלא תהיו פתטיים
3. ואם למרות הכול המשכתם להיות בעיתיים והפרתם כלל 2 לפחות תקיפו את עצמכם בבחורות,
ואני לא מדבר על סוג הבחורות שהיו זוכות בתחרות "מלכת האופי"...

ולמה בכלל אני טוחן את הנושא הזה פתאום,מעשה שהיה כך היה
לפני כמה ימים אני והיפה מוצאים את עצמנו באמצע הלילה הולכים על איזה רצועת חוף שוממת בדרך לbitch party, (שלאחר מכן הסתבר שזו בכלל beach party אבל בואו לא נהיה קטנוניים).
לנו היה ברור מאוד איך אנחנו מוצאים את החברים שלנו על החוף, אלו האנשים שהמאהל שלהם יהיה אפוף לחלוטין בעשן (ואין להם בכלל מדורה)

הבעיה התחילה בזה שבדרך אליהם עברנו ליד כל מיני מאהלים ומדורות
בחלקם היו שמיניסטים חרמנים, בחלקם היו משוחררים טריים (וחרמנים) ובחלקים היו סתם ערסים ארצ-ישראלים מצויים (גם הם היו מיוחמים) אבל מה שמדהים היה שלכל המאהלים הללו היו שני דברים משותפים, הראשון היה שבכל אחד מהם ישב איזה דביל עם גיטרה מול המדורה ועשה המתת חסד לאיזה שיר ישראלי-ג"לגלצי מאוס
והשני היה שבכל מאהל כזה היו בחורות שנראו יותר כמו משהו שפעילי גרינפיס אמורים לדחוף חזרה לים מאשר בחורה שאמורה להידחס לתוך אוהל עם אחד "מברי המזל" שיושבים מסביב למדורה.

ובגלל זה אני פונה אישית בקריאה נרגשת לאותם אנשים,
דבר ראשון, אם אתם מתכוונים לשבת על החוף מול המדורה ולנגן שיר של מירי מסיקה או (רחמנא לצלן) את החדש של בועז בנאי, תזכרו שהגיטרה שלכם עשויה מעץ, ועץ כפי שהוכח במאות מחקרים אקדמיים הוא דליק.
דבר שני, השילוב של אלכוהול, מקום מבודד ובחורילות (בחורות שהן גורילות) הוא שילוב מועד לפורענות
ודבר שלישי, מכירים את המשפט הזה: "מה שקורה בחוף נשאר בחוף"?
אז רק שתדעו שגם התסריטאי הכושל שהמציא את המשפט הדבילי הזה ואפילו הצליח לדחוף אותו לתוך איזה סרט אמריקאי סוג ז' ידע שזה לחלוטין מופלץ מהתחת.

עכשיו קום חבוב,
שים את הגיטרה באש
תעיף את הפשלה האבולוציונית מהאוהל שלך
ותתחיל לארגן ריזלה כי אנחנו בדרך

לא אחד, לא חמש ולא שמונה ג'יימסונים עברו דרכי אתמול
11
כן מה שאתם שומעים, אחד עשרה כוסות של ויסקי אירי איכותי עברו לי במערכת
ואני לא מדבר צ'ייסרים קטנים וחביבים,
אני מתכוון לפאקינג מנות מלאות בכוסות אולד פאשן עם תחתית זכוכית עבה וקובית קרח אחת בפנים,
אבל לא באתי היום לספר לכם היום על ההתעללות שאני מעביר את הכבד שלי כל שבוע או משהו כזה.

באתי היום לדבר איתכם על משהו חשוב ומוזר, זה הולך ככה אתמול שנייה לפני שנרדמתי על המיטה
(או ליתר דיוק איבדתי הכרה והדבר היחידי שמנע ממני ביקור במיון עקב פגיעת ראש היה המזרון)
חשבתי לעצמי כמה נורא הולך להיות מחר בבוקר, האנג-אובר נוראי, סחרחורות, בחילות, צלצולים באוזניים ובגדול פשוט תחושה כאילו מישהו לעס והקיא אותך.
לכל הדברים האלו הייתי מוכן, אבל למה שבאמת קרה הבוקר ממש לא הייתי מוכן בשיט,

אני מתעורר(כבר התחלה טובה) פיכח לחלוטין ונטול כאב ראש, בלי בחילות ואפילו בלי צלצול באוזניים,
לא הבנתי איך זה יכול להיות שאני מרגיש כל כך טוב אחרי מאורעות ליל אמש,
ידעתי שחייב להיות מחיר שאני אצטרך לשלם בעבור ההתעללות בגוף שלי ואכן כעבור חצי שעה זה בא,
היפה תפסה אותי עומד באמצע המטבח ומזמזם:
Happy nation living in a happy nation"
Where people understand
And dream of the perfect man"
מה אתה לכל הרוחות שר , ואני בצורה הכי טבעית עונה לה ace of base
כן כן מה שאתם שומעים, כתוצאה משתייה מרובה נפגע לי החלק במוח שאחראי על הטעם המוזיקלי
ואני נהפכתי בין ליל לגרופי של מוסיקה שוודית דלוחה משנות ה-90.
אני לא מבין איך לא גילו את זה קודם, עכשיו לפחות אני יכול להבין את כל המסכנים ומסכנות שמגיעים להופעות של אריק ברמן ושל קרן פלס, הם ללא ספק סובלים גם מפגיעה בבלוטת האיכות המוזיקלית במוח.

עכשיו תסלחו לי ילדים וילדות אבל אני הולך לשים את HITMAN 4
ולתת בראש יחד עם ד"ר אלבן

Sing Hallelujah bitch

כמה שאלות מעניינות שעלו בזמן האחרון:

1. אם כל הגברים היו כאלה צלפים בצבא ופגעו בפחית במרחק של 250 מטר, איך זה שהם לא מצליחים לפגוע באסלה מ15 ס"מ

2. ובאותו נושא, אם מישהו טוען שהוא היה רב-נווט בסדיר וניווט בכל חור בארץ ומעולם לא התברבר
ואיתר כל גבעה והר גם בלילות הכי חשוכים במדבר יהודה תוך כדאי שהוא סוחב על הגב שלו 70 טון,
אז איך זה שהוא לא מצליח למצוא רחוב מסוים בתל אביב בשישי בצהריים עם מפה פתוחה?

3. אני יכול להבין מדים מנומרים ירוקים (ג'ונגל) או מנומרים חום (מדבר),
אבל למה לכל הרוחות השוטרים הפלסטיניים לובשים מנומר כחול, הם מתכוונים להתחבא בים?

4. מי קבע שעורכי דין חייבים להיות לבושים תמיד כמו מלצרים באולם חתונות באור יהודה, המראה הפינגוויני הוא כזה ניינטיז.

5.

6. צריך ליצור פרצה בחוק שמתירה לרצוח עיתונאים שכותבים בכותרת שלהם: "לא כל יום פורים, אבל היום כן"

7. למרות שלא הגיוני טכנית, יש מצב שאת התוכנית של דיד הררי ניתן לקלוט ברדיו
רק אם אתה יושב במונית בפקק ביום ממש חם ולידך יושב אדם שנראה כאילו שהוא נמס.

8. האפליקציה שהכי חסרה בפייסבוק, היכולת לשלוח זרם חשמלי לכל מי ששולח לך פרחים/נשיקות/לבבות/מכתבי שרשרת.

9. זה נורמאלי לשים טישו משומש בפח למיחזור נייר?

10. מי לעזאזל חושב שאני זה שאחליט מה זה נורמאלי
תם הטקס,
נא לשבת.





נ.ב
בין המנחשים נכונה את המשמעות של השם של הבלוג תוגרל
כניסה חינם לבריכה מלא בדגי פירנה רעבים

שמתם לב שדתיים נוסעים תמיד ממש מהר, למרות שאין להם עבודה או משהו חשוב להגיע אליו?
שמתם לב שתמיד לפני האירוזיון מוציא את יזהר כהן מהנפתלין לאיזה חצי שעה?
דרך אגב נפתלין, לא הגיע הזמן שחני נחמיאס תתחיל להזדקן?
שמתם לב שככול שיש לבנאדם יותר חברים בפייס בוק ככה יש לו פחות חברים במציאות!
שמתם לב שתמיד שמראיינים את שלי חיימוב'יץ היא נראת כאילו היא כועסת על המראיין
אבל תכלס זה עדיף על לראיין את גלעד ארדן שנראה כאילו תפסו אותו לראיון בזמן שהוא מיהר לשירותים,
או רפי איתן שנדמה שהוא הולך "להחזיר ציוד" בכל רגע ויש ספק אם הוא יגיע בשלום עד לסוף הראיון.
שמתם לב שהמון אנשים שמאמינים שיש חיים אחרי המוות אבל מעט מאוד מאמינים שיש מוות אחרי החיים
ומשהו על מוות, איך זה שאנשים זקנים מתים אבל משום מה ריקודי העם עדיין לא נכחדו.
שמתם לב שערסים תמיד נעים בקבוצה
שמתם לב שמאז שנסגר הדאנג'ן כולם פה קצת יותר עצבניים
שמתם לב שככול שאתם מתבגרים כמות האנשים שבא לכם להרוג גדלה בטירוף
שמתם לב שגולף הפוך זה פלוג
שמת לב שהרוסים בחרו הנשיא עם השם הכי מסובך בעולם להגייה,
איך לעזאזל קוראים לו, נדוודאו, נבדאוון, נבדבנד???
שמתם לב שהפוסט הזה מבוסס על שיר עם גאלי עתיק
שמתם לב שחווה אלברשטיין שקרנית, הייאוש לא נעשה יותר נוח
מצד שני, שלמה ארצי צדק, גבר באמת הולך לאיבוד דרך מרפסת
שמתם לב שלא כתבתי חודש ומשהו


שמתם לב?

אני אדם עם יכולות מופלאות
(צניעות היא לא אחת מהן)
יש לי יכולת רבות שרובן לא שימושיות אבל ללא ספק הם עוזרות לי בחיים
למשל,
אני יכול בחצי מבט להבדיל בין שדיים טבעיים לבין שדיים מנותחים שעולים כמו שכר לימוד שנתי,
יש לי את היכולת לאבחן את המצב הרפואי של אדם לפי הריח של הנפיחות שלו
(ולא, זו לא הזמנה שתבואו אליי כדאי שאני אגיד לכם מה יש לכם)
אני מסוגל לזהות את כל השוטרים הסמויים במסיבת טבע,
למרות שהאמת דיי קשה לפספס גבר מקריח בין 40 שלבוש בג'ינס שקטן עליו בשלוש מידות ואומר:
"היי חברייה, איזו פרטייה לפרצוף, אימרו לי האם יש ברשות אחד מכם חומרים אשר גורמים להזיות?"

ללא ספק ניחנתי ביכולות מופלאות, יכולות מדהיות (דרך אגב צניעות היא לא אחת מהן)
אבל היכולת השימושית היחידה שיש לי,
היא העובדה שאני,
ללא ספק,
האדם הכי מצחיק שאי פעם תפגשו בחיים שלכם
(צנוע כבר אמרתי)



הקיצר, אני החלטתי להפוך את היכולת הזו למקור הכנסה
ואני גאה לומר שאני בשבועות הקרובים פותח במסע הופעות סטנד אפ ברחבי הארץ
אז אנשים יקרים לפתוח יומנים ולרשום:

ב- 8.2 יערך מופע הפתיחה בק"מ 101 בפונדק של כושי רימון,
מופע פתיחה- הנחש עם שני הראשים מומלץ להזמין כרטיסים מראש
ב- 10.2 בשעה 02:00 לפנות בוקר על חומות עכו העתיקה
ב -13.2 בשעה 04:30 בתחנה מרכזית הישנה בתל אביב
ב- 14.2 יערך מופע בין מחלף רוקח למחלף ההלכה, עופר תזמן 35 דקות, תודה עופר.
ב- 17.2 אני יעלה לירושלים ואופיע במסגד אל-אקצה בשעה 18:00 (נשים נא לבוא עם לבוש צנוע)
ב- 18.2 מופע נוסף בירושלים בבריכת הסולטן (נשים נא לבוש עם לבוש חושפני)
ב- 22.2 יערך מופע סיום בישראל, המופע יערך במרכז ים המלח

לאחר מכן אני יוצא למסע הופעות עולמי ,חובק עולם
בין הערים שאופיע בהן: ניו יורק, פריז, בגדד, כווית סיטי, טוקיו, טריפולי, פלוג'ה,
מוסקבה ,סביר, סדרה של הופעות ברחבי אנטרקטיקה , הוואנה, בושאר, דמשק, רבת עמון
והופעת סיום בטהרן, עם הופעת אורח של אחמ'ד-הטרוריסט המת.


הקדימו לרכוש כרטיסים

סקר מהיר, לכמה מכם יש חברים שחזרו בזמן האחרון מדרום אמריקה?
או קיי ועכשיו שאלת המשך,
כמה מכם עמדו לבצע בהם רצח (בנסיבות מחמירות) כי הם עלו לכם על העצבים?

יש משהו מאוד מאוד מעצבן באנשים שחוזרים מדרום אמריקה,
והאמת שלקח לי הרבה זמן להבין מה זה, עד שזה התחוור לי
הם לא משתחררים בזמן

אני אסביר,
הם מביאים איתם יותר מידי דברים שהם היו אמורים להשאיר ביערות פרו,
ואני לא מדבר על אלפקות חד-דבשתיות או על ילדים קטנים שסועי שפה
אני מדבר על התנהגות דרום אמריקאית מעצבנת.

אי לכך ובהתאם לזאת, ולאור כך שאני בשחצנות וביהירות שלי חושב שאני יכול לחנך את כולם
אני מביא לכם פה בבכורה עולמית את:

המדריך המלא להשתחררות התנהגותית לחוזר מדרום אמריקה!
חוזר מדרום אמריקה יקר שלום,
נהנת שם?
אחלה,

עכשיו שב ותקשיב,
יש פה לוחות זמנים מדויקים של כמה זמן מותר לך להמשיך עם כל דבר
מהרגע שנחתת בארץ הקודש.
24 שעות מהרגע שהגעת לארץ אסור לך לדבר יותר ספרדית עם אף אחד,
יש לנו פה כבר ערבית, רוסית ,אמהרית ואת הניב המקומי לעברית שמשתמשים בבאר שבע,
אנחנו לא צריכים גם את הספרדית שלך על הראש.

יש לך שבוע גג, מהרגע שחזרת להראות לכולם את ה 157,843 תמונות שצילמת בטיול,
זה לא מעניין אף אחד וגם ככה הכול נראה כמו תמונות מהסחנה.
כנ"ל לגבי כל הסיפורים על הטראקים שעשית, כאילו סבבה אחי , טיפסת על הר שלא מעניין אף אחד
בשמורה שאני עוד שנייה לא אזכור איך קוראים לה כדאי לראות תולעת נדירה שעוד שנייה תיכחד.

חודש, זה בדיוק זה הזמן שאני מאשר להמשיך עם פתגמים הדבילים והמטאפורות של צ'ילה
אם תמשיך עם שטויות כמו :" ראית פעם אבן צומחת" או "שתיתי פעם תה מכוס ריקה?"
אני לא אהיה אחראי למעשיי.

חודשיים וחצי זה הגבול העליון של הזמן שאנחנו מתירים לך להמשיך עם השקרים שלך על כל הבחורות שאתה טוען שזיינת בברזיל, אהה, זה לא שקר , אז למה בכל 157,843 התמונות שלך יש רק חבורה של גברים שעירים והבחורה היחידה שאתה מצולם איתה זה האחות בבי"ח בסאן-פאולו אחרי שחטפת דיזנטריה (דרך אגב אחי, איך זה מרגיש לעבור חוקן בבי"ח במדינת עולם שלישי?)



חוזר יקר ,
הינך מוזהר שכל מעבר על כל אחת מההגבלות לעיל יובילו לפתיחת הליכים משפטיים נגדך
ו/או לפתיחת הצורה שלך במכות (רוב הסיכויים שנבחר בדרך השנייה).