תאוות בהתהוות.

אני אבוא עד אלייך,

עד שיא תפארתך.

אגש אט אט.

בזהירות,

כמו שאסתר ניגשה אל אחשוורוש,

אתפלל שתגישי לי את השרביט.

או את רגלך מה טוב. 

אחשוש ללא הפסקה עד הרגע המיוחל,

שבו תסתכלי עלי ואמצא חן בעינייך.

תתני לי את האישור להתקרב לגעת לספק.

לגרום לך לקצת טוב 😍.

כי גוף האישה,

זה הבריאה הכי יפה בעולם

ומה נשאר לקיים בו מלבד?

סגידה 

את תחפשי את הפחד בעיניי,

כשתוציאי את הסטרפאון הגדול.

אך אני אשאר חזק, בטוח בעצמי.

בטוח בך.

כי רק כך זה הדרך היחידה,

שהוא יצליח לחדור אותי פנימה.

את תפקדי עלי לפשק רגליים.

לא בדוגי, אלא שאני על הגב מולך.

תרצי ללגום כל מבט ממני.

הזין שלי בידך האחת, הזין שלך בידך השניה.

תאחזי בו בכוח, כדי שמהכאב אכווץ את הישבן.

תראי אותי מתכווץ ונפתח, לפי מנגינת אחיזתך.

ואז תשימי את החומר סיכה.

אני מתרגש, יודע שזה יקרה.

יודע שאתן לך את הדרך להיכנס. 

בהתחלה זה קשה ונראה שאין סיכוי שזה יצליח.

אבל אני משחרר את הראש, משחרר את המחסום.

מגיש לך את כל כולי על מצע של זהב.

לבסוף הוא נכנס למרות כל המאמץ.

את מתחילה לנוע בתוכי.

ויודעת. שאם היית רואת בעיניי פחד.

זה לא היה קורה לעולם.

זה הזכות שלי,

התענוג הוא שלך.

וכי אתן לך למשול.

על גופי, על רוחי, על נפשי.

שאהיה מאחורייך.

לכל גחמה שלך.

לכל משאלה שלך.

אם לשבור קיר בטון.

או ללטף ברוך.

ספרי לי. משאלותייך

ואקיים.

מרכין ראש

למענך

יודע שיש זמן

שאיני יכול להביט בעינייך.

את כאן

כל עוצמתך

כל עולמי לרגע.

מחכה לך

שרק תתני לי

דרך.

אלייך

אל תשוקותייך.

תרשי לי

בבקשה.

כל התגרות ממך, 

מחרפנת אותי, משגעת, מטריפה.

רוצה אותך. ואת משחקת.

מתקרבת, מתרחקת.

אני אששש.

תני לי, ואת לא.

מעמידה אותי בפינה.

לבהות בך, להתבונן

ואת יודעת.

שבפקודה שלך, אסתער.

כמו כלב מרייר.

אז למה נשלט? 

אף פעם לא הייתי טוב בלקבל מרות.

בטח שאני לא חפץ בה.

אבל מאז ומעולם הערצתי נשים.

היופי, ההדר, ההתנהגות של הליידי.

גורמת לי להסתכל ולרייר.

עושה לי חשק לתת מעצמי ולפנק.

לגרום לשלמות הזאת לסיפוק.

להיות האחד הזה שגורם לה לעוף.

על מי שהיא, על מה שהיא.

יצירה כה מדהימה של הבורא.

לנו השרירים, ולכן היופי.

אז השרירים והכוח שלי למענך.

כל שתבקשי, לו יהי !

מחזיקה אותי, ביד עדינה.

את הביצים שלי.

מבטך עמוק בתוך עיניי.

את בודקת אותי,

אני יודע.

היד שמתהדקת,

הכאב שגובר.

אבל אני ללא נוע.

לא מסגיר.

סופג ושותק.

את מהדקת עוד ועוד.

את רואה את הכאב בעיניי.

אני כבר שואל את עצמי.

האם ביצה יכולה להתפוצץ.

את מחייכת. 

כאילו קראת מחשבותיי.

הציפורנית נעוצות בי חזק.

כאילו חודרות את העור.

מרגיש שאני לא יכול יותר

והינה את משחררת.

אני נושם לרווחה ואז בשניה הזאת בדיוק.

את תופסת בכל הכוח בבת אחת.

אני קופץ מתקפל

את צוחקת בקולות ניצחון

ומוסיפה נשיקה שמצדיקה לי הכל.