תאוות בהתהוות.

אני כאן.

לניצולך.

כשאת ישירה,

או עקיפה.

שאת אומרת לי,

שכואבת לך הרגליים.

או פשוט מצווה לעסות אותם.

שאת שואלת אם אני צמא,

או פוקדת עלי לרדת לך.

רק תבקשי, אני לרגלייך.

לשימושך.

אני כאן.

חורף. גשם וקר.

ורוצה אותך כאן.

מחממת גופי,

בסטירות ענוגות.

מלהיטה את נשימותי,

במגע צורב.

המטירי עלי גשמי ברכה,

או יותר נכון גשמי תשוקה.

מהכאבים אני ניזון.

מתחשל. מתחזק.

אני לא מפחד מהכאב,

אני מאמץ אותו אליי.

מקבל אותו, מחבק אותו.

מוכן לו ואליו.

אז תענקי אותו.

תגרמי לי להתעלות.

מכל מה שהכלתי עד היום.

שימי גופי בידייך, במבטחך.

אתמסר ואתענג.

כי מתוך הכאב. אני מתעצם.

איפוס.

להתמסר, להיכנע.

לרצות. 

תני לי לשחרר.

תני לי צאת מאיזון.

קחי אותי.

ועשי בי כרצוני.

את לובשת עלייך סטרפאון

וזה מעורר בי תאבון.

רוק שמצטבר ללא שליטה.

את עוד רחוקה ממני אבל הפה שלי כבר נפתח.

גשי הנה, אליי ! אני זועק בעיניי.

את מתקרבת וכולי משתוקק.

זקוק לך פה צמודה אליי.

שתזייני לי את הגרון והישיר מבט.

לראות אותך מתפנקת, מתענגת.

מעצם המחשבה, שגבר כמוני.

חלש כל כך מולך !

עייפות שכזאת.

צריך יד שתחזיק לי את הביצים בכוח.

אולי אתעורר ?

עוד אחת, אני מבקש בלי מילים.

עוד אחת, למענך, לסיפוקך.

ציירי עלי, אני מתחנן למגע.

קשה ככל שיהיה, 

רק אל תשכחי בסוף.

לתת לי קצת מגע מנחם,

רך ומלטף.

יד עדינה מלטפת את גופי.

מטיילת היכן שרק חופצת.

לפתע נשלחת מטה ומביאה מכה בזין.

המגע כבר לא עדין, הזין כאוב.

אבל עדיין היא לא משתווה לכוחי.

היא יודעת את זה, היא מרגישה את הצורך שלי.

למרוד, לקום ולהתייצב נגדה.

אבל לא, אני נשאר כאוב, מאופק.

נותן לה את הכבוד שלה מגיע.

את המרות ואת השליטה.

כי בחרתי להיות כאן,

תחתייך, למענך.

עשי בי כרצונך.

גייסי אותי אל המשמר שלך.

גייסי את גופי ונשמתי.

אל רצונתייך ויצריותך.

צווי עלי כרצונך,

אלחם בשבילך, גם בגופי עצמי.

לספק ולשרת.

כי לך ולחמדנותך נועדתי.

אני כל כך עייף השבוע הזה.

עם כל כל מעט שעות שינה.

שהדבר היחיד שיכול להזיז אותי עכשיו.

זה היופי שלך, המהות שלך, 

הפקודות שלך 🤍