אם היו עינויים

purrr​(נשלטת) - אני מוקסמת מהקהילה הזאת ומעניין אותי לקרוא ולשמוע מה יש לא.נשים להגיב כל הסטיות והמחשבות שלי ובכללי מעניין אותי מאוד לראות את העולם דרך צורה לא מפולטרת

hardonforbrokenthing - תודה, זה מעניין.

האנשה עצמית​(אחר) -
פעם כתבתי כי זה היה היומן הפרטי שלי.
שמחתי על האפשרות שאדם זר יקבל הצצה ואולי יזדהה, יגיב, אול שיש יקום מקביל להעולם הפנימי שלי.
בפועל, אני לא חושב שבאמת הובנתי.
היו תגובות חמות ואוהדות.
מבחינתי כשאני מגיב זו אינטראקציה דומה למציאותית.
כשהגיבו לי, הרגיש לי שזה יותר בסגנון לייק בפייס.

hardonforbrokenthing - בסגנון לייקים בפייס משמע... לא אותנטי...? לא מעמיק? משהו אחר...?

good woman​(נשלטת) - זאת הדרך שלי לעבד.כמו יומן.לחלוק.לשתף.לא באמת מעניין אותי אם יקראו או לא.אבל זה כן אני בצורה הכי חשופה שיש.יותר ממה שאני אהיה פנים אל פנים.ואם מישהו קרא את הבלוג ועדיין מעוניין,אז זה קצת כמו מישהו שראה אותך בהכי גרוע שלך ועדיין רוצה.ויש בזה משהו מאוד פתוח וכמה שלא יכול להיווצר אחרת.לפחות אצלי.

deepThinker​(נשלט) - כן, נכון על ההכי גרוע

hardonforbrokenthing - מוכר. תודה על התשובה.

שלג באביב - זה מקום טוב לכתוב בו באנונימיות מוחלטת, בלי צנזורה, בלי להתחשב, רק מתוך הצורך בביטוי, הצורך בכתיבה כדרך טיפולית אישית.

hardonforbrokenthing - לגמרי. תודה על השיתוף.

Bluecollar​(שולטת) - כי בא לי 🤷‍♀️
כמוך, גם אני אוהב לכתוב את המחשבות שלי.

TheStrider​(סדיסט) - כי זה מקום לכתוב את אשר מעניין אותי, למה לא?

hardonforbrokenthing - אני מניחה שיש גם סיבות שלא, אבל הן בטח אינדיבידואליות. אני שואלת כי זה מסקרן אותי. ותודה על התשובה.

deepThinker​(נשלט) - 1. כדי שמישהי מתאימה תשים לב אלי
2. לאורך השנים הייתי כותב יומנים. מאז הבלוג הפסקתי לכתוב לעצמי וזה יומן

hardonforbrokenthing - כתבתי יומן כשהייתי ילדונת. זה החזיק מעמד כמה חודשים וזהו. אבל בלוג היה לי פעם :) אחזיק אצבעות למישהי מתאימה!

הקיבוצניקינקית​(נשלטת) - כאן אני יכולה לכתוב את כל מחשבותיי מבלי להיחסם.

hardonforbrokenthing - יש מקומות שבהם את נחסמת (בגלל תכנים דומים למה שאת מפרסמת בבלוג)?
ותודה על התשובה.

ArchAngel​(שולטת) - כי זה המקום היחיד שבו אני יכולה לספר בעברית על חוויות שכאלו. והמטרה שלי היא פריקה תחושות, אבל גם סוג של תקווה כזו לגרום ליהודים וערבים "ליהדבק בחיידק", להרגיש סקרנות אחד כלפי השני, לרצות לזיין אחד ת'שני אבל בקטע מענג, במיוחד בימים נוראיים אלו- וזה בהחלט פועל יוצא של הכתיבה שלי.
אני נוכחתי לגלות שהכתיבה שלי עזרה לערבים שכאן להרגיש טוב עם עצמם ונתנה מילים לתחושות שהם התמודדו איתם, וגם לאנשי כוחות הביטחון בשטח זה היה אחלה אסקפיזם, ולנשים בצד הנשלט שכל כך מפחדות לכתוב על זה שלא יאשימו אותן בבגידה במולדת ובחוסר כבוד לקורבנות (כאשר חלקן קורבנות בעצמן וזאת הדרך שלהן להתמודד עם הטראומה).
והידיעה שהם לבד, היא מה שנותן לי מוטיבציה להמשיך בה.

שקנאי - השאלה היא למה לא לכתוב בלוג?

hardonforbrokenthing - ובכן, נראה לי שאת השאלה הזו כדאי להפנות לאנשים שאכן לא כותבים בלוגים

טריק פוני - זה מקום טוב להקיא בו

hardonforbrokenthing - בהחלט

סווריןן - הבלוג שלי היה רעיון של המטפל שלי (דאז). הרעיון היה ליצור ולידציה לרצף חוויות שרדף אותי, דרך מה שעשוי להתקרב לטיפול קבוצתי--הערך הטמון בעצם החשיפה, גם אם מקודדת, בהקשר פחות שיפוטי. אני לא יודע אם זה תואם להגדרות המקובלות של בלוג. למעשה, זו גרסה של מה שחלק כתבו למעלה: אמצעי לחלוק תוכן שבהקשר אחר נותר כמוס.

השוקע - אני חושב שאני כותב בלוג בשביל למצוא את האנשים שלי. יש לי סגנון כתיבה מסויים שמתאים לחלק ולא מתאים לחלק אחר.

הרבה שנים ראיתי את הכתיבה שלי בתור דרך למשוך אלי את האנשים שלי, כאלה שצוחקים מאותם דבירם כמוני, שמבינים את מה שאני מבין.

בהקשר המיני, זה הופך את הבלוג לסוג של חכה שאני משליך למים, מקווה לנגיסה מדג שחובב את הפתיון הזה.

Xbani​(אחר) - Hard ..... יקרתי היקרה
בימים ששכבנו על שפת הכנסת
מתחת למחצלת והחזקת דובדבן מעל ראשי
והגיע שועל חוצפן ולקח אותו.

:) בטח את אומרת, איזה טריפ הוא אכל.
בדיוק בלוג שלי נועד בשבילי
לא בשביל אף אחד אחד.
יכול להגיב, ללקק..
ועדין הוא נועד לצרכים שלי.
לשפיכת המיי ביבין הפרטי שלי לטוב או לרע.

*אין שום קשר בין הכותבת הבלוג לפסיכופט שרשם שורות אלו.

פרלין​(נשלטת){ש} - אני ממש חייבת לכתוב וזה קל לי פה. לא למגירה, לאנשים.

Discipline - אני כותב בבלוג אצלי או מגיב בבלוג שלך רק למטרות ציד.