אני משתגעת, כל הבפנים שלי מילל כגורה קטנה שפתאום נשארה לבד בחדר סגור.
הצורך לשמוע את המילים האלה, לשבת על הרצפה בין הרגליים שלו, להניח את ראשי על הברך שלו, לחבק את הרגל שלו, להרגיש על הראש שלי איך היד משחקת עם השיער, מסובבת, מושכת, מלטפת, מגרדת ומדגדגת מאחורי האוזן, נוגעת בפנים. להרגיש איך האצבע מפסקת בעדינות לאט את השפתיים שלי, נכנסת לתוך הפה, לעט, עמוק...
מוזר איך הפעולה הפשוטה הזאת משתיקה אותי, מנטרלת את כל הרוע הבוער בתוכי, מרגיע, מרכז, משחרר...
עד כמה זה חסר לי...
הרעב שלי אי אפשר להשביע עם אוננות או זיונים. גמירות הכי חזקות לא מצליחות למלא את החלל הזה. להיסתכל עליו מלמטה ולחכות עד שהוא ירים אותי. לדעת שזה יקרה ברגע הכי נכון. לבטוח בו. לתת אימון. וכל פעם ללמוד משהו חדש על עצמי.
להבין שאני יכולה יותר. להנות. לענג. להכיל. לשחרר. להפנים. להוציא. להסכים. לסרב. להתמסר. להתמודד. לוותר. לסבול. לתת. לקבל. לשים לב. לסנן. לשלוט. להשלט.
להכיר עוד שקר קטן שסיפרתי לעצמי. עוד אמת קטנה שהתביישתי לגלות. להתקרב ולקרב עוד קצת.
כשגם שליטה - היא רק כלי.
כשגם סקס - הוא רק כלי.
כשכל העולם - הוא רק כלי.
כלים שדרכם השנייםמנסים להשיג את המטרה ההדדית וכזאת שלעולם לא יגיעו אליה באמת עד הסוף:
לבנות קשר אמיתי בין שני בני אנוש שפעם הלכו לאיבוד ועכשיו מצאו אחד את השניה... או לפחות מנסים להבין האם מצאו באמת...
כי למרות כל הסיפורים שאנחנו מספרים.
כי למרות שבאמת לא מסוגלים כבר שוב להיכנס לרגשות ולסבך את הלב המסכן.
כי למרות שאין זמן, אין מוח, אין כוח, אין רצון להשקיע טיפה יותר ממה שהכנו מראש.
כי למרות כל התירוצים שהם סיבות. וסיבות שהן תירוצים.
תחלס, אחרי שהדלת נסגרת, כל היקום נעלם ובווקואום נקי ודליל נשארים שניים. והריקוד הקדוש שלהם. שדרכו הם מיצרים את הכל מחדש...
ורק זה חשוב.
כל הקישקושים מסביב - הם רק תבלינים, תוספות, כלי עבודה וקישוטים.
ואני רק רציתי לכתוב שחסר לי המקום שלי ליד הרגליים שלו... מקום של גורה. מקום הביטול. מקום הכוח...
