לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 15 שנים. 2 ביוני 2009 בשעה 9:35

היום זה יום שלישי הגדול!!

היוםםםםםםםם אני עוברת לגור אצל אהובי!! :))

חודש ניהיה אצלו, בזמן שאמא שלו בחו"ל , ואני בינתיים אסתדר על עבודה ונחפש לנו דירה, ואם הכל יסתדר כמו שצריך בחודש הזה.. אז נעבור לגור יחד בדירה משלנו 😄

ב-ה-צ-ל-ח-ה !

האמת, פעם ראשונה שמלחיץ אותי קצת לעבור לגור עם מישהו.. כי הפעם אני מאוהבת יותר מתמיד, והפעם אני באמת רוצה שהקשר שלנו יצליח.. ואני מפחדת שימאס לו ממני.. למרות שהוא אומר שלא, כי הוא אוהב אותי... אבל זה פחד בריא כזה, שבא מאהבה.
בדוגרי, אני בטוחה לגמרי שאנחנו נצליח, כי אנחנו מסתדרים כל כך טוב ואנחנו כל כך מאוהבים ונהנים להיות יחד, וזורמים בכיף שלנו אחד עם השני... 😄 אני אוהבתתתת אותך!


והקיץ הזה התחיל מאוד מבטיח מבחינת השיזוף שלי, סה"כ תחילת יוני ואני כבר ממש ממש שחומה! פצ-צה !!
ואתמול סגרנו מלון, נוסעים לאילת עוד שבועיים וחצי :)))) איזה כיף!! לא הייתי באילת מעל שנה כבר ואני מתגעגעת טיליםםם!!

ומאמי אתמול קנה לנו מחשב נייד בהפתעה.. כאילו, דיברנו על לקנות וזה אבל חשבתי שנדחה את זה עוד קצת שנעבור לדירה משלנו ואז נראה מה קורה ואולי נקנה בסוף מחשב רגיל כי נייד זה יקר, אבל הוא היה אתמול בקניון באיזה חנות שחבר שלו עובד והוא עשה לו הנחה ממש יפה על מחשב נייד מאוד טוב, אז הוא קנה! קושקושון שלי חמוד :)))

ו... זהו, אז תאחלו לנו בהצלחה :)

לפני 15 שנים. 30 במאי 2009 בשעה 16:07

לא לא בא לי בטוב שנגמר הסופ"ש... היה כיף מדי! 😄

יום חמישי הייתה החתונה של אחותי, חתונת צהריים.. החופה התחילה כבר ב12.. ככה שאנחנו היינו שם מ10 וחצי בערך. מה שאומר שקמתי ב7 כדי להתארגן ולהתאפר וללכת למספרה לעשות פן ולעזור לאחותי להתלבש ולהספיק להגיע בזמן, כל זה לאחר שנרדמתי בצורה נורמלית רק ב5 בבוקר. מההתרגשות היה לי לילה ממש גרוע, וזה לא הקל על העצבים של הבוקר, אבל הסתדרתי עם עצמי והכל היה בסדר.
איפור עשיתי לבד, ויצא מהמם לגמרי, קיבלתי עליו המון מחמאות מכולם שהתפלאו שאני כזאת מתאפרת מוכשרת P:
החתונה הייתה בחוות משמר הכרמל, על הר עם נוף מדהים, והחופה הייתה על מרפסת עם נוף לכיוון הים שנשקף בין ההרים... פשוט עוצר נשימה.
מה שכן, לא כל כך התחשק לנו לרקוד כי בכל זאת זה כזה צהריים מדי, וגם היה די חמים למרות הצל. אבל אני ואהובי אכלנו לשובע ושתינו המון, עד כדי שהברמנים כבר נהיו כמו חברים שלנו כי היינו כל כך הרבה ליד הבר חחחח
זה נורא מצחיק בזמן האחרון כל מקום שאנחנו הולכים ומאמי מזמין משו אז שואלים לרשותי, כי כל פעם אני אומרת לו אם כן לקחת או לא לקחת וזה..
בבר בחתונה למשל הוא ביקש ספרייט ואמרתי לברמן לא, תביא לו מים, והוא הביא לו מים ולא ספרייט חחח ואחר כך שמאמי ביקש עוד אלכוהול אז הם שאלו אותי לפני כן אם מותר להביא לו בכלל! זה היה כזה מצחיק 😄
ואתמול שהוא הזמין בארומה אייס קפה ואני אמרתי שיביאו לו אייס שוקו כי יותר טעים (למרות שאני בדוגרי לקחתי מזה רק שלוק קטן כי אני לא מעכלת חלב) אז הקשיבו לי חח קיצר זה ממש מצחיק הקטעים האלה... איזה שתלטנית אני חיחי 😄

זה כזה כיף, הוא משתלב כל כך טוב במשפחה שלי, כולם מחבבים אותו שם וזה קרה מהר יחסית, והוא כל כך טוב עם ילדים.. בחתונה עשה ממש הפעלה לארבעת האחיינים שלי שלגמרי מתים עליו.. בקיצור, he's the man of my dreams וכל מילה נוספת מיותרת.

יום שישי קמנו ב9 ככה והתארגנו ובלה בלה בלה והלכנו לטייל בגן שמואל, ובM הדרך אכלנו ארוחת צהריים טעימה אחושרמוטה בBBB (בורגוס יעני).. מנה ראשונה הייתה פשוט אלוהית - פרוסות חצילים דקות שמרקמן כמו בלינצ'ס ממש, מגולגלות עם גבינת פטה בתוכם, ברוטב שמנת ובזיליקום, עם לחם הבית בצד.. פשוט ללקק את הצלחת!
ואחרי זה המשכנו לפולג לראות סרט בקולנוע, וראינו את "הנבואה" שזה סרט מאוד מותח על סוף העולם.. ואני בד"כ מעדיפה קומדיות אבל לא היו כל כך אפשרויות אחרות באותו זמן ומסתבר שעשיתי בחירה לא רעה בסופו של דבר. מאמי מאוד התלהב מהסרט, וגם אח שלי ואישתו שראו אותו אתמול עקב המלצתנו אמרו היום שהם מאוד נהנו ממנו- אז מומלץ.
אחרי הסרט חזרנו הביתה להתקלח, לעשות קצת פאן אינטימי 😉 ולהתארגן ואז יצאנו לפאב עם חברה שלי וחבר שלה, ואז נסענו לפאב אחר לפגוש את חברים שלנו שחזרו מטבריה ועצרו בדרך לבקר אותנו, והיה מצחיק וכיף 😄 חזרנו כל כך עייפים ואני גם הייתי מסטולה בפנאן, ועשינו סקס ואז נרדמתי כמו שאני- עירומה ועדיין עם איפור והכל כי לא היה לי כוח אפילו לקום למקלחת חחח
היום כבר התעוררנו בסביבות הצהריים ונסענו לטייל במדרחוב של זכרון יעקב, כל כך יפה שם כל הבתים האלה והאוירה ההיסטורית.. אני מתה על זה! וגם מאמי מאוד נהנה.
אחרי זה חזרנו הביתה והוא התארגן ונסע לעבודה 😒 אני כבר לא יכולה לחכות לראות אותו שוב בעוד כמה ימים!

וחמותי (אמא של מאמי) טסה שוב לחו"ל לחודש, אז השבוע אני סוג של עוברת לגור אצלו, ואתחיל לעבוד שם ונחפש לנו דירה בחודש הזה וככה כשהיא תחזור אנחנו נעבור לדירה משלנו ולא נצטרך לסבול את הגעגועים המטורפים האלה כשאנחנו נפגשים רק בעיקר בסופי שבוע ולא נצטרך יותר לסבול גם את כל החוקים המעצבנים בבית של אמא שלי.

כיף לי 😄 אני כל כך מאוהבת, כל כך מאושרת.. אין יותר טוב מזה :))))
הנשמה שלי מחייכת והלב שלי פשוט קופץ משמחה!!
אני אוהבת אותך קושקוש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שיהיה לכולנו שבוע מקסיייייייייייייים

לפני 15 שנים. 26 במאי 2009 בשעה 20:26

הייתי היום בים עם חברה, היה ממש כיף, השתזפתי למוות חחח, ז"א שתפסתי אחלה צבע, אבל על הדרך גם נשרפתי.. אבל לא נורא.. עד החתונה זה יעבור.
מחרתיים כלומר.
עד החתונה של אחותי, ביום חמישי :)))

אני מתרגשתתתת!! מי היה מאמין שהיא תתחתן חחחחחחחחחחחחחחח סתם סתם, אבל זה הזוי איך פתאום אנשים משנים את הסטטוס שלהם. למרות שבדוגרי נישואים זה בדיוק כמו לחיות יחד ולנהל מערכת יחסים זוגית לכל דבר.. רק שכשנשואים אז גם כתוב בת.ז.
ואני לא חושבת שזה עניין של "אי אפשר להפרד בקלות", כי הרי גם מחיים משותפים לא נפרדים בקלות בכלל. בעיקר לאחר כמה שנות זוגיות וחיים משותפים... כשמנהלים יחד משק בית, קונים יחד דברים, הופכים להיות משפחה אחד לשני וביחד..
אני חושבת שנישואים זה סתם עניין של לתת הגדרה, כמו שבני אדם כל כך אוהבים... לשים הכל במסגרת, תחת כותרת מסוימת שתיהיה ברורה לכולם.
אני לא יודעת אם אני בעד נישואים, הרבה אומרים שלאחר החתונה דברים משתנים.. אולי בגלל כל העניין הזה שמרגישים ש"זהו עכשיו התחתנו ולא ניפרד לעולם" אז מתחילים לקחת אחד את השני כמובן מאליו, וזו טעות. צריך להגיד כל יום תודה על מה שיש. כל יום לזכור שאוהבים, מה אוהבים, למה אוהבים, להראות שאוהבים.

מה שכן, אני לגמרי בעניין של החתונה עצמה.. אני מוכנה לעשות כזאת כל שנה 😄
למרות שכשחושבים על זה, אם זה יהיה כל שנה זה כבר לא יהיה מיוחד.. כל היופי שזה אמור להיות פעם בחיים ואז זה הכי מיוחד שיש. או וול, אז אם כבר פעם בחיים, אז אני רוצה שיהיה הכי מדהים שאפשר, כמו בחלומות שלי.

קיצר חפרתי 😄
פשוט אני מעבירה ת'זמן עד שאהובי המדהים יחזור לביתו אחרי העבודה ונוכל לדבר בסקייפ במצלמה כך שאוכל לראות כמה הוא יפה וחמוד וסקסי, ולדבר במיקרופון כדי לשמוע את קולו הסקסי והאוהב. איזה קושקוש שליייי אני כל כך מאוהבת בו! לא יאומן!

ונסיים בנימה אופטימית זו 😄
שיהיה לכולנו חג שבועות שמח
ובכלל- שיהיה הרבה שמח כל הזמן :)

לפני 15 שנים. 24 במאי 2009 בשעה 19:58

באמת, אם אי פעם, מתישהו, תהיתי, אפילו לשניה אחת, אפילו לרגע, גם לרגעון אחד קטן פצפון... אם לא הייתי בטוחה, למה אני משוגעת ויש לי בעיות ואני דפוקה בשכל מכל כך הרבה בחינות........................................

אז עכשיו אין לי ספק בכלל.

עם אמא כמו שלי, עם יחס כמו שלה, באמת אבל באמת שהכל מובן לי.

כל דפיקות, כל שגעון, כל דכאון, כל טיפת חרא וטמטום שיש בי ובהתנהגות שלי ובחשיבה שלי.... כל אחד ואחד מהם- מובן לי מהיכן צץ וגם למה.




טוב, שמעתי שאומרים שהצעד הראשון הוא להודות בכך.. או משו כזה.
אז מתוך ההבנה יצמח הפתרון.. כן, לא שיש ברירה אחרת.

לפני 15 שנים. 16 במאי 2009 בשעה 16:32

נסעת לפני 45 דקות סה"כ.. אבל מהרגע שעזבת את טווח ראייתי כבר התחלתי לחוש בחוסר.
זמננו נקטע באיבו מפאת הקפצתך לעבודה, ואתה כל כך חסר לי פה עכשיו.
אני יודעת שזה לטובת העתיד שלך, שלנו.
אני מבינה.
אבל בחיי, כמה שאני מתגעגעת!!!

כמו סם לנרקומן,
כמו אויר לנשימה,
כמו מים לפרחים,
כמו שמש לעולם,
כמו גשם למדבר,
כמו קשת בענן לשמיים אפורים...

צריכה מנה ממך ישר לוריד,
רוצה לנשום אותך כשאנחנו מתנשקים,
צריכה שתיהיה ליידי כדי שאוכל לפרוח,
צריכה שתחזור להאיר את סביבתי,
צריכה ששוב ושוב תרטיב אותי 😉
רוצה כל הזמן לראות אותך בעיניי ולהתפעל ממך...

רוצה כל הזמן להיות איתך וזהו
לא כיף לי שהלכת, כאילו לקחת איתך חלק ממני, וזה חלק גדול, וזה חסר לי
אז תחזיר את זה! חחח
מי ידע בכלל שככה אפשר להתמכר למישהו?
מי חשב שכמה שעות שיכלנו לבלות יחד הן כל כך משמעותיות ושנרגיש בחוסרה של כל דקה בנפרד?

מי האמין שככה אפשר לאהוב בכלל?!

תחזור אלי, ומהר!!
אני יודעת שיש לנו עוד את כל החיים להיות יחד... אבל מה זה לא בא לי לחכות!!!!!!!!!!!

לפני 15 שנים. 10 במאי 2009 בשעה 22:38

אוף, אוף, אוףףף

משעמם לי, ולא כיף לי, ולבד לי 😒

ואני גם מתגעגעת 😒 זה לא כיף לי ולא נעים לי... ככה רחוק.. אי אפשר להתראות מתי שרוצים, זה כזה מעצבן. לא כיף בכלל 😒

אוףףףףףףףףףףףףףףףף

לפני 15 שנים. 3 במאי 2009 בשעה 11:30

איזה אדון קשוח יש לי, נעל אותי בבית שלא אוכל לברוח.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

איזה קטע... אני אצל קושקוש בחולון, והוא הלך בבוקר לעבודה.. ואני הייתי אמורה לנסוע עכשיו הביתה... וכבר באתי לקחתי את התיק והכל עלי, פותחת את הדלת... ומה? היא לא נפתחת.
הפלא ופלא. ניסיתי כמה פעמים, למשוך וזה.. ונעול.

יופי.

מסתבר שהוא על הבוקר נעל אותה באוטומט בלי לחשוב על זה בכלל... והוא עובד היום כפולה, עד 12-1 בלילה... ואני נעולה 😐
אז אולי הוא ימצא איזה חבר שיוכל לבוא לקחת ממנו תמפתח ולפתוח לי תדלת, או שאולי יתנו לו לצאת מהעבודה או משהו... אבל זה גורם לי לחשוב, כמו שאומרים הכל לטובה, וכל עכבה לטובה.. לכל דבר יש סיבה. אולי אני לא אמורה לנסוע הביתה היום. חחח

או שבתת מודע שלו הוא נורא רצה שאני אשאר 😄

קיצר, צחוקים פה :)

לפני 15 שנים. 1 במאי 2009 בשעה 14:04

אתמול דיגמנתי פעם ראשונה בחיי 😄 היה מגניב לגמרי, הפקה מושקעת מאוד, נהניתי מכל רגע! קווין M - מעצבת בגדים מדהימים וסקסיים בטירוף!

וקושקוש אפילו הסתדר לבד בזמן שהייתי בהלבשה ואיפור איזה שעתיים עד התצוגה.. התחבר עם כולם ונהנה. אני גאה בחמוד שלי 😄 תמיד תומך ואוהב... אני בחורה עם מזל תאמינו לי! :))

חייבת לציין שהמוזיקה הייתה פשוט כייפית לגמרי, שירים מקפיצים שאפשר לרקוד ממש כמו שצריך! ב4 כבר התעייפנו והייתה לנו עוד שעה נסיעה הביתה, ועדיין אמרתי לו חכה חכה בוא נראה איזה שיר בא עכשיו 😄 ממש בקושי הצלחנו להתנתק מהרחבה.

תודה אייר, טייני, קווין אם, דיג'יי שי וכוווווווווווווווווווווווווווווולם!
היה ממש פצצה :))))

אבל בדוגרי, הכי פצצה זה לחזור הביתה ולישון כפיות עם קושקושוני שלי אחרי שלא התראינו כמעט יומיים. ועוד יותר כיף להתעורר בפנאן, עם הזיקפה האימתנית שלו, ושהוא ילקק וינשק לי את כל הגוף עד שאני רוטטת מחרמנות.. ואז to make sweet, sweet love ולגמור 3 פעמים על הבוקר, כשהגמירה השלישית הייתה ביחד.
מממ.. במילים שלו- אם היה יותר טוב הייתי משתגעת :)

לפני 15 שנים. 21 באפריל 2009 בשעה 22:19

שיר של סינרגיה


אני סולח לך, גם אם את לא רואה את זה
שלכל דקה יש עוד טעם
יושב מלאך גבוה
שעוד נותן לי כוח
ומחזק אותי כשאת איתי

יש אנשים שלא מוצאים אף פעם
ויש גם מקומות שאין כבר טעם
ולפעמים זה שם
גם אם זה לא מושלם
גם אם קשה לראות, קשה לראות...

כשאת צוחקת אני חי
כשאת בוכה עצוב מדי
אני פותח תידיים לחבק אותך
כי זה האושר בעינייך
שמקרב אותי אליך
כי זה הטעם שנשאר מלחבק אותך.

יש אנשים לא מוצאים אף פעם
מקום שכזה
יש מקומות שאין כבר טעם
אין טעם להמשיך את זה
ולפעמים, לפעמים זה שם
גם אם זה, גם אם זה קשה לראות
לפעמים, לפעמים זה שם

כשאת צוחקת אני חי
כשאת בוכה עצוב מדי
אני פותח תידיים לחבק אותך
כי זה האושר בעינייך
שמקרב אותי אליך
כי זה הטעם שנשאר מלחבק אותך



== חלמנו חלומות יפים, יפים מהאמת. למרות שנשארת לא ידעתי איך לתת. שמרת את הסודות בתוך מסגרת מזכוכית, לא רצית לתת לשמש לעבור ולהצית. אולי הייתי קצת יותר מדי קשה, פשוט רציתי כבר לראות את הצד הלא יפה שלך.
קשרתי אותך בחבל שחור, עצמתי את עיניך, לא תוכלי לזכור.. כל הזמן שעבר די נמאס לחכות, רציתי רק לדעת אם את יודעת לבכות.......
איך הסתרת את העיניים כשזלגו הדמעות, רק רציתי לראות אם עוד יש בך רגשות...
חשבתי שאת אבן, מתעלמת משתיקות, מחלומות, מבעיות. == (חבל שחור - רגב)

לפני 15 שנים. 19 באפריל 2009 בשעה 22:31

לפעמים אני לא יודעת איך להראות
אותך אני אוהבת
אבל יודעת רק לבכות
לפעמים זה קצת קשה להיות כל כך שמח
לפעמים זה ממש מוזר שאתה כולך פורח
ואני לא יודעת איך להראות
שאותך אני אוהבת
לעשות זאת בלי דמעות
להראות באהבה
בחיבה
בנשיקות
אני יודעת רק לפגוע
להיות רעה
לבוא בתלונות
ליזום פרידות

למרות שאני בכלל לא רוצה
את כל השטויות
אני רוצה רק אהבה,
שקט ושלווה
להיות איתך בכיף
להתעלם מכל השאר
לפרוח יחד
ולשמוח
לחייך אל העולם

כי אני אוהבת אותך
אבל בעצם
יודעת רק לשנוא..