DDLG - החיפוש אחר משחקי הגיל המושלם

יש במוזיקה קסם שקשה להעביר בכמה מילים.

המוזיקה שמתפזמת לה בראש שלי כבר מהבוקר היא המילים שבפזמון בשיר "מציאות אחרת". המילים אומרות כך (את המנגינה תזמזמו לעצמכם לבד).

"אולי בזמן אחר, אולי במציאות אחרת תהיי בשבילי בשבילי מאושרת ויופייך ילטף את חיי, אך אולי, מאוחר מדי".

לא באמת בגלל סיבה כלשהי, אבל משהו במנגינה של הפזמון הזה מרגיש לי כעת מחובר למחשבות שרצות לי בראש.

מה המנגינה או המילים שרצים אצלכם בראש כעת?

אם אהבתם תנו לייק, אני אוהב את זה. אם יש לכם מה לומר תכתבו אני קורא את הכל.

אני חייב לשתף אתכם במשהו.

במסגרת שיחה שהייתה לי עם מישהי מהכלוב, הוצגה בפניי אפשרות מעניינת ושמעולם לא חשבתי עליה (למרות שיש לי עשור של וותק).

אני בטוח שחלק מכם מכיר את התחושה של "זה לא זה אבל ממש ליד". לעיתים זה קורה בגלל דברים לא מוסברים כמין סתם תחושת בטן, וכשברור לצדדים שהם מעדיפים לא לוותר על הכל בגלל חוסר לא מוגדר. אז כזה בדיוק זה מה שקרה לי עם אותה מישהי.

לפתע אתמול, אחרי שהבנו שזה קרוב אבל לא בדיוק מה שרוצים, היא שאלה לדעתי העקרונית על קיומם של יחסי יזיזות בדסמית.

האמת שזה גרם לי לחשוב בערך 20 שעות מהרגע שבו עלתה השאלה לראשונה 😉 עד שנראה לי שהבנתי משהו שלא שמתי לב אליו עד עכשיו.

עד עכשיו מעולם לא תיקשרתי בתקשורת השליטה שעשיתי את הכללת יזיזות אל מול נשלטת.

זה בכלל ומעולם ואף פעם לא עלה במחשבתי, גם כשבדיעבד שאני חושב על זה עכשיו, זה אולי היה הפתרון הטבעי והראוי לסיטואציות מסוימות שחוויתי.

יתכן שאם המונח הזה היה במודעות אצלי והייתי מנסה להחיל אותו גם ביחסי בדסמ בקשרים קודמים שטוויתי ולא צלחו, אולי חלק מהדברים בעבר היו נראים שונים כעת.

ניסיתי להבין עם עצמי, למה באמת מעולם לא ניסיתי את צורת החיבור הזו, מה הפריע לי. כעת יש לי תשובה והיא פרוסה בפניכם :-)

אז כמו כל דבר בחיחם שלי, אני אתחיל בראשית עם הצגת הבעיה.

כידוע, מהות השליטה הבדסמית היא במסירת הכח שמועברת מהנשלט/ת לשולט/ת (בהמשך מטעמי נוחות אתייחס לשולט רק בלשון זכר ולנשלטת רק בלשון נקבה).

למסירת הכח הזו יש משמעויות רבות. אבל בבסיסן של כל המשמעויות יש את ההכרה המוגדרת שהכח נמסר לחלוטין לשולט, וגם אם מדובר על מסירת כח לפרק זמן קצר, זה עדיין יהיה במסירת כח מלאה לשולט.

יזיזות במשמעותו הונילית מבטאת שמירת מסגרת יחסים בין אובייקטים ללא מחוייבות ונאמנות זוגית. זאת בשונה מ"סטוצים" - שם לא נשמרת מסגרת יחסים בכלל, ובשונה מ"חברות" או "בני זוג" - שם הנאמנות היא ערך עליון.

אם זה כך, האם באמת יש מקום שניתן לחיות בו לפי יזיזות בדסמית?

אני יודע שיהיו כאלו שירימו גבה מהשאלה הזו. ברור שאפשר הכל, אבל אני לא שואל על אפשרות טכנית אלא על אפשרות מהותית.

אני שואל את עצמי האם מציאות מהותית כזו יכולה להתקיים גם ביחסי בדסמ?

אז אומר את האמת, עד עכשיו חשבתי שלא. לא יתכן שהנשלטת שלי תעביר כח בין כמה שולטים.

ההיגיון שלי חייב אותי להניח שהעברת כח תיעשה בצורה אמיתית ומשמעותית, ותתקיים בין נשלטת לשולט רק מכוח מחוייבות אחד כלפי האחר. כלומר דבר שמקביל לעולם החברויות הזוגיות או בני הזוג שיש בעולם הונילי.

לכן בעיניי, השליטה שלי התבטאה כמעט תמיד בתפיסת הזמן והמרחב של הנשלטת. לעיתים הייתי שולח אותה לעשות מטלות ביתיות רגילות לחלוטין (שטיפת כלים בבית) רק שיחדור לה לראש שהיא עושה את זה בגללי. הכיף בזה, שאף אחד חיצוני לעולם לא יידעו מה הסיבה שהיא עשתה את מה שעשתה.

עם הנחות יסוד עקרוניות כאלה, איך אפשר לחשוב על יזיזות בדסמית.

יחד עם זאת, יש בעיה לצד עקרונות אלו, והם מוגעים לתקופת ביניים של "בין קשרים". תקופה כזו היא מאד מסוכנת מבחינה נפשית לצד שמחפש קשר חדש.

בעקבות השיחה אתמול הבנתי שאולי אני טועה. ברור שאם תהיה נשלטת שתרצה להסתשן מנטאלית ולהגיע לגמירה תוך כדי שהיא שוטפת כלים, אני אקח אותה בשמחה למצב כזה. אבל למה להתנזר מיזיזות.

הבנתי שאולי יזיזות היא בעצם המצב הרצוי שבתוך המצוי כשיש סיטואציה של תקופת "בין קשרים" אותה תקופה מעצבנת של חיפושים אחרי הנשלטת האולטימטיבית.

בתקופה כזו עלולים לעשות את הטעויות הכי גדולות, בתקופה הזו עלולים להרוס קשרים שפוטנציאלית יכלו להיות מדהימים עם קצת המתנה, בתקופה כזו צריכים להיות מודעים ורגישים מאד לתנודות במצבי רוח - שלעיתים מגיעים לטלטלות קיצוניות.

אבל כעת, בעקבות השיחה אתמול, הבנתי שאולי אני טועה.

הרי ברור שאם תהיה נשלטת שתרצה להסתשן מנטאלית ולהגיע לגמירה תוך כדי שהיא שוטפת כלים לדוגמה, אז אני אקח אותה בשמחה למצב כזה.

אבל אם אין כרגע נשלטת כזו, למה להתנזר מיזיזות. למה לא להביא את אותה עוצמה בצורה שאינה מחייבת.

בקיצור, הבנתי שאולי יזיזות היא בעצם המצב הרצוי של מצב מצוי מאד של תקופת "בין קשרים", אותה תקופה מעצבנת של חיפושים אחרי הנשלטת האולטימטיבית יכולה להיראות אחרת לגמרי אם יש גם יחסי יזיזות עם מישהי שהיא לא בדיוק אבל ליד.

נראה שאם בונים נכון יזיזות בדסמית, יתכן שזה יכול לפתור הרבה מאד בעיות.

השאלה עכשיו איך עושים את זה?! נראה לי שאת זה אני אכתוב בפוסט נפרד. ;-)

אם אהבתם אשמח ללייק אני מאד אוהב את זה ואם יש לכם מה לומר אז תגיבו אני קורא את הכל.

המשך יום מוצלח.

לקראת שיאו של סשן מנטאלי מרחוק, הליטלית הקטנטנה שלי התחננה לגמור.

האמת שלא כל כך היה מגיע לה. זה היה סשן עונש, היא לא אמורה לקבל פרס כיפי כמו לגמור.

אבל... עדיין... היא ממש מתוקית. היא באמת משתדלת, היא כמעט מושלמת בצייתנות שלה. ברור לי וברור לה שהעונש ניתן לה על משהו מאד מאד ספציפי וכשייגמר העונש היא תחזור להיות הליטלית החמודה והצייתנית שרק רוצה שהדום שלה יתגאה בה והיא תעשה הכל בשביל הדבר הזה.

מאחר שהסשן עונש השיג בגדול את המטרה שלו בעיניי, החלטתי לרחם עליה ולאפשר לה לגמור.

היא באמת שמחה והחלה במטר של תודות. "אבל" הוספתי ואמרתי לה "אני רוצה להיות נוכח איתך בשיחה כשאת גומרת".

החוצפנית הקטנה ביקשה שזה לא יהיה. היא ביקשה שאני לא אהיה נוכח בשיחה בזמן שהיא גומרת. לטענתה היא נבוכה מזה שאני אהיה נוכח מרחוק.

נבוכה??? ממני??? את??? זה היה לי ממש מוזר. ניסיתי בכל דרך אפשרית ומהירה להבין מאיפה מגיעה כעת הרגשת המבוכה ממני ולא הצלחתי להבין. היא פשוט התעקשה שהיא נבוכה...

טוב... זה כבר השיא.

אני מביע כלפיה מידה סלחנית ואני מאפשר לה בשיא של סשן עונש לקבל את הכיף הגדול של גמירה, והיא - חוצפנית שכמותה, מבקשת שאני בעצם ינתק את השיחה איתה כאשר היא גומרת ואני אהיה בחוץ?!

זה היה מעליב.

החלטתי ללמד אותה קצת לקח.

ידעתי כבר שהיד שלה מלטפת לעצמה את הפיטמה המתוקה שלה. ידעתי שהיא כבר רטובה בפותי החמדמד שלה, ידעתי שהיא כבר רוצה רק שארד מהשיחה כדי שהיא תגמור. אבל לא היה אפשר לפטור אותה מן הדין.

הוריתי לה להוריד את היד ממגע עם הגוף שלה וליישר את היד לצד הגוף.

היא כבר הבינה שיתכן וכעת התשובה שלי תשתנה, שאולי אני כבר לא אתן לה לגמור, היא התחילה לבכות. לבכות את הנשמה שלה ולהתחנן שאני אתן לה לגמור. היא החלה ליילל בקול המתוקי תוקי שלה. ניסתה בכל הכח שאני יאפשר לה לגמור (כשכמובן היא רצתה להיות לבד בשיחה).

התלבטתי. התלבטתי מאד כי מצד אחד אני חושב שהיא סיימה את העונש שלה, ובסופו של דבר היא באמת ליטלית צייתנית שגם מגיעה לה לגמור, במיוחד כשהיא צריכה את זה מאד לאחר הסשן. מצד שני, העלבון מכך שהיא מבקשת - ספק דורשת, שאני לא אהיה נוכח בזמן שהיא גומרת.

לפתע עלה במחשבה שלי רעיון יצירתי במידה מסוימת, "אני אתן לך לגמור מתוקה, אני אספור עד 5 ואנתק את השיחה, זאת בתנאי שאת תקליטי את עצמך כשאת גומרת, ומיד בסיום הגמירה תשלחי לי את ההקלטה אליי". בעיניי זה היה רעיון מושלם כי אני רוצה שהיא תרגיש אותי בזמן הגמירה, וגם שתדע שיש לה משימה מיד לאחר שהיא גומרת.

הכנתי אותה לעובדה שאני אבדוק את הדקות של ההקלטה ואדע האם היא עמדה במשימה או לא. היא התלהבה מאד, היא הודתה לי מאד, והבטיחה לבצע את הכל. הלב שלי נמס אליה.

החוצפנית הקטנטנה ניצלה את זה שאולי אני כעת במידת סלחנות, וביקשה להשתמש באביזר. הרשיתי לה כמובן - היא מתחננת ממש מדהים, והוריתי לה לצרף תמונה של האביזר מיד לאחר הגמירה.

כחמש דקות לאחר מכן, קיבלתי לידיים הקלטה של חמש דקות שבהן המתוקה שלי מתעדת את עצמה כשהיא גונחת ולאט לאט מרימה את עצמה למצב של גמירה. מיד לאחר מכן קיבלתי גם תמונה של האביזר בו היא השתמשה כשהוא מכוסה בנוזל שלה.

אם לומר את האמת, זה היה סשן מאד מעניין, הוא מעניין לא בגלל התחנונים שלה לגמור, לא בגלל המהפך שלי לסלוח לה כבר בזמן השיא של סשן עונש, לט בגלל שהיא הוכיחה לעצמה עד כמה היא העבירה לידיי את הכח עליה, הוא היה מעניין בגלל משהו אחר לגמרי.

בסוף היום - לאחר מספר שעות הפסקה, כשעשינו "מעין" אפטר קייר, הליטלית כתבה לי "אני ממש מצטערת שהעלבתי אותך". זה היה בעיניי מאד מעניין.

הליטלית שלי הבינה את העלבון שהיא גרמה לדאדי שלה מכך שהיא נבוכה ממנו. אני בטוח שהיא תדע כעת להיות יותר זהירה ולא לגרום לדאדי שלה להרגיש עלבון שהליטלית שלו נבוכה ממנו.

תיהני ליטלית שלי, את יודעת שאם יש מישהו בעולם שאוהב אותך אז זה אני. אני בטוח שיגיעו ימים שבהם את תביני כיצד לנווט את עצמך להיות פחות נבוכה. לקחתי לעצמי משימה אישית לטפל במבוכה שלך ממני ומי כמוך יטדעת עד כמה אני עושה את התוכניות שלי בצורה טובה.

זהו, אם אהבתם תנו לייק, אם יש לכם מה לכתוב, תגיבו. אני אוהב את זה ואני קורא את הכל.

היום נתקלתי בבעיה, אבל ממש ממש בעיה.

בשעתיים האחרונות הייתה משימה לליטלית המתוקה שלי. אני יודע שהליטלית שלי עלולה להיות קצת מפוזרת, ואולי קצת מתפזרת, לכן, בלב שלי מאד רציתי שהליטלית לא תעמוד במשימה שנתתי לה.

מי שמכיר אותי יודע שאני מאד אוהב לסשן בסשן עונש חינוכי. אני ממש אוהב את זה ואני מכין תמיד עונשים בצורה מאד מדוקדקת. זה לעיתים דורש יצירתיות והרבה פעמים בניית תוכנית חלופית.

התבוננתי בטיימר בציפייה בטוחה שהפעם היא לא תעמוד במשימה, הרי בסך הכל נוצרו 8 דקות עד שהזמן שלה ייגמר.

התרגשתי כשלא שמעתי ממנה שום בקשה לדחיה, שום התקדמות חלקית, לא שלחתי לה תזכורת כלשהי ומבחינתי שתיקה במשך כל הזמן כדי לא לתת לה אפשרות להיזכר.

בקיצור... המארב המושלם. הייתי בטוח שזהו, הנה היא מפספסת את המשימה וסוף סוף אני אהנה מאיזה סשן ענישה טובה ואיכותית.

אני מצידי התארגנתי, הכנתי כל מה שצריך כדי להעניש אותה, הכנתי את הסיבה-תוצאה המתאימה, ואני יכול להבטיח לכם שהעונש היה צפוי להיות ממש מרתק ומפתיע גם בשבילה.

אבל... 8 דקות לפני הסוף הליטלית ביצעה את המשימה. 8 דקות, זה מה שהשאיר אותי בלי סשן עונש לליטלית שלי(!!!)

האמת ששיתפתי אותה בזה שאני כבר התכוננתי להעניש אותה.

סיפרתי לה שאני די התאכזבתי קצת מזה שהיא הצליחה לעמוד במשימה (כמובן תוך הבהרה שאני עדיין מאד מאד שמח מעצם זה שהיא ממשיכה לציית בקפדנות למשימות). אבל, הופתעתי מאד ממה שענתה לי החוצפנית הקטנה, מה שהיא אמרה הפתיע אותי אפילו יותר מהאכזבה שפספסתי סשן עונש, היא ענתה לי במיליך האלה "אני גם חישבתי זמנים".

הבנתם את זה?!

לא רק שהיא חמקה לה מסשן עונש באלגנטיות והצליחה לשמור על זמנים בצורה מוקפדת, ולא רק שהיא הותירה אותי מאוכזב שלא זכיתי לסשן עונש כמו שכבר ציפיתי וחשבתי שיש לי אחד כזה ביד ומיד, אלא שהיא גם פיתחה כעת יכולת ופרקטיקה מצוינת שעלולה לגרום לזה שהיא תעמוד בכל משימות הזמנים ככל שהיא תמשיך להתנהל כך גם בהמשך.

ברור, אני בטוח שעוד יגיעו הזדמנויות לענישה, אבל אני חייב לומר לכם שהמתיקות הזו שיצאה לה בהצהרה שלה - על כך שגם היא "חישבה זמנים", וכשאני יודע שזה אומר שהיא יודעת לחשוב עליי גם מאחורי הראש ולזכור שיש לה מטלות בעתיד ממני, המיסה לי את הלב מרוב מתיקות.

אני מודה שכבר הרבה זמן לא שמעתי מנישלטות אמירות כאלו שנאמרות בתמימות ילדית.

פשוט מתוקה. ממש לאכול אותה.

אם אהבתם תנו לייק, אם יש לכם מה לומר תגיבו, אני אוהב את זה ואני קורא את הכל.

אחד השינויים הגדולים שאני מרגיש עת עצמי מאז שהפכתי להיות שולט ביחסי ddlg וזאת לאחר כעשור שהייתי שולט ביחסי אדון-שפחה, שהשליטה הנוכחית שלי מביאה לידי ביטוי הרבה שליטה מהבטן.

בעבר, בהיותי שולט ביחסי אדון-שפחה, נדרשתי לשלוט מהראש. הרבה תוכניות ותוכניות חלופיות לתגובות של השפחה.

כיום, כשאני שולט ביחסי ddlg על ליטלית מדהימה ומתוקה, איכשהו הליטלית המתוקה שלי מצליחה להוציא ממני שליטה מהבטן. שליטה מהבטן לא במובן של שליטה "בלי לחשוב", אלא שליטה שהמחשבות שלי והתוכניות שלי בשליטה מגיעות מהבטן - מהמקום שבו הלב נמצא יותר קרוב מאשר המח.

אני מרגיש שאני באמת דואג לה, אני חושב הרבה מאד על הצ׳ופרים שמגיעים לה, וזה לא פחות, ואולי הרבה יותר, מאשר המחשבות שיש לי על הצורך לחנך אותה ולעצב אותה להיות מותאמת לי כשולט. במקביל אני מרגיש ממנה אהבה והתמסרות שלא הרגשתי בעבר עם הנשלטות שהיו לי ביחסי אדון-שפחה. משהו בתקשורת של אבא-ילדה מהווה בשבילי את השלמת אותו רכיב פאזל חסר. משהו שבאמת השתוקקתי לו - במוסע או שלא במודע, מהרגע שנכנסתי לעולם הבדסמ.

זה נכון שזה לא מפחית בכהוא זה את הצורך לשמור על מחשבה קפדנית בחינוך שלה - שמטבע הדברים הקפדנות הזו מגיעה מהשכל, אבל איכשהו זה מרגיש לי ממש שונה לחלוטין. בתחושה שלי - שנובעת גם משיחות משותפות, נראה שכיום הליטלית שלי יכולה להיות יותר "רגועה" כי היא יודעת שיש לה מישהו שהיא יכולה לסמוך עליו, והוא גם בעל היכרות ניסיון וידע של שנים רבות בתחום השליטה והמשמעת הקפדנית שיש גם בין אדון לשפחה.

מאד מעניין אותי איך המסע הזה ימשיך להתפתח, עד כמה זה יחזיק מעמד (עד עכשיו זה נראה יציב), עד כמה נחזיק מעמד מול האתגרים שעוד יגיעו, אבל עצם התחושה השונה שיש אצלי בלב עכשיו, זה כבר משהו שעושה לי טוב על הלב והיה שווה את הרצון שלי לשנות את עצמי .

אם אהבתם תנו לייק, אם יש לכם מה לומר תגיבו, אני קורא את הכל.

לפניכם מוצגת דעתי על עולם השליטה. ממרום שנותיי כשולט ואחרי המון חפירות עצמיות ואצל הפרטנרים שהיו לי עם השנים, בעקבות שאלה של מישהי בשיחה אישית שתיארה לי כיצד היא סיימה קשר עם שולט קודם בצורה רעה מאד, החלטתי לפרוס פעם אחת ולתמיד את מה שאני חושב על עולם השליטה.

החלטתי להעלות לכאן את מה שכתבתי לה ובלי עריכות מעבר להשמטת חלקים אישיים (ותיקוני תחביר בסיסיים).

"כדי להסביר לך מה אני חושב על החיים הבדסמים שלך אני חייב להסביר טיפה'לה את התפיסות שלי לגבי עולם הבדסמ בכללותו.

תנסי לדמיין את זה כמעין ציור של מעגלים שבהם יש עיגול בתוך עיגול בתוך עיגול.

כעת, יש את העיגול הכללי הגדול שנקרא "שולטים-נשלטים", יש בתוכו עיגולים שנקרא להם לצורך העניין עיגולי "אלמנטים" ובתוך כל אחד מעיגולי האלמנטים יש עיגולים קטנים יותר שלענייננו נקרא להם עיגולי "גירויים".

כמו שאמרתי, בתוך העיגול הגדול, יש עיגולים קטנים יותר, שכל אחד מהם יש לו כינוי אלמנטי כלשהו (לדוגמה אדון-משרתת, בעלים-חפץ, בנאדם-חיה, אבא-ילדה, וכן הלאה).

בתוך כל אחד מהעיגולים הקטנים הללו - שייקראו "עיגולי אלמנטים", יש עיגולים קטנטנים שבהם יש את הרכיבים המעשיים שבהם מתבטא אותו קשר של העיגול. לעיגולים האלה אני קורא עיגולי גירויים.

לדוגמה תוכלי למצוא בעיגול של יחסי "בנאדם-כלבה" את הגירויים של: פומביות; משחקי פט-פליי; רצועה; נביחות; ריר; וכן הלאה. בעיגול של יחסי אבא-ילדה תוכלי גם למצוא את הגירוי של פומביות אבל גם דברים נוספים ואחרים כמו משחקים, סידור שיער, החתלה, בקבוק ומוצץ, ועוד. מה שאומר שהגירויים יכולים להיות בבסיסם דומים בשמות שבין האלמנטים השונים אבל הם מטבעם שונים בגלל השינוי באלמנט שאותו בוחרים הפרטנרים.

הצד השווה לכל העיגולים הם הרכיבים שנמצאים כבסיס לעיגול הגדול.

העיגול הגדול מכיל את המושגים המוכרים לכולנו כמו: אפטר-קייר, שפוי בטוח ובהסכמה, לא לשלוט מתוך כעס, לא לנצל מצוקה נפשית, להגן על הנשלטת, ועוד יסודות רבים.

היסודות האלו חלים בכל מצב והם קיימים באופן מוכרח בכל סוג של שליטה שנמצא בתוך העיגולים הפנימיים יותר - כזכור עיגולי האלמנטים.

חשוב לזכור שחריגה מהיסודות שמרכיבים את העיגול הגדול, מוציאה את הקשר בין הפרטנרים מעולמות הבדסמ והופכות אותו לסוג של פשע ולעיתים גם עבירה פלילית.

בתוך עיגולי "האלמנטים" יש כללים ועקרונות ובסיס ספציפיים לכל אלמנט בפני עצמו.

לדוגמה, ביחסי אדון שפחה מקובל לבנות כללים ועקרונות שלפיהם השפחה "נעלמת" בתוך תהליך הסשן וכל כולה נועדה לרצות את האדון בכל מהותה. לעומת זאת, ביחסי אבא-ילדה, זה בדיוק להיפך. שם הילדה (הנשלטת) היא המקור העיקרי של כל האלמנט והאבא צריך כל הזמן לדאוג לה לעטוף אותה לחבק אותה.

כעת, חשוב לשים לב שלכל אלמנט יש גם את היישומים שלו בפועל כמו שהסברנו באופן כללי לפני כן (ובזה יש הרבה "מנהג המקום", סוג רמת ה"קיצוניות" של נפשות הפרטנרים שבחרו באותו אלמנט וכדומה).

לדוגמה ביחסי אדון-שפחה כשמבינים את היסודות של העיגול הזה שמבוססות על "היעלמות" של השפחה בסשנים, לעיתים השפחה היא סוג של נושאת כלים של האדון כשהוא יוצא לקניות או לבלות עם חברים, לעיתים היא סוג של מושא אוננות כשהיא קולטת את הזרע של האדון, לעיתים היא סוג של חשבון בנק מהלך (מה שמכונה שליטה פיננסית), יחסי שליטה על גמירה, וכך עוד גירויים רבים נוספים.

תשימי לב שוב לדבר החשוב, לכל אחד מהגירויים הללו יש מגבלות והן חייבות להיעשות על בסיס כל הדברים שנאמרו קודם. בין היתר היסודות הם:
אפטר-קייר, שפוי, בטוח, בהסכמה, ששייכים כמו שכתבתי לכלל עצם העולם של השולטים נשלטים.

בנוסף לכל היסודות הללו, עיגול האלמנט חייב להכיל ***בנוסף*** גם את המגבלות של היעלמות השפחה ואי התחשבות ברצונותיה - כשמדובר ביחסי אדון שפחה או להכיל את המגבלות של התייחסות מלאה לנשלטת - כשמדובר ביחסי אבא-ילדה, שאלו דברים ששייכים לעיגול של האלמנט עצמו. על כל אלו ***יתווספו*** גם הכללים שייקבעו באופן הספציפי לכל אחד מהפרטנרים (לפי יכולותיו, גבולותיו, מוגבלויותיו וכדומה).

עד כאן הסבר כללי לגבי מה שאני חושב על כל עולם הבדסמ".

אם אהבת אשמח לליק ואם יש לך מה להגיב אשמח לקרוא על זה בתגובות.

המשך יום מוצלח לכולנו

כמו כולנו, גם לי (למרות שאני אסם מאד נחמד) יש ניסיונות גישוש עם משתמשים באתר שנדמים בעיניי כמעניינים.

אבל, למרבה הצער ברוב ככל המקרים שיחות הגישוש לא מניבות תוצאה רצויה אלא מסתיימות כבר בהודעה הראשונה שנשלחת כתגובה.

כעת, יש מספר מצבים אפשריים להמשך החיים באתר, המעצבן מבין המצבים בעיניי, הוא המצב שבו המשתמש האחר חוסם את המשתמש המגשש.

לטעמי, בכל קשר כלשהו או תקשורת כלשהי שיש לאדם עם מישהו/י אחר/ת מאד חשוב לדעת איך לסיים את הקשר או התקשורת הזו כמו שצריך. בכלל זאת גם קשר ראשוני קטנטן של "גישוש".

הרבה פעמים שיחות הגישוש מוצאות את עצמן ממשיכות בפלטפורמה חיצונית לשיחות (לדוגמה טלגרם), ולעיתים שם כשדברים מתחדדים אז נפרדים הצדדים.

כעת, לתפיסתי אם הגישוש לא התאים, אפשר פשוט לומר לא מתאים (יהיה נחמד לזרוק גם מילה קטנה שתעשה טוב על הלב) ולסמוך על הצד השני שיידע שמאותו רגע - או לכל היותר לאחר הודעת תגובה למילים לא מתאים - הוא לא יפנה שוב לאדם שסינן אותו.

אבל בפועל, מה שקורה משום מה הרבה מאד פעמים זה שהצד המסנן חוסם את הצד המגשש. בעניין הזה אני חייב לומר משהו לגבי חסימת משתמשים שסוננו, כל חסימה שכזו - כמובן כשהמגשש לא עשה משהו מטריד, הוא פשוט מצחיק ובעיקר לא מכבד.

זה לא מכבד את האינטילגנציה של המשתתפים בשיחת הפרידה, ולא מכבד את היכולת של זה שנפרדו ממנו להתמודד עם הפרידה והדחיה מהגישוש בצורה נורמאלית וטבעית.

הדבר דומה בעיניי למי שדפק על הדלת של הבית שלכם וחיפש אדם מסוים והתברר שאותו אדם לא גר בבית אלא אתם, האם תדאגו לטרוק לו את הדלת על הפרצוף, או תחייכו בנימוס תאמרו טעות ובזה יסתיים העניין?

סתם הרהורים ומחשבות של עוד אחר צהרים מתיש של חיפושים. כשדווקא הפעם המסננת לא חסמה ונפרדנו במילים תודה ושיהיה בהצלחה. ככה פשוט בכיף, ממשיכים הלאה את היום.

אם אהבתם אשמח ללייק ואם תגיבו לפוסט אתם תשמחו אותי אפילו עוד יותר.

אתמול לקראת שקיעה (אזור שעה 19.15 בערך), הסתכלתי מהחלון לכיוון ההרים שנשקפים מהחלון - בכל זאת גר באזור ירושלים, התבוננתי באופק בזמן שהשמש שוקעת, ופתאום קלטתי משהו מצחיק.

בעבר - וכמובן שישנה קבוצת אנשים החושבת כך גם היום, אנשים היו בטוחים ומשוכנעים שהארץ שטוחה. מזה הם הסיקו שכאשר הולכים עוד ועוד ומגיעים לסוף אפשר ליפול.

בעקבות המחשבה הזו נמנעה מאנשים אפשרות מדהימה והיא לנסות ללכת לכיוון האופק - הרי שם הכל מסוכן העולם מסתיים וניתן ליפול.

כך, במקום לראות באופק כתקווה אפשרית למציאת מקום חדש ומרתק, ואולי אף לשוב לאותו מקום שממנו הם יצאו אך הם יגיעו חזרה רק לאחר שיבצעו סיבוב של 360 מעלות כשהחזרה שלהם לאותו מקום גיאוגרפי במצב הזה תהיה איכותית יותר מבחינה רוחנית וערכית - כי הם יחזרו לאחר שהם יכירו את כל סוגי האנשים שבהם יפגשו לאורך הדרך (הארוכה יש לומר). דבר דומה למה שנעשה בסיפור הידוע והמוכר "מסביב לעולם ב-80 יום".

בקיצור, להבנתי, בעבר בחנו את ה"אופק" בחשדנות מאד גדולה, והוא שיקף מעין סכנה מוחשית והזהיר את כל המתקרבים אליו שלא יעזו לעשות זאת, בניגוד לידוע כיום שהאופק הוא רק עדות לאפשרות של האדם לגלות את מה שמוסתר ממנו כיום.

מה העדיפות מבין 2 צורות ההשקפה הללו?! לדעתי ההשקפה השניה - הבוחנת את האופק מתוך מקום של אפשרות לשינוי ומתחושה של תקווה, תמיד תהיה טובה יותר.

האמת, יש לי הרבה תובנות מהמחשבה הזו, והמחשבה הזו תפסה לי הרבה את הלילה האחרון, אבל ברשותכם אני אשאיר את המסקנות הללו לעצמי. כאן, בחרתי רק לחלוק אתכם את החלק המחשבתי ה"בראשיתי", חלק שכולנו יכולים להסכים עליו לכאורה ולחלוק איתכם תובנה חשובה בעיניי וממנה לאפשר מקום ודרור לכל אחד ואחת להסיק כל מסקנה אישית מתבקשת.

אם אהבתם אשמח ללייק ואם תגיבו זה יעשה אותי מאושר. המשך יום מוצלח.

כבר מעל עשור שלא היה לי יובש בדסמי. לאחרונה נהפך לי הלב וסיימתי בהבנה קשר שליטה מסוג אדון-שפחה ובחרתי לצאת לדרך עצמאית של אבא-ילדה.

הקושי במציאת זיווג נכון לסוג קשר כזה, בייחוד כשאתה חרדי, נשוי (בנישואין פתוחים), מאזור ירושלים, בן 40, מעיד שכמעט כל הנתונים לרעתי.

הסינון המשמעותי שמפיל אותי חלל גורם לי בשבוע האחרון להמון ספקות האם אכן עשיתי את השינוי הזה בצורה מושכלת.

מה היה רע לי ביחסי אדון-שפחה?! על פניו שום דבר רע, אבל אחרי עשור ואחרי תקופה שבה אתה מבין שאתה רוצה לחנך יותר מאשר להשפיל, זה נראה שהמיצוי שלי מיחסי אדון-שפחה לא קשורים לההעברה שנעשתה לי בהרגשה.

מצד שני, להישאר מחוץ לעולם הבדסמ?! גם זה נשמע לי די מופרך.

אולי לאט לאט לעשות את השינוי?! מהיכרות שלי זה אף פעם לא עובד ככה.

האחיינית שלי (מי שלא הבין, שיסתכל בפוסטים אחורה ויבין) ממש מסכנה שהיא נאלצת להתמודד עם דוד מתוסכל ברמה כזו. זה לא שאני פחות דואג לה, זה לא שאני לא נותן לה כל עצה טובה שאני חושב שמתאימה לה, אבל זה קשה. אני עצמי מרגיש כביכול זה לא אני במיטבי, ואני לא אוהב את התחושה הזו.

מקווה שכמה שיותר מהר התחושה הזו תתהפך ואני אמצא את אותה ליטלית האחת שתחליט לתת סיכוי ליחסים הללו איתי.

עד אז?! אני כנראה אשבור את הראש במחשבות ואנסה למצוא את האיזון הנכון עבורי בשלב המעבר ושלב הביניים הארור הזה שאני נמצא בו כעת.

סתם לפרוק תסכול, אם תרצו להגיב אני אשמח, אם תתנו לייק אני אשמח, ואם לא?! אז לא. :-)

עד השלב שבו אהיה אבא לליטלית העתידית שלי - וכמו שכבר כתבתי רק אלוקים יודע מתי זה יקרה, זכיתי והפכתי לדוד (דוד בדסמי כמובן).

קודם כל ברור שזה לא קרה ברגע אחד, זה לקח תהליך מסוים של היכרות עם הליטלית, היכרות שהפכה מהר מאד להנחת יסודות שיבנו את טיב הקשר העתידי, ויאפשרו לסיטואציה המוזרה להתרחש.

אגב, יתכן שככל והאחיינית תסכים לי אני אמשיך לשתף מהתובנות שנבנו לי בקשר שלי מולה וכך גם אתם תהנו להבין את הסיטואציה שבה אני נמצא (שהיא ממש מרתקת חברתית) ואולי יסייע לכם ללמוד ממנה משהו.

בכל מקרה, בעקבות אירוע שהיה אתמול ביני לבין האחיינית, חשבתי לעצמי על כך שכדאי לי מאד לכתוב קודם כל לעצמי ותוך כדי לספר לכולכם מה המשמעות בעיניי של להיות דוד?!

דוד זה אחד כזה שאוהב מישהי ומקבל ממנה כפידבק הערכת כבוד, אבל כל זה קורה כשבאותו זמן הוא לא יניח עליה יד - או איבר אחר, מתוך כוונה מינית.

דוד זה אחד שיודע לתת סוכריה גם כשהאחיינית שלו חצופה ולא מתנהגת בסדר, והוא מבין ומפנים שהחינוך שלה זה לא באחריות שלו, אלא באחריות של האבא/דאדי שלה.

דוד זה אחד שאפשר לשוחח איתו על הכלללל. הוא יאפשר לאחיינית שלו - ואולי גם יעודד אותה לדבר גם על מה שלא נח לספר לאבא או לחברה טובה.

דוד זה אחד שמכיל את הסיוטאציה שמוצבת בפניו על ידי האחיינית שלו, והוא יודע לתת לה עצה ועזרה ככל שהיא זקוקה ושהכל יהיה רק לטובת האחיינית הקטנטנה שלו.

דוד זה אחד שיש לו ניסיון בחיים והוא יכול להכיל גם מצבים מורכבים. הוא בעצם מצטרף למשפחה בדסמית שלפעמים מאד קשה לנהל אותה. לפעמים מדובר בליטלית נשואה, לפעמים מדובר בליטלית גרושה לפעמים מדובר בליטלית רווקה ולכל אחת יש את האתגרים האישיים בחייה. אל האתגרים הללו מתווסף האתגר של האחיינית אל מול השולט/ת שלה, ולעיתים זה ממש דורש אפשרות לפרוק חלק מהדברים אצל אדם אחר שמכיר ומבין את הסיטואציה. ניסיון חיים והיכרות עם כל צדדי המטבע הן חלק חשוב והכרחי ביחסי דוד-אחיינית.

להיות דוד זו אחריות גדולה מאד כי אתה בעצם משוחח עם מישהי שסומכת עליך שלא תפגע בקשר שיש לה עם האבא.

מצד שני קשה מאד להיות דוד לכמה אחייניות, בטח לא בהתחלת הדרך של קבלת התואר הזה. אני מרגיש שהאחיינית שלי כל כך פגיעה ואפשר בקלות רבה לגרום לכך שהיא תישבר עד שאני מנסה לנהוג בה כמו גוזל רך וענוג. כזה שאם תלחץ מעט יותר מדי כל העצמות שלו יתפוקקו. היא לא רכרוכית - ממש לא, היא אמיצה בהרבה יותר ממה שהעזתי לדמיין, אבל הסיטואציה עצמה היא מאתגרת ברמות שקשה מאד להסביר אותן.. 

לכן החלטתי שאני לא מחפש אחייניות נוספות, החלטתי שאני מתמסר לחלוטין רק לאחיינית החדשה הנוכחית שלי, ואני אתן לה כל תמיכה ועזרה שהיא צריכה.

מה אני ארוויח מזה?!

אני ארוויח את הדבר הטוב ביותר, אני ארוויח את העובדה שכאשר תבוא אותה ליטלית אחת בעתיד זאת שתרצה אותי כאבא, יהיה לי כבר ניסיון עצום להבין את המורכבויות שלה ואדע להכיל את מי שנמצאת ביחסי אבא-ילדה בצורה טובה, וכך אני עצמי אהיה אבא טוב יותר ממה שהייתי יכול להיות לולא הייתה לי גם משרה של דוד.

מקווה שנהניתם. אם כן, אשמח לפידבק או ללייק זה די חשוב לי.