סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיומנה של פיתה עם זעתר

*בלוג ראשון ויש לי קצת פרפרים בבטן*
בשנתיים האחרונות אני בהתעוררות. הכל נוחת עלי בבום. והגוף הזה שמוריד ומעלה היקפים מנסה לסחוב את כל מה שנוחת ולא תמיד מצליח. אז הגוף יהיה חזק. עוד שעה בחדר כושר. עוד ריצה. אבל הכאוס הזה כמו שמכנים אותו ״פריחה מאוחרת״ עושה לי לפעמים קצת פריחה. מה דחוף לי לגלות את העולם בדיליי כזה רציני? אולי עדיף היה להישאר ב4 קירות המוכרים. היה עדיף להתחתן עם מי שחשבתי שבחיר ליבי ולסגור פינה. אבל לא. ״לכי תגלי עולם״, ״לכי תשאלי שאלות״.
ומאז אני שואלת שאלות. ומגלה כמה סימני השאלה רבים. ואיזה כיף זה. איזו הקלה לדעת שלא הסתפקתי במה שידעתי. שהתחלתי להטיל ספק. לא יודעת מה משך אותי דווקא לפלטפורמה הזאת. אולי משהו באנונימיות ירשה לי דווקא לשחרר הכל. אני יכולה להיות כל מי שבא לי כאן.
לפני 4 חודשים. 21 ביולי 2024 בשעה 7:45

למה בימי ראשון זה אף פעם לא עובד

אני לקראת שעת כתיבה בקפה שלי ואין לי. אין לי. אין מוזה אין מילה אין התחלה.

חושבת בדרך; בתור חדשה בכלוב, מהרגע שנכנסתי אני מסתכלת על פרצופים ברחוב ומהמרת ״זה שולט״; ״זה עבד״; ״זה מתחלף״; 

מרגישה שאני עוד בשלב התמים של הכלוב 

מרגישה שאני עוד צריכה להתלכלך

 

 

גם לכם זה קרה בהתחלה?

אדון חזק ומקועקע​(שולט) - כן תמיד זה ככה
לאט לאט ולפעמים מהר מהר תביני את העניין.
בהצלחה
לפני 4 חודשים
Dom Dominic DD​(שולט) - איך ההימורים עד עכשיו?
לפני 4 חודשים
master berlin - לכולם יש מחסומי כתיבה לפעמים.
בדיוק אגב כמו שלפעמים זה פשוט מתפרץ החוצה בלי קשר לכלום ואז אני מוצא את עצמי פותח אפליקציית פתקים ומתחיל לרשום לי שלא אשכח.
לגבי ההימורים... לפעמים כשיש מישהו מאד " טיפוסי " לתפקיד אז אני מנסה לייחס לו תפקיד.
לפני 4 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י