לפני שבוע. 9 בנובמבר 2024 בשעה 6:56
(השמות בפוסט הם בדויים, השמות האמיתיים שמורים במערכת ובזכרונות מתוקים)
העניין החדש שאל אותי, ולא היה הראשון, מאיפה הכינוי ניקסי ומה זה אומר.
הייתי בת 16 כאשר גל לקח אותי לנו לימיט. הדאנג'ן ביפו היה סגור והדאנג'ן בשרון עוד לא נפתח הנו לימיט היה ה-מקום למסיבות פטיש. אז, עוד לא ידעתי מה זה. גל הציע לי להתלוות אליו לבר מגניב בתל אביב ונתן הוראה אחת - תלבשי שחור. רק שחור. כמישהי שנעה בעולמות הגותים/ פאנקיסטיים/ רוקיסטים למיניהם באותה תקופה זה לא היה אתגר.
הגענו ונכנסנו, עוד היה יחסית ריק וניכר שהצוות מכיר אותו. בשבילי רק להסתובב עם שמיניסט היה וואו. הת.ז. המזוייפת שלי עברה את השומר ונכנסנו וישבנו בסוף על יד הבמה מצד שמאל.
ישבנו עם מי שאחר כך הכרתי כצוות הנו לימיט. בעלת הליין, הברמן ושני DMים צעירים. ויקטור ודניאל.
היה דיבור בוגר, לא של ילדים בני 16, פתאום ישבתי עם הגדולים והרגשתי נורא במקום. כולם לבשו שחור. דניאל מצא חן בעיני ואני הרגשתי משוחררת מאוד, הסקס עמד שם באוויר. רמזתי לדניאל רמז עבה ושאלתי אם הוא רוצה ללכת לדבר בחדרים בכניסה (החדרים היו חדרוני סקס עם מיטה מקיר לקיר, משהו שמעולם לא ראיתי אבל נורא רציתי לבדוק.)
דניאל אמר שהוא צריך לשאול את המלכה שלו ואני שאלתי בתמימות אם הוא מתכוון לחברה, הוא חייך ואמר שלא, מלכה. "את יודעת איפה את נמצאת?" "מועדון בתל אביב" "למה כולם לובשים פה רק שחור?" "כי זה מועדון רוק בתל אביב?"
המלכה לא ענתה. אבל הוא אמר שגם ככה לא התכוון להישאר איתה (חחח נאמנות 0 של סוויטץ' ) הלכנו לחדר ואני מצצתי לו כמו ש...בקיצור אני מוצצת טוב זה כבר אמור להיות ברור מהפוסטים פה 😅
כשיצאנו משם אמרתי לגל שאני רוצה שוב. אני רוצה אותו. אני רוצה להיות המלכה שלו. גל אמר שאני רצה, צריך להתחיל מלמטה. לדעת איך לעשות ואיך זה מרגיש.
הסשן הראשון היה בבית הספר בלילה. גל היה חנון חיצונית וההורים שלי אהבו אותו. הצגנו אותו בתור בן זוג כדי שלא יהיו שאלות והם היו בעננים. הילדה המופרעת שלהם מביאה חנון בן טובים הביתה.
אז הגענו לבית הספר ואני ירדתי על שש בשטח פתוח בין המבנים. הרצפה הייתה עשויה מין חלוקי נחל קטנטנים וזה כאב ועשה סימנים בידיים ובבירכיים. הוא התחיל להצליף ואני הייתי צריכה לספור את המכות. מעבר לזה קצת מעורפל לי עכשיו. בסוף הסשן הרמנו את הראש וקלטנו מצלמות אבטחה שהיו מכוונות ישירות עלינו. מעניין אם אי פעם מישהו צפה בסשן הראשון שלי.
לימים הייתי קבועה בנו לימיט והקראש על דניאל הלך ודעך. מצאתי את עצמי שוב ושוב על שש. עם גל ועם אקראיים למינהם גם. לא עשיתי הרבה בפועל, בעיקר הצלפות פלוגר שעד היום נותרו הפייבוריט שלי.
ערב אחד אני וגל נסענו לשבת עם דניאל בעבודה, הוא עבד בתחנת דלק בנוסף ובאנו לארח לו חברה במשמרת לילה. אמרתי שאני רוצה להיכנס לכלוב ולפתוח בלוג וחיפשנו לי כינוי. אני לא זוכרת מי מהם העלה את ניקסי והשני שאל מה זה. הוא אמר שזה כמו פיקסי, סוג של פייה, אבל קצת יותר זדונית. אני אהבתי וזה צילצל לי טוב באוזן ובאותו לילה ניקסי נולדה.
ניסיתי כמה פעמים למצוא משהו כתוב במהלך ה17 שנים האחרונות ואף פעם לא מצאתי שום דבר, תמיד זה שלח אותי חזרה לפיקסי, עד שבאזור 4 בבוקר מוקד העניין החדש שלח לי את מה שקיבל מצ'ט GPT -
כן, ניקסיות הן סוג נוסף של רוח מים מהפולקלור הגרמני והסקנדינבי. לעתים קרובות הם קשורים לגופי מים מתוקים, כגון נהרות, אגמים ובריכות. ניקסי מתוארים בדרך כלל כיצורים יפים דמויי אדם שחיים במים או לידם. הם יכולים להיות זכר או נקבה, אם כי הניקסים הנשיים מוזכרים יותר בסיפורים. הניקסים ידועים בקולות השירה הקסומים שלהם, שבהם הם משתמשים לפעמים כדי לפתות אנשים למים. בסיפורים מסוימים, הם מיטיבים ומגנים על המים שהם חיים בהם, בעוד שבאחרים הם מסוכנים יותר ומסוגלים להטביע את המתקרבים מדי.
סה"כ נשמע דיי מדויק, פרט לשירה, ממש בספק אם השירה שלי תפתה מישהו. אולי תפתה לשים אטמים.
לאחרונה Blueyes אמר בכמה אינטראקציות בינינו ועם אחרים "I've created a monster" ושהפכתי למפלצת בדס"מית קטנה.
האמת שתמיד הייתי, הוא רק העיר אותה חזרה.
