היו רגעים שהייתי גומר לה בפה, מרגיש את איך שהיא מחזיקה אותי עמוק, שותה אותי עד הסוף. אבל לפעמים, כשהיא התרוממה, ראיתי שאריות קטנות על השפתיים שלה, והיה רגע אחד קטן שבו רציתי להגיד לה:
“אל תנקי את זה. פשוט תשאירי את זה בשבילי. תני לי לקחת את זה ממך, להרגיש את זה עליי.”
אבל שתקתי.
כשהייתי גומר לה בכוס, היא תמיד רצה מיד לשירותים ומרוקנת הכול, ואני רק רציתי להגיד לה:
“פעם אחת, פשוט תישארי ככה. תני לי להרגיש אותך באמת. תני לי לקחת את זה ממך כמו שזה, ישר עליי.”
אבל שתקתי.
היו רגעים שהייתי נכנס לשירותים בדיוק כשהיא הייתה שם, עושה פיפי, והיה משהו בי שרצה להגיד לה:
“חכי, אני רוצה אותך ככה. אני רוצה להרגיש אותך לגמרי.”
אבל שתקתי.
ואז היה התחת שלה, הגדול, המושלם. כמה רציתי פשוט לקבור את הפנים שלי שם, ללקק אותה בלי לעצור, בלי לחשוב, רק להרגיש כל סנטימטר ממנה.
אבל שתקתי.
עכשיו אני יודע שיכולתי לקחת הכול רחוק יותר. יכולתי פשוט לבקש.
אבל לא ביקשתי.
ואחרי זה, התחרטתי.