הפיכחון, אין לו מתחרים.
אי אפשר להתעלם ממנו לאחר שדפק על דלתך.
אי אפשר להמשיך לישון, לאחר שהתעוררת.
אפשר לנסות לנמנם, משום מה זה לא עובד.
לפעמים האנשים הישנים, הם אלו שמשקפים לנו את הפיכחון,
בהיותם ישנים את החיים הללו.
לילה טוב, שינה מתוקה
לא אעשה דבר כדי לערער את שנתם הערבה.
זה היופי בעולמנו, אתה יכול לישון גלגולים שלמים
עד שמגיע הפיכחון, וכל הכללים משתנים.
העולם שחשבת שאתה חי בו, מתחיל להתערער,
ובמה תאחוז ידיך,
על מה תעמודנה רגליך?
אין במה לאחוז, אין על מה לעמוד.
האשלייה המתוקה מתמוססת לאיטה,
עד שתבנה בזיעת אפיך את האשלייה הבאה.
זו שתחזיק אותך בחיים, בתפקיד ראשי בהצגה,
וחוזר חלילה, עד הפקחון הבא.
עד שתסכים להיות צופה פשוט מן השורה.
אפשר תמיד להתנחם שאין סוף לגלגולים,
ומה שלא הספקנו הפעם, יתדפק על דלתנו בחיים הבאים.
כמה יופי, איזו חוכמה, להתעורר יום אחד ולקחת גלולה אדומה.
לבדוק מה עומק מנהרתו של הארנב
לראות את הבאגים כאן ועכשיו.
להתקין תוכנה, לעדכן גרסה, ולדעת שאף על פי כן, אתה האחד בסיפור שלך!