התיק הסגור

לעיתים אנחנו בורחים מהחושך, לא מבינים את משמעותו. רוב הזמן, אנחנו מנסים להימנע מהרגשות החשוכים בתוכנו, מהפחדים והסודות שמחכים להיחשף. אבל מה קורה אם נבחר לא להתמודד עם החושך, אלא דווקא להיכנס אליו? מה אם נסתכל בו בעיניים ונראה אותו בתור משהו שיכול להאיר את הדרך?

החושך לא בהכרח מייצג רק את הרע. הוא עשוי להיות מקום של אינטימיות, חקר עצמי, ופיתוי. בפנים, בתוכנו, ישנם אלמנטים שלא תמיד נעים להסתכל עליהם, אבל כשם שלומדים לקבל את האור, כך גם החושך יכול להפוך למורה שמלמד אותנו על עצמנו.

הסוד טמון בהבנה שלא כל מה שחשוך הוא מפחיד, ולא כל חושך מביא עימו פחד. החושך הוא רק הרקע שמבליט את האור, את כל מה שיפה ומרפא.

שישי ארור, כמה אפשר עוד להרגיש מושפל.

עוד שבוע של ריסוק ביטחון ,מנסה לגרש מחשבות אפלות, כלוא בתוך עצמי. 

כבר שעות מול הצג, כי זה הריגוש הזמין היחיד.

מפליג לאסיה דרך יפן עד רוסיה הסוערת.

מחפש חום בקור האין סופי.

צריך לרוקן את תיק המסעות שמלא כבר זמן מה, הזקפה מיותמת על סף המיותרת, הכל חוזר כמו גלגל מפונצר,

הרוטינה אוי הרוטינה של הכל אותו דבר. 

מתרוקן.

בקצה העולם (ממש ליד נתניה), על קו החוף, בחושך התכוף אתה רואה את הרעש ומרגיש את הקול הגלים מנפצים הרוחות שורקות ואני,

אני עם הפנטזיות עם החששות ההתלבטויות והלו'ז של מחר.

מחפש להשתגע עם הפרטנרית הנכונה כזאת שתוכל לקבל בלי לחשוב שניצור יחד סערת סקס מבוקרת.