ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני שנה. 20 בפברואר 2023 בשעה 1:31

הן שהפעם אוננתי על חומרים רגועים שקולים נורמטיבים וונילים לכל הדעות. היו פרפרים היה זין יפה שנכנס לכוס יפה. ככה. עם כל מה שיש. אבל לא מהר מדי. בדיוק בקצב הנכון. 

גמרתי. מספר רב של פעמים.  

 

החדשות הרעות הן, שהדבר שגרם לי להרטיב היה הרופא שלי. הגניקולוג שלי. שלצער שנינו שוב פעם הושעה ורשיונו נקלח ממנו. עכשיו, הבן אדם בן 73. מנסים להעיף אותו בגלל שהוא זקן. הבן אדם הזה אינו טורף. אין לו עצם של טורף בגוף. נכון הוא מטר תשעים עם כרס ואצבעות שמנות. אבל הוא לא יכול לפגוע בזבוב. ובטח אין לו כוונות זדון מאחורי הבדיחות הלא המוצלחות שלו. הוא מנסה לכסות על חוסר הביטחון הקולוסלי. הוא לא טורף. ולהעליל עליו שהוא טורף מכל סוג שהוא זה כמו להעליל זדון על ילד בן שלוש. האישות שלו היא ראש על מקל. מפה לשם. הוא קיבלת את בדיקות הדם שלי התקשר מהנייד לדון בהן. 

 

עכשיו יקח ה מ ו ן זמן עד שהוא יחזור. 

וגם אז, ירשו לו להכניס אצבעות לתוך מטופלות אך ורק בהשגחה של אחות בחדר. שאני חייבת לציין - מאוד הפריע לי בפעם האחרונה. כאילו, אני בעד פומביות. אבל זו הייתה פגיעה בפרטיות שלי. שלנו. ואף אחד לא שאל אותי אם אני רוצה ו/מוכנה למשגיחה. 

 

בקיצור. וויברטור חדש. פלוס משקולות לכוס 😂 פלוס אמבטיה פלוס שיחה עם גבר פוטנציאלי (למה, לא ברור) ומיליון אורגזמות אחרי.  

לפני שנה. 18 בפברואר 2023 בשעה 8:09

סיפוקים. 

 

 

אני יכולה. 

לפני שנה. 18 בפברואר 2023 בשעה 4:57

אני מודה שאני כמעט תמיד מנותקת מעצמי אבל מה שסותר את הקביעה הזו הוא העובדה שאני כמעט תמיד ללא יוצא מהכלל שמה לב לדברים יפים. בניינים יפים, צל שנופל בצורה יפה, תמיד השמש, צורות יפות במדרכה אנשים שמושיטים ידיים, פרחים, מוזיקה, ספרים, אמנות, ילדים.

 

חזרתי ללימודים. התחלתי את ההתמחות. מקשקשת עם מישהי מהתוכנית והיא ממש חמודה מפה לשם מסתבר שאני מכירה את אח שלה. והוא דמות מעניינת מהעבר שלי. 

היה לנו כייף ממש. אבל דליים של כייף. בזמנו חיפשתי בעל והוא לא נראה לי חומר לבעל - אז ניצלתי אותו מינית עד שהכרתי את בעלי. בכל מקרה. העולם הוא גדול. וצריך לזכור שלפעמים יוצא לנו להכיר אנשים מגניבים ממש. ממש ממש. בזמן הלא נכון.  

 

ובנושא אחר - קיבלתי מחזור. בזמן הנכון. שזה קצת תמוה אבל מבורך. הגוף שלי בכל זאת לא כזה דפוק. מסתבר שהוא יודע לעשות הרבה דברים כמו שצריך. 

 

בזמן האחרון יש לי חלומות ממש דפוקים. תת המודע מעבד הרבה דברים. כשאני לא ״שם״. 

 

יש לי חלום שחוזר על עצמו. ממש. וזה מוזר. כי. יש שם מקום שאף פעם לא הייתי בו. אבל הוא תמיד אותו מקום. אני מזהה אותו. כל פעם. האם אי פעם אכנס לים? לא ברור  

 

החלטתי לנקות קצת את הוואטסאפ. חסמתי וחסמתי וחסמתי. והעברתי לארכיון. לקח לי רגע ארוך להעביר אותך לארכיון. 

חסמתי ועדיין עלית לי בעיניים כשגללתי בוואטסאפ. ובכל פעם שראיתי את השם שלך - הרגשתי שמישהו נושף עלי אש. לחצתי על הכפתור.עכשיו אתה חסום ומאוכסן בארכיון. רחוק. 

 

ובכל זאת, תמיד יש משהו שמזכיר לי אותך ביום יום. יותר את מה שנוכחותך ייצגה בשבילי עמוק בפנים. וזה היה אחד השיעורים הכי מרתקים שיצא/יוצא לי ללמוד על עצמי. אז  בהודיה. עד ההתקף הבא. 

 

 

 

 

לפני שנה. 14 בפברואר 2023 בשעה 4:40



 

 

לפני שנה. 11 בפברואר 2023 בשעה 16:29

https://fb.watch/iDuWO1diMr/?mibextid=q5o4bk

 

 

לפני שנה. 10 בפברואר 2023 בשעה 5:07

 

לפני שנה. 8 בפברואר 2023 בשעה 19:58


 


 

 

לפני שנה. 7 בפברואר 2023 בשעה 4:57

*נא לי להבהל. זו אינה קריאה לעזרה. רק שיתוף* 

 

בלי קשר לחיים ולמה שהם מזמנים. שבסדר, מותר שיהיה לי קשה. כי באמת. לפעמים מאוד מאוד. מאוד. קשה לי. 

אבל יחד עם זאת גם מאוד מבורך לי. בכל מיני דברים. 

 

החלום שלי. נגיד אולי - לא חלום. אולי רק מטרה.

שיהיה לי יום אחד. אחד. מתחילתו ועד סופו שבו לא חולפת בראשי מחשבה חסרת תקווה. כזו שגורמת לי להבין איך ולמה אנשים גומרים על עצמם. ולא במובן הסקסי. 

 

סעיף 2 של הבדיה הזו - שיהיה לי יום אחד, שלם, שבו נוח לי בגוף. אני לא יודעת אפילו איך להסביר את זה. אבל אף פעם כולל אף פעם לא נוח לי בגוף. הייתי רוצה יום אחד להרגיש אותו. בטוב. 

 

וגם. גם אתם מקשיבים להרצאות בזום וכל מה שאתם יכולים לחשוב עליו הוא מדף הספרים מאחורי המרצה אבל אתם לא מצליחים להבין את הכותרות בגלל איכות הזום? 

 

האם זה ישמע לגמרי עולב לבקש את רשימת הספרים? 

 

כנראה. 

לפני שנה. 5 בפברואר 2023 בשעה 5:52

מציק לי בהכל הוא התקווה. כי היאוש באמת יותר נוח. 

מה לעשות שלא התחווט לי המוח לברירת מחדל - האפּי. 

מי אתם אנשים שמחים. כי. 

זו לא קריאה לעזרה. אלה ההורמונים שדופקים אותי קצת. ושוב פעם ילדה חולה כי לא הספיקה לנו שפעת פעמיים בשישה שבועות. אנחנו צריכים עוד חולי. עוד ימים בבית. 

אני פאקינג שונאת אנשים. דווקא כשאני מחליטה ללכת למיטה מוקדם - הילד מוזמן למסיבת בר מצווה. לכי תגידי לו לא. אבל צריך להסיע. צריך להחזיר (מאוחר). בבית ילדה חולה. את עדיין משתעלת משפעת מספר 2 ואם לא מספיק כל האושר הזה - גם חוזרת ללימודים. לא יכולה לראות אנשים. הולך להיות פאקינג דוחה. לפחות יש מרצים אחרים. אלוהים. איך אני עדיין משתעלת. איך. בכל מקרה. אני עייפה. רוצה לישון. רק לישון. ואולי לחלום על איך זה מרגיש כשמתים. ואין שום התחייבויות או דברים שדורשים טיפול או אנשים קטנים ו/או גדולים שתלויים בך. ומאות המיילים שטרם קראת. ומסמכים שטרם חתמת עליהם. והאנשים שטרם חזרת אליהם. וצריך ממש. 

ואולי סתם בא לי להקיא מעצמי כי דיברתי עם מה שמו כל הלילה שהחליט לקחת פטריות ואיכשהו הזמין אותי לבלות איתו בפון בזמן ש. אני סוטה מהעניין. מה שמחליא אותי היא הפגיעות שקיימת בשיחות שלנו. אני פשוט רוצה לספר לו הכל. ואז מצטערת. ואז תוהה. כמה הוא טוב בליטופים? סתם ליטופים שלא מובילים לסקס. כי איפה להכניס סקס בכזאת אינטימיות. 

גוֹד. שמישהו יעצור אותי. אני לא יכולה לחסום את כל העולם כל הזמן. יאללה. הולכת לעשות box breathing. 
את פאקינג יכולה. המוח ירגע. מתישהו. פאק. 

 

 

לפני שנה. 4 בפברואר 2023 בשעה 5:15

אני כל הזמן רוצה לברוח ממנו. מתבקש. הוא מכניס אצבעות לתוך הקרביים. היום היה הסשן האחרון שלנו. לבינתיים. עד שהוא יחלים מהניתוח. היום ביקשתי ממנו בבקשה לא למות. כי. אני באמצע ניתוח בעצמי. והוא המנתח. להלן השאלות/הצהרות מהיום: אז למה אתם לא ביחד? (בכל פעם שאני מדברת על הגרוש שלי). זה בטח מרגיש מאוד בודד לחיות ככה. Duh. יש פגיעה מינית בעברך? את יודעת מה זה אומר כשיש פערים בזיכרונות? 

יש שתי אפשרויות. ללכת למקור. או למצא פתרונים להתמודד עם איך שהדברים עכשיו. יש לי חבר הומו וכל פעם כשאני ואישתי היינו הולכים לבקר אותו ואת בן הזוג שלו והחברים שלהם מצאתי שהם נותנים להתקרב אבל אף פעם לא עד הסוף (לא להשתולל. הוא בן 75). את יודעת מה את מזכירה לי? שכשאת מחבקת מישהו זה אף פעם לא עד הסופ. את יודעת. עם יד אחת על הלב שלך. מדגים פיזית. ואז הופך את היד. כן. ככה. אז אף אחד לא באמת מתקרב. או יכול. כי את. לא מרשה. זוכרת למה באת אלי מלכתחילה? חיפשת מישהו שיעבוד איתך על הכעס/זעם. תראי איך הכעס שלך מחזיק אנשים במרחק ממך. כי מי באמת רוצה לבוא קרוב למישהו שכועס? שיט. אני צריכה להעביר לו כסף. הכרתי פעם מהפנטים. חברים למקצוע. אבל כולם מתו. כל כך הרבה אנשים מתו לי. כל שנה אני יוצרת פלייליסט בספוטיפי. שדי מייצגת את השנה הזאת. ככה בלי שהתכוונתי. היום אני על 2017. השנה שבה התגרשתי. וגם. תצפו בפאמלה בנטפליקס. 

וואלה. ריגשה. גם היא תקבל ספר. ההורמונים האלה הולכים לחרפן לי את הרבי. אבל לא יכולתי לקחת סיכון. אני חוזרת ללימודים ביום ראשון. הסתכלתי על הלו״ז וקצת השתבשתי. אני רק רואה תאומים בעיניים ואין לי זמן אפילו לקבוע תור להפלה. ביי 

 

מתוך 2017