שקיפויות

בדיוק ברגע שהתיישבתי על מושב פנוי נדיר, שמצאתי ברכבת שתוביל אותי לכיוון מרכז, נשמע קול צפצוף הנייד שלי, שבישר לי על קבלת sms חדש. תחושת הבטן שאמרה לי שזה ממך הוכיחה את עצמה - "הטעם שלך עדיין אצלי בפה... ואני מאוד אוהב את הטעם שלך...", תוך שבריר של שנייה נמתח בפניי קו אנכי שהתעקל בקצותייו, השתרע מאוזן לאוזן וגרם ליושבות סביבי לסימני שאלה.
לי אין סימני שאלה לגביך, אתה מפעים ומרגש אותי כל פעם מחדש ואין בי תהיות ואין בי בקשות ואין...
קשר שהתחיל לפני כשלושה חודשים, לגמרי לגמרי במקרה, עת הגעתי לצלם סצנות שישמשו בסיס לציוריי, שם פגשתי אותך, התאהבתי בחיוך שלך ומאז הכל הסטוריה.לא זוכרת שהיה יום, בו ילדיי לא היו אצלי ולא נצלנו אותו למפגש, הכולל גם שינה משותפת, למעט אותו שבוע בו שמשת את ארצנו הקטנטונת כחייל מילואים.
נכון, 12 שנים מפרידות ביננו, כשאני המבוגרת, אני אמא לשלושה ילדים שהגדול ביניהם נושק ל - 20, לך אין עדיין ילדים, ובכל זאת אתה יודע להקשיב לי, להכיל אותי ולייעץ, ובנוסף אתה יודע לזיין אותי זיונים שמותירים לא רק בך, אלא גם בי, את טעם החיים.
היצירתיות שבך מפתיעה אותי כל פעם מחדש, אמנם אני האמנית , אך מסתבר שכשעסקינן בתשוקה אתה רב אמן. כשאני מציירת אני מציירת נקי, לא משלבת חומרים נוספים, לא עוסקת בטכניקות מעורבות, כשאנחנו ביחד הכל אפשרי, הכל מתערבב עם הכל, מילים, חומרים, איברים, תנוחות ומבעים והשמים הם הגבול.
היום בלילה לרגעים הפכתי שולטת, פקדתי עליך להוציא את הלשון ולהותירה זקורה כל העת, בזמן שאני מזיינת אותך ומוצצת לך את הלשון משל היתה הכלי שלך. הוריתי לך לא להזיז את הלשון גם אם אני מציקה לך. "אתה עושה עכשיו הכל כדי לשמש אותי ואתה לא מפסיק לרגע..." זיינתי אותך עם הכוס שלי וינקתי את הלשון שלך לעיתים יניקות חזקות במיוחד כדי להכאיב לך. הרגשתי את ההנאה שלך והתמלאתי עונג צרוף מתחושת השליטה בך, ועכשיו בעת מקלידה שורות אלה מרגישה את הייחום שב ומציף אותי..
בפעם הקודמת שהזדיינו הייתי לך הכלבה, ותוך כדי זיון הספנקת אותי באופן שלא הרגשתי לפחות שנתיים. הורית לי לספור, אך בשלב כלשהו הפסקתי פשוט מפני שלספנקים שלך היתה רק עוצמה ולא סוף:-)
באותו בוקר כשקמנו אמרת לי שאין ספק שתצטרך אישה עם נטייה בדסמית..
האמת, הכי אני אוהבת שאתה מזיין לי את התחת, זיון שלא נגמר, ותוך כדי כך מפסק את ישבני עד שחשה שנקרעת ומדמיינת איך כולם יושבים על הבר לידינו, מסתכלים ורואים את כל התמונה..
הלילה הייתי לשמושך גם כשישנתי. הערת אותי כשאיברך חודר אלי לסרוגין ברוך ובעוצמה וכשגמרת צללנו לשינה של אשמוורת הבוקר.
ובבוקר טרם הלכת, הפשלת מכנסיי, מצצת לי את הכוס בתאווה, כשכל פניך נמרחות במיציי, ואחרי שזיינת אותי במהירות, בשל קוצר הזמן, נותרתי בתחושת עונג. שעה אח"כ, עת עמדתי במטבח ושטפתי כלים, גלש ממני הזרע שלך בגל ענק, הרטיב את תחתוניי כליל ושוב היית איתי בכוס ובנפש.
לי אין היום שום סימני שאלה - אתה פשוט מקסים:-)

הפעם האחרונה הותירה אותנו ללא ספקות - הבנו - כשאתה מצליף בי, לא רק אני נרטבת, גם אתה נדלק בטרוף.
החלטנו ללכת על סשן.
בבוקר שאחרי שאלת אותי איך היה לי, וידעתי לומר לך, שהיה לי רק טוב, כל כך טוב, כך כשגם ממש ברגעים אלה כשכותבת, חשה איתותי התכווצויות מפעמים בי שם.
ביקשת שאתלבש עבורך ואני חיכיתי לך אתמול כזונה (כאילו שבדר"כ איני זונה כשאיתך:-)) גרבתי על רגליי את גרביוני הרשת השחורים, אלו שנצמדים לירכיים חזק ואינם מרשתים או חוסמים כניסות חיוניות, לבשתי חצאית קצרצרה על גוף נטול תחתונים, השחלתי רגליי למגפים גבוהות, שדומה שלעקב שלהן שכחו להמציא את הסוף, צבעתי שפתיי באדום ראוותני וחיכיתי לך.
בזמן שחיכיתי צפו וביעבעו בי מראות מזמנים של פעם, זמנים בהם הייתי מחכה לו או לאחר, זמנים בהם הפחד היה כובש כל פיסה בגופי וגרם לי להצטמרר, זמנים שלעיתים הציפייה בהם לוותה באימה, זמנים בהם רעדתי מפני הלא נודע, זמנים בהם לעולם לא ידעתי איך אצא מתוך סשן, ואפילו קרה שתהיתי אם אזכה בכלל לצאת מהסשן...
אתמול היה לי נפלא. לא היה בי כל פחד, האמת שגם לא חשתי השפלה. נהנתי לפשק את עצמי אל מולך, מתענגת מהידיעה שאתה מתבונן מקרוב בתחת שלי הנפתח כל כך עבורך. אהבתי את ההצלפות, אהבתי להיות כלבה לשימושך, אהבתי להחנק מהזין שלך, אהבתי.
ושוב שאלת אם לדעתי צריך אולי קצת אחרת, ושוב עניתי שהיה לי טוב, כל כך טוב, ותהינו אם בפעם הבאה רצוי יהיה להעלות את מנת ההצלפות, ואולי כדאי בכלל לנסות להקשות, אך ידעתי ויודעת ומרגישה - תבין, אין כאן נכון או לא נכון - נכונה רק התחושה. אתה מפעים אותי כל פעם מחדש. יש בך פתיחות מרגשת. מתרגשת איך קורה שבאמצע זיון כוס מדהים אתה יכול להפסיק בשביל לרדת לטעום וללקק לי, נפעמת מהעוצמות, נפעמת מהטעמים והריחות, נפעמת, ובכלל, מזל שהכלבה (הפעם לא מדובר בי אלא בכלבה האמיתית שלי) חרשת, כי אילו היתה שומעת, היתה לבטח פורצת בשטף של יללות, כשהיתה נחשפת לגמירותיי.
אז תצליף בי יותר או פחות, תהיה קשוח יותר או פחות, תקשור, תשפיל, תעניש, זה ממש לא משנה - מרגישה איתך מוגנת, כן, וכל כך מאושרת. וכן, נלך וננסה עוד דברים, וכן, תקשיח עמדות, תקשיח גם חוקים, ובכל זאת ועם כל זאת אהיה מרוגשת איתך, בשבילך ועבורך.
אוהבת להתבונן בך, אתה יודע, ביופי הנשפך מפניך, מעינייך המרגישות החודרות, אוהבת שאתה יודע גם כך וגם כך וגם כך, אוהבת בך כל כך הרבה ויודעת שמזמן התמכרתי אליך ויודעת שהתמכרת גם אלי .

בהתחלה כשהיית נכנס בי מאחור היה שם צפוף וכואב. היית מזיין אותי עד לפרפורי האורגזמה, אך מרגע גסיסתה היית חייב לוותר - אנחות הכאב ששב אלי באיבחה היו מגירות אותך ממני החוצה. מפעם לפעם אהבתי יותר, עד כי הגעתי למצב ששוכחת היום לעיתים מקיומה של הגיזרה הקידמית, ולמעט רוקט שנצמד לנקודה המרגישה, מוכנה זו הגיזרה האחורית תמיד לפקודתך ולגחמותייך. אתה חודר ודופק אותי עד כלות, לעיתים במקצב אחיד ומדוייק, לעיתים בקצב איטי ועמוק במיוחד, לעיתים בתנועות סיבוביות, מבריג ומשגל אותי משל הייתי בורג. לעיתים זיון של דקות ארוכות, לעיתים זיון של שעה תמימה, שלבטח היה הופך לשעות לולא הצוואר, שבתנוחה הכלבית, זועק ומתריע שוב ושוב על מערכת עורפית שעומדת לקרוס.
אתמול היתה הגיזרה האחורית לשימושך שעה ארוכה והאורגמות שחבקו אותי היו מעלפות. עדיין מרגישה אותך בתוכי, עדיין מדמיינת את שצילמת בפעם הקודמת והראית לי, עדיין מדמיינת את כולם מתבוננים בך כשאתה משגל אותי כך מאחור, עדיין רוצה שזה יקרה אל מול קהל רב, עדיין זונה, זונה אנאלית שלך:-)

שבוע ארוך במיוחד זה היה, עת זחלת בקור, בבוץ ובגשם, כשאתה במדים.
אתמול, אחרי אותו שבוע, חזרת עם החיוך התמידי הזה שלך, שיש בו קורטוב ביישנות והמון שמחה אמיתית מהבטן. פסעת פנימה אוסף אותי אל חיקך בחיבוק ארוווווך, סוף סוף, לאחר התבוססות ממושכת בבוץ יכולנו להתבוסס ברוק שלך ושלי, להצמית פיות, לבלוע לשונות ולהסניף זו את זה, זה את זו.
חסרת לי. הרבה סרטי בדס"מ ראה צג המחשב שלי השבוע ונראה כי שמח לנוח ...
זיינת אותי קשות, דהרת עלי ארוכות ועונג צרוף במיוחד היה לי עת התמקדת בגיזרה האחורית, פתחת אותה, חדרת עמוקות וכבשת בצהלות הקרב שלך ושלי.
נרדמנו חבוקים, כשבאמצע הלילה, אתה ,שישן בדר"כ כתינוק, התעוררת והתחלת לבטוש בי, נראה שהיית צריך לכבוש שוב את המטרה.
בבוקר נסעת, שבעת ימי המילואים תמו, אך העבודה קראה לך, ואני שלאחר הזיון האחרון לא הפסקתי לצייר מתוך שינה, ניגשתי אל כן הציור, לאותו בד בו דמותך כבר הייתה חקוקה והמשכתי לבנות אותך, לצייר אותך, לשפוך צבע על החיוך המקסים הזה שלך.
כשתבוא שוב, אולי מחר, תוכל לראות כיצד התקדמתי ותזיין אותי שוב ואני אמשיך לצייר אותך ולהרגיש את תהומות הנשייה בוערים בי.

אס אם אס שקיבלתי ממנו היום ביום הולדתי, לאחר שאמש חשבתי שחגגנו כבר בשביל היום. "חבל שאני עובד היום. הייתי חוגג לך כמו שצריך. היית היום המלכה ואני לשרותך", נשמע לא רע לגמרי כך שסימסתי לו שיגיע ושיהיה לשרותי ...
מלכה? למה לא בעצם? לפחות ביום ההולדת:-)

"בפעם הבאה כשתבוא אצלם אותך כשאתה ישן" אמרתי לך כשקמנו בבוקר, ואתה חייכת את החיוך היפה הזה שלך. "אצלם את הפרופיל היפה שלך", "אצלם אותך מתכרבל בשמיכה" ואחר כך אצייר תמונת גבר ישן והיא תהיה כל כך יפה בזכותך.
כמה אוהבת להסניף אותך לקרבי עוד לפני שקמת, עוד בטרם התקלחת. החלקות של העור, הריח, אחח .. הריח... שלך, רוצה להסניף אותך חזק לקרבי כל היום.
תמיד אוהבת לראות ולחוש אותך גומר. אתה גבר שיודע לגמור, ואיך יודע לגמור! חוויה מרעידת חושים להיות איתך ברגעים הללו של הזעקה הבלתי נגמרת שלך שממשיכה ברעידות מוטרפות ומסתיימת בפרצי צחוק מקוטעים משתוללים.
הלילה היתה לי אורגזמה כמו שלך בדיוק, אורגזמה מטורפת, שהגיעה דווקא ללא הרוקט פוקט שעוזר לי כל כך. הפעם גמרתי כשזיינתי אותך חזק, שוב ושוב ושוב ואתה ינקת את פטמותיי, שאבת אותן במציצות מוטרפות מכאיבות ונוקבות. ההתמקדות שלך סביב הפטמות, הכאב החד הזה וההשתפדות שלי עליך היו פשוט מעל ומעבר, צרחתי צריחות, שנשמעו כצרחות אימה, בעוצמת דציבלים מחרישת אוזניים ללא ספק,ולאחר אותה סידרת צרחות מטורפת התפרצו מתוכי נחשולי צחוק בלתי נגמר וצחקתי וצחקתי ולא יכולתי להפסיק לצחוק.
בזמנו בתערוכת דיוקן עצמי שעשיתי, ציירתי את הפנים שלי כשאני גומרת, חושבת שאצייר אותך ישן ואולי גם אצייר אותך בגמירה האלוהית שלך. הייתי שם – נגעתי בך, נגעתי הכי גבוה ...

לילות הזויים, מרגישה כמו ב"תשעה שבועות של שכרון חושים", כן, לגמרי בשיכרון חושים, ובכל פעם שהוא מגיע נושמת את הווייתו נשימות עמוקות וגדושות, ממלאת את חללי אפי בריח הגבר שהוא מביא עמו, שותה את טעמיו ולא מאמינה.
והוא כבר יודע עלי כל כך הרבה, ובכל פעם מזכיר לי שאני ממש לא מפחידה אותו, ולא משנה מה אוסיף לספר, לא אוכל לגרום לו להרתע אף פעם.
אתמול הזדיינו קשות, שעות ארוכות, שעות בוהקות בנגוהות אושר צרוף. שעות של עיניים מדברות, שעות של מגעים כל כך מפעימים. פתח לי דלתות לאולמות תשוקה שהיו עד כה חסומים וחשף עולמות אחרים מרגשים מסעירים. וכך פעם למעלה ופעם למטה ולא כל הזמן מנקודת מבטה של כלבה ולא כל הזמן לעשות עבורו, וכן להשתפד עליו ולזיין אותו חזק כשאוחזת בעורפו ומטה גוו כלפיי, וכן לזיין שוב את הפרצוף היפה שלו, וכן שוב מבקשת שיזיין לי את הגרון כמו שמזיינים שיפחה, ושיזיין אותי מאחור כמו שמזיינים כלבה, והסחרחרה אינה עוצרת ואני גומעת את רוקו והוא שותה אותי, ואני גומעת את מיצי תאוותו, והוא חודר אל אחוריי עם לשונו ואנחנו צוחקים וזועקים ומוטרפים ומטורפים, וכן...
ובלילה לפני שנרדמים הוא אומר לי, שלמרות שאנחנו זמניים זה לזו, מכיוון שהוא רוצה להקים משפחה, תמיד אשאר עבורו חברה, והוא אומר לי שבמשך היום אין ספור פעמים הוא נזכר בי, מרגיש אותי ואת הכמיהה המפעמת בעורקיו, ואני מאושרת ואנחנו צוללים לשינה קצרצרה, כי מה כבר נשאר עד לאשמורת הבוקר, והוא אוסף אותי אל חיקו ואנחנו נרדמים, ובבוקר כשקמים פשוט מסתכלים ומרגישים ולמרות העייפות הכל כך מוטרפת הולכים עם תחושת מלאות שכזו להתחיל יום חדש של עבודה.

החודשים האחרונים היו רוויים במתחים, פחדים וחרדות. חטפתי שוק רציני מהגוף שלי, שבגיל 46 החל להתנהג יותר כגוף של בת 86 ובתקופת זמן קצרצרה חשתי כעיר מוכת פגזים, שאינה יודעת כיצד להתגונן מאחר ובכל רגע ורגע נוחת עליה פגז במקום אחר, עד כי היא חשה שהיא על סף היפרדות מהעולם מאחר אין לה יכולת להתמודד בכדי להינצל.
עברתי סידרה של בדיקות שונות ולמרות התוצאות שהיו די מעודדות, חשתי נבגדת, מפוררת ובלוייה.
ללא כל קשר, עוד קודם לכן התעייפתי מחיפוש אחר בן זוג פוטנציאלי, הגעתי למצב של התעייפות מכל העיסוק הזה בים הוירטואלייה, שם לא הצלחתי לראות אפילו אחד ראוי, ובהמשך לאחר ההתדרדרות במצבי הגופני, איבדתי כל חשק או טעם לאיזה שהוא קשר מכל סוג שהוא עם גברים.
הפכתי להיות בודדה. איבדתי עניין, ולמעט ענייני העבודה שהעסיקו אותי באופן שוטף והאמנות שלי כבר לא ראיתי כלום. הרגשתי זקנה, לא אטרקטיבית ולא שווה, הרגשתי רע.
לפני שבוע וחצי פגשתי אותו, במקריות מוחלטת, ומאז מרגישה אחרת ומאתמול פשוט מרגישה כבטיסה.
נסעתי עם אחד מידידיי הצלמים לצלם במסעדה שיש בה בר משגע. נסענו לצלם צילומים ללא עירום. ביקשתי להצטלם במצבים של אינטראקציה עם מספר עובדים, אך מרגע שהצטלמתי איתו לא יכולנו להוריד את העיניים זה מזו.הוא צעיר ממני ב12 שנים, הוא יפה, כל כך יפה המבט שלו היפנט אותי, הגוף שלו גם, וגלים של תחושות מסעירות החלו לטלטל אותי מבפנים.
לאחר הצילומים הוא חיפש אותי בפייסבוק ודיברנו. משם הדרך למפגש הייתה קצרצרה.
נפגשנו. הוא לא בדסמי אבל יש לו ראש פתוח כל כך. נפגשנו והוא הטיס אותי לשמים, נפגשנו ולאחר לילה של תשוקה בלתי נגמרת, למחרת ידע לומר לי עד כמה הטרפתי אותו.
אתמול נפגשנו שוב ובבוקר נפרדנו. קשה לי לתאר את פרצי התשוקה שהיתה שם, אף מילה לא תמחיש טעמים. לשונות השתוללו ללא הפסקה, עולות, מתפתלות, יונקות, דוחפות, שותות טעמים מטעמים שונים כשהשיא הכי מוטרף היה בטיסה שלי, כשאני מזיינת את הפנים שלו, דופקת את הפרצוף שלו. זה קרה אמנם גם בערב הראשון, אך אתמול הרגשתי שזה מביא אותי לרמות של ריגוש שקשה לתאר. בזמן שעינגתי אותו, הייתי ישובה על פניו, רכבתי עליו כשכל הפרצוף שלו בתוכי, עת הוא יונק את הדגדגן, עת הוא מסעיר את הכוס. מצאתי שאני מתגרה בטרוף ברגעים שחשה שהוא נחנק, באותם רגעים הרגשתי את האטרף שלו ונזכרתי בסשנים בהם חוויתי חניקות והוטרפתי מהעדר החמצן. לא הפסקתי לנוע כמעט לרגע, כשרק לעיתים משחררת לשבריר של שנייה כדי שיוכל להסניף מעט אוויר.
טסתי אתמול ועדיין טסה ויודעת שגם הוא טס ויודעת שעוד נטוס. כמה זמן זה ימשך כרגע לא יודעת. הוא צעיר ומפעים ומרגש והוא מיני וחייתי בטרוף ויש בו אמפטייה ויכולת הקשבה, והוא מגלה פתיחות גם בשליטה (אתמול הצליח לתת לי סטירונת ראשונה) ואני טסה בין העננים ונראה שכל עוד נהיה ביחד אמשיך לטוס ולטוס ולטוס והלוואי ולא אצטרך לנחות אף פעם....

עסוקה, כל כך עסוקה, כל כך מרוכזת אל הדרך שסוללת לעצמי, עד כדי כך עסוקה שאפילו מפלס החרמנות דומה למפלס הכנרת בימיה הגרועים. עסוקה וצועדת קדימה, עסוקה ויודעת מה עושה, עסוקה ויוזמת מהלכים, משוחחת עם אנשים, יוזמת מייזמים ומאמינה, כן, יודעת שבסוף המסלול אמצא את עצמי במקום אחר לגמרי. עסוקה, שכחתי כבר מהם אתרי הכרות, שכחתי גם שיפה לענות להודעות שקוראת אפילו פה כשנכנסת פה ושם לקרוא בלוגים אהובים, עסוקה ויודעת שבסופו של ההר ישנה זריחה מנצחת, עסוקה וחשה דגדוגים מנצחים שיגיעו עוד שנתים שלוש לכדי השגים חשובים ללא צל של ספק, עסוקה ולא מאמינה למילותיי כאן, נשמעת לעצמי רברבנית אבל -עסוקה ובאמת יודעת שאצליח וכבר מרגישה את קצות ההצלחה נוגעים בי נוגעים.
עסוקה...