טוב, אז זאת הפנטזיה הכי קיצונית שכתבתי עד כה, אבל בשביל מה אנחנו כאן אם לא בשביל למתוח את גבולות הדימיון שלנו לא?
אז ככה,
עשרות גברים, נגיד עשרים. ערומים. חלקם קשורים, חלקם אזוקים, חלקם על ארבע עם קולר והולכים אחרי. כולכם עם כלובון ואצלי צרור המפתחות. כולכם להוטים להשתחרר, חרמנים, מיוחמים.
אני לוקחת כלי למדידת נוזלים מהמטבח ומתחילה לחלוב אתכם, עוברת אחד אחד, ולפי התור מסירה את הכלובון, מרגישה את הזין מתנפח לי בין האצבעות ומאוננת לכם. השפיך הלבן זולג לו לתוך הכלי שהולך ומתמלא.
ואז אני הולכת עם חומר הגלם הזה למטבח להכין לכולנו ארוחת ערב. שוברת כמה ביצים, מערבבת עם הנוזל הסמיך, מוסיפה מלח ופלפל ושופכת את התערובת למחבת.
בינתיים, חלקכם מכינים את שאר הארוחה - חותכים סלט, פורסים לחם, מוציאים ממרחים מהמקרר ופותחים את היין. האחרים עורכים את השולחן.
כולנו מתיישבים לאכול, אתם ערומים, אני לבושה.
לחיינו חברים ;)