"זו החברה החדשה שלך??", שלומי חייך ואמר "תכירו". אם היה לו מושג שאנחנו כבר מכירות..
* * * * *
את דקלה פגשתי באוניברסיטה בקורס שלקחתי רק בשביל הנקודות. האמת שאם היא לא היתה פונה אליי כדי לצלם משהו לא הייתי שמה לב אליה. היא לא ידעה להתלבש ותמיד נראתה כאילו הזמינה את הטרנינגים שלה מסין, במידות קטנות מידי, וגם לא דאגה להבליט את יופיה או להתאפר. אישה ללא מודעות מינית, חשבתי לעצמי כשהגשתי לה את המחברת שלי. היא חייכה אלי ועיניה חייכו יחד איתה. העברתי מבט בוחן על גופה הנסתר, מנסה למצוא רמזים לגבול שבין הטרנינג לקו הגוף. היא היתה ספורטיבית. ממש פוטנציאל מבוזבז. היא החזירה לי את המחברת ואמרה תודה, ולפתע שמעתי את עצמי מזמינה אותה ללמוד יחד ביום חמישי הקרוב, כאילו לא קבעתי כבר עם אורן וחנן.. היא הסכימה, רשמה את מספר הטלפון שלי והלכה לדרכה.
כל השבוע היה עמוס בלימודים ובמיזם חדש שעבדתי עליו, ודקלה נשכחה ממוחי העסוק. רק ביום חמישי, כשהיא שלחה לי הודעה עם השאלה מה הכתובת נזכרתי שבכלל קבענו. אורן וחנן כבר הגיעו לדרינק ובדיוק התלבטנו אם לצאת הערב ולאן. 'חכו', אמרתי, 'חברה אמורה להגיע, אולי נציע לה לבוא'.
'היא ונילית?', שאל אורן, ואני משכתי בכתפי כתשובה והמשכתי לגלגל לעצמי סיגריה.
דפיקה קטנה בדלת נשמעה כעבור זמן מה, ומולי עמדה דקלה בשמלה קטנה וחיוך רחב. חיבקתי אותה, הכנסתי אותה לסלון וערכתי הכרות קלה בין כולם. שמתי לב שהיא הגיעה ללמוד איתי בלי קלסר או מחברות, ובעצם בלי תיק בכלל, ומשהו נדלק אצלי במוח.
אני כבר מכירה את המוח שלי, שתמיד מצליח להבין דברים לפניי, מזרים לי דם נוסף ללב, שמתחיל להלום, שולח לי אותות לכל מיני איברים, ואז אני קולטת: את הפוטנציאל הזה יש לממש לאלתר!
דקלה נראתה הרבה יותר ידידותית למשתמש בשמלה שלה מאשר באוניברסיטה, וגם אורן וחנן נראו מרוצים מהתוספת, אז מזגתי לה עוד כוס יין והעברתי לה את הסיגריה הריחנית שלי, לעידוד המצב החברתי.
כעבור זמן לא רב, כשהדציבלים השמחים שלנו העידו על כמות האלכוהול בעורקנו, החלטתי לערוך תצוגת אביזרים קטנה מאוסף כלי העינויים שלי. הראיתי מצבטים, חבלים, שוט רכיבה אחד ושני שוטים אחרים, הסברתי מה זה גלגל כאב, ומה עושים עם סטראפאון ואורן הסכים להיות שפן ניסיונות, רק לשם ההדגמה, כמובן.
האווירה התחממה, המוזיקה ברקע הכתיבה קצב, ופריטי לבוש החלו להתערבב אלו באלו על הספה, ואת מקומם על הגוף תפסו מגוון האביזרים שפיזרתי על השולחן.
דקלה נותרה בתחתונים בלבד, אורן כבר היה עירום לגמרי וחנן עדיין נאבק בכפתור עיקש, תוך שהוא חופן את שדיה הזקופים בין ידיו. פשטתי את השמלה שלי וכרכתי חבל דק סביב מותניה של דקלה. הידקתי מעט והעליתי אותו עד גובה קו החזיה. משם פיצלתי את החבל כך שכל קצה יוכל להקיף את אחד משדיה ולחזור למרכז גופה. שדיה נראו כמו צמד בלונים מנופחים והיא פלטה אנחה כשמוללתי את פטמותיה בין אצבעותי. אורן התקרב עם זקפה ענקית אל פיה והיא התחילה למצוץ את איברו בתשוקה שלא ידעתי שיש בה. הידקתי אל גופי את הסטראפון וחנן שלף שני קונדומים מהחבילה; אחד לסטראפון שלי ואחד לעצמו. החלפנו מבטים, אבל גם בלי זה יכולתי לדעת שהוא סומך עליי שאשאיר לו את הישבן הסקסי שלה. דקלה היתה רטובה מאד, כנראה מהריגוש, ואני החלקתי לתוכה עם הסטראפון המקונדם שלי בקלות. מאחורי הרגשתי את גופו של חנן נצמד אל גבי ופולש אל פי הטבעת שלה, ממש מתחתיי. כל תזוזה שלו באחוריה הזיזה את הסטראפון שלי בתוכה, וכל תזוזה של הסטראפון בתוכה הזיזה את החלק שנמצא בתוכי! דקלה גנחה כששנינו בתוכה, למרות שגם הפה שלה היה מלא בזקפתו של אורן, ולרגע כולנו דחפנו עצמנו יחד לתוכה בתשוקה מטורפת. רגליה נתלו על צווארי, שדיה הפכו סגולים ופטמותיה הזדקרו אל על. אחזתי במותניה והחדרתי את כלי הסיליקון שלי לתוכה במהירות מתגברת. הדגדגן שלי התחכך בשלה ושתינו נאנחנו יחד. חנן הגביר אף הוא את הקצב והרגשתי כאילו הוא חודר ישירות אליי כשאורגזמה נפלאה פילחה את גופי המיוחם. אורן היה השני להגיע לפורקן, ומיד כשסיים להתיז את אונו על פניה היא רטטה מתחתיי בסיפוק. חנן המשיך לחדור לאחוריה עוד דקות בודדות עד שפלט בתוכה והתיישב מתנשף על השטיח.
* * * * *
"נעים מאד", חייכתי, "מיכל"
"דקלה, נעים מאוד", היא השיבה