לפני 16 שנים. יום רביעי, 17 במרץ 2010 בשעה 6:18
הסיפור המופלא הזה מתחיל ב[הקדמה קצרה, לא נמרחת, וישר לאקשן, אין זמן לאקספוזיציה ארוכה].
טסנו ל[יעד שווה, כמו עיר אירופאית, לא בנאלית מידי, ולא נידחת מידי, ובטח לא זולה מידי]. כבר במטוס אמרתי לה [משהו שיראה שאני יודע על מה אני מדבר], היא הגיבה ב[צורה שתראה שהיא נבוכה, אבל זורמת, לא קלה, אבל נכנעת] ואז הלכה לשירותים לשים את [פריט לבוש או אביזר שמוכיח שעכשיו היא שלי, והיא תחשוב עלי כל החופשה. בסאבטקסט אין רמיזה שזה הכרחי, אז אל תנסו למצוא].
חשבתי לעצמי [מחשבות שמעידות על חלק מהתוכניות שלי, וגם לשדר שאני קול ושקול ובכלל לא בתול]. ואז [אקט ראשוני, מגרה, קצת פומבי, אבל לא להסחף שלא יתקבל הרושם הלא נכון]. היא [מתוארת כאחת שהופתעה, הובכה, אותגרה, אבל בסוף נהנתה, יצאתי טוב] אני [לא מתרגש, הכל תחת שליטה, גומר]. היא [אומרת משהו] אני עונה ב[חידתיות, קצת גילוי רגש, והרבה סמכותיות].
ה[עיר אירופאית] נראית כמו [דימוי שטחי, ואז תיאור שטחי עוד יותר, אין מה לעשות, תיאורים זה החלק החלש של הסיפור אז נצמצם]. נכנסנו למלון [שוב תיאור, למרות שהרגע הבטחתי לעצמי לצמצם, אבל שלא ייצא זול]. אמרתי לה [משהו שקשור בהורדת בגדים, אבל עם טוויסט], והיא [ביצעה, אבל ביותר מלים]. סקרתי אותה במבטי וראיתי [תיאור מחרמן של גוף אשה סקסית ומגורה] חשבתי [על ההנאה שלי]. ניגשתי אליה ו[אקט סקס שני מתחיל, יותר ארוך מהקודם, יותר חזק, יותר תיאורים].
[עוד פסקה על סקס. עדיין קצת מאופקת. לא הבחורה מאופקת, הפסקה מאופקת. ועל מה שאחריו]
יצאנו לעיר ש[שוב צריך לתאר אותה, למרות שכבר אמרתי לעצמי פעמיים די]. ה[פריט מהטיסה צריך לשחק כאן תפקיד כלשהו]. בזמן השיטוטים [עשינו דברים שווים, הרבה שליטה, פומביות ומצבים מאתגרים]. אכלנו [מאכל מקומי, במסעדה מקומית, עם אנשים מקומיים]. היא [ניסיון התנגדות קטן, ומענה הולם, להזכיר על מה מדובר כאן] בערב יצאנו למסיבה [הכי מגניבה שאני יכול לתאר] עם [שתי שורות על האנשים הכי יפים וסקסיים בעולם] וגם שם [התשוקה נמשכה, צריך להכניס את המילה "נוטף" פעם אחת].
[תיאור סשן עם טוויסט, משהו בוטה, לא לעצור, לשחרר הכל. עכשיו משתלבים חבלים, חפצים, מכשירים, רהיטים, טוסטר משולשים, נרות, מחטים – בזהירות (עדיף להמנע), כאב, הבעות פנים. רשימת איברים אינטימיים. תגובות גוף, צבעי עור]
[המשך התיאור, גמירות חוזרות ונשנות, תפאורת העיר והאנשים מתערבבים עם נוזלי גוף. דופק, נשימות, מחשבות אישיות, מבטים ועוד הבעות פנים, הרבה מלים לתיאור סיטואציה ללא מלים]
היא [נהנתה ברמות, רמיזה לקוראים שגם הם. גמרה מלא פעמים, ועל ההלם ממה שהיא חשבה שהיא לא מסוגלת לעשות] אני [בטח שנהניתי, עדיין שקול, אבל יותר משוחרר, תיאור של משהו שהפתיע אותי ביחד עם שליטה מלאה בסיטואציה]. [כמה רגשות חיוביים, רצוי אהבה, אם זה נשמע אמיתי מספיק. שביעות רצון מהולה בקצת צניעות]. אחרי הנחיתה [תיאור סוד שרק שנינו יודעים עליו, ויישאר איתנו, הממ... וגם עם כל הקוראים].
אז זה הסיפור. חוויה של פעם בחיים ו[משפט אחרון לסיום, משהו שכולם יכולים להסכים עליו, וגם ישאיר חיוך. משהו כמו] כל אחד צריך עיפרון חודים.