ברובם אני לא מוצא אותה אחת

הפעם במדור, אני עונה לשאלה של מישהי קרובה, לשיפור מצב רוחה [שאני הרסתי, נו מה].

תגיד בן אדם [היא מספיק קרובה לקרוא לי בן אדם. אבל מספיק רחוקה כדי לא לדעת שאני לא], כשאני מדברת עם מישהו, נניח בצ'אט, איך אני יכולה לגרום לו להסתכל עלי ולראות משהו מעבר לכוס?
...
...
אתה כאן?



כן, כן, שנייה, אני מנקה את הקולה שלפני רגע הייתה לי בפה, ועכשיו על הרצפה. אוקי, להסתכל עליך ולראות משהו מעבר לכוס... אממ, אין בעיה, אני יכול לענות מהכרות אישית, הרי אני לא רואה בך רק כוס, אלא...
... יודעת, גם פה ותחת, אתה צפוי. אולי תענה ברצינות?
איזה לחץ, בסדר, תשובה רצינית, למרות שאני לא זוכר שחתמתי על משהו כזה.



תראי, בסביבה כזו, נקודת המוצא היא שאת כוס. וכשאני אומר סביבה כזו, אני לא מתכוון רק לאתר הזה, אלא באופן כללי לשנת 2010, בואך לשנת 2011, ולמעשה עד שתשתמשי בכוס שלך לדברים אחרים, כמו להוציא משם ילדים. ושנינו יודעים שזה לא יקרה בקרוב. רגע, אנחנו יודעים את זה, נכון? אני משאיר את זה לפעם אחרת, אל תפריעי עכשיו.

אז הברירות שלך בעצם די מוגבלות. את לא יכולה לדבר על סקס, למרות שזה מה שכולם רוצים לדבר עליו, כולל את. נשאר לך לדבר על נושאים אחרים, שאת מבינה בהם, מצחיקה בהם, חכמה בהם, יש לך ניסיון בהם. את צריכה להתאמץ בקיצור.

אבל זו לא הבעיה הגדולה. הבעיה היא איך לדבר על סקס כשהנושא כן עולה. במקרה הזה תצטרכי לענות משהו ולעבור נושא. אבל לא לעשות את זה בצורה בולטת. כי אחת שבאופן בולט לא מדברת על סקס, בעצם מדברת באופן בולט על הבעיה שיש לה עם סקס, ואת לא רוצה את זה. את רוצה לפתות, לרמוז, לגלות טפח ולכסות טפחיים.

כל הדברים שאמרתי לך לא לעשות איתי בחיים.


דוגמא. הוא שואל אותך בבוטות אם את אוהבת שיורדים לך. את צריכה לענות משהו כמו: אני אוהבת רק אם זה מישהו טוב. כמו לאכול ארוחת ערב שגבר בישל. אתה יודע לבשל?

ואז תעבירי את נושא השיחה לבישול. זה אומנם משהו שאת לא מבינה בו הרבה [למרות כל השיעורים שאת עוברת אצלי], אבל עם קצת שקרים, הגזמות, גוגל וסיפורים מצוצים מהאצבע, תצליחי נהדר.



ככה, אם תצליחי לשמור על 75% שיחת חולין [אבל לא משעממת], 5% שיחת סקס [אבל לא בוטה] ו-20% מבט מהורהר [אבל לא סתום] – אני *חושב* שתהיי בסדר. עכשיו את יכולה להוציא את הזין מהפה שלך, ולהגיד לי מה את חושבת. רגע, מה את עושה, תמשיכי עם היד, מה לימדתי אותך? אם את לא מסוגלת לדבר ולהביא לי ביד, אז עדיף שתשתקי.





כן, אני יודע שאני צפוי, איזה כיף.

ישבנו היום בבית קפה מיותר בתל אביב. וכשהיא סוף סוף קמה לשירותים [לקח לה זמן כי היא צריכה לחכות בסבלנות עד אחרי שמזמינים, ולבקש רשות בלי מלים], פתחתי לה את הארנק לראות מה חדש.

עברתי על השיחות ועל ההודעות בסלולרי שלה, לא ראיתי משהו חשוד. הזונה הקטנה בטח מסננת את ההיסטוריה שלה. ראיתי שם כמה תמונות פורנו, אבל למיטב זכרוני, אני זה ששלחתי לה את כולן. אתם יודעים, במסגרת things to teach your girl.


- אפשר לדעת למה יש לך 400 ש"ח בארנק? שאלתי אותה כשהיא חזרה. - אממ, כי אני מעדיפה להסתובב עם כסף, ענתה.
- את תאבדי את זה. - אני לא.
- את תבזבזי את זה. - אני לא.
- יש לך משהו לקנות בזה? - לא עכשיו.

- אז אין לך מה להחזיק כל כך הרבה כסף, אמרתי, ולקחתי 350 ש"ח. - די, תחזיר לי. - לא.
- נו, בבקשה, אני אוהבת שיש לי כסף. - 50 יספיקו לך. אם תצטרכי יותר, תבקשי ממני יפה ונראה.
- אבל זה הכסף שלי, אני רוצה אותו. - שלך, אה. ממתי יש דברים שהם שלך. המילה הזו 'שלך' אפילו לא מצלצלת נכון.


ואז היא שלחה יד מתחת לשולחן, בין הרגליים שלי.
- יואו, אני לא יכולה ככה איתך ועם הזין שלך. כל משהו שקשור לשיעבוד שלי מעמיד לך אותו.
- כן, כל פעם מחדש.תזמיני חשבון ונלך, לדעתי ה-50 שיש לך יספיקו לשלם.

היא אמרה לי ביום שישי שהיא בעצם מתחלפת. משהו שחשדתי בו זה זמן מה. אמרתי לה שזה ממש נחמד. באמת? היא שאלה, כי יש כאלו שלא אוהבים מתחלפים.

לא מפריע לי, עניתי, להיפך – אשמח לשתף פעולה.


בשעות שלאחר מכן צבע עורה התחלף מלבן לאדום לכחול, עם איים קטנים של סגול וירוק, ופסי דם זולגים, כמו נחלים דקיקים חוצים ביניהם. מעל הנוף מעורר ההשראה הזה, עיניה גם התחלפו. מניצוץ אופטימיות ותקווה לצער עמוק וכאב חודר. והדמעות הזולגות מהן, רוצות לזעוק את שברה, אך הן מתערבבות ברוק, שתן ואיפור שהונח בקפידה מול המראה בשעות קודמות שנראות רחוקות כמו חלום מלילה שעבר, בתקופה של מחשבה חיובית מלאה בציפייה לערב מושלם.

מתחלפת מטומטמת שלי – אמרתי לה בקול אוהב, בזמן שאני שוטף את פניה וגופה במים חמים וסבון, מורח יוד על הפצעים המדממים, ופותח פלסטרים בטקסיות כמו דתית, מניח אותם בשורה על גופה הכואב שנפל לרצפה, ומאז לא התרומם – אני לא אשמע אותך יותר אומרת את השטות הזו לידי, נכון?

אני מבקשת ממך, אל תקחי את השולט שלי.
אני יודעת שאת טובה יותר, נאמנה יותר, יודעת מה הוא רוצה, מה הוא צריך, יודעת לבקש, יודעת להתחנן. ואני מצאתי אומץ רק להתחנן בפניך.

את משקיעה כל כך הרבה כסף ומאמץ בשביל להראות זולה. גורמת לו לחשוב שהוא הכניע אותך, גורמת לו לחשוב שהכל רעיון שלו, גורמת לו לחשוב שהוא בשליטה. גורמת לו לגמור מהר, לגמור לאט, לגמור חזק, ולחשוב שאת גומרת רק איתו.

אני רק מתחילה, מהססת, מפחדת, מתוכננת, מתוכנתת, מתגוננת. הוא שאל אותך באגביות מה הגבולות שלך, ענית לו באותה אגביות - שלך. אני מאוהבת בו מעל הראש, אבל מה אני כבר יכולה לעשות נגד זה?

את יודעת איך להציק בדיוק במידה, איך לגרות, מתי להרפות. נותנת לו אותך, נותנת לו מרחב, רומזת, מאזנת, מאומנת, מושלמת. כשאת בחדר יש לך נוכחות. את יודעת לבטל את עצמך ולהשאר שם. אני יודעת להעלם. כשאת אומרת לא, את לא אומרת לא, את מנווטת, לא מתעמתת, מפצה, מרצה, ועדיין משיגה כל מה שאת רוצה. בבקשה ממך, אל תרצי אותו.

את חור צר, גרון עמוק, חזה עומד, פה פעור, שיער גולש, גוף חלק, עור מתוח, עקב גבוה.
לי יש רק עין עצלה.



אז בבקשה.




בהשראת