בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברובם אני לא מוצא אותה אחת

- אין לי מוח... רק קש - איך אתה יכול לדבר אם אין לך מוח? - לא יודע... אבל יש אנשים שאין להם מוח והם מדברים הרבה... הלא כן? - כן, אני מניחה שאתה צודק
לפני 14 שנים. 4 בספטמבר 2010 בשעה 16:30

אני יכול לעשות איתה הרבה דברים בפומבי.

אני יכול לגרום לה ללכת ברחוב עם הציצי בחוץ.
אני יכול לירוק לה לתוך הבירה, בדיוק כשהמלצרית מגיעה. או להאכיל אותה מהיד שלי בלובי של בית מלון.
אני יכול להוציא את הזין כשאנחנו יושבים על ספסל בטיילת, ולדחוף אותו לגרון שלה. גם אם זה אמצע היום.
אני יכול להצליף בה ולזיין אותה על הספה של מישהי שאירחה אותנו לארוחת ערב נחמדה, ועכשיו היא בחדר השני.


אבל אם באמצע הרחוב, באמצע הלילה, היא תעצור, תחבק אותי לאור פנס, ותבכה לי על הכתף – לא אדע איפה לקבור את עצמי. למה אני כזה איש מערות, למה?

לפני 14 שנים. 27 באוגוסט 2010 בשעה 12:00

קראתי סקר שנערך עבור ויצ"ו, שאומר ש- 22% מהגברים במדינת ישראל סבורים כי זכותם להכריח את בת זוגתן לקיים עימם יחסי מין בכל עת.
38% אחוז מהנשים אומרות שזכותו של בן זוגם לכפות עליהן יחסי מין.


המסקנה העצובה היא ש-78% מהגברים נשלטים, ו-62% מהנשים עדיין לא נהנות מסקס טוב.

לפני 14 שנים. 3 באוגוסט 2010 בשעה 20:45

אחת הסיבות לקיום המדור 'עצות שימושיות' בבלוג הזה היא כל הדיסאינפורמציה שיש באפיקי העזרה הקונבנציונליים. העצות שניתנות שם פשוט לא בריאות ויוצרות הרבה נזק מתועלת. הנה למשל דוגמא לשאלה ותשובה מתוך זמנים מודרניים של ידיעות אחרונות שבוע שעבר.



אני יודע שהקוראות המודעות והנבונות כאן קיבלו צמרמורת למקרא התשובה. ליבי איתן, ואני מרגיש דחף לסגור את המחשב ולהרים ידיים.
אבל שכלי מופנה למען השואלת התמימה והעצה הגרועה שהיא קיבלה, ביחד עם כל שאר המובכות והמבולבלות, ואני מכריח את עצמי לחרוק שיניים ולהמשיך.

אתחיל קודם כל בשאלה עצמה.

"יש לו כלבה שהוא אוהב אהבת נפש" – זה מאוד יפה מצידו, ובכלל לא מובן מאליו. אז כבר יש לך עסק עם גבר רגיש, ועוד כלפי הכלבה שלו – he’s a keeper.

"ניסיתי להעלות את הנושא" – טוב מאוד. תקשורת פתוחה זה דבר חשוב, רק תזכרי שיש לך הזדמנות אחת בלבד, אחר כך את סתם מציקה.

"ממש נעלב" - הוא לא באמת נעלב. זו פשוט התנהגות פאסיב אגרסיב, והיא אופיינית לשולטים וגברים כאחד. אותי האשימו את זה לא פעם אחת, וכל פעם קיבלתי את ההערה בענייניות ונעלבתי במופגנות עד שהיא חזרה בה.


עכשיו לתשובה הנכונה, תוך התייחסות לקשקוש הזה שמטפלת זוגית בגרוש הצליחה להקיא על המקלדת שלה.

"המצב הזה אינו יכול להמשך" – יכול, בטח יכול. רק עיניין של הרגל. את חושבת שהכלבה נהנית כשאת מזדיינת איתו לידה? היא לא. אבל היא התרגלה.

"עלייך להציב גבול ברור" – אל תבזבזי את הגבולות שלך. עדיף לך להציב גבול שלא יהיו קטינים בחדר, או שלא יגמור לך בפופיק ושאר דברים נורא עקרוניים כאלה. אגב, גם הכלבה התחילה עם המון גבולות, ואיפה היא עכשיו? מתחת למיטה כשאתם עושים סקס.

"ולדרוש" – המחשב מתעקש לכבות את עצמו כל פעם שאני כותב את המילה הזו. אנף סייד.

"הכלבה תתנגד" – הכלבה לא תתנגד, ואם היא כן, הוא כבר יודע איך לטפל בה. אחרי הכל, היא לא נולדה כלבה, נכון?
אל תטרידי את עצמך בנוגע לכלבה שלו. להיפך, תהיי שמחה שהיא על הרצפה ואת על המיטה, כי בקלות זה יכול להתהפך.


אז תראי נשלטת יקרה, למען חיי שליטה בריאים, ואני אפילו מרחיב ואומר למען זוגיות בריאה, אל תתני לאנשים זרים בעיתון להגיד לך מה לעשות, בשביל זה יש לך גבר.

לפני 14 שנים. 25 ביולי 2010 בשעה 18:02

אם הייתי צריך לכתוב שיר שמתאר את מה שעובר עליו, הייתי מתחיל בלתאר את האהבה המוחלטת שלו, את המוכנות שלו למות למענה, למרות שכולם אומרים שהוא לא בשבילה. הייתי כותב על חוסר הוודאות והתסכול שבהם הוא חי. והייתי פונה אליה בתחינה שלא תתן להם להחליט בשבילה.

אחר כך הייתי כותב על זה שאף אחד לא מבין אותו, ועל הכאב שהוא מרגיש כל פעם שאומרים שהוא לא בסדר. למרות שהוא סוף סוף מצא את מה שהוא מחפש, כולם יודעים שזה בלתי אפשרי.

אבל הדבר הכי נורא שעובר עליו, זה שגם הוא יודע שכל ילדה סופה להתבגר.


למזלי אני לא צריך לעשות דבר כזה. ניל דאיימונד כבר כתב. מה?? ניל דאיימונד, הזמר המתקתק הזה כתב שיר בנושא כל כך טעון? כן, כן, ואני בטוח שגם אתם מכירים אותו. אחרי הכל, שיר אהבה זה שיר אהבה. פשוט לא שמתם לב למלים.


לא שאני פדופיל, חס וחלילה, זה בניגוד לתקנון החברה שעומד מולי כאורים ותומים, אבל אם הייתה לי לוליטה, רק אם. אין לי. אבל נניח והייתה, אז הייתי מקדיש לה את השיר הזה. אתם יודעים, לט"ו באב או משהו.



ילדה, את תהיי אשה בקרוב.
אוהב אותך כל כך, לא יכול לספור את כל הדרכים שאמות למענך ילדה, וכל מה שהם אומרים: "הוא לא הסוג שלך".
אף פעם לא נמאס להם להשיג אותי, אני לא יודע מה מחכה לי כשאני מגיע, מה אני אמצא.
אל תתני להם להחליט בשבילך.
את לא יודעת? ילדה, את תהיי אשה בקרוב. בבקשה קחי את ידי. ילדה, את תהיי אשה בקרוב. בקרוב תצטרכי גבר.


הייתי לא מובן כל חיי, אבל מה שיש להם להגיד ילדה, חותך כמו סכין: "הבחור לא טוב".
עד שסוף סוף מצאתי את מה שחיפשתי, אבל אם יהיה להם סיכוי, הם יסיימו את זה בטוח.
בייבי, עשיתי את כל מה שיכולתי לעשות. עכשיו זה תלוי בך.
ילדה, את תהיי אשה בקרוב. בבקשה קחי את ידי. ילדה, את תהיי אשה בקרוב. בקרוב תצטרכי גבר.


" class="ng_url">




בפרק הבא: סוכר חום של הרולינג סטונס. אבל לפני שנסיים, כי אני יודע שממש בא לכם לשמוע אותו שוב, ארג' אוברקיל, מתוך ספרות זולה.


" class="ng_url">
לפני 14 שנים. 20 ביולי 2010 בשעה 16:03

אתמול דיברתי עם מישהי שאוהבת לרדת לכלבים. לא כוס התה שלי אבל גוד פור הר.

אז אמרתי לה שיש לי גור, בן חצי שנה, ואני רוצה להתחיל להרגיל אותו לנשים, אתם יודעים כשיגדל אפשר יהיה לעשות איתו משהו. אז אם היא תבוא למצוץ לו, היא תוכל לעשות לי טובה. ואם היא והוא יהנו על הדרך – מה טוב.

אז מה היא אומרת לי?? שהיא לא עושה גורים.
וואט-דה-פאק!

אז קודם כל, הוא אולי לא גדול, אבל 7 חודשים זה הגיל שבו אמורים לסרס אותו. אז אם הוא גדול מספיק למוהל, הוא גדול מספיק לפה שלך.

ודבר שני, תודה רבה באמת עם העקרונות שלך. למה לתת לי להרגיש חרא שלכולם יש מוסר -כלשהו-, ורק לי אין? למה? למה זה טוב?

איך זה שמוצצת לכלבים עושה לי להרגיש רע? לי, לנורמלי האחרון שנשאר.

הנה, תראה אותנו, לנו יש מלא מוסר, ולך אין, איזה זין לך. אנחנו חיים מצויין, ואיך אתה ישן בלילה. אנחנו יכולים להתווכח, ולעמוד על העקרונות שלנו, ולכתוב בפורומים, ואתה כל כך לא. אתה מפגר. לא, לא, זה אפילו לא מפגר, זה הרבה דברים אחרים.
והכי חשוב, אנחנו יכולים להחרים אותך, ואתה לא יכול להחרים אותנו. בעע עליך.

פאק יו, זה מה שיש לי להגיד.
מעתה כתבו בגבולות: בלי פדופיליה, בלי חיות, ובלי פדופיליה של חיות. יש אנשים שכנראה זה לא ברור להם.



מוקדש עם סטירה לאלו שהחליטו שלא ראוי לשמור אותי בסביבה בגלל המוסר שלי [or the lack of].
לסרס או לסרסר? אני בוחר את השני.

לפני 14 שנים. 15 ביולי 2010 בשעה 17:01

ניוש זה משהו שאני לא מבין. בלי קשר שאין מילה כזו, אז ברור שאני לא אמור להבין אותה. את התהליך עצמו של לקחת גבר ולהפוך אותו לבחורה – את זה אני לא מבין.

מילא גברים שנהנים מזה, ניחא, גברים זה לא בדיוק אוכלוסיה מתוחכמת במיוחד. אבל מה נשים מוצאות בזה? למה להיות עם גבר שהוא בעצם לא גבר?

- נו, אתה לא מבין, היא אמרה לי. זה כמו שאתה הופך אותי לכלבה. ככה היא הופכת אותו לאשה.
- מה את אומרת, עניתי לה. זה שאני חושב בקול לא אומר שאני רוצה לשמוע את דעתך. אז שקט, אני צריך לחשוב על זה עוד.



אז כדי לנסות להזדהות עם התהליך הזה, החלטתי לתכנן תהליך משלי, ולקרוא לו גיבו?ר. [פועל: לג?ב?ר]

בהתחלה היא תפסיק עם כל האיפור, תלבש רק חולצות טי וג'ינס, ותיקח תחתונים מסל הכביסה המלוכלכת במקרה והיא נתקעת בלי.
אחר כך היא תצטרך ללחוץ ידיים או לתת כאפה ידידותית על הגב. היא תשב ברגליים פתוחות, ותדבר בקול רם.

עד עכשיו החלק הקל. ממשיכים.

השלב הבא יהיה להדחיק רגשות, להתנהג באופן אחיד וילדותי כל החודש, ולא לחפש נחמה באוכל או בקניות.

בזמן וויכוחים היא תהיה חייבת לדבר בהיגיון. אם נגמרים הטיעונים ההגיוניים, נגמר הוויכוח.

אח"כ היא תצטרך לשים סטראפאון ולזיין איזה עבד מתנדב שנמצא, בתום הזיון היא תקום ותלך לראות טלויזיה.

כשנרגיש ממש קרובים, איזום את שיחת: יחסינו לאן? אבל היא חייבת לענות תשובות מתחמקות, לא להתחייב, ולנסות ליזום סקס במקום [ואם זה יהיה משכנע, נביא שוב את העבד מהשלב הקודם].


בתום תהליך הגיבו?ר, בגלל שהיא לא ממש תרגיש כמו גבר, לא תתחבר לגבריות שלה, ותרגיש מבולבלת ולא שייכת, עם ביטחון עצמי נמוך – היא תעבור את מה שעובר כל גבר שמרגיש ככה: תחפש מלכה שתנייש אותה.

עכשיו זה נשמע לי הגיוני. יש מתנדבות?


לפני 14 שנים. 4 ביולי 2010 בשעה 14:11

איזה באסה, הכרתי שולט ממש חמוד, אבל כבר בשיחה הראשונה גיליתי שהוא משקר לי ... לא משנה כרגע מה הוא אמר... אני לא סובלת שקרנים, וגם כתבתי את זה בפרופיל, אבל אני חושבת אולי לתת לו הזדמנות שנייה. מה אתה אומר?


אני לא מבין למה כולם כותבים בפרופיל שהם לא סובלים שקרנים. מה רע בשקרנים? הם לא מזיקים, רק אומרים דברים לא נכונים, בערך כמו כל הסביבה שלך.

מה עדיף, שכולם יגידו אמת? כל אחד עם הסיפורים המשעממים שלו ועם הצדקנות שלו ועם העקרונות בלאי שלו. לדעתי עדיף שאנשים ישקרו קצת.
זה עושה את האינטרקציה הרבה יותר מעניינת.

ובכלל, שקרים עוזרים לנו להתגבר על דעות קדומות. נניח שאין לו ניסיון בשליטה או שהוא מובטל או שהוא בכלל בן 50. אם הוא אומר את זה, מיד יהיו כאלו שישפטו אותו על זה *ויצפו* ממנו להתנהג בצורה מסויימת. אבל אם הוא יגיד אחרת, זה יגרום לכל אחת [או אחד, אם הוא כבר איכזב את ההורים שלו הרבה לפני שהוא איכזב אותך] להעריך אותו בהתאם לביצועים. הכי ללא משוא פנים.

וגם לכתוב שאת לא אוהבת שקרנים, למי זה עוזר בדיוק אם לא למצפון שלך? העיקר שאת מרגישה טוב, ונורא מוסרית. זה לא שמישהו יקרא את זה ויגיד: "אה, היא לא אוהבת שמשקרים לה, טוב אז אמנע. מזל שהיא לא כתבה שום דבר על אנסים".


כשציירת איזה ציור מפגר בגן, ואמא שלך אמרה לך שזה נורא יפה, לא הפריע לך אז שהיא שיקרה לך נכון? או כשדוד שלך אמר לך שככה אנשים גדולים משחקים, כשישנת אצלם בסוף שבוע ההוא שההורים שלך ירדו לאילת. אז מצד אחד הוא מנייאק שהוא שיקר, אבל מצד שני לפחות הזין הראשון שנגעת בו לא היה סתם של מישהו מהרחוב [ואגב, טכנית הוא לא שיקר – ככה באמת אנשים גדולים משחקים].

אולי בעצם מה שמפריע לך זה שאנשים עדיין מתייחסים אליך כמו הילדה המפגרת מהגן, ואת עדיין לא מצליחה לשכנע את כולם שבעצם התבגרת.

אז הנה הדרך שלך להתבגר מהר: תפנימי שאת לא יכולה למנוע מאנשים לשקר. הבוס שלך משקר לך, ההורים שלך עדיין משקרים לך, חברות שלך ב-ר-ו-ר שמשקרות לך וגם את משקרת כל הזמן [ואם את חושבת שלא, אז תתחדשי, הנה השקר הראשון שלך והוא לעצמך].
מה שאת כן יכולה לעשות זה לקבל את השקר כדרך חיים. לדעת שהסיפורים שלו היו הרבה יותר משעממים אם הם היו אמיתיים. אולי עוד הרבה שנים, אחרי 2-3 ילדים ובית בפרברים, תגידי לו – טוב חאלס, אנחנו מכירים מספיק זמן, אז די לשקר. למרות שבנקודה הזו כבר תכירי אותו כל כך טוב, שכל השקרים יהיו שקופים, מה שמוציא את העוקץ גם ככה.



עד אז, הכי חשוב, למען חיי שליטה בריאים: תתעלמי מכל מה שהוא אומר.

אם הוא נוגע בך עמוק בפנים, אז מה זה משנה מה הוא אומר. ואם הוא לא נוגע, אז שיעוף מהחיים שלך. יש הרבה גברים אחריו [שקר] ואת ראויה למישהו יותר טוב [שקר] שיאהב אותך ויכבד אותך [שקר].

לפני 14 שנים. 27 ביוני 2010 בשעה 16:55

האשימו אותי שהביצועים שלי במיטה גרועים ואני אפילו לא יודע איפה זה הדגדגן, אז כדי להפריך את השמועה המרושעת הזו, וגם כדי לעזור לגברים מבולבלים [כן, כן, אני יודע שבדרך כלל אני עוזר לבחורות, אבל החלטתי להרחיב את מעגל הפילנטרופיה שלי, ולו לפעם אחת] - אז הנה אני מצרף תמונה.




אם לא הגעתם אליו בכוח, אל תהיו טיפשים - נסו עם יותר כוח.


לפני 14 שנים. 14 ביוני 2010 בשעה 13:38

גם לי יש מילת ביטחון. מה, לא שמעתם אף פעם על שולט עם מילת ביטחון? זה נחוץ בקטעים האקסטרימים במיוחד.

כשהכאב בלתי נסבל, כשהיא מדממת, כשאי אפשר כבר למצוא מקום נסתר לחתוך, כשהיא בוכה והכל נמרח, ונראה שעוד סטירה אחת תשבור לה כמה שיניים, וכף היד שלי אדומה וכואבת ואני תשוש מידי להניף אותה. כשהכתף שלה פרוקה, ונראה שיש צליעה קלה. כשאני כבר לא יכול לעמוד בזה – אז אני אומר את מילת הביטחון שלי.

ואז חייבים להפסיק מיד, לא בהדרגה. היא מפסיקה לבכות, ומפסיקה לילל. לא זה לא. היא חייבת לחבוש את הפצעים ולסדר את הפנים. לא לבקש עוד זמן, ולא לבקש עוד קצת. מילה זו מילה. היא מסדרת את הלסת, מיישרת את הכתף ונרגעת מיד. ביטחון זה ביטחון.

אני יושב בשקט בצד, מנסה להתמודד עם הסיטואציה הקשה הזו, והיא מגיעה אלי בעדינות, מחבקת אותי, מלקקת לי את כף היד שכואבת מרוב מכות, ואומרת לי שיהיה בסדר. אני משתדל לא להזיל דמעה, להיות חזק, להדחיק מהראש את המראות הקשים אבל אני לא תמיד מצליח. הדופק שלי מהיר והנשימות שלי כבדות. היא לוחשת לי באוזן שהיא מבינה אותי, שזה לא קל, ושהתקדמנו המון.

אני רוצה לשאול אותה אם כבר היה לה ניסיון עם שולטים אחרים שהפסיקו באמצע, אבל אני מתבייש. היא קוראת את המחשבות שלי, ואומרת לי בשקט שאני בסדר, שכל אחד מתקדם בקצב שלו ושזה לא משנה מה אחרים עושים או מסוגלים. הכי חשוב זה שאני ארגיש בטוח ונוח עם מה שאני עושה.

היא לא גוערת בי כשאני משתמש במילת ביטחון, וזה נורא חשוב לי. היא לא נוזפת בי, ולא מראה תסכול שנאלצתי להפסיק באמצע. היא לא גורמת לי להצטער שבטחתי בה. הבטיחות הפיזית והנפשית שלי היא בראש העדיפויות שלה, לפני ריגוש מיני כזה או אחר, לפני הצרכים ולפני הרצונות שלה. ואני מעריך את זה.





אני רק מהנהן, והיא שואלת אותי אם אני יודע שאני יכול לסמוך עליה. אני שותק. היא מביטה לי בעיניים ושואלת שוב. אני לוחש בקול שבור וחנוק שכן, אני סומך עליה.

לפני 14 שנים. 9 ביוני 2010 בשעה 17:11

'זין, אם אני גומר עכשיו, בחיים לא', זה מה שאמרתי לעצמי הבוקר. אבל לה אמרתי רק שאין סיכוי, כי זה בוקר, וגם יש אנשים שהולכים פה מסביב, ואיך אפשר ככה להתרכז כשיושבים על הטיילת מול הים, והמציל הזה תקוע לי מול העיניים עם הספידו שלו מנסה לסדר את הדגל. אז היא הפסיקה את התנועה עם היד, וגם נראתה מאוכזבת. ידעתי שהיא תגיב ככה, אחרת למה להגיד לה שתפסיק. היא שונאת כשאני לא גומר, וגם חושבת שיש משהו שהיא עושה לא בסדר. במיוחד עם היד. אבל מה אכפת לי, שתשאר קצת דרוכה, גם ככה אגיע עוד שעתיים הבייתה ואגמור לבד על הסיטואציה הזו ועל התסכול שלה. אבל היא רק הזיזה אותי, והשאירה לי לראות את העורף שלה, ופחות משתי דקות אחר כך התבוננה בי עם חיוך מרוצה ופה מלא. נו, אפילו לתסכל כלבה אחת אני לא מצליח הבוקר, לא פלא ששאר היום היה לא משהו אחרי כזו התחלה ברגל שמאל. אז לא הרשתי לה לבלוע את מה שיש לה בפה. זה אומנם השתיק אותה לשעה, אבל לא מחק לה את החיוך.


המציל סידר את הדגל האדום וירד מהסוכה, הים גלי עד גבה גלי. הולך להיות קיץ ארוך.