לפני 12 שנים. 12 באוקטובר 2011 בשעה 16:23
אני יודעת שזה דיכאון, כי אין לו שום סיבה טובה ממשית. בודד לי, אבל אין לי כל כך כוח להיות עם אנשים.
אני עייפה, אבל אני לא מסוגלת לישון.
ובכל זאת, אני זוכרת שזה סרט. אולי דיכאון לפני מחזור. סביר מאוד. ככה זה בכל חודש.
ואני יודעת שבעבר היו לי הרבה יותר סרטים, והיה לי הרבה יותר קשה לצאת מהם, והרבה פחות רצון לראות אותם בפרספקטיבה מציאותית. נהניתי מהם.
היום לא. אני כך כך הרבה יותר חזקה ממה שהייתי. אני מדהימה את עצמי ביכולות שלי- הכלה, איפוק, תקווה, עבודה קשה, התמדה. יש עוד הרבה להשתפר, כמובן, אבל... וואו. ממש וואו.
אני מקווה שהחיים יביאו אלי בקרוב הרבה דברים טובים.
